מאת: מינה פארן Ph.D
שם בוטני: Gymnema sylvestre
שם נפוץ: Gymnema
שם עברי: ג’ימנמה
השם בהינדית: Gurmar
משפחה: Asclepiadaceae
חלקי צמח בשימוש: עלים
תיאור בוטני
מוצאו של הצמח ממרכז ומערב הודו, ומארצות טרופיות באפריקה ואוסטרליה.
הג’ימנמה הוא מטפס רב שנתי מעוצה. העלים נגדיים, אליפטיים או דמויי ביצה. הפרחים קטנים,צהובים. הצמח גדל לאט (1).
רכיבים פעילים
ספונינים טריטרפנים מקבוצת ה-oleanane ןמקבוצת ה-damarene
Oleanane saponins- חומצות ג’ימנמיות
Damarene saponins- gymnemasides
מרכיבים אחרים: פלבונואידים, אנתרקינונים, חומצה טארטרית, חומצה פורמית, חומצה בוטירית, phytin, beta-amyrin, stigmasterol (1).
פעילות רפואית
החומצות הג’ימנמיות אחראיות לרוב הפעילות של הצמח.
מוריד רמת גלוקוז בדם, נוגד דלקת, נוגד טעם מתוק (2)
משלשל, משתן, מדכא שיעול (1).
פרמקולוגיה
החומצות הג’ימנמיות מעכבות ספיגת גלוקוז (3). הן נקשרות לרצפטורים של הטעם המתוק בפה, ומונעות ממולקולות הסוכר להתקשר. בדומה, נקשרות החומצות הג’ימנמיות גם לרצפטורים לסוכרים על המעי, ומעכבות קישור של סוכרים למעי (4), בכך הן תורמות להורדת רמת סוכר בדם.
מחקרים הראו שהעלים של בג’ימנמה גורמים לירידה ברמת הגלוקוז אצל חיות ובני אדם. מיצוי מהעלים שניתן למטופל סכרתי ממריץ שחרור של אינסולין מהלבלב (5). מיצויים אלה גם מגדילים שחרור של כולסטרול בצואה (6).
מרכיב נוסף החוסם את הטעם המתוק הוא פפטיד בשם gurmarin.
המנגנון ההיפוגליקמי של הג’ימנמה: מגביר שחרור של אינסולין, מעודד רגנרציה של תאים בלבלב, מגביר שימוש בגלוקוז, מזרז פעילות של אנזימים האחראים לשימוש בגלוקוז, מגביר פעילות של phosphorylase, ומעכב פעילות של אנזימים האחראים לגלוקוניאוג’נזה (1), מעכב ספיגה של סוכר מהמעי, מגביר רגישות של הממברנות לאינסולין.
רפואה מסורתית
ברפואת האיורודה משתמשים בג’ימנמה לטיפול בסכרת, באסתמה, דלקות עיניים, להגנה על הכבד וכן כאנטי מיקרוביאלי (1).
הג’ימנמה נחשב לצמח המסייע לאיבוד משקל. החומצות הג’ימנמיות נמכרות כ”תה ג’ימנמה” ומומלצות כסיוע להורדת משקל (7).
