מאת: מינה פארן Ph.D
שם בוטני: Panax quinquefolius
שם נפוץ: American ginseng
שם עברי: ג’ינסנג אמריקאי
משפחה: קיסוסיים Araliaceae
תיאור הצמח
הג’ינסנג האמריקאי הוא צמח עשבוני בגובה 1 מ’, בעל גבעול זקוף, עלים אליפטיים שאורכם כ-16 ס”מ (1). מהשורש הראשי יוצאים שורשים לטרליים. יש להם ריח ארומטי אופייני (2). מוצאו של הצמח מארה”ב וקנדה.
חלקי צמח בשימוש: שורש
רכיבים פעילים
המרכיבים העיקריים הם damarane triterpene saponins הנקראים ג’ינסנוזידים. בדומה לג’ינסנג האסיאתי גם אצל הג’ינסנג באמריקאי רוב הג’ינסנוזידים הם נגזרות של protopanaxatriol. רוב המרכיבים זהים בשני המינים: Rb1, Rb2, Rc, Rd
Re, Rg1, Ro, אבל יש ביניהם הבדלים כמותיים ואיכותיים (1). הריכוז הכללי של ג’ינסנוזידים גדול יותר בג’ינסנג האמריקאי. ישנם ג’ינסנוסידים המצויים בג’ינסנג האסיאתי ואינם מצויים במין האמריקאי. הריכוז של כלל הג’ינסנוזידים ושל Rg1 גדול יותר בג’ינסנג שגדל בר מאשר בצמח התרבותי (3).
מרכיבם נוספים הם פוליסכרידים quinquefolans A, B, C
פעילות רפואית
היפוגליקמי, אנטיאוקסידנט, מעכב תרומבין, מגביר פעילות של מערכת החיסון, מסייע לשיפור הזכרון, מסייע לשיפור הלימוד והריכוז (1.0).
התוויות: מומלץ לשימוש כצמח אדפטוגן להפחית סטרס, לשיפור הזכרון ופעילות הכושר הקוגנטיבי, להגביר פעילות של מערכת החיסון, לשיפור ההרגשה הכללית.
רפואה מסורתית
נוהגים להשתמש בצמח כדי להגביר עמידות למצבי סטרס, לטיפול בשיעול, בחוסר תיאבון , בהקאות, הפרעות בשינה, נוירלגיה, רוימטיזם, כאבי ראש (4), מסתייעים בו כמשפר עיכול, כדיורטי, כמחזק וכסטימולנט (3,4).
פרמקולוגיה
פעילות היפו-גליקמית: הוכחה בעכברים עם רמה גבוהה של גלוקוז מושרית על ידי אלוקסאן (5). הראו במחקר הורדה משמעותית בריכוז הגלוקוז עם מיצוי מימי של השורש, שניתן במתן פומי במינון של 10 ג’ ל-ק”ג משקל גוף. שלושה פוליסכרידים אחראים לפעילות ההיפו-גליקמית: (Quinquefolans A B, C (5
פעילות נוגדת חמצון: הפעילות נבדקה עם מיצוי של שורש הג’ינסנג שהכיל 8.0% ספונינים.. הראו שהספונינים העיקריים הקשורים לפעילות האנטי אוקסידנטית הם ג’ינסנוזידים Rb1, Rb2.
הם עכבו פראוקידציה של ליפידים, עיכבו חמצון של (LDL (6.
פעילות אימונוסטימולנטית: הוכחה במקרופאגים מריאות של חולדות. מיצוי מימי בריכוז 1.0 ג’ ב-10 מ”ל של מים הגביר שחרור של TNF-alpha מהמקרופאגים (7).
הפוליסכרידים אחראים לפעילות האימונוסטימולנטית. מיצוי שהכיל ג’ינסנוזידים ללא פוליסכרידים לא השפיע על המקרופאגים (1).
ניסויים קליניים
דווח על כמה מיצויים מהשורש שהם מורידים רמת גלוקוז אחרי הארוחה.
בניסוי שנערך על 12 מתנדבים, קבלו המשתתפים 75 ג’ של סוכר. בבדיקת העמסה. הם קבלו 6.0 ג’ של מיצוי השורש , 40 דקות לפני שהם קבלו את הסוכר. קבוצת הביקורת לא קיבלה מיצוי של ג’ינסנג. נלקחו דגימות דם בזמנים שונים עד 120 דקות לאחר לקיחת הסוכר. לא היו הבדלים משמעותיים בעליית רמת הגלוקוז בדם בהשפעת המיצוי האלכוהולי של הג’ינסנג (8).
בניסוי הבא השתמשו בקפסולות שהכילו 500 מ”ג של אבקת שורש שניתנו ברווחים של זמן ל-10 מתנדבים בריאים. ניתנו ריכוזים של 0-9 ג’ מאבקת השורש. הם ניתנו בזמנים שונים לפני שנתנו למתנדבים 25 ג’ של סוכר. נלקחו דגימות דם בזמנים שונים עד 90 דקות.
ריכוזים של 3 ,6, ו-9 ג’ הפחיתו מהעליה בריכוז הגלוקוז אחרי 30, 45 ו-60 דקות (9). 3 ג’ ו-9 ג’ מאבקת השורש הפחיתו עליה של גלוקןז אחרי 90 דקות. לקיחת האבקה ברווחים של זמן לא השפיעה (9).
נתנו ריכוזים שונים של אבקת שורש ל-10 מתנדבים סכרתיים (סוכרת סוג 2) בזמנים מאפס עד 120 דקות לפני שנתנו להם 25 ג’ של סוכר. נלקחו דגימות דם בזמנים שונים עד 120 דקות. ההשפעה היתה משמעותית. היתה הפחתה בעליית רמת הסוכר עם הזמן. אחרי 30 דקות היתה הפחתה של 16.3%, 18.4% ו-15.9% עם ריכוזים של 3 ,6,ו-9 ג’ אבקה של שורש ג’ינסנג. לאחר 120 דקות היתה ההפחתה בעליית רמת הסוכר לעומת הפלצבו 59.1%, 40.9% ו-45.5% עם הריכוזים השונים (10).
נערכו עוד כמה ניסויים שהראו ששורש הג’ינסנג האמריקאי מסייע להורדת רמת סוכר (11). בכל הניסויים היה המידגם קטן. המסקנה היא שיש צורך בעוד ניסויים על מספר גדול יותר של אנשים בריאים וסכרתיים כדי להסיק מסקנות אמינות. לפי הניסויים שנערכו עם מידגמים קטנים נראה שהג’ינסנג האמריקאי הוא אמנם צמח היפוגליקמי (1).
ניסויים אחרים הראו שהג’ינסנג פועל כאנטי סטרס (12).
תופעות לוואי
לא נמצאו
התוויות נגד
במקרים של אלרגיה למרכיבים של הג’ינסנג
לא נערכו ניסויים על בטיחות הצמח בתקופת ההריון וההנקה. מומלץ לא להשתמש בג’ינסנג בהריון ובהנקה.
מומלץ לא להשתמש בג’ינסנג אצל ילדים מתחת לגיל 12.
אינטראקציות עם תרופות
לא דווח על אינטראקציות, אבל מצאו שמיצוי של השורש שהכיל 10% ג’ינסנוזידים עיכב פעילות של (Cyt. 450 (1.
הכנות ומינון: אבקה מהשורש, מיצויים, טינקטורות וקפסולות 3-9 ג’ ליום מחולק ל-3 פעמים (13).
