מאת: מינה פארן Ph.D
שם בוטני:Myrtus communis
שם נפוץ: Myrtle
שם עברי: הדס מצוי
משפחה: הדסיים, Myrtaceae
תיאור בוטני
הסוג Myrtus כולל כ-100 מינים, שרובם שיחים ריחניים. רובם גדלים באמריקה הדרומית ובאוסטרליה. המין הדס מצוי הוא היחיד הגדל באזור הים התיכון. הוא גדל בארץ בחורשים בכרמל, בגליל ובגולן. ההדס הוא שיח ירוק-עד בעל עלים ופירות ריחניים. גובהו 0.5-2 מ’. לפעמים הוא גדל כעץ ומגיע ל3-4 מ’. הפריחה בקיץ. הפרחים לבנים, מרובי אבקנים ומואבקים על ידי דבורים. הפירות קטנים ועגולים, וצבעם שחור.
מקור השם Mytrus באכדית, Muru שמשמעותו מר.
ההדס הוא אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות. במסורת של עם ישראל מסמל ההדס הצלחה, יופי ושמחה. קראו לבנות על שמו הדסה. נהגו ליטול ענפי הדס בערב שבת, וכן לרקוד אתו בחתונות. אגדות רבות קשורות להדס במסורת של העמים שחיו באגן הים התיכון.
חלקי צמח בשימוש: עלים, שמן נדיף.
רפואה מסורתית
מירתח של עלי הדס שימש כטיפול בסכרת, שלשול, הקאות, צהבת, טפילים במערכת העיכול, גזים ושטפי דם של מחזור חודשי. בשימוש חיצוני נהגו להשתמש בהדס לטיפול בפצעים, בגירויים בעור של תינוקות ולהכנת מיצוי בשמן. השימוש הוא באבקה שהכינו מעלים יבשים שפיזרו על הפצע.
מיצוי של עלים יבשים בחומץ משמש להקלה על כאב ראש. מורחים את המיצוי על המצח והעורף.
שמן הדס משמש לחיזוק השיער, לניקוי עור הפנים ולהקלה על כאבי מפרקים.
רכיבים פעילים
שמן נדיף 0.5%, הריכוז עולה לקראת הפריחה, כולל: 1,8-cineol (15-45%), alpha pinene ((15-38%
myrtenol, myrtenyl acetate, limonene, geraniol
טאנינים, בעיקר גאלוטאנינים
acylphloroglucinols: myrtocommulon A &B.
פעילות רפואית
אנטי מיקרוביאלי, הוכחה פעילות של מיצוי מימי מהעלים נגד פסוידומונס וחידקים אחרים, נוגד חמצון הודות לטאנינים וה- acylphloroglucinols. נוגד בצקת ומוריד רמת גלוקוז בדם. פעילות זו הוכחה בחיות מעבדה.
השמן הנדיף נוגד פטריות וחידקים ומחטא כללי.
התוויות
לפי הרפואה המסורתית הצמח מומלץ לטיפול בשלשול, טחורים, ברונכיט, סינוסיטיס, שחפת והצטננות. בשימוש חיצוני מומלץ לטיפול בדלקות אוזניים, כאב ראש, לויקוראה, וכן לטיפול בפצעים וגירויים בעור, לחיזוק השיער.
שימוש פנימי בשמן הנדיף מומלץ לטיפול בזיהומים חריפים וכרוניים של דרכי הנשימה, כגון, ברונכיט, שעלת, סינוסיטיס, שעלת, וכן לטיפול בתולעי וטפילים.
התוויות נגד
השימוש הפנימי אינו מומלץ במקרים של דלקות בדרכי העיכול ומחלות כבד.
תופעות לואי
בלתי ידועות.
הכנות ומינון
חליטה מהעלים 1.5 ג’ לכוס, שלוש פעמים ביום. לחלוט לפחות 15 ד’.
שמן נדיף בשימוש פנימי, למהול 1.5-3.0 ג’ של שמן נדיף בתוך 10 מ”ל של מים. המינון 0.2 ג’.
מנת יתר
הגזמה במינון של השמן הנדיף עלולה לגרום לירידה בלחץ הדם, הפרעות בזרימת הדם ובנשימה. ריכוז של 10 ג’ ומעלה של שמן נדיף עלול לגרום למוות.
