בבונג דו-גוני, German chamomile, Matricaria recutita

מאת: גילי פינצ’וק N.D Cl.H

קמומיל משמש מזה אלפי שנים לריפוי ולהקלה על בעיות עיכול.

מקור השם קמומיל בשפה היוונית. CHAMOS = קרוב לאדמה; MELOS = תפוחים. השם ניתן לצמח משום שאינו מיתמר לגובה רב, ועל שום הריח הנעים שהוא מפיץ בתקופת הפריחה, הדומה לריח תפוח-עץ.1 שימוש בקמומיל היה ידוע כבר בימי הפרעונים, ואולם העדויות הראשונות הן משנת 90 לפנה”ס.2 לאורך ההיסטוריה היה הצמח נפוץ בשימוש אצל רבים מבין המרפאים הדגולים.
 
ג’רארד (Gerard) שפעל באנגליה בסוף המאה ה-16, המליץ על שימוש בקמומיל לטיפול בבעיות גזים, להמסת אבני כליה וכמשתן. כן המליץ על שתיית יין עם חליטת קמומיל נגד “קור בקיבה” וכטיפול בדימום וסתי כבד.2 ניקולאס קולפפר (Culpeper), שפעל באנגליה במאה ה-17, ממליץ על טיפול באמצעות הקמומיל בתסמינים כדוגמת כאבי בטן, גזים, בעיות עיכול שונות, בחילות נסיעה ותסמונת המעי הרגיז.3

השימוש העיקרי הנהוג בצמח ברפואת הצמחים המודרנית הוא כמרגיע עדין, כתומך בבעיות עיכול שונות (גזים, דיספפסיה, שלשולים, בחילות) וכטיפול משלים לריפוי כיבים עיכוליים ודלקות מעי. עם הסיבות לשימוש הנרחב בצמח ניתן למנות את טעמו הטוב, את ריחו הנעים, את תפוצתו הרחבה ואת קלות השימוש בו. כפי שנראה בהמשך, רבים מהחומרים החשובים שבצמח מסיסים במים ולכן גם לחליטה פשוטה מיוחסת פעילות רפואית.

מיני הצמח הנהוגים בשימוש רפואי

הקמומיל הוא צמח ממשפחת המורכבים (Asteraceae / Compositae).
 
במשך השנים ניתן השם “קמומיל” ללא פחות מתריסר צמחים, זנים או מינים של הצמח, ונוצר בלבול מסוים. כיום נפוצים ביותר בשימוש רפואי שני מינים (שגם להם שמות רבים):
 
קמומיל רומאי Chamaemelum nobile ; Anthemis nobilis
 שם אנגלי: Roman chamomile
 שם עברי: קחוון.
 
קמומיל גרמני Matricaria recutita ; Chamomilla recutita
 שם אנגלי: German chamomile
 שם עברי: בבונג דו-גוני
 
ד”ר רודולף וייס4 קובע כי שני המינים דומים באיכויותיהם ובתכולת השמן האתרי, וכי עיקר ההבדל ביניהם נעוץ באופן השימוש שנעשה בהם בארצות השונות: באנגליה קיימת מסורת של שימוש בקמומיל רומאי, ואילו רוב המסורות האחרות בחרו דווקא בקמומיל גרמני. ואולם, שני המינים נבדלים גם בתכולת השמן האתרי ושאר המרכיבים הפעילים.5
 
לאורך ההיסטוריה השתמשו בשני הצמחים לאותן מטרות, ואולם קמומיל גרמני הוא המין הנפוץ והנחקר יותר, והפירוט שלהלן מתייחס אליו.

קמומיל גרמני

איכויות: מתקתק, קריר, מעט מריר.

תכונות רפואיות

בשימוש פנימי: נוגד עווית (antispasmodic, spasmolytic), נוגד דלקת, נוגד זיהום (אנטי מיקרוביאלי), מרגיע, מפחית כאב, משפר עיכול, מפחית גזים (קרמינטיבי), מייזע, מפחית נזלת (anti catarrhal), נוגד אלרגיה.6
 
בשימוש חיצוני: מרפא פצעים, מחדש תאים, נוגד דלקת, נוגד חיידקים.
 
במאמר זה לא ארחיב על מכלול ההשפעות הרפואיות של הקמומיל, אלא אתמקד בפעילות הקשורה למערכת העיכול בלבד.

רכיבים פעילים

0.5%-1.5% שמן נדיף המכיל: MAZULENE, ALPHA-BISABOLOL
 
רכיבים נוספים: (7)BISABOLOL OXIDES A,B,C(-), פלבונואידים (0.5%-3%) בייחוד APIGENIN, גליקוזידים פלבונואידים(8), קומרינים (UMBELLIFERONE ,HERNIARIN), חומצות פנוליות, מוצילגו (ריר)(9), GABA.(10)
 
לשמן הנדיף אמנם מיוחסת פעילות אנטי דלקתית מוכחת בשימוש חיצוני11 ופנימי. בעבר ייחסו את עיקר ההשפעה האנטי דלקתית של הצמח לפעילות ה-CAMAZULENE, הנמצא בשמן הנדיף. אולם, מחקרים חדשים מראים כי לפעילות ה- BISABOLOL וה- APIGENIN (חומר מסיס במים) חשיבות מרובה אף יותר.12 למעשה הוכח, כי APIGENIN הוא בעל הפעילות האנטי- דלקתית החזקה ביותר.13,14  מחקר אחר, שבחן פעילות נוגדת עווית, מצא השפעה מהותית לחומריםALPHA-BISABOLOL (-) ו- BISABOLOL OXIDES A,B. השמן הנדיף היה בעל ההשפעה הנמוכה ביותר, ואילו APIGENIN היה בעל ההשפעה החזקה ביותר.15
 
ניתן לומר כי כמו במקרים רבים נוספים, הפעילות המשולבת של כלל מרכיבי הצמח רבה מפעילות כל מרכיב בפני עצמו.
 
מבט מסורתי מזרחי: על-פי הולמס16, הקמומיל מניע צ’י (תקיעות צ’י משמעה עווית). מלבד הנעת צ’י המעיים, הקיבה, כיס המרה והכבד, הרלוונטיים לטיפול בהפרעות עיכול כמו כאבי בטן, חוסר תיאבון, בחילות וגזים, הצמח מניע גם את צ’י הרחם ומתאים לטיפול במקרים של מחזורים קשים וכואבים. (על-פי הרפואה הסינית, הכבד משתתף בתהליך המחזור החודשי הנשי).
 
בנוסף, הצמח מסלק לחות חמה מהמעיים (דלקות, זיהומים, שלשולים); מהראש (גודש בסינוסים ובאף, דלקות עיניים ואוזניים); מהעור (פריחות, אקזמות, כוויות, אטופיק דרמטיטיס).

בטיחות, רגישות ורעילות

אנשים בעלי אלרגיה לצמחים ממשפחת המורכבים, מגיבים לעתים לקמומיל. על-פי מיילס ובון, קמומיל רומאי אלרגני יותר מקמומיל גרמני.17 בניסויים אחדים שעסקו בבחינת התגובה האלרגית, נמצאה רגישות אצל 1.3%-3% מהנבדקים. מחקר המשך הראה, שמרבית האלרגיות היו דווקא לבסיס השומני של המשחות, או לחומרים המשמרים שבהם. בדיקה מעמיקה של דיווחים על רגישות הראתה, שרק מקצת המקרים נגרמו על-ידי מינים רפואיים של קמומיל.18
 
ידוע על מקרה אחד של ילד בן 8, ששתה תה קמומיל ונכנס לשוק אנאפילקטי. אולם, הילד היה חשוף למספר חומרים וההנחה היתה כי השוק נגרם עקב תגובה בין תרופתית.19

שימוש בזמן הריון והנקה

לא ידוע על רעילות כלשהי של קמומיל, והוא בטוח לשימוש גם בתקופות ההיריון וההנקה.

מינונים

חליטה: 2-5 גרם TID
טינקטורה: 1:4 45% אלכוהול 2-5 מ”ל TID
תמצית נוזלית: 1:1 0.5-1 מ”ל TID
 
וייס4 ממליץ לטפל בכיבים במערכת העיכול בשיטת 5*4: שתיית חליטה חזקה של קמומיל רומאי (2-3 כפיות צמח לכוס מים) על בטן ריקה, תוך שכיבה על הגב במיטה למשך 5 דקות. אח”כ לשכב 5 דקות על הצד, 5 דקות על הבטן ו-5 דקות על הצד השני, כדי שהמשקה יגיע לכל רוב שטח הפנים של דפנות מערכת העיכול. יש לשתות את החליטה 4 פעמים ביום, בין הארוחות.
 
חשוב לציין כי עדיף למצות צמח טרי, שכן כמות החומרים הפעילים ואיכותם גבוהה יותר בהשוואה למיצוי מצמח יבש.13

מחקרים עדכניים

תמצית קמומיל הוכחה כמגנה מפני כיבים בחיות מעבדה. המרכיבים BISABOLOL ו-ALPHA-BISABOLOL נמצאו בעלי פעילות זהה. BISABOLOL זירז החלמה של כיבים.20
 
במחקר מבוקר היטב, שנערך על 79 ילדים שסבלו משלשולים אקוטיים, נמצא כי תערובת של מיצוי (extract) הצמח יחד עם פקטין תפוחים הקלה על הסימפטומים, האריכה את משך הזמן בין השלשולים והציגה שיפור מתמיד.21
 
במחקרים אחדים שנערכו בשיטות שונות, חלקם במעבדה על תרביות רקמה של בעלי חיים ובני אדם, וחלקם בבבעלי-חיים, נמצא כי אפיגנין מעכב היווצרות תאים סרטניים.22
 
חליטת קמומיל הציגה פעילות נוגדת חמצון משמעותית בניסוי23.IN VITRO
 
מיצוי של קמומיל הגביר היווצרות של תאי T בבדיקות דם של אנשים בעלי חולשה חיסונית.24

סיכום

קמומיל הינו צמח מרפא זמין ביותר, נוח לשימוש ואף טעים. הצמח נטול רעילות ובטוח לשימוש (למעט אוכלוסיית הרגישים לצמחים ממשפחת המורכבים). קמומיל מקובל בקרב חוגים נרחבים כחליטה לשתייה לאחר האוכל או בין הארוחות, ומומלץ כעזרה מיידית בבעיות עיכול קלות. יחד עם זאת, פעילותו הרפואית עדינה ויש להשתמש בו בהתאם. קמומיל יכול לשמש כצמח יחיד לטיפול בבעיות קלות (כמו גזים ונפיחות לאחר ארוחה), או לבעיות קשות (כמו כיבים ודלקות במערכת העיכול). קמומיל לבדו אינו מספיק והוא ניתן כטיפול משלים.
 
מלבד הטיפול בבעיות עיכול, הקמומיל מרגיע ומפחית מתח נפשי ופיזי. אורח החיים המערבי מקנה לתכונות אלו חשיבות מרובה, ועל כן שימוש תדיר בצמח הוא שימוש מבורך.
 
מרבית המחקרים שנעשו עד היום בדקו את פעילות הצמח בבעלי-חיים ובתרביות רקמה במעבדה. יש עדיין מקום למחקרים נוספים, בעיקר קליניים, אשר יבהירו את אופן ואת עוצמת הפעילות של הצמח בטיפול באנשים הסובלים מבעיות רלוונטיות.
 
מניסיוני האישי, שתייה מרובה של חליטת קמומיל מרוכזת משככת בקלות ובמהירות כאבי בטן הנובעים מקשיי עיכול. אדם שסבל מזיהום אקוטי בדרכי העיכול, הקאות ובחילות, קיבל פורמולה שהכילה 40% טינקטורה 1:5 של קמומיל, טינקטורות של אקורוס קלמוס ושל שוש קירח (ליקוריץ) ושמן מנטה. הסימפטומים והכאבים חלפו תוך מספר שעות. בטיפול בכיבים במערכת העיכול, אני נוהג לשלב קמומיל בתוך פורמולה וגם ממליץ על שתייה של חליטת קמומיל במינונים רפואיים.

הערת המערכת: לעתים, במקום להרגיע, קמומיל עלול לגרום להמרצה ולחוסר שקט. במקרה כזה יש להפסיק את השימוש בצמח. ההשפעה הממריצה של קמומיל דוּוחה על-ידי מטפלים אחדים; אין היא מבטאת ידע כללי ואין לה סימוכין בספרות המקצועית. 

Print Friendly, PDF & Email

מקורות

1.Foster, S. Chamomile, Botanical Series, No. 307. American Botanical Council, Austin, Texas, 1991. 2.Savage, F. G. The Flora and Folk Lore of Shakespeare, Stratford-on-Avon, Shakespeare Press, 1923. 3.Culpeper, N, Culpeper’s complete herbal. England 1600’s 4.Weiss RF, Herbal Medicine, Beaconsfield Arcanum, Bucks, England, 1988 5.Mann, C. and E.J. Staba. 1986. The Chemistry, Pharmacology, and Commercial Formulations of Chamomile. In L. E. Craker and J. E. Simon, eds. Herbs, Spices, and Medicinal Plants: Recent Advances in Botany, Horticulture, and Pharmacology. Vol. 1.Phoenix, AZ: Oryx Press. 6.Simon Mills & Kerry Bone, Principles and Practice of Phytotherapy, Churcill Livingstone 2000 7.Schmidt PC, Weibler K, Soyke B. Dtsch Apoth Ztg 1991. 8.Wanger H, Bladt S. Plant drug analysis: a thin layer chromatography atlas, 2nd edn.Springer-Verlag, Berlin, 1996. 9.British Herbal Medicine Association. British herbal compendium, vol 1. BHMA, Bournemouth, 1992. 10.Avallone R Zanoli P, Corsi L et al. Phytother Res 1996. 11.Della Loggia R. 24th International Symposium on Essential Oils, Berlin, 1993. 12.Ammon HPT, Sabieraj J, Kaul R. Dtsch Apoth Ztg1996. 13.Della Loggia R, Carle R, Sosa S. et al. Planta Med 1990. 14.Della Loggia R. Dtsch Apoth Ztg 1985. 15.Achterath-Tuckermann U, Kunde R, Flaaskamp E. et al.Planta Med 1980. 16.Holmes Peter , The Energetics of Western Herbs, Snow Lotus Press, 1997. רפואת צמחים אינטגרטיבית, ראן צמחים בע”מ, 2003 17.Simon Mills, Kerry Bone, Principles and Practice of Phytotherapy, 2000. 18.Von Beetz D, Cramer H, Melhorn HC. Derm Mschr 1971. 19.Subiza J, Subiza JL, Hinojosa M, et al, Anaphylactic reaction after the ingestion of chamomile tea: a study of cross-reactivity with other composite pollens 1989. 20.Szelenyi I, Isaac O, Theimer K, Pharmacological experiments with compounds of chamomile. III. Experimental studies of the ulceroprotective effect of chamomile, Planta Med, 1979. Weiss RF, Herbal Medicine, Beaconsfield Arcanum, Bucks, England 1988. 21.De La Motte S, Bose-O`Reilly S, Heinisch M. et al. Arzneim-Forsch 1997. 22.אוסף מאמרים הבוחנים את השפעת אפיגנין על תאים סרטניים: Birt DF, Mitchell D, Gold B, et al, 1997. ‘Inhibition of ultraviolet light induced skin carcinogenesis in SKH-1 mice by apigenin, a plant flavonoid.’ Anticancer Res. 17(1A): 85-91. Lepley DM, Li B, Birt DF, et al, 1996. ‘The chemopreventive flavonoid apigenin induces G2/M arrest in keratinocytes.’ Carcinogenesis. 17(11): 2367-75. Lepley DM, Pelling JC, 1997. ‘Induction of p21/WAF1 and G1 cell-cycle arrest by the chemopreventive agent apigenin.’ Mol-Carcinog. 19(2): 74-82. Wei H, Tye L, Bresnick, E, et al, 1990. ‘Inhibitory effect of apigenin, a plant flavonoid, on epidermal orthinine decarboxylase and skin tumour production in mice.’ Cancer Res. 50(3): 499-502. Panes J, Gerritsen ME, Anderson DC, et al, 1996. ‘Apigenin inhibits tumor necrosis factor-induced intercellular adhesion molecule-1 upregulation in vivo.’ Microcirculation. 3(3): 279-86. Sato F, Matsukawa Y, Matsumoto K, et al, 1994. ‘Apigenin induces morphological differentiation and G2-M arrest in rat neuronal cells.’ Biochem-Biophys-Res-Commun. 204(2): 578-84. 23.Campos AM, Lissi EA, 1995, ‘Evaluation of the antioxidant capacity of herbal teas by a procedure based on the bleaching of ABTS radical cations’,Bol Soc Chil Quim, 40(4): 375-81. 24.Kliachko LL, Ankhimova ES, Svitina NN, et al, 1994, ‘The effect of medicinal herbs on lymphocyte rosette-forming function’, Vestn-Otorinolaringol, Mar-Apr(2): 31-3.
שיתוף ברשתות
×
×

עגלת קניות

המידע הכתוב באתר אינפורמטיבי בלבד 

ואינו מהווה תחליף לתרופות ו/או ייעוץ רפואי.

בכל מקרה יש להיוועץ ברופא/ה.

דילוג לתוכן