מאת: מינה פארן Ph.D
משפחה: פיגמיים, Rutaceae
שם לטיני: Agasthoma betulina
שם מקומי:Buchu
חלקי צמח בשימוש: עלים
תיאור בוטני
כ-150 מינים של Agasthoma גדלים בדרום אפריקה. המקומיים קראו בשם Buchu לכל הצמחים הארומטיים שהיה אפשר ליבש ולטחון לאבקה. היום מוסכם שהשם בוכו מתייחס לשני מינים: A. betulina ו- A. crenulata.
betulina A. הוא שיח רב שנתי ארומטי מסועף, בגובה 2 מ’. לעלים יש צבע ירוק בהיר. הם קטנים, עגולים, שטוחים וגלדניים. הם מפיצים ריח חזק. השמן הנדיף שמפיקים מהם הוא צהוב וריחו דומה לריח של המנטה (1). הפרחים גדולים ולבנים. השיח מתאים במיוחד לגידול באזורים יבשים. הוא גדל על מדרונות סלעיים שטופי שמש במקומות שצמחים רבים אינם יכולים לגדול (1).
Agasthoma crenulata הוא שיח ארומטי חריף, בגובה 2.5 מ’. יש לו גבעול אחד מעוצה. העלים בצבע ירוק כהה, ארוכים, ביצתיים ומכוסים בבלוטות בהם נוצר שמן נדיף. הפריחה בין יוני לנובמבר. הפרחים גדולים ולבנים או בצבע ארגמן בהיר. השמן הנדיף צהבהב בהיר (1). הוא גדל במקומות לחים.
רפואה מסורתית
בוכו הוא מרכיב חשוב בחיי היום-יום של ה .Khoi-sanמוסיפים להשתמש בו עד היום כמחזק כללי וכמרפא בדרום אפריקה. התושבים שהגיעו מאירופה למדו מהילידים להכיר את התכונות הרפואיות של הבוכו בסביבות 1650, והידע התפשט לאירופה ולאמריקה.
הילידים ייחסו לבוכו תכונות של נוגד עוויתות, מוריד חום, דיורטי, מומלץ לטיפול בהצטננות, בקור ובשפעת, לזיהומים בדרכי השתן, למקרים של דם בשתן, לדלקת של הפרוסטטה, לטיפול בכולרה ובמחלות של דרכי העיכול, להקלה על דלקת מפרקים וגאוט (2).
נהגו להשתמש במינים אחדים של Agasthoma להכנת תכשירים קוסמטיים, כמרכיב האנטיספטי של הקרם. הכינו מהם מיצוי בשמן, ומרחו בו את גופם. הם התגוננו בכך מפני היובש של המדבר, ובנוסף השמן פעל כמרחיק חרקים.
נוהגים להכין מהעלים מישרה בתוך ברנדי, או שלועסים אותם לטיפול בהפרעות של דרכי העיכול.
עלי הבוכו בתוך חומץ משמשים לניקוי פצעים (3). מרסקים את העלים ומורחים אותם על כלי המיטה כדי להרחיק נמלים ויתושים (4).
רכיבים פעילים
שמן נדיף 2.5%, כולל limonene, isomenthone, diosphenol, terpinene-4-ol
תרכובות המכילות גפרית, כגון, mercapto-p-methane-3-one- 8 אחראיות חלקית לריח ולטעם הדומה לכמון של העלים. השמן הנדיף של Agasthoma cerulata מכיל ריכוז גבוה של puligone וריכוז נמוך של .diosphenolלמעלה מ-100 מרכיבים נמצאו בשמן הנדיף של שני מיני הבוכו.
ריכוז הפוליגון משמש להבחנה בין שני המינים . A. betulina מכיל 2.4 -4.5% של פוליגון, ואילו A. crenulata מכיל 31.6- 73.2% של פוליגון (5).
פלבונואידים, בעיקר דיוסמין ורוטין
מוצילג, רזין.
פעילות רפואית
אנטיספטי בדרכי השתן, דיורטי, אנטי דלקתי.
פעילות אנטי בקטריאלית הוכחה בשמן הנדיף ובמיצויים מהצמח נגד Staphilococcus aureus,Bacillus cereus, Klebsiella pneumonia, Candidaalbicans (6).
בנוסף הראו פעילות in vitro נגד פסוידומונס, קולי ופרוטאוס (7).
פעילות אנטי דלקתית – הוכח שהצמח מעכב 5-lipoxygenase (7,8). השמן הנדיף מעכב cycloxygenase.
התוויות
ציסטיטיס, דלקת של צינור השתן, כאבים בזמן מתן שתן, דלקת של הפרוסטטה
התוויות נגד
הריון
תופעות לוואי
לפעמים יש אי נוחות במערכת העיכול. במקרים אלה יש להמנע מלקחת את הצמח על קיבה ריקה.
מינון
חליטה 1-2 ג’ שלוש פעמים ביום
טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול 0.5-1.5 מ”ל שלוש פעמים ביום
סטטוס: GSL
סיכום
בוכו הוא צמח שהיה ידוע כ- panacea וכאחד מצמחי המרפא החשובים בדרום אפריקה (1). על אף השימוש המסורתי והידע המסורתי הרב, המחקר הקליני והכימי מצומצם. נערכו כמה מחקרים in vitro ומחקרים מועטים ראשוניים. לא נערכו מחקרים על המרכיבים הבלתי נדיפים של הצמח.
יש שימוש רב לשמן הנדיף של הבוכו בתעשיית המזון, כמרכיב המוסיף טעם וריח, וכן בתעשיית הבושם, הקוסמטיקה וההגיינה.
