לאן עוברת האישה בגיל המעבר? – מאת זהר גיל ומאיה לביא

תקופת גיל המעבר מתחילה לאחר 6-12 חודשים ללא וסת. שינוי זה מתרחש, בדרך כלל, בסביבות גיל 50. השחלות מפרישות בהדרגה כמות פוחתת של אסטרוגן ופרוגסטרון (הורמוני מין נשיים), עד להפסקה מוחלטת של ייצורם. שחרור הביציות נפסק והאישה אינה פורייה יותר. זהו תהליך טבעי, שמשמעותו: מעבר. מעבר לאן? ואם זה תהליך טבעי, מדוע הוא כרוך בכל כך הרבה תסמינים גופניים מעיקים? נשים רבות חוות בגיל זה תהליך רגשי עמוק, המודגש במיוחד בתרבות “העולם שייך לצעירים” ובמסרים של “אנטי-אייג’ינג”. מקומם של חכמי השבט בחברה שלנו נדחק ואינו מוערך.

בנוסף, השינוי ההורמונלי עצמו גורם לתסמינים רגשיים ופיזיים, כמו גלי חום, הזעה מופרזת, צמרמורות, עצבנות, הפרעות שינה ועייפות, דלקות חוזרות בדרכי השתן, יובש בנרתיק, פעימות לב חזקות ולעתים גם כאבים בשרירים ובמפרקים.התסמינים עלולים להיות מטרידים מאוד, אך היקפם וחומרתם משתנים מאישה אחת לאחרת. בנוסף, עולה רמת הסיכון לעודף כולסטרול, למחלות לב וכלי דם ולאוסטיאופורוזיס.

טבעי? – בעיקר בעולם המערבי

תסמיני גיל המעבר ומחסור באסטרוגן נחשבים כהפרעה ולא כמצב נורמלי, כיוון שלגוף יש (או אמורה להיות) יכולת מופלאה לייצר אסטרוגן באיברים אחרים, ובעיקר בבלוטות האדרנל (יותרת הכליה). ייצור אסטרוגן בבלוטות האדרנל אמור לספק לגוף את הכמות הנדרשת ולמנוע את תופעות גיל המעבר.
הסיבה שהגוף אינו עומד באספקת ההורמון, נעוצה כנראה בהרגלי החיים והתפיסות החברתיות של העולם המערבי. מצבי הלחץ והמתח שאנו חווים בחיי היום יום, ההישגיות הגבוהה והקצב המהיר והבלתי פוסק, גורמים לשחיקה של בלוטות האדרנל וכתוצאה מכך הן אינן מתפקדות באופן האופטימלי בגיל המעבר. תזונה לקויה, חשיפה לרעלים ולתרופות, מחלישים את פעילות הכבד, שהוא למעשה מעבדת ההורמונים של הגוף. גם מערכת העצבים חשופה להשפעות שונות, שבוודאי מקשות על תפקודה. חשוב לציין, ששיעור הנשים שסובלות מתופעות גיל המעבר במערב, גבוה בהרבה מזה שבמזרח הרחוק.מעניין לראות את התרבות והתקופה כגורם משפיע ומשמעותי בהקשר למעברים הביולוגים והרגשיים שחווה האישה בשלב זה של חייה.

מה מקומה של האישה בחברה שלנו? כיצד נתפסת הנשיות? כיצד משפיע אורח החיים שלנו על גיל המעבר? איך כדאי לטפל בתופעה? ומה לגבי צמחי מרפא מתאימים?

הטיפול הרפואי הקונבנציונלי כולל מתן הורמונים חלופיים (טבעיים או סינטטיים), שהשפעתם חזקה פי 100 (!) מההשפעה של צמחי מרפא המשמשים לטיפול בתופעות גיל המעבר. מטרת הטיפול ההורמונלי החלופי היא להעלות את רמת האסטרוגן ועל-ידי כך למנוע את התסמינים של המחסור בו. הטיפול אכן מסלק את התסמינים, אך גם כרוך בסיכונים רבים וביניהם הגברת הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם וסרטן השד, וכיום רופאים אינם ממליצים עליו בנקל. בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בפתרונות טבעיים לתופעות גיל המעבר אצל נשים. הטיפול בצמחי מרפא יעיל מאוד, בטוח ואינו מלווה בתופעות לוואי.

צמחים לטיפול בהפרעות גיל המעבר 

להבדיל מהגישה הקונבנציונאלית, המתייחסת למחסור בהורמון בלבד, הגישה ההוליסטית של הטיפול בצמחי מרפא מתייחסת גם לסיבות הפיזיולוגיות שגורמות למחסור זה, וכמובן למעברים הרגשיים אותם חווה האישה. הטיפול יתמקד באיזון הורמונלי על ידי צמחים מאזנים, אסטרוגנים (מעלי רמת אסטרוגן)
ופיטו- אסטרוגנים (מאזני אסטרוגנים) ועל ידי הגברת זרימת דם לאיברי הרבייה, ויכלול איזון ושיפעול איברים מרכזיים בגוף, הלוקחים חלק בתהליך, כגון הכבד, בלוטות האדרנל ומערכת העצבים. מאזן הורמונלי חשוב ומוכר הוא שיח אברהם מצוי Vitex agnus – castus , הגדל בר בארצנו. משתמשים בו לבעיות הורמונליות מכל הסוגים (גם בעיות מחזור, פוריות ואקנה). הוא מעודד ייצור פרוגסטרון ומשפיע על בלוטת יותרת המוח.

צמחים אסטרוגניים הם צמחים שמעלים את רמת האסטרוגן בגוף. ביניהם נמנים: זרעי חילבה Trigonella foenum , שומר Foeniculum ulmaria , אניס Pimpinella anisus ומרווה Salvia officinalis. מרווה מומלצת לטיפול בגלי חום ובהזעות לילה גם בגלל איכותה המרירה והמקררת. היא מכווצת, נוגדת עוויתות, אנטי דלקתית, מחזקת את מערכת העיכול והגוף כולו. היא מוכרת בשימוש במצבי מתח וחוסר שקט, דיכאון, יובש וגינלי, זיהומים במערכת הנשימה, שלשול ודלקות מעיים.

צמחים פיטו- אסטרוגניים מכילים חומרים בעלי מבנה כימי דמוי אסטרוגן . בזכות השפעתם המאזנת הם מתאימים לטיפול, הן ברמה נמוכה של אסטרוגן והן ברמה גבוהה. בנוסף, נזקפת לזכותם השפעה אנטי סרטנית . בין הצמחים הפיטו-אסטרוגניים נכללים תלתן אדום Trifolium partense, שוש קירח Glicyrrhiza glabra, קוהוש שחור Cimicifuga racemosa, בטטה בר Dioscorea villosa, כמליריום Chamaelirrium, פולי סויה וזרעי פשתן. קוהוש שחור Cimicifuga racemosa, הוא אחד הצמחים המוכרים והנפוצים ביותר לטיפול בתופעות גיל המעבר והוא אכן יעיל מאוד נגד גלי חום . מלבד ההשפעה דמוית האסטרוגן, הוא גם אסטרוגני (מעודד ייצור והפרשת אסטרוגן), נוגד עוויתות , מרגיע ומסייע במצבי עצבנות, חרדה ונדודי שינה. תלתן אדום Trifolium partense , הינו מאזן הורמונלי חשוב לנשים, מסלק רעלים, מונע סרטן, מסייע לשמירה על עצמות ומפרקים בריאים, ועל לחץ דם ורמות כולסטרול תקינים. טוב לטיפול באקזמה, פסוריאזיס ובעיות עור שונות . הבטטה Diascorea villosa, מפורסמת בעולם כולו בזכות הדיאוסגנין – חומר פעיל המשמש כאבן בניין סטרואידלית לייצור הורמוני מין (פרוגסטרון סינטטי). השפעתו של הצמח השלם שונה: הצמח מאזן רמות אסטרוגן ופרוגסטרון, נוגד עוויתות בשרירים חלקים, נוגד דלקת וטוב לשימוש במצבי אי יציבות רגשית, עייפות, שיעול, שלשול, סוכרת ודלקות מפרקים.

אחד הצמחים המרכזיים בטיפול בנשים הוא אנג’ליקה סינית Angelica sinensis, שהידע על אודותיו מגיע מהרפואה הסינית. הוא מכונה Dong quai ו”הג’נסנג הנשי” ומופיע בשימוש כמאזן הורמונלי לבעיות נשים רבות (אי סדירות של המחזור, תסמונת קדם וסתית, גיל המעבר). הצמח משכך כאבים, אנטי דלקתי, מרגיע ומחזק כללי. נחשב כמעשיר ומחזק דם וטוב למצבי אנמיה, עצירות וכאבי ראש, זרימת דם לקויה ולחץ דם נמוך או גבוה – איזון לחץ הדם. הצמח מקל על הפרעות כמו גלי חום, יובש וגינלי והפרעות שינה. בין היתר הוא משפיע על פעילות הכבד ועל עיכול חלבונים.

התמיכה בכבד חשובה מאוד לטיפול בכל סוגי ההפרעות ההורמונליות, מפאת תפקידו לבנות, לעבד ולפרק הורמונים. כפי שנאמר, חשיפה לרעלים, תרופות, אלכוהול ותזונה לקויה, יוצרים עומס ומחלישים את פעילות הכבד. כעסים מודחקים, תסכולים ויצירתיות שאינה זוכה להיוולד, משוייכים גם הם אל הכבד ויכולים להפר את איזונו. רבים מהצמחים תומכי הכבד הם צמחים מרים, הנחשבים כטוניק (מחזק, מאזן וממריץ) למערכת העיכול ולגוף כולו. כמחצית מהנשים מעל גיל 40 סובלות מחומציות קיבה נמוכה. חסר זה פוגע בספיגת הוויטמינים והמינרלים מהמזון ומאט את קצב העיכול. צמחים מרים מעלים את רמת החומציות בקיבה (חשוב מאוד לעידוד ספיגת הסידן בנשים הסובלות מאוסטאופורוזיס!). בין הצמחים המרים נכללים : ארטישוק, שורש שינן (נקרא בעבר: שן ארי), לענה ריחנית (שיבא), ג’נטיאנה, ורבנה רפואית.
ורבנה Verbena officinalis הוא צמח התומך בפעילות הכבד, במערכת העצבים וברחם. הוא נוגד עוויתות, מרגיע, משפר מצב רוח ואנטי דיכאוני.

התמיכה בבלוטות האדרנל, שכאמור אחראיות בגיל המעבר על עיקר ייצור האסטרוגן, חשובה לא פחות. תפקידן העיקרי הוא לשפר את יכולת העמידות והתפקוד במצבי לחץ ומתח (ע”י שחרור אדרנלין וקורטיזול). החשיפה ללחץ ומתח כרוניים, האופיינית לאורח החיים המערבי, מחלישה את פעילות בלוטות האדרנל ומוציאה אותן מאיזון, דבר שעשוי לפגוע במערכות גוף שונות, ביניהן מערכת החיסון, העיכול והרבייה.
צמחים אשר תומכים ומאזנים את בלוטות האדרנל נקראים צמחים אדפטוגנים. שכיזנדרה Schizandra, הפרי הסיני “בעל חמשת הטעמים”, מתאים במיוחד לתופעות גיל המעבר, היות והוא משלב פעילות אדפטוגנית עם תמיכה בפעילות הכבד. הוא מרגיע, מקרר, מיטיב עם עור הפנים ומצויין לתמיכה כללית.

פעילות תקינה של מערכת העצבים מחזקת את העמידות בפני מצבים רגשיים שונים וחיונית לאיזון ההורמונלי ולתפקוד תקין של מערכות הגוף השונות, ביניהן מערכת הרבייה. רוזמרין Rosmarinus officinalis, שיבולת שועל Avena sativa וורבנה רפואית Verbena officinalis, הם צמחים התומכים במערכת העצבים.
שיבולת שועל Avena sativa הוא גם צמח נוגד דיכאון (מעודד ייצור סרטונין), מרגיע, מחזק כללי ומזין (עשיר מאוד בוויטמינים ומינרלים). בשימוש חיצוני מתאים גם לטיפול בעור יבש, מתקלף וקשה.

הצמחים – מתנת הבריאה – כמו יודעים את סודן של הנשים, מכירים את הדלתות הנעולות ומצמיחים להן מפתחות. מעניין לראות שהצמחים “הנשיים”, על שונותם הרבה, מציעים מכלול של פעילויות והשפעות, שמייטיבות עם האישה בגיל המעבר. בשונה מהתרופות הקונבנציונליות, פעילות הצמחים מעודדת את הגוף לפעול בעצמו באופן האופטימלי.

מומלץ להיוועץ בבעל מקצוע לקבלת טיפול המתאים לצרכים האישיים. מובן שתזונה מתאימה ופעילות גופנית ומנטלית, כמו גם הקשבה עמוקה לקול הקורא בכל אישה ואישה, יכולים להיטיב ולשפר.