הכנס התקיים בחמישי-שישי-שבת 18-20.3.2010, בחוות יתיר – החווה של נועם וגלי אורן, בדרום הר חברון.
הכנס הראשון של “רפואה פרי האדמה” התקיים בחוות יתיר – החווה האקולוגית של נועם וגלי אורן, הממוקמת בצפון הנגב / דרום הר חברון. זוהי ‘חוות בודדים’ המקיימת אורח חיים פשוט וצנוע, המבוסס על משק אוטרקי המספק את צרכי הקיום של דייריו, כמעט ללא עזרה חיצונית. שתי המשפחות המתגוררות בחווה חולקות עדר עזים וגן ירק המושקה במים הנאגרים בבורות מים עתיקים. הבורות נוקו מסחף, שופצו והושמשו.
בנוסף, נועם וגלי מגדלים צמחי מרפא ומפיקים מהם תכשירים שונים.
“רפואה פרי האדמה” תוכנן להיות כנס הרבליסטים בזיקה לטבע, לאדמה, לאדם ולצומח. הכנס נועד לענות על הצורך ההולך וגובר של הרבליסטים בישראל, בלימוד צמחים המבוסס על חוויה ועל ראייה שלמה של הצמח – ראייה שלמה המבוססת על מראה, תכונות אנרגטיות, סביבת גידול וכדומה, באופן שאינו מנתק את הצמח מסביבת החיים שלו. מדובר בהרבליזם שאינו מגביל את עצמו לחומרים פעילים, אלא מנסה להבין מהות בראייה רחבה.
לצורך הכנס נבנה על אדמת המרעה של חוות יתיר ‘קמפוס’ של אוהלי אירוח בדואים – אוהל הרצאות, אוהל שינה, אוהל אכילה ואפילו אוהל מטבח מאובזר להפליא. מעברו השני של השביל הוקמו שירותי קומפוסט ומקלחות שדה. כל עבודת ההקמה נעשתה על ידי נועם, משפחתו המורחבת וחבורת מתנדבים, שעבדה בתמורה להשתתפות בכנס.
הכנס התחיל בהרצאה של ד”ר עארף אבו רביע על רפואת צמחים ופולקלור בקרב שבטי הבדואים בנגב. כדרכו, תיבל עארף את דבריו בהומור ובאירוניה דקה ומשובחת. למדנו על שימושים של צמחים שונים:
- סלוודורה פרסית – לניקוי שיניים, לעצירת דימומים, לעצירת וסת
- קליפת רימון – לעצירת שלשול
- שיזף (דום) – לעצירת שלשול וכאב בטן, לבעיות פוריות
- דודא – לפוריות, נגד חלומות רעים
- שמן זית – לעור יבש
- שבר לבן (צמח רעיל!) – לפוריות
- חרוב – פרי – לטיפול בעצירות של נשים הרות וילדים (שימוש מקובל אצל הבדואים)
גרעינים – לעצירת שלשול (שימוש מקובל באפריקה)
מחוץ לאוהל ההרצאות חיכה לנו ערב רוחני וקר. אכלנו את ארוחת הערב מסביב למדורה. התחלנו להכיר אחד את השני. היינו כארבעים אנשים מכל הגילאים, שמחנו לראות צעירים רבים ופנים לא מוכרות, המעגל מתרחב, גם הלב.
אחר כך הלכו האמיצים בינינו להתחמם בסאונה שמעבר לערוץ. הסאונה נמצאת במבנה בוץ יפהפה ופונקציונלי. נועם ומתנדבים בנו אותה מהבוץ שהוצא מבורות המים העתיקים בעת הניקוי והשיפוץ. סאונה אמיתית זה לא משהו שאתה מצפה לו על צלע הר קירח באמצע שומקום. ליד הסאונה יש גם בריכה חיצונית שבה אגורים מי שטפונות. האמיצים עוד יותר חתמו בקפיצה אל בריכת המים הקפואים, אני פחדתי.
את בוקר המחרת התחלנו בסיור בחווה עם נועם אורן. בורות המים, גן הירק, צמחי המרפא, הלול, המעבדה, ושתי ביצים של חוגלה שהטילה לה, סתם כך באמצע הדרך. גידרנו באבנים והמשכנו.
לאחר מכן ישבנו לשמוע את ד”ר תמר שבט, אשר דיברה על הקשר בין אדם וצמח, על המערכות הכֹּה דומות – אך הפוכות, ולכן גם משלימות – על תפקידי האדם והצמח בבריאה וביקום ועל הזיקה החזקה, הסימביוטית בין אדם וצמח. כי האדם עץ השדה.
רבקה אטלין, הרבליסטית שוויצרית, דיברה על רפואה מערבית עתיקה, על חלוקת הגוף לליחות ולמצבי רקמה באנלוגיה לכיוונים, לעונות, לאלמנטים וכל שאר הדרכים לחלוקת הידע שבידינו. מקורותיה של הרפואה המערבית דומים לאלו של הרפואה הסינית וההודית, ולשאר רפואות מסורתיות, אלא שברפואה המערבית היו קטיעות רבות ברצף בשל סיבות פוליטיות, דתיות, מדעיות, פסאודו מדעיות ואחרות, עד שבסופו של דבר נזנח כיוון זה ברפואה כמעט לחלוטין.
הרצאתו של גילי פינצ’וק המשיכה את קו המחשבה הזה, הפעם מצד הצמחים. צמחים קרים, חמים לחים או יבשים, בהתאמה למצבי הרקמה השונים. בחלקה השני של ההרצאה היה “אבראכדברא” – יצירת מציאות באמצעות מילים ומחשבות: אֶבְרָא כְּדַבְּרָא. כל זאת בעזרת הודיה, הכרה פנימית והתכוונות ברורה.
שוב ערב, שוב נהיה קר, מצטופפים סביב המדורה עם קבלת שבת נפלאה שארגנה לנו נעמי כץ, ששילבה כל כך יפה את כל מה שלמדנו עד כה עם ראייה שיש בה גם אמונה ואהבה.
אפשר להגיד שההרצאות של שישי היו בעלות מבנה יותר סטרוקטורלי והראו מודלים שונים של התייחסות לאדם ולצומח. הסדנאות של שבת התמקדו בחידוד החושים, אל חוויה המאפשרת חיבור אינסטינקטיבי הן אל האדם והן אל הצמח.
תחילה דיבר ניר אברהם, שבעצם לא דיבר הרבה אלא נתן לנו לזהות את תכונות הצמחים בעזרת חמשת החושים. תחילה ראינו ובחרנו לנו צמחים להזדהות איתם, לפי מראם. לאחר מכן, בעיניים עצומות, מיששנו והרגשנו וניסינו להתחבר למהות הצמח. הצמחים עברו בינינו במעגלים עצומי עיניים. עוד ועוד צמחים, וכל אחד אומר בקול רם את התרשמותו מהצמח, הכל במקביל. זאת הייתה חוויה רבת עוצמה. אחר כך טעמנו טינקטורות וניסינו לזהות את תכונות הצמחים לפי טעמי הטינקטורות והתחושות אותן הן מותירות. היה מאלף.
אייל שפרינגר נתן סדנה של אבחון אינסטינקטיבי תוך התחברות אל המטופל. האבחון נעשה לא רק על פי פרמטרים חיצוניים של צורה, צבע וכדומה, אלא גם על ידי השמת עצמנו במקומו של המטופל ופתיחת היישות שלנו באופן שנוכל להכיל לקלוט ולקבל בלי ביקורת את העומד מולנו.
נאינה מורג, שחתמה את הכנס, דיברה על טיפול אלטרנטיבי בבעלי חיים. נאינה אף ערכה הדגמה חיה על אחת הכלבות שנכחה שם (היו הרבה, סלחי לי כלבה, שכחתי את שמך). הכלבה שסבלה מבעיות עור בחרה בעצמה את התרופה שלה מתוך שלל בקבוקים שהוצגו לה. למרבה הפלא הכלבה בחרה בשמן קלנדולה. הלואי היינו אנו מגיעים לרמתן של החיות היודעות לזהות צמחי מרפא בעזרת החושים בלבד. לא ספרים, לא בתי ספר ולא אינטרנט. שימוש בחושים!
כאן בערך תם הכנס, הודינו למרצים שהופיעו כולם בהתנדבות.
החלפנו כתובות ומספרי טלפון.
קבענו להיפגש שוב באביב הבא.
