השימוש הקליני בצמחי המדבר – כמהין המדבר – מאת גידי גור

כמהין המדבר | TIRMANIA | الكمأة

מעטים האנשים אשר יוצאים ללקט כמהין במדבר ולא בטוסקנה. הכמהין היא פטרייה שמשתייכת למשפחה הבוטנית Terfeziaceae. בישראל, היא גדלה במערב הנגב עד פתחת ניצנה.
בערב הסעודית ובחלקים נרחבים במזרח התיכון, כולל צפון אפריקה, נאספות פטריות הכמהין במשך מאות שנים, אם לא יותר. במאה ה-19 נמכרו פטריות אלה בשוק בקהיר בכמויות כה גדולות, עד כדי כך שמחירן הוזל מאוד. תיעוד היסטורי על שליטי קהיר בתקופה זו מציין שהפטריות נאספו בגבעות מוקטן ונמכרו בשווקי קהיר. (1)
בבגדד נמכרו (ועדיין נמכרות) פטריות הכמהין כאוכל רחוב, מעורבבות עם ביצה בתוך פיתה. בטורקיה, רוב הפטריות באזור אנטליה נצרכות על ידי הכפריים ורק מיעוט מתוכן מגיע למכירה לשווקים. (2-4)
צבאים נוהגים לחפור את הפטרייה ולאכול אותה; ניתן לצפות במחזה זה במערב הנגב לעיתים נדירות בתקופת האביב.
את הפטרייה נהוג לבשל בצורות שונות לאחר ששוטפים אותה היטב מהחול ומקלפים בזהירות את שכבתה החיצונית. ניתן לבשל אותה בחלב, יוגורט או מים, ואפשר גם לטגן אותה. הבישול צריך להיות קצר מאוד. (1)
בבחריין נהוג לבשל את הפטרייה עם אורז.

בניגוד לכמהין האירופאי, אין צורך בכלבי גישוש או בחזירים על מנת למצוא את הכמהין, מכיוון שכמהין המדבר גדלה קרוב לקרקע. החל מחודש מרץ נוהגות משפחות לצאת וללקט את הפטריה באזורים חוליים. חברי המשפחה לרוב מובלים על ידי מלקטת המשפחה, אשר עיניה מיומנות לאתר את סדקי הקרקע ולזהות את היתכנות מציאת הכמהין תחתיה.
בישראל, הפטרייה מוגנת ואסורה בליקוט.
צבע הכמהין משתנה בהתאמה לאזורי הגידול שלה, ונע בין לבן בהיר לשחור. נדרשת כמות של כ- 200 מ”מ גשם על מנת ליצור תנאי גידול סבירים עבורה. (5) אגדות בדואיות מתארות קשר בין סופות ברקים לגדילת הפטרייה. (4)
החוקר הצ’כי אלואיס מוסיל מתאר את גשמי הברכה שירדו במערב בגדד בחודש מרץ 1908; בעקבותיהם, אנשיו של השליט הבדואי של מדבריות אל וודיג’אן – אנ-נורי איבן שאלאן – חפרו נמרצות בחולות המדבר וליקטו פטריות כמהין על מנת להכין סעודה מכובדת. (1,2)

שימושים ותועלות של פטריית כמהין המדבר:
עבור הבדואים במרחב, הפטרייה נחשבת מזינה מאוד למאכל. דגימות כמהין מהמדבר הסעודי מכילות עד 16% חלבון (כ-29 חומצות אמיניות), 28% פחמימה, 2% שומן, 4% סיבים ומינרלים רבים. (1)
בדומה לעכובית הגלגל, גם פטריית הכמהין נאכלת בתקופת האביב, על מנת לחזק את הגוף מחולשת החורף והזנת הכבד. מניסיון המחבר, בהתחשב במוגבלות התזונתית הקיימת במדבר, מדובר בהזנה יקרת ערך, שמחזקת את דרי המדבר. כיום, מזונות מחזקים פחות נפוצים בגלל תרבות צריכת העודף, הפטרייה נחשבת מעדן ומחירה האמיר.

מקורות

1. Robert Lebling and Donna Pepperdine. Natural remedies of Arabia. al turath stacy international 2. Migahid. flora of saudi arabia, 4th edition. king saud university 1996 3. Bedvian, armenag k. iilustrated polyglottic dictionary of palnt names, Cairo, 1936 4. Abdoh, Othman labib and azer armaniuos. The medical botanical vocub. From arabia into English, French and latin, 1929 5. Awamah, M.S.Alsheikh, A. Laboratory and field study of four kinds of truffle (Kamah), Terfezia and Tirmania species, for cultivation. Mushroom science, 1979.

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל”ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.