השימוש בצמחי מרפא ומחלת הסרטן מתחיל מראשית הכתיבה התרבותית.
מרקחות בפפירוס מצרי, אבן סינא במאה ה 11, היוונים וצמחי המרפא לטיפול בסרטן, וכמובן, צמחי מרפא מראשית ימי הרפואה הסינית. היום, להבדיל מימים עברו, הטיפול בצמחי מרפא משולב יחד עם טיפולים מערכתיים, בעיקר כימותרפיים, אשר משנים כליל את הטיפול בעזרת צמחי המרפא.
במאמר הקצר אציג את Huang Oi/ Astragalus membranaceus ואנסה דרך הצגת הנתונים לתאר שתי דרכי התבוננות שונות לצמחי מרפא.
Huang Qi מוכר בעולם המחקר של היום כצמח אנטי סרטני. אך מה הופך אותו לכזה? לאחר קריאת מחקרים מהעת אחרונה, ניתן לראות כי בצמחי מרפא רבים נערכים ניסויי מעבדה המוכיחים כי הצמח הנחקר הינו אנטי סרטני. Huang Qi לדוגמה נבדק פעמים רבות. לפנינו שתי דוגמאות למחקרים שכאלו. הוא נבדק על תאי סרטן שד (1). השורש נבדק במעבדה, יובש, נטחן והוכן במשרה בכדי לבחון את השפעתו הביולוגית על מוות של תאים סרטניים. מחקר נוסף מקוריאה (2) עושה זאת שוב, הפעם בתאי סרטן ריאה. בשני המחקרים האלו, נעשתה הערכה זהה על ידי בדיקת MTT. בדיקה שיכולה להראות על מוות תאי כתוצאה מרעלן. בשני המחקרים נצפה מוות תאי לעומת תרביות הביקורת.
למעשה, המחקרים המודרניים, נוטלים צמח בודד, ומראים כי יש לו מנגנונים ביולוגיים-כימיים אשר גורמים להרג תאי סרטן בדרכים שונות, חלק מהמחקרים מורכבים יותר ונעשים על חיות מעבדה כגון עכברים (3). בעקבות מחקרים כאלו, נחשבים צמחים מסוימים כאנטי סרטניים. במחקרים מודרניים אלו ההתבוננות מתייחסת לצמח כבעל חומר פעיל ספציפי אשר יכול לחסל את הגידול הסרטני, התבוננות הדומה מאוד לטיפולים כימותרפיים.
האמת, מעניין אותי מדוע השקיעו זמן וכסף רב כל כך במחקרים כאלו? בוודאי שיש סיבה, אך היא נעלמת מעיניי. ומדוע? לפחות משתי סיבות. האחת, הדבר כבר נעשה בעבר. בשנות ה 70, בעקבות הטיפולים הכימותרפיים הראשונים, החלו בדיקות נרחבות על מנת למצוא חומרים יעילים להריגת תאים סרטניים, המפורסם שבהם הינו ה Taxol שהופק מעץ הטקסוס- Yew. האונקולוג Gordon Zubrod אף הוביל מהלך למציאת טקסנים מהטבע באותן השנים. כך שבוודאי נמצאו בטבע הרעלנים החזקים ביותר להרג תאים. הסיבה השנייה היא, שהמטופלים מפסידים, הם לא זוכים למתנה הנפלאה שהצמחים יכולים להעניק להם.
אנסה לפשט את השוני בין רפואת צמחים סינית- TCM לרפואה בגישה המקובלת היום בבתי החולים. בטיפולים כימותרפיים הגידול מתכווץ במהירות ומצבו של המטופל מדרדר. הגידול שהתכווץ יכול לחזור במהירות או לא. בטיפול ברפואת צמחים הגידול לא מתכווץ במהירות, ואולי לא בכלל, ומצבו של המטופל משתפר. אני מקווה שלא הקצנתי בתיאור וגרמתי עוול לאחת השיטות, הרעיון הבסיסי הינו שרפואת הצמחים מטפלת באדם ולא מתרכזת רק בגידול, ולכן אני מסיק שהגידול לא יקטן במהירות, ואני מסיק שכימו יעשה זאת מהר כי הוא מתמקד בכך וכי צפיתי בכך. בצפייה שלי, ובכל המחקרים והתצפיות הנוספות, ניתן לראות כי במהלך טיפולי כימו מצבו הבריאותי הכולל של המטופל מדרדר.
ומדוע השתמשו ב Huang Qi לטיפול בסרטן מלכתחילה? ולאיזה מטופל אונקולוגי הוא יתאים כיום?
Huang Qi שייך לקבוצת מחזקי הצ’י. אם נדייק יותר נאמר שהוא מחזק את צ’י הריאות והמגן ואת הצ’י ואספקט היאנג של הטחול, האנרגיה שלו חמימה והוא בעל טעם מתוק. ואכן, מי שהחזיק את השורש המיובש בידו ושתה מרתח הרגיש את הנעימות והאיזון הקיימים ב Huang Qi. לא פלא שהוא ניתן בפורמולות רבות לאנשים הסובלים מסרטן ריאות לדוגמה.
בקליניקה Huang Qi יכול להשתלב בפורמולות רבות למטופלים אונקולוגיים. הוא נהדר כמחזק למטופלות סרטן שד אשר עוברות טיפולים כימותרפיים כאשר ברקע יש חולשה של Wei Qi או Ying Qi. הוא יכול לחזק את הדם וספירת הכדוריות בסבבים המתקדמים של טיפולי הכימו, הוא יטפל היטב בקוצר נשימה, בחוסר תאבון ובעייפות. הוא יתאים גם במקרים של טיפולים מתקדמים של סרטן שחלות כמחזק ראשי או משני. אחת הפורמולות המפורסמות בה Huang Qi נרשם הינה Bu Zhong Yi Qi Tang אשר יכולה להתאים במודיפיקציות שונות למטופלים אלו.
אם כך, המחקרים המערביים בהחלט תואמים את הידע המסורתי והידע שנצבר בקליניקות אך השימוש בצמח שונה. המחקרים המודרניים מנסים להוכיח שהצמח הינו רעלן יעיל ואילו הידע המסורתי שואף להשתמש בצמח בפורמולה מאוזנת אשר מתאימה, במקרה של Huang Qi, למטופלים אשר סובלים מחוסר במערכת הTai Yin לרבות אנרגיית ה Wei ואנרגיית הYing.
באופן אישי, אני חושב שכל מי ששתה Huang Qi בחייו, מבין שגדולתו אינה ברעילותו אלה דווקא באיזון שלו, בכך שהוא אינו חם מדי ולכן יכול להשתלב גם במצבי חום, ואינו מכביד מדי ולכן הוא קל ונעים לעיכול. זו הסיבה שהא מתאים למטופלים אונקולוגיים המתקשים לעכל מזון והוא גם יעיל לסימפטומים הבסיסיים של המטופל, ובד”כ גם לכימו אותו הוא מקבל (Taxol הנפוץ במטופלי שד וריאות).
למרות שהוא צמח מאוזן וסלחן, ויכול להשתלב ולא לגרום נזק גם באבחנה שאינה מדויקת, המחקרים התייחסו אליו כרעלן ולא כצמח מרפא ולכן מטפלים ומטופלים עלולים ליטול אותו ולגרום החרפה במצבים שונים. אחד המצבים הבולטים בהם הצמח יגרום נזק למטופל אונקולוגי יהיה כאשר מופיעה רעילות בעור, הנגרמת בד”כ בעקבות טיפולים או זיהומים. בשל יכולתו לחזק את תנועת היאנג ואת הרובד ההגנה החיצוני הוא לא יתאים כאשר יופיעו פצעים חמים ומודלקים ובוודאי כשברקע יש חוסר יין או חום בדם, שני מצבים אשר מופיעים אצל מטופלים אונקולוגיים בשלבים שונים(4).
לסיכום, Huang Qi הינו צמח נהדר למטופלים אונקולוגיים, הוא מועיל ובטוח ויש להשתמש בו אך המחקרים בצמחים בודדים אינם יכולים להוות אינדיקציה לטיפול עבורנו, המטפלים בצמחי מרפא, ויש לבדוק האם אנו מעודדים מחקרים מסוג זה על בעלי חיים. מי שמחפש בכל זאת לראות את כוחם של הצמחים בעולם המחקר, ימצא זאת אולי במאמרים על מטופלים אונקולוגיים פליאטיביים (5). מחקרים כאלו נעשו בעוד אספקטים טיפוליים, והראו גם שיפור באיכות החיים וגם שיפור בתוחלת החיים.
נחזור לסיום לדבריו הצנועים של John Burrows משנת 1767: “כל מה שהוצע לטיפול בסרטן, הינו טיפול פליאטיבי, במקרה הטוב, ולא נמצא עד כה אף טיפול אמת להפרעה פטלית זו, למרות ניסיונות רופאים מכל האומות, מאז ימות היפורקרטס ועד היום, במחקר ובניסוי, מהצמח התמים ועד הרעלן הארסי, מינרל או ירק, עדיין המחלה מבלבלת את כח הטבע” כנראה שהתשובה לטיפול בסרטן מורכבת, ואינה מבוססת על צמחים ורעלנים בלבד.
