מאחורי אישה כריזמטית, בעלת הישגים מרשימים ביותר והתמדה רבה, גיליתי את אמה שאוהבת להיות בטבע, לצפות בשקיעת השמש, להיות בים או ביער. בין משפט למשפט, צוחקת המון ומסבירה לי אודות מפעלה בסבלנות אין קץ.
פורסם ב-1/12/17. ראיון ועריכה: יעל דונגי.
ספרי לי קצת על עצמך…
אני מתגוררת בקריית שמונה מאז שעליתי לארץ בשנת 1990 מקייב, אוקראינה. במקצועי אני כימאית של תרופות. עליתי ארצה עם בעלי ושלושת בנותיי. בינתיים כולן גדלו ויש לנו כבר תשעה נכדים.
בעלת תואר M.A בכימיה, מנהלת מעבדת כימיית תמציות צמחים ב”מכון ידע לגליל- מיג”ל” בעשרים ושמונה השנים האחרונות. המעבדה עוסקת בפיתוח תמציות צמחים וטכנולוגיות לייצור תמציות צמחים. אנחנו עובדים מול חקלאים המגדלים צמחים ומול חברות שמייצרות או משתמשות בתמציות. זה בעצם נוגע בכל מי שמשתמש במזון, תוספי מזון, קוסמטיקה והדברה ביולוגית.
בנוסף, יש לי חברה פרטית הנקראת “אמה ניהול וייעוץ בע”מ” – חברה המפתחת מוצרים סופיים, עוסקת בפרוייקטים בטכנולוגיות של מערכות שחרור והחדרה כמו למשל: מיקרוקפסולוציה, שחרור מבוקר, טכנולוגיות של שמירת פירות וירקות באווירה מבוקרת ע”י שמנים אתריים, אריזה חכמה וכו’.
נשמע מעניין מאוד. תוכלי לתת דוגמאות לפרוייקט שכזה?
כל פרוייקט כרוך בשיתוף פעולה עם חברה מסחרית מהתחום. כיום אנחנו עובדים על פיתוח אריזות חדשניות, לשמירת עלים ירוקים כמו בזיליקום, פטרוזיליה וכד’. היתרון של האריזות הוא שניתן לשמור את העלים במצב טרי לתקופה של כשבועיים. האריזות משחררות תערובות של חומרים נדיפים ומצד שני, מסוגלות לשמור על רמת אדי לחות מיטבית בתוך האריזה. זהו שילוב חומרים בין בד לא-ארוג לבין פלסטיק. בימים אלו, התחלנו הכנה לשיווק של האריזות הללו בארה”ב. משסיימנו עם פיתוח הטכנולוגיה הזו, כעת אנחנו בודקים שלבים אחרים שלה, לדוגמא: שמירת לחם, פסטרמה, סלט קצוץ – אפליקציות שונות ע”י חומרים פעילים המשתחררים מתוך הממברנה שבתוך השקית.
לא שמעתי רבות על קיומן של הטכנולוגיות האלה. זה תחום מפותח או שאתם יוצאי דופן?
אנחנו בהחלט חדשנים מבחינת הטכנולוגיות האלה בתחום אריזות המזון. יש היום נתיב טכנולוגי מפותח הנקרא Modify atmosphir (אווירה מבוקרת). אנחנו יוצרים אווירה מבוקרת ע”י מערכות משלנו, וכך כל חברה העוסקת בתחום. יש מנגנונים שונים – משמירה על רמת וואקום ועד שמירה על רמת גזים באריזה: אתילן, חמצן, חנקן וכו’. אנחנו שולטים על רמת אדי המים באריזה.
פרוייקט אחר שאנחנו עוסקים בו, גם הוא באווירה מבוקרת – שמירת פירות ע”י שמנים אתרים. סיימנו עכשיו שלוש שנים של ניסויים עם החברה הגדולה ביותר בארץ בייצוא הדרים. באופן כללי, פירות הדר נמכרים עם ציפוי שעווה, בתוכו יש חומרי הדברה לשמירת הטריות של הפרי. הצלחנו להוציא את חומר ההדברה משימוש, ע”י פיתוח אמצעי שמגן על הפירות מפני התפתחות עובשים ופתוגנים נוספים. החדשנות של אמצעי זה, היא בקנה מידה עולמי.
כמה זמן החברה קיימת?
האמת שהקמתי מספר חברות בחיי, החברה הזו קיימת משנת 2008. אחת מהחברות שהקמתי ויזמתי, היא חברת “טאגרה”, העוסקת בשיטות מיקרוקפסולציה ושחרור מבוקר של חומרים על גבי העור. החברה ממוקמת באיזור התעשייה בתל-חי ומועסקים בה כ-75 עובדים. החברה מוכרת את התוצרת שלה בכ-30 מדינות בעולם ולחברות רב לאומיות מובילות.
מה הביא אותך לעסוק בתחום הכימיה?
אם אהיה כנה, לא בחרתי במקצוע שלי. במקום ממנו באתי, המקצוע בוחר אותך ולא להפך. התמזל מזלי ולקחו אותי לעבוד כלבורנטית במכון ידע לגליל (למרות שהיה לי כבר תואר שני), אחרת הייתי ממשיכה לעסוק בנקיון, כמו שעשיתי בשנה הראשונה שגרנו בארץ. המעבדה שבה קיבלו אותי לעבוד כלבורנטית, עסקה בכימיית תמציות צמחים ומי שניהל אותה בזמנו היה פרופ’ יעקב וויה. היום הוא מנהל של מעבדה אחרת במיג”ל וגם ראש הוועדה המדעית של מכללת תל-חי. כיום אני מלמדת במכללה ביחד איתו, בקורס לכימיית תמציות צמחים ומנחה במסגרת קורס זה את הניסויים במעבדה. יוצא שכבר 30 שנה בערך אנחנו עובדים יחד.
ליד מיג”ל היה מפעל שעסק בייצור תמציות צמחים. המפעל התגלגל בין כל מיני ידיים והיום הוא נקרא Fitness, שהוא חלק מקבוצה שנקראת F&C Licorice Group וכוללת ארבעה מפעלים. רוב התהליכים של המפעל הזה פותחו במעבדה בה עבדתי עם פרופ’ וויה, או בשלב מאוחר יותר – במעבדה אותה ניהלתי.
אני מאוד גאה בעובדה שהמפעל הזה מספק כ-40 מקומות עבודה באיזור קריית שמונה, מוכר תמציות ותערובות צמחים למפעלי מזון רבים בארץ ומייצא מוצרים מיוחדים שפיתחנו.
היום יש בארץ מספר מפעלים, העוסקים בייצור תמציות צמחים וידועים כשחקנים חשובים בקנה מידה עולמי: Frutarom, Licorice Group, Lycored. המעבדה במיג”ל, שעמדתי בראשה, השתתפה בפיתוח מספר גדול של מוצרים לשלושת חברות אלה במהלך שנים רבות.היתרון בחשיבה הכוללת במעבדה, מלבד פיתוח התהליכים, כולל חשיבה על: כלכליות המוצר, יתרונות המתחרים, בעיות של איכות הסביבה, תמיכה טכנית בשיווק, הקמת מערכות בקרת איכות וכו’. המטרה היא שלמוצר הסופי יהיו יתרונות על מוצרים אחרים בשוק וזו מהות המקצוע שלי.
כל הרשימה שציינת במשפט האחרון היא בדיוק מה שאני לא אוהבת לעשות. מבחינתי, מזל שיש גם אנשים כמוך…
נכון, ואני לעומת זאת, לא יודעת ולא אוהבת לעסוק בריפוי בצמחי מרפא. כדי שמטפלים ויצרנים יוכלו ליצור מוצרים טיפוליים, הם צריכים שיהיו להם חומרי גלם ברמת איכות מאוד גבוהה – מאופיינים ובטיחותיים. חלפו הימים שאפשר היה לקטוף צמחים ופשוט להשתמש בהם. בשיטות המסורתיות, היו כל כך הרבה אלמנטים וריאביליים, מה שהיום לא מספיק בשביל אפיון ובטיחות. המזרח והמערב הלכו בדרכים שונות: במזרח התבוננו בצורת הצמח, בריח, בתחושה… אפיון אמפירי יותר. הידע עבר מדור לדור. במערב הלכו לכיוון מדעי יותר, ניסו להבין ולבנות פרופיל של חומרים, להביא אלמנטים טכנוקרטיים לתוך האפיון. יש יתרונות בשתי השיטות, כנראה שהאמת היא איפשהו באמצע ובשימוש היתרונות של כל השיטות האלה.
המקצוע שלי הוא להפוך סיפורים אתנובוטאניים לתוך כלים מודרניים, המאפשרים לתעשייה לייצר מוצרים אחידים ובטיחותיים.
אז למרות שלא בחרת את זה, את אוהבת את המקצוע?
בוודאי! זה תחום מאוד מעניין שיש בו תועלת גבוהה וסיפוק. אני אוהבת מאוד לפתח משהו שבסוף הופך להיות מוצר, אפילו מוצר שהוא חומר גלם. הרגע שאני נכנסת למחלקת הייצור ורואה את הערך של המוצר, ממלא אותי בסיפוק. אני עומדת מול מדף ברשתות הפארם או בחנות בארה”ב, רואה את המוצרים המתבססים על חומרי הגלם שפיתחתי, ונזכרת בכל התהליך שעברנו עם היצרנים, זה מאוד משמח ומספק אותי. משמח אותי שזכיתי לסייע “להביא לעולם” לפחות 400-500 מוצרים, בכ-30 מדינות בעולם. הרבה אנשים חושבים שהעבודה בתעשייה היא משעממת ומלוכלכת, שהיא רוטינית ולא מהווה מקור ליצירתיות. זה ממש לא ככה.
אני עוסקת בתעשיות מסורתיות וגמישות מבחינת רגולציה כי אני רוצה לראות תוצאות בזמן קצר, ולא לחקור במשך עשרות שנים. אני אוהבת את הסקרנות שמגיעה עם המחקר, אבל אני אוהבת יותר את הפיתוח שבמחקר. הפרוייקטים בהם אני עוסקת, מסתיימים בפיתוח מוצר עד שנתיים – שלוש.
סיפרת שאת מלמדת. יש עוד דברים שאת עוסקת בהם בתחום?
מלמדת, מפתחת פרוייקטים בחברה שלי ונותנת ייעוץ אסטרטגי לחברות תעשייה שונות.
יש לי די הרבה פרוייקטים, די הרבה לקוחות. לכל לקוח אנחנו בונים את האסטרטגיה המתאימה לפרוייקט שלו, בונים צוותים משלו. לרוב, הפרוייקט מתבצע באתר של הלקוח, כך יותר קל ליישם אותו אחר כך. אני נפגשת עם המון יזמים מתעשיות שונות. ברוב המקרים, אני מקווה, שאני גורמת ועוזרת להם לחשוב “מחוץ לקופסא”. במסגרת התהליך אנחנו עורכים סיעור מוחות, בו לפעמים אפילו בשעתיים, משתנה לחלוטין האסטרטגיה של הפרוייקט.
השבוע למשל, נפגשתי עם חברה מתחום המזון הפונקציונלי שרוצה לפתח מוצר. הם באו מעולם התרופות, איפה שהגישה היא אחרת. בפגישה שארכה שעה וחצי, שינינו את התקציב מעשרה מליון דולר, לחצי מליון דולר, ע”י כך שהצלחנו להבין בעיקר מה לא צריך לעשות.
באילו קשיים את נתקלת במסגרת העבודה מול יזמים?
בהקשר לתמציות הצמחים, קשה לי עם אנשים שמשתמשים במונח “אני מרפא”. אפשר לעזור, לאזן, לסייע, לקדם… בעיניי, לא צריך ליצור את ההתוויה, כי היא מטעה. כשלקוח מגיע ואומר לי “אני רוצה לפתח מוצר שמרפא”, זו טעות. הוא צריך להבין שלפתח מוצר שירפא, זה תהליך שייקח לפחות 20 שנה, לפחות 300 מליון דולר. התהליך הזה נקרא “פיתוח תרופות” והוא יכול בהחלט להתבסס על תמצית הצמח, אבל ברוב המקרים, לא זו הייתה כוונתו של הלקוח. יש מוצרים כאלה מתוך העולם הצמחי, למשל מורפין המוגדר כתרופה.
רוב האנשים שמגיעים אלינו ברצון לפתח מוצר ש”ירפא”, העבודה הראשונית שלי מולם היא לשנות את הגישה הזו.
עוד נושא שאני נתקלת בו בתדירות גבוהה, הוא יזמים שמגיעים עם פורמולה צמחית ומבקשים ממני לדעת מה יש בה, מאיזה חומרים היא בנויה. תשובתי היא כזו: “התמצית הזו בנויה ממליון חומרים לפחות. למה אתה צריך לדעת?” כבר 20 שנה אני מנהלת את אותה השיחה בדיוק. העניין הוא שלא צריך לדעת מה ההרכב הכימי המלא, אלא איך מייצרים מוצר מאופיין בהרכה כימי, שיביא לאותה תוצאה ביולוגית. או ששואלים אותי: “מי החומרים הפעילים בפורמולה הזו?”. זו משימה מאוד מורכבת, המצריכה הרבה שנות פעילות עם תקציב מאוד גבוה. פרוייקט כזה מתאים לחברת טבע, לא למפעל שמייצר את תמצית הצמח.
רוב הפרוייקטים בארץ, שעוסקים בצורה רצינית בתמציות הצמחים, במוקדם או מאוחר, מגיעים למעבדה שלי. אני מבהירה להם שיש כללים של תעשייה: אפיון של חומרי גלם (צמחים), אפיון של תנאי גידול, אפיון של תהליכי עיבוד, תהליכי אבטחת איכות, עיבוד פסולת, ציוד וכו’. בלי לענות על שאלות אלו, המוצר לא יוכל להיות מיוצר בקנה מידה תעשייתי.
אני לא אומרת שלא צריך לפתח מוצרים, אני אומרת שצריך לעשות את זה בצורה המותאמת למטרה ויכולות של היזם ולמקסם את הפוטנציאל של המוצר. לכן, כשאני נפגשת עם יזם, אני מנסה להבין מה הוא צריך ובשביל מה הוא צריך, מה הוא רוצה להשיג.
את בעצמך נפגשת עם כל היזמים האלה?
כן, בהחלט. אני נפגשת עם קהל רחב של חברות ויזמים לצורך מתן ייעוץ אסטרטגי וטכנולוגי. לצערי הרב, פרוייקטים מרובים שאיתם אני נפגשת, פשוט “מתים” לאחר הפגישה הראשונה. לעתים אנחנו מבינים שאין אפשרות להוציא את הפרוייקט לאור מסיבות שונות, כמו: בעיות רגולציה, אי התאמה בין תקציב הפרוייקט למטרתו, חוסר חיפוש מעמיק בפטנטים קיימים ותחרות עם פטנטים קיימים, חוסר צורך שיווקי.
אז יש לך יכולת לבנות חלומות וגם לנפץ חלומות.
זה נכון. תביני, לא רק יזמים פרטיים טועים כך. אני נותנת ייעוץ גם לחברות גדולות, גם הן עושות טעויות מסוג זה. השוני העיקרי הוא שיש להן יותר כסף להשקיע עד שמגיעים לנקודה מסויימת בפרוייקט, בה הם מתייעצים איתי. קל יותר כשאדם חיצוני מגיע, ללא סנטימנטים, יוצר את טביעת האצבע ומצביע על נקודות החולשה של הפרוייקט. אתן לך דוגמא: מספיק שבתוך המוצר המתוכנן, נמצא צמח שיצא מהחוק לשימוש ביפן למשל. אפילו אם במדינת ישראל עדיין מותר הצמח לשיווק, ולצד העובדה שכנראה בחלוף הזמן – הוא ייאסר לשימוש גם בשאר מדינות העולם, להכניס אותו למוצר זו תהיה טעות אסטרטגית שתגביל את שיווק המוצר בעתיד גדולה מאוד. זו רק דוגמא לנקודה מסויימת שיכולה להיות קריטית להתפתחות הפרוייקט.
לא פשוט להתנהל מול הבירוקרטיות והחוקים האלה…
בהחלט, אני מסכימה, אך הם מגנים על הצרכן בסופו של דבר, ואפילו – לא מספיק בעיניי. לכן, כשאנחנו כצרכנים הולכים לבחור לעצמנו תוסף תזונה, חשוב מאוד להבין מה כתוב בתווית של המוצר. כל מילה שכתובה בתווית, משחקת תפקיד מאוד משמעותי. יש לי הרצאה שנקראת “קוסמטיקה, אגדות ואמת”. אני מדברת על דוגמאות שונות מהיום יום. במדינת ישראל גם משחת שיניים מוגדרת כמוצר קוסמטי וכך גם שמפו, סבון וכו’, כך שהנושא הזה נוגע לכולנו. בהרצאה, בת שעתיים, אנחנו לומדים איך לקרוא את התווית ורואים איך גורמים כמו צבע, סוג האריזה וריח, משפיעים על המחיר ועל החלטת הלקוח לגבי הקנייה.
בעיניים של אשת תעשייה, עולם תמציות הצמחים מתפתח בקצב של 5-7% בשנה, כל שנה – כבר 30 שנה. זה שוק מאוד מעניין מבחינת היבט כלכלי, עם זאת, כדי לקחת בו חלק, צריך שמוצרים יעמדו במדדים מאוד ברורים. אני מאוד שמחה לראות שתחום הטיפול בתמציות צמחים הולך ומתפתח בישראל, אם זה בבתי חולים או חברות ואנשים פרטיים העוסקים בטיפול ולימוד של התחום. כמובן שגם מבחינה כלכלית זה משמח אותי.
