צילום, כתיבת תוכן ועריכה: יפה ברמץ חמוטל.
סירה קוצנית
משפחת ורדיים. הצמח שימש בתרבות הערבית לצרכים שונים. ברפואה המסורתית משמש לטיפול בסוכרת, בעיות עור שלשולים וכאב אוזניים. לאחרונה נחקר החומר הפעיל בצמח, המשמש לטיפול בסוכרת.
עכובית הגלגל
צמח מרפא ומאכל ממשפחת המורכבים. בשל הביקוש הרב כמעט ונכחד ולפיכך הפך לצמח מוגן. אהוד במיוחד כצמח מאכל בעדה הכורדית. הצמח אנטי בקטריאלי, בעל תכונות נוגדות חימצון. ברפואה העממית הצמח משמש לטיפול בעיכול, בכבד, אלרגיה, בחילה, סחרחורות ולחץ דם נמוך.
צמרנית הסלעים
ממשפחת המורכבים. משמש בעיקר להדלקת אש בשטח. מסירים את הענפים היבשים, מייבשים, מניחים על אבן צור ומכים באגרופן פלדה. אפשר גם להדליק את הצמח היבש תחת זכוכית מגדלת אל מול השמש. ברפואה העממית הערבית הצמח משמש לטיפול בפגעי עור וכאבי שיניים.
אלה ארץ ישראלית
גוון אדום גם בשלכת וגם בלבלוב. הפגמנט קולט את קרינת הUV ומגן על התאים המתחלקים בתאי העלים הצעירים המלבלבים. שימושים עממיים - קליפת הגזע שימשה נגד אקזמות ושטפי דם.
אצטרובל אכול
נעמי מסבירה שאם אתם רואים אצטרובל במצב כזה, כדאי לקרוא לגורמי תברואה, מכיוון שזה מצביע על הימצאותן של חולדות בסביבה.
לפתית
מזרעי הלפתית מפיקים את שמן הקנולה. החומצה הארוסית שנמצאת בזרעים רעילה.ציטוט מויקיפדיה: בשנת 1968 התחילו לבצע בקנדה ניסויים, במטרה להשביח תכונותיו של שמן הלפתית. הניסויים התבססו על הכלאות בין זנים שונים של לפתית. בשנות השבעים הצליחו להפיק שמן משופר עם חומציות נמוכה. שמן זה קיבל את השם קנולה - CANOLA - ראשי תיבות של CANadian Oil, Low Acid.שם נוסף שקיבל השמן הוא LEAR - ראשי התיבות של Low Erucic Acid Rapeseed,כלומר שמן לפתית עם מינון נמוך של חומצת שומן ארוסית. חומצת השומן הארוסית במינונים גבוהים עלולה להיות רעילה.
פשתה שעירה
ממשפחת הפשתיים Linaceae. זרעי הפשתה משמשים למאכל ומרפא ומוכרים בשם זרעי פשתן. הם מכילים חומצת שומן חיונית מסוג ALA,המומרת בגופנו ל EPA ו- DHA. בזרעי הפשתן מרכיב רב סוכרי בשם מוציליגן. החומר המוצילגי הופך רירי כאשר בא במגע עם מים .שתייה של מי זרעים מושרים מסייעת לפריסטלטיקה של מע' העיכול ויעילה לטיפול בעצירות.
חרוב מצוי
משפחה Caesalpiniaceae. חלקים בשימוש: הפרי והזרעים. שני החלקים עשירים בערכים תזונתיים והוא לרוב נפוץ כצמח מאכל. האבקה מהזרעים משמשת בין היתר כתחליף לשוקולד. דבש חרובים מופק מצוף הפרי, טעמו ייחודי ונחשב כמקור מתיקה בריא. החרוב, בנוסף ל 18חומצות האמינו שבו, מכיל מינרלים רבים, ביניהם אשלגן, סידן, מגנזיום וסלניום. הוא בעל תכונות אנטי אוקסידנטיות. השימוש הרפואי של החרוב הוא טיפול במערכת העיכול ברפלוקס, כאבי בטן ושלשולים.
תהלוכן האורן
קן של תהלוכן האורן גורם לפריחה שנקראת סרפדת אורנים ואף עלול ליצור צלקות. חדירה לעיניים יכולה לגרום לעיוורון. לכן שימו לב אם אתם רואים קן כזה בסביבה הביתית, התרחקו ממנו והתקשרו לשירותי התברואה כדי שיבצעו פעולות הדברה (על ידי הזרקה פנימית לגזע העץ) על מנת שלא ייגרם נזק רפואי בלתי הפיך לבני אדם.
סרפד הכדורים
הסרפד ידוע בתכונותיו הרפואיות המגוונות. הוא אחד הצמחים המקובלים ביותר בשימוש על ידי הרבליסטים קליניים. מקובל להשתמש ברפואת הצמחים בסרפד דו ביתיUrtica dioica, שלרוב משמש לטיפול באלרגיות, אנמיה, נשירת שיער, חיזוק מערכת השתן, וכצמח משתן המסייע לבצקות. בנוסף, זהו צמח מזין ומחזק, המכיל מינרלים רבים. השורש והזרעים משמשים לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית.
ברוש מצוי
משפחה - ברושיים. צמח מצמת (אסטרינג'נט). השימוש הרפואי בפרי והענפים הירוקים. בעיקר לטיפול בדימומים, טחורים ודליות ברגליים. קצות הענפים משמשים להפקת שמן אתרי, לטיפול חיצוני בדימומים ולטיפול בשרירים כואבים בשילוב עם שמן נשא.
ברקן
צמח קוצני נפוץ בארץ ממשפחת המורכבים. דומה מאוד לגדילן מצוי.
גדילן
ממשפחת המורכבים . השימוש הרפואי בזרעים ובעלים. החומר הפעיל, סילימארין, נחקר כמשקם ומגן על הכבד. אלטרטיבי עם פעילות דה טוקס עדינה. מקובל ונוח לשימוש, במשלב עם תרופות או צמחים אחרים ללא אינטראקציות שליליות. העלים והפרחים ללא הקוצים משמשים כצמח מאכל.
טיון דביק
ממשפחת המורכבים. הצמח היה מקובל בשימוש ברפואה הערבית המסורתית כעוצר דימומים, לטיפול בטחורים ולטיפול בבעיות עור יבש.
היה סיור מלמד וכייפי. מזג האוויר אביבי, העצים מלבלבים, עדיין יש פריחה. פגשנו הרבה צמחי מרפא ושמענו על השימושים לתזונה ורפואה.