כנס “חדשנות ומחקר בצמחי מרפא” – חורף 2015

פרופ' זכריה מדר – מחקרים חדשים על צמחי מרפא והסינדרום המטאבולי

פרופ' זכריה מדר PhD ) ) הינו המדען הראשי של משרד החינוך בדימוס, לשעבר יו"ר המכון לביוכימיה, מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית.הרצאתו של פרופ' מדר תעסוק בשאלה האם צמחי מרפא יכולים לשמש כאמצעי טיפול של הסינדרום המטבולי. בהרצאה יינתן רקע על הפרעה מטבולית, יינתנו דוגמאות של צמחים בעלי פוטנציאל, אשר יש בהם תועלת בהקלה על הפרעה זו. בעיקר יושם דגש על המנגנון המוליקולרי, באמצעותו פועלים צמחי המרפא.

פרופ' רפאל משולם – קנאביס רפואי: פרמקולוגיה, מחקר וגילויים חדשים

פרופ' רפאל משולם PhD )) המחלקה לחומרי טבע בבית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל, מגלה החומר הפעיל בקנאביס (ה-(THC.

מר ירון סופר – צמחי מרפא סינים, שימושים מסורתיים והשפעות הדדיות על מחקרים

מטפל מוסמך Dipl Ac. & C.H סמנכ''ל החטיבה מקצועית ברא צמחים. מנחה ומורה ברפואה סינית באוניברסיטה הפתוחה – לימודי חוץ – מירב.הרצאתו של מר ירון סופר תעסוק בצמחי מרפא סיניים, שימושים מסורתיים והשפעת הדדיות על מחקרים. מה המשמעות של זיהוי הצמח הנכון והאם החוכמה רבת השנים שידעו בעולם העתיק עדיין רלוונטית? האם די לציין את שמו הבוטני של הצמח על מנת לקבל את הערכים והסגולות אותם מיחסים לו המחקרים? בהרצאה זו אנסה לענות על חלק מהשאלות.

ד"ר מינה פארן – האנדופיטים: מפעל לייצור חומרים פעילים בצמחי מרפא

דר' מינה פארן PhD )), נשיאת העמותה הישראלית לצמחי מרפא, מרצה וחוקרת בתחום של צמחי המרפא. האנדופיטים הם מיקרואורגניזמים החיים בתוך רקמות של צמחים. רובם הם חיידקים ופטריות, כאשר הצמח הוא פונדקאי עבורם. כל צמח יכול להיות פונדקאי למיקרואוגניזמים, ממש כמו שלכל בעל חי יש את הפלורה הטבעית ששוכנת בתוכו ומתפרנסת ממנו. האנדופיט אינו מזיק לפונדקאי שלו וברוב המקרים הוא עוזר לו ומגן עליו, באמצעות המרכיבים הרבים שהוא מייצר. האנדופיטים פועלים כמעבדה כימית בגוף הצמח הפונדקאי. הם מייצרים מרכיבים שניוניים רבים, כגון, אלקלואידים, פלבונואידים, חומצות פנוליות, סטרואידים, קינונים, טרפנואידים, ורבים אחרים. אלה הם מרכיבים הדרושים לאנדופיטים כדי לשפר את איכות חייהם בתוך הצמח. מאז התגלו האנדופיטים למדע, התפתחה סביבם תעשיה המייצרת באמצעות החיידקים והפטריות תכשירים חדשים בעלי פעילות ביולוגית. הם מהווים מקור להכנת תכשירים לחקלאות, לתעשייה ולרפואה. מפיקים מהם, בין השאר, מרכיבים אנטיביוטיים חדשים, המעכבים חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

פרופ' זהרה יניב – עיכוב ביופילים של חיידקים פתוגניים באמצעות צמחי מרפא

פרופ' זהרה יניב( PhD ) יו"ר משותפת בעיל"ם, אתנו בוטנאית, חוקרת בכירה בדימוס במכון וולקני, מרצה בבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית ובמכון לביוכימיה בפקולטה לחקלאות.גילוי האנטיביוטיקה נתן לאדם תחושה של ניצחון על החיידקים הגורמים למחלות זיהומיות, המסכנות חיים. אבל החיידקים מוצאים את הדרך לשרוד על אף התרופות האנטיביוטיות המתחדשות.אנו פונים שוב לעזרת הצמחים שהיו חייבים להתמודד עם החיידקים במשך מיליוני שנים. לשם כך הם היו חייבים לייצר מרכיבים שיסייעו להם למנוע מהחיידקים לייצר ביופילם על חלקי הצמח השונים.המחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שישנם צמחים המונעים ייצור של ביופילם או מפרקים אותו. הכרת המרכיבים הפעילים המשתתפים בעיכוב ייצור ביופילם, והבנת מנגנון הפעולה שלהם, תאפשר לפתח תרופות חדשות שיסייעו לאדם להתגבר על זיהומים כרוניים של חיידקים ופטריות.

ד"ר ליאת אדרי – אפיגנטיקה, צמחי מרפא ומניעת מחלת הסרטן

ד״ר ליאת אדרי PhD - מדעי החיים הבריאים. מדענית בעלת תואר שלישי בנוירוביוכימיה, פוסטדקטורט בביולוגיה תאית והתפתחותית בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב ופוסטדוקטורט נוסף ממדעי המח במכון וייצמן. כיום, מרצה בנושאי מדע, תזונה ובריאות.האפיגנטיקה היא בקרת העל של החומר התורשתי השולטת בביטויים של גנים מסוימים, ומתייחסת לשינויים מבניים בגנים אשר אינם משנים את רצף הנוקליאוטידים. מנגנונים דוגמת: מתילציה של DNA, מודיפיקציה היסטון (חלבון שמעורב בשינוי הDNA), ובקרת מולקולות קטנות של RNA, הם חלק מהמנגנונים שיודעים להדליק או לכבות גנים מסוימים בתוך התא. שינויים אפיגנטיים יכולים להוביל למחלות כגון סרטן, סוכרת, השמנת יתר, ומחלות נוירולוגיות. שינויים אפיגנטיים הוכחו כי הם ממלאים תפקיד חשוב בסיכון או מניעה של סרטן השד. במהלך פוסט הדוקטורט שלי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, עבדתי על אפיגנטיקה וסרטן, וחקרתי רבות את הקשר בין תזונה נוגדת סרטן בבקרת הגנים. מכיוון ששינויים אפיגנטיים מעורבים כמעט בכל שלב של יצירת גידולים סרטניים, יש עניין הולך וגובר ברכיבים התזונתיים (ביו-אקטיביים) רבים אשר יכולים להפריע למטרות אפיגנטיים שונות. הבנת המנגנונים האפיגנטיים הבסיסים, תאיר באופן שונה את הטיפול ומניעת הסרטן בעזרת רכיבים תזונתיים כגון: כורכומין (כורכום), איזופלוונים (סויה) , פוליפנולים (תה ירוק) ועוד.

גב' בתיה פרחי - "צמחים עבר, הווה ועתיד": השפעת החדשנות והמחקר על אופי הטיפול וצריכת צמחי המרפא בעולם. מבט מפוקח קדימה

בעלת 30 שנות ניסיון בתחום תוספי התזונה. צמחתי בתוך חברת טעם טבע, לימים טעם טבע אלטמן ובמסגרת תפקידיי שמחתי להיות סמנכ"ל הפיתוח בטעם טבע אלטמן, חלק מצוות בניית תקנות תוספי התזונה של משרד הבריאות, חברת הנהלה בחטיבת תוספי התזונה בלשכת המסחר המקדמת את התחום, חברת דירקטוריון בארגון IPA International Probiotic Association וחברת צוות הפיתוח של חברה פולנית המייצרת צמחי מרפא באפליקציות שונות. בשנה האחרונה אני מלווה חברות בתחום ההתחדשות והחדשנות.עם גידול האוכלוסייה המזדקנת, אי האמונה בתרופות כפתרון והגברת המודעות של הצרכנים לרפואה מונעת, צמחים הפכו להיות פתרון פופולארי לשמירה וטיפול בריאותי.אין ספק שהפוטנציאל העסקי וההתפתחותי של שוק תוספי התזונה בכלל וצמחי המרפא בפרט, גדול. לכן הזמן הוא להמשיך ולהשקיע במחקר שיבדוק את פוטנציאל השימוש בצמחי מרפא למען בריאות הציבור מחד ובמקביל ,ייבדק את פוטנציאל החיסכון בבריאות הציבור בעקבות השימוש בצמחי מרפא.

שיתוף ברשתות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
סגירת תפריט
×

עגלת קניות

דילוג לתוכן