שם בוטני: Lycium chinensis
שם נפוץ: Box-thorn, Wolfberry
שם עברי: אטד
שם סיני: gouqi
השם הסיני של הפרי: gouqizi. המונח zi מסמל פרי קטן.
משפחה: סולניים, Solanaceae
תאור בוטני
הליציום הוא שיח קטן קוצני, הגדל בצפון-מערב סין ובמונגוליה. הפירות מתקבלים משני מינים דומים, L. chinensis ו-L. barbarum. מייבשים את הפירות עם או בלי גפרית, או שסוחטים מיץ מהפירות הטריים. כיום מרבים לגדל את הצמח בכמה אזורים בסין. רוב היבול משמש לצריכה מקומית.
חלקי צמח בשימוש: פירות
רפואה מסורתית
פירות הליציום מוזכרים בספרו של Shennong, אבל השימוש שלהם בפורמולות מסורתיות היה מוגבל עד אמצע המאה ה-17. בתקופה זו השתמשו בו בצרוף עם Rehmannia, Cornus, Cuscuta להזין את הכליות. הומלץ להשתמש בו לטיפול לסינדרומים שונים של חוסר, כצמח מחזק ומזין. הוא נחשב לצמח מתוק ונייטרלי.
פירות הליציום מזינים את הדם, מעשירים את ה-yin, מחזקים את הכליות והכבד ומוסיפים לחות לריאות (1). הפעילות העיקרית של הפירות היא חיזוק ה-yin של הכליות והכבד. מומלץ להשתמש בהם למקרים של סחרחורת, ירידה בחדות הראייה, ושיעול כרוני (1). הצמח התפרסם כמשפר של הראייה וכתרופה לסכרת.
רכיבים פעילים
קרוטנואידים הנותנים לפרי את הצבע האדום, lycopen, zeaxanthin, lutein (2)
פוליסכרידים בעלי משקל מולקולרי גבוה 5-8% (3)
חומצה אמינית betaine 1% (4)
בנוסף, מכילים הפירות ריכוז נמוך של שמן נדיף המכיל שני ססקויטרפנים, cyperone ו- solavetivone (5), ו-1.15% פלבונואידים, הכוללים רוטין וחומצה כלורוגנית (6).
פעילות רפואית
הקרוטנואידים, בעיקר zeaxanthin ולוטאין מגינים על העיניים מפני מחלות ניווניות. הם פועלים כנוגדי חמצון ומגינים על הרישתית מפני חמצון (1).
הפוליסכרידים פעילים כאימונוסטימולנטים (4). הם ממריצים תגובה חיסונית תאית והומוראלית (7). הם מגבירים פעילות של T-לימפוציטים ושל תאי הרג טבעיים.
בניסויים in vitro הראו שהפוליסכרידים מגנים על תאי עצב, ומונעים נזק לתאים אלה (8).
בטאין הוא חומצה אמינית המצויה באופן טבעי בגוף. הבטאין הוא מטבוליט של כולין. הוא מצוי בריכוז נמוך בסלק, תרד ודגניים. הכינו מבטאין תרופה בשם cystadane הפועלת כתורמת קבוצה מתילית להומוציסטאין והפיכתה למתיונין. התרופה מורידה רמה של הומוציסטאין ב- 20%-30%. הראו עליה ברמת המתיונין כשהריכוז שלו היה נמוך.
אופן השימוש
הליציום מהווה ברוב המקרים חלק מפורמולה. בכמה מקרים ממליצים להשתמש בליציום כצמח יחיד או כצמח עיקרי בפורמולה. לדוגמא, במקרים של גסטריטיס ממליצים לאכול 10 ג’ של הפרי פעמיים ביום (6). ברפואה המסורתית המליצו על אכילת 10 ג’ של הפרי פעמיים ביום לטיפול בסכרת (9).
לחיזוק אדם חלש ממליצים לבשל את פירות הליציום עם נצרים של במבוק. המינון 15-30 ג’ ליום (10).
לחיזוק הראייה מומלץ מירתח של 20 ג’ פרי ליום (11).
פורמולה לחיזוק הראייה מיוצרת על ידי ITM. היא נמכרת בצורת כדורים ונקראת Lycuvin. היא מכילה מיצוי של ליציום, פרי של אוכמניות, זרעים של Cuscuta cinenesis ופרחים של Calendula officinalis. בשני כדורים (המינון המומלץ) מצוי מיצוי מ-10 ג’ ליציום כמקור ל-zeaxanthin, 6ג’ Cuscuta כמקור ל-quercetin, 75 מ”ג של אנתוציאנינים מהאוכמניות ו-8 מ”ג של לוטאין שמקורם בקלנדולה (12).
רעילות
הליציום הוא פרי מאכל ואין בו רעילות (4).
LD50 בעכברים בהזרקה לפריטונאום 8.3 ג’ ל-ק”ג.
בארה”ב התפרסם מיץ מארבעה פירות שיצא לשוק ב-2003 ונקרא Himalayan Goji Juice (1). הוא מכיל מיצויים של פירות הליציום, ענבים, תפוח עץ ואגסים. המיץ מומלץ לחיזוק הראייה, להגברת הפעילות של מערכת החיסון וכנוגד חמצון. חברות אחרות הוציאו תכשירים דומים, כגון, כדורים העשויים מריכוזים שווים של ליציום, אסטרגלוס והפטריה Tremella. מינון מומלץ 5 כדורים פעמיים ביום.
מינון
הפרי באכילה או מירתח: 9-18 ג’ ליום.
