מאת: מינה פארן Ph.D
הרוזמרין נחשב לאחד הצמחים הקלסיים לטיפול בחולשה כללית, המתבטאת בתמונה קלינית של לחץ דם נמוך, ליקויים בזרימת הדם, דכדוך וחולשת מערכת העיכול. הוא יעיל גם בטיפול חיצוני, לטיפול בכאבים ראומטיים, בקשקשים ובנשירת שיער ונחשב לתרופה מסורתית למניעת הידבקות בכינים
שם עברי: רוזמרין רפואי
משפחה: שפתניים, Lamiaceae \ Labiatae
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח.
רכיבים פעילים
שמן נדיף: 0.4-2.4% הכולל 1,8-cineole עד 89%, alpha-pinene עד 29%, camphor עד 23%, וכן
borneol, bornyl acetate, camphene, beta-pinene alpha- terpineol.1
יש הבדלים גדולים בין מרכיבי השמן הנדיף בצמחים הנקטפים במקומות שונים.
חומצות פנוליות: נגזרות של חומצה הידרוקסי-צינמית כ- 3.5%, בעיקר חומצה רוזמרינית, חומצה קפאית 0.7%, וכן חומצה פרולית, קומרית, בנזואית.2
פנולים דיטרפניים: carnosic acid שהופך על ידי חמצון ל-carnosol.3
טריטרפנים: חומצה אורסולית עד 4%, חומצה אולינולית כ-1%, חומצה בטולינית, אלפה ובטא-אמירין.4
פלבונואידים: פלבונים וגליקוזידים של פלבונים, apigetrinhispidulin, diosmin, hesperidin.5
פעילות רפואית
אנטי אוקסידנט, ספסמוליטי, קרמינטיבי, נוגד דלקת, דיורטי, אנטי מיקרוביאלי, נוגד כיבים, ממריץ זרימת דם אל המוח, מגביר פעילות של המוח, מגביר ייצור והפרשה של מיצי מרה, מגן על הכבד.3
לרוזמרין יש השפעה סטימולנטית כללית על זרימת הדם, מערכת העצבים והעיכול.6
התוויות רפואיות (מתבססות על הרפואה המסורתית)
שימוש פנימי: להפרעות במערכת העיכול: גזים, התנפחות; לטיפול בדכאון קל; לחיזוק במקרים של מחלה כרונית; כסיוע להחלמה; להמרצת זרימה של דם: למקרים של לחץ דם נמוך3, ממריץ זרימת דם אל המוח, להגברת פעילות המוח.7
שימוש חיצוני: לטיפול בכאבים ראומטיים, אישיאס, נוירלגיה7, להגברת זרימת דם לראש ולשיפור בריאות השיער, לעידוד צמיחה של השיער, לטיפול בקשקשים3, לשיפור זרימת דם אל הרגליים.
מיצוי בשמן מעכב הידבקות עם כינים.
התוויות נגד
לא ידועות.
תופעות לוואי
לא ידועות.
אינטראקציות עם תרופות
לא ידועות.
הכנות ומינון
חליטה: 4-6 ג’ ליום.
מיצוי מימי: 1:1 2-4 מ”ל ליום.3
טינקטורה: 1:5 ב-45% אלכוהול 5-15 מ”ל ליום.
שימוש חיצוני: מירתח מהעלים בקומפרס, אמבט לרגליים, כשטיפה לשיער, או טינקטורה 1:5 ב-70% אלכוהול.3
שמן נדיף: 4-6 טיפות בתוך שמן שקדים, לכאבי מפרקים ושרירים.
פרמקולוגיה
פעילות הצמח כנוגד חמצון היא אחת מהפעילויות החשובות ביותר שלו.3 רוב הפעילות נוגדת החמצון מיוחסת ל-carnosol ול-carnosic acid.8
מחקרים in vivo: מיצוי יבש מעלי הרוזמרין הראה פעילות נוגדת דלקת עדינה בעכברים.9
שימוש חיצוני במיצוי יבש מהעלים, מנע דלקת מושרית בעור אצל עכברים.10
אינהלציה של השמן הנדיף, או לקיחה פנימית של 20-40 מיקרוגרם לעכבר, גרמו לסטימולציה של מערכת העצבים המרכזית.11
מחקרים נוספים בבעלי-חיים הראו השפעות של הרוזמרין על הכבד: הגברת ייצור והגברת זרימה של מיצי מרה והגנה על תאי הכבד.12
מחקר שנערך בבני אדם מול קבוצת ביקורת, הראה שאינהלציה של שמן נדיף של רוזמרין גרמה ליתר עירנות של מערכת העצבים.7
פרמקוקינטיקה
חומצה רוזמרינית ניתנה לחולדות בריכוז של 200 מ”ג לק”ג. החומצה הורחקה מהגוף דרך הכליות. 32% מהחומצה יצאו עם השתן בתוך 48 שעות, בצורת ששה מטבוליטים. ארבעה מהמטבוליטים נמצאו בפלסמה. אף לא אחד נמצא במיצי המרה.13
