מאת: מינה פארן Ph.D
שם בוטני: Asimina triloba
שם נפוץ:Pawpaw
שם עברי: פאפאיה
משפחה: אנוניים, Annonaceae
חלקי צמח בשימוש: פירות, ענפים צעירים, חוטרים.
תיאור בוטני
הפאו פאו הוא נציג יחידי ממשפחת האנוניים הגדל באזורים ממוזגים. רוב בני המשפחה הם עצים טרופיים ירוקי- עד. הוא גם העץ היחיד הנשיר במשפחה זו. מוצאו ממזרח ארה”ב ומזרח קנדה. שמונה מיני Asimina נוספים גדלים בדרום- מזרח ארה”ב. האינדיאנים הפיצו את העץ עד טקסס וקנזס.
גובהו של הפאו פאו 6-8 מ’, העלים רחבים, בצבע ירוק כהה, דומים לאלה של האנונה, וזה נותן לעץ מראה טרופי. בסתיו, בעונת השלכת העלים מקבלים צבע צהוב זוהר. הפריחה בחודש מאי. הפרחים קטיפתיים. הם יוצאים מניצנים שבחיק העלים משנה שעברה. צבעם חום-אדמדם. העלי מבשיל לפני האבקנים וכך נמנעת האבקה עצמית.
מכל פרח יוצאים כמה פירות, בדרך כלל ששה, אבל לפעמים תשעה. הפירות מתוקים ומזינים ומשמשים מזון לאנשים רבים. הפירות מבשילים בחודשים ספטמבר עד תחילת נובמבר. הפירות הבשלים צהובים, והציפה שלהם בהירה, לבנה או צהובה. משקל הפרי 200-400 ג’, ולפעמים יכל להגיע ל-600-800 ג’. עץ אחד נותן כ-30 ק”ג פרי.
הזרעים הם בצבע חום כהה דומים לזרעי האנונה. הם ממוקמים בשתי שורות בציפת הפרי.
רכיבים פעילים
הפרי מכיל: 18-20% סוכרים, 1.2% חלבונים, 1.2% שומנים, 2.6% סיבים, חומצות אמיניות, ויטמין A ו- C ומינרלים רבים. ערך תזונתי 80 קלוריות ל- 100 ג’ של ציפת פרי.
מינרלים עיקריים: סידן 63 מ”ג ב-100 ג’, אשלגן 345 מ”ג ב-100 ג’, זרחן, ברזל, אבץ, נחושת ומנגן.
הצמח מכיל כ-50 acetogenins שנחשבים למרכיבים הפעילים העיקריים של הצמח, וכאחראים לפעילות האנטי סרטנית שלו. הזרעים מכילים אלקלואידים.
Acetogenins הם מרכיבים הנוצרים מדחיסה של שאריות של אצטט המתחברים ראש אל זנב. בתהליך הסינתיזה שלהם נוצרות מולקולות טבעתיות ממולקולות לינאריות.
רפואה מסורתית
הפרי נחשב למשלשל ונהגו להשתמש בו למניעת עצירות. העלים נחשבים לדיורטים. בשימוש חיצוני השתמשו בהם לטיפול בכוויות, כיבים ואבצס.
הזרעים הם נרקוטיים וגורמים לבחילה. נהגו להשתמש באבקה מהזרעים כדי להרוג כינים. הזרעים הורגים חרקים והשתמשו בהם בחקלאות ללוחמה נגד מזיקים.
מציפת הפרי הכינו צבע צהוב, ומהסיבים שבקליפה הפנימית של הגזע הכינו חבלים חזקים.
פאו פאו כצמח אנטי סרטני
המחקר נעשה באוניברסיטת Purdue על ידי חוקר בשם J. McLaughlin. המחקרים נעשו עם מיצוי מהחוטרים והענפים הצעירים.
ה-acetogenins מעכבים באופן סלקטיבי ייצור של ATP במיטוכונדריה של תאים סרטניים. כתוצאה מכך חל עיכוב בגידול של כלי דם המזינים את התאים הסרטניים. בנוסף הם מעכבים תאים בעלי תנגודת לתרופות (MDR- multiple drug resistance).
רוב הגידולים הסרטניים מכילים כ-2% של תאים בעלי תנגודות לתרופות. הכימותרפיה אינה פועלת על תאים אלה. לאחר מחזור הטיפולים הראשון בכימותרפיה התאים הרגישים לתרופה נהרסים. מתקבל הרושם שהגידול הסרטני אמנם קטן, ושהטיפול מוצלח.
התאים שאינם רגישים לתרופות לא נהרסו והם מתרבים. נוצר גידול חדש המורכב כולו מתאים שאינם רגישים לתרופות. במחזור הטיפולים השני בכימותרפיה לא תהיה לתרופות השפעה על הגידול, כי הוא מורכב מתאים שאינם רגישים לתרופות. פאו פאו הוא הצמח היחידי שנמצא יעיל נגד תאים אלה.
במחקר שנערך על יעילות הפאו פאו אצל 100 חולי סרטן, נמצא הצמח יעיל ב-50% מהמקרים. בבדיקות in vitro מיצוי מהצמח השמיד את כל התאים העמידים.
מחקר אחר הראה שהאצטוג’נין bullatacin הוא ציטוטוקסי לתאים עמידים לתרופות שנלקחו מאדנו-קרצינומה של השד (1). הראו ש-bullatacin היה ציטוסטטי לגבי תאים בלתי עמידים לתרופות.
במחקר נוסף (2) נבדקו 14 אצטוג’נינים מפאו פאו. פעילותם נבדקה על תאי סרטן השד בתרבית, העמידים נגד adriamycin, vincristine ו- vinblastine.
החוקרים הסיקו שלאצטוג’נינים יש פוטנציאל כימו-תירפאיטי במיוחד לתאי סרטן עמידים לתרופות (2).
אצטומיצין נוסף, trilobalicin, שבודד מפאו פאו היה ציטוטוקסי כלפי תאי סרטן שבודדו מששה חולים בסרטן הריאות והשד (3).
מחקר נוסף הראה פעילות אנטי סרטנית של אצטוג’נינים שבודדו מקליפת הגזע של העץ (4).
תופעות לואי
בכמה מקרים דווח על בחילה.
מינון
קפסולה אחת עם מזון ארבע פעמים ביום.
