מאת: מינה פארן Ph.D
שם נרדף: Eugenia caryophyllus
שם עברי: ציפורן
שם אנגלי: Clove
משפחה: הדסיים, Myrtaceae
תיאור בוטני
עץ בגובה 10-20 מ’ שמוצאו באיי Moluca שבאינדונזיה. עד שנת 1770 היה לגרמניה מונופולין על הציפורן.
צרפת הצליחה להכניס גידול של עצי ציפורן לאיי מאוריציוס ומשם התפשט הגידול לעוד ארצות.
היצרניות העיקריות של הציפורן בימינו הן: אינדונזיה, מדגסקר וברזיל (1).
חלקי צמח בשימוש: ניצני הפרחים.
רכיבים פעילים
שמן נדיף 14-21%, כולל בעיקר שלושה מרכיבים עיקריים: eugenol 64-89%, acetyleugenol, 4-20%, beta-caryophyllene 4-12% ,
מרכיבים המצויים בריכוז נמוך (2): alpha-humulene 0.5-1.9%, caryophyllene oxide 0.2-0.4%.
הדרישה לשמן נדיף רפואי בפרמקופיאה באירופה (1) היא eugenol 75-88%, acetyleugenol 4-15%, beta-caryophyllene 5-14%.
למטרות מסחריות שונות, לא רפואיות, מופק שמן מהעלים ומגבעולים. הוא דומה בהרכבו לשמן הנדיף המופק מניצני הפירות, אבל ריכוז
ה – acetyleugenol נמוך יותר והארומה באיכות פחות טובה משל השמן הנדיף המופק מניצני הפירות.
פלבונואידים (3): בערך 0.2%, כולל kaempferol, rhamnetin, quercetin, kaempferide, myricetin
chromones: 5,7-dihydroxy-2-methylchromone
חומצות פנוליות: גאלית, קומרינית, פרולית, ונילית עקבות של חומצה כלורוגנית ואלגית (4).
טאנינים, בעיקר אלגיטאנינים
טריטרפנים: חומצה אולאנולית 1% (4)
פוליסכרידים: שני rhamnogalacturans עם שרשרת צדדית של abinan ו-10-15% של קבוצות סולפט. לאחד יש משקל מולקולרי 36.000 ולשני 103.000.
גליקוזידים של סטרולים, סיטוסטרול, סטיגמה סטרול וקמפסטרול (5).
פעילות רפואית
רוב הפעילות של הציפורן מתייחסת לשמן הנדיף ולמרכיב הפנולי eugenol, ספסמוליטי (6), סטימולנט ארומטי (7), קרמינטיבי (6),
מגביר הפרשת מיצי מרה (8), אנטי מיקרוביאלי (9), מעכב הרפס, נוגד הקאה (7).
השמן הנדיף וה- eugenol עלולים לגרום לגירוי בשימוש חיצוני, מאלחש מקומי עדין, נוגד דלקת (10) ונוגד חמצון, מעכב צימות של טסיות דם (10).
התוויות
בשימוש פנימי מומלץ לטיפול בהפרעות בעיכול, כגון גזים, התנפחות של הבטן, כאבים עוויתיים, בחילות (7). בשימוש חיצוני להקלה על כאבי שיניים,
בגרגור לדלקות גרון, בשטיפות פה לדלקות חניכיים (11), לטיפול באקנה, לכאבי שרירים, למחלות ראומטיות, נוירלגיה, שעלת וברונכיט (12).
התוויות נגד
במקרים של תפקוד בלתי תקין של הכבד, במקרה שלוקחים פרצטאמול או נוגדי קרישה.
תופעות לואי
שמן נדיף מרוכז גורם לגירוי של רקמות.
אינטראקציות עם תרופות
אינן ידועות.
הכנות ומינון
בשימוש פנימי: ניצנים יבשים 120-300 מ”ג.
חליטה: שני ניצנים בכוס מים חמים.
טינקטורה: 1:5 ב-40% אלכוהול, 20 טיפות שלוש פעמים ביום.
שמן נדיף: 2-3 טיפות.
שימוש מקומי: לכאב שיניים משתמשים בשמן נדיף ללא מיהול, שטיפות פה עם 1-5% שמן נדיף, קומפרסים עם שמן אתרי מהול בתוך שמן.
בטיחות
השמן הנדיף בטוח לשימוש במינון המומלץ. שמן נדיף מהול אינו גורם לגירויים לעור, אבל עלול לגרום לגירוי בריריות של הפה.
סטטוס בינלאומי: באנגליה GSL בשימוש פנימי וחיצוני.
בצרפת התקבל לאינדיקציות מוגדרות.
בגרמניה מקובל על Commission E.
מקובל שימוש למזון בארה”ב ובאירופה.
