עצבונית החורש, Butcher’s broom, Ruscus aculeatus

תרגום: סיגל קרומר

פיקוח ועריכה: מינה פארן Ph.D, גבי לינק Ph.D

המידע עובד מתוך The Complete German Commission E MonographsTherapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.

המונוגרף המקורי מתוך: American Botanical Council

מונוגרף מקצועי של ה-German Commision E באדיבות האגודה הבוטנית האמריקנית (ABC) המונוגרף עובד ונערך מקצועית בידי צוות מתנדבי העמותה הישראלית לצמחי מרפא (עיל”ם), למען הרחבת והעמקת הידע המקצועי בשפה העברית בתחום רפואת צמחי המרפא.

שם לטיני: Ruscus aculeatus
שם בפרמקופיאה: Rusci aculeate rhizoma
שם אנגלי: Butcher’s Broom; box holly
שם בעברית: עצבונית החורש

סקירה כללית

עצבונית החורש היא שיח ירוק-עד שמוצאו בארצות הים התיכון, באירופה ובאפריקה, מהאיים האזרים במערב פורטוגל ועד איראן בדרום מערב אסיה^{.1; 2; 3} השתמשו בו ברפואה המסורתית באירופה במשך כ- 2000 שנה כחומר משלשל ומשתן לטיפול בהפרעות במערכת העיכול, הרבייה והשתן.^1;4 באופן מסורתי, מרתח במים או ביין של קנה השורש שימש לטיפול בבעיות בבטן.3 במאה הראשונה לאחר הספירה, הרופא היווני דיוסקורידס דיווח על התכונות המשלשלות של הצמח כמו גם על השימוש בצמח לטיפול באבנים בכליות.4;5 ניקולאס קולפפר, הרבליסט אנגלי שחי במאה ה-17, דיווח כי נטילה פומית של מרתח מהשורש וחבישה מקומית של הפרי מסייעים באיחוי עצמות שבורות.^2;4

היום משתמשים בעצבונית באירופה לטיפול בהפרעות שקשורות במערכת הוורידים, לרבות שבירות של הוורידים או דלקת של הדליות. יש נתונים שמגבים את ההשפעה החיובית של הצמח על זרימת הדם בוורידים.⁴ Ruscogenin הוא ספונין שבודד לראשונה מהצמח, בשנות ה-50 של המאה הקודמת, על-ידי החוקרים הצרפתיים לאפין וסאני. הוא דומה לספונין הסטרואידי diosgenin, שמצוי בשורש של הצמח המקסיקני דיוסקוריאה Dioscorea species)^{6; 2; 3}).

תכשירים אירופאים המכוילים על-פי ruscogenin כוללים Ruscorectal, המיוצר על ידי Endopharm בגרמניה , ו- Justa בספרד. החומר מצוי בצורת משחה ונרות רקטליים, ו-Hemodern Simple השייך ל-Llorens בספרד. תכשירים אלה מוצעים לטיפול מקומי בטחורים.^3;6 בארצות הברית אין עדיין שימוש נרחב בצמח, אך בחנויות הטבע אפשר לרכוש קפסולות שמכילות עצבונית ושמן רוזמרין.²

נערכו ותועדו מספר מחקרים קליניים. נבדקו השפעות של הצמח על אי-ספיקת ורידים באיברי הגוף התחתונים, כאשר הצמח ניתן בשילוב עם trimethylhesperidine chalcone וחומצה אסקורבית.⁷בנוסף נבדק השימוש בעצבונית בשילוב עם הספרידין ועם חומצה אסקורבית לטיפול במחלות ורידים בפלג הגוף התחתון אצל חולים בפקקת ורידים כרונית.⁸ נבדקה ההשפעה על טונוס הוורידים ועל אטימת קפילרות כאשר הצמח ניתן בשילוב עם הספרידין ו-mehyl chalcone9, וכן נבדקה השפעה של טיפול מקומי על היצרות ורידים¹⁰ ועל מחלה של הרשתית (רטינופתיה) ושומנים אצל חולי סוכרת.¹¹
במחקר שנערך בפולין נבדק מינון של 75 מ”ג מיצוי של הצמח השלם בנטילה פומית, נראה שיפור ברטינופתיה כתוצאה מסכרת.¹¹ אותו מחקר הוכיח ירידה ברמת הטריגליצרידים בדם בהשפעת המיצוי, וחוסר השפעה על עודף כולסטרול בדם. במחקר שנערך בסמיות-כפולה ובקרת-פלצבו, הוערכו היעילות והסבילות של תרופות לטיפול בוורידים (RAES) ב-40 חולים (30 נשים, 10 גברים), בגילי 28-74, שסובלים מאי-ספיקת ורידים כרונית בפלג הגוף התחתון. כל קפסולת RAES הכילה 16.5 מ”ג מיצוי של עצבונית החורש (כנראה מהשורש) בשילוב עם 75 מ”ג הספרידין ו-50 מ”ג חומצה אסקורבית. נערכו שתי תקופות טיפול בנות חודשיים כל אחת, ותקופת ביניים בת 15 יום לניקיון. המינון היומי היה 2 קפסולות, 3 פעמים ביום. החוקרים דיווחו על מגמה כללית של שיפור בקבוצת הטיפול. סימפטומים (כמו בצקת, גירוד, תחושות מדומות, כבדות ברגליים ועוויתות) ונתונים פלסמוגרפיים השתפרו באופן מיידי ומשמעותי בעזרת הטיפול בהשוואה לקבוצת הפלצבו (פלסמוגרף הוא מכשיר המשמש למדידת שינויים בנפח הגוף כתוצאה משינוי בכלי הדם). לא דווחו תופעות לוואי.⁸

השימוש הרפואי המאושר בעצבונית החורש מבוסס על היסטוריה ארוכה של שימוש מסורתי, מחקרים פיטוכימיקליים, מחקרים במבחנה, מחקרים פרמקולוגיים בבעלי חיים ומחקרים קליניים מודרניים. הדירוג הפרמקופיאלי של עצבונית החורש עדיין לא נקבע.

תיאור

עצבונית הוא השורש וקנה השורש היבש של Ruscus aculeatus L (משפחת השושניים) וההכנות שלהם במינון יעיל.
השורש וקנה השורש מכילים ספונינים סטרואידיים ruscin ו- ruscoside.

רכיבים פעילים

עצבונית החורש מכילה 4%-6% תערובת של ספונינים סטרואידיאלים, כולל 0.12% ruscogenine, neoruscogenin, ruscin, ו-12; 13; 1; 14; 6 ;3.ruscoside
חומצות שומן: בעיקר חומצה tetracosanoic

פלבנואידים סטרולים: כולל סיטוסטרול, סטיגמאסטרול ו-campesterol
Benzofuranes – כולל euparone, ruscodibenzofurane 15; 16; 17; 1.

שימושים רפואיים

Commission E דיווח על עליה בטונוס הוורידים, תגובה דמויית אלקטרוליטים על דפנות הקפילרות, פעילות משתנת ומפחיתה דלקת, שנצפו בניסויים בבעלי חיים עם תמצית הצמח.
נטילה פומית יכולה להמריץ קולטנים אלפא-אדרנרגיים של השרירים החלקים של דפנות הוורידים. הכנות שהכילו מינון גבוה של הצמח הקלו על הסמפטומים של אי-ספיקת ורידים ועל התקף חריף של טחורים. הצמח הראה תכונות משתנות ומפחיתות דלקת.¹⁵Commission E אישר הצמח לשימוש כתמיכה לטיפול באי-נוחות כרונית שנובעת מאי-ספיקה בוורידים, כגון כאב וכבדות, עוויתות והתכווצויות ברגליים, גירוד ונפיחות. אושר גם שימוש כתמיכה לטיפול בתופעות שקשורות בטחורים, כגון גרד ותחושת שריפה.

התוויות נגד

לא ידועות

תופעות לוואי

במקרים נדירים, הפרעות עיכול או בחילות.

שימוש בתקופות ההיריון וההנקה

לא ידועות מגבלות.

אינטראקציה עם תרופות אחרות

לא ידועות.

צורת שימוש ומינון

אלא אם נאמר אחרת: מינון יומי: מיצויים או הכנות אחרות ללקיחה פנימית במינון שווה ל 7-11 מ”ג של ruscogenin (נקבע לפי סך הכל neoruscogenin ו- ruscogenin שמוצו לאחר התססה או הידרוליזה חומצית).
מינון לצורות הכנה מוצקות: מיצוי יבש שמכיל בסך הכל 7-11 מ”ג של ruscogenin.

מקורות

1. Der Marderosian, A. (ed.). 1999. The Review of Natural Products. St. Louis: Facts and Comparisons. 2. Tyler, V.E. 1987. The New Honest Herbal. Philadelphia, PA: George F. Stickley Company. 5152. 3. Weiss, R.F. 1988. Herbal Medicine. Beaconsfield, England: Beaconsfield Publishers. 4. Foster, S. and V. Tyler. 1999. Tyler’s Honest Herbal, 4th ed. New York: The Haworth Herbal Press. 5. Bown, D. 1995. Encyclopedia of Herbs and Their Uses. New York: DK Publishing, Inc. 345. 6. Reynolds, J.E.F. (ed.). 1989. Martindale: The Extra Pharmacopoeia, 29th ed. London: The Pharmaceutical Press. 7. Weindorf, N. and U. Schultz-Ehrenburg. 1987. Kontrollierte Studie zur oralen Venentonisierung der primaren Varikosis mit Ruscus aculeatus und Trimethylhesperidinchalkon [Controlled study of increasing venous tone in primary varicose veins by oral administration of Ruscus aculeatus and trimethylhespiridinchalcone]. Z Hautkr 62(1):2838. 8. Cappelli, R., M. Nicora, T. Di Perri. 1988. Use of extract of Ruscus aculeatus in venous disease in the lower limbs. Drugs Exp Clin Res 14(4):277283. 9. Rudofsky, G. 1989. Venentonisierung und Kapillarabdichtung. Die Wirkung der Kombination aus Ruscus-Extrakt und Trimethylhesperidinchalkon bei gesunden Probanden unter Warmebelastung [Improving venous tone and capillary sealing. Effect of a combination of Ruscus extract and hesperidine methyl chalcone in healthy probands in heat stress]. Fortschr Med 107(19):52, 5558. 10. Berg, D. 1990. Venenkonstriktion durch lokale Anwendung von Ruscusextrakt. [Venous constriction by local administration of Ruscus extract]. Fortschr Med 108(24):473476. 11. Archimowicz-Cyrylowska, B. et al. 1996. Clinical effect of buckwheat herb, ruscus extract and troxerutin on retinopathy and lipids in diabetic patients. Phytother Res 10(8): 659662. 12. List, P.H. and L. Hrhammer (eds.). 1979. Hagers Handbuch der Pharmazeutischen Praxis, 4th ed. Vol. 6. Berlin-Heidelberg: Springer Verlag. 200201. 13. Nikolov, S., M. Joneidi, D. Panova. 1976. Quantitative determination of ruscogenin in Ruscus species by densitometric thin-layer chromatography. Pharmazie 31(9):611612. 14. Pourrat, H., J.L. Lamaison, J.C. Gramain, R. Remuson. 1983. [Isolation and confirmation of the structure by 13C-NMR of the main prosapogenin from Ruscus aculeatus L.] [In French]. Ann Pharm Fr 40(5):451458. 15. Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing. 16. ElSohly, M.A. et al. 1974. Euparone, a new benzofuran from Ruscus aculeatus L. J Pharm Sci 63(10):16231624. 17. ElSohly, M.A. et al. 1975. Constituents of Ruscus aculeatus. Lloydia 38(2):106108. • Bouskela, E., F.Z. Cyrino, G. Marcelon. 1994. Possible mechanisms for the inhibitory effect of Ruscus extract on increased microvascular permeability induced by histamine in hamster cheek pouch. J Cardiovasc Pharmacol 24(2):281285. • . 1993. Effects of Ruscus extract on the internal diameter of arterioles and venules of the hamster cheek pouch microcirculation. J Cardiovasc Pharmacol 22(2):221224. • Facino, R.M., M. Carini, R. Stefani, G. Aldini, L. Saibene. 1995. Anti-elastase and anti-hyaluronidase activities of saponins and sapogenins from Hedera helix, Aesculus hippocastanum, and Ruscus aculeatus: factors contributing to their efficacy in the treatment of venous insufficiency. Arch Pharm (Weinheim) 328(10):720724. • Harborne, J.B. and H. Baxter. 1993. Phytochemical Dictionary: A Handbook of Bioactive Compounds from Plants. Washington, D.C.: Taylor & Francis. • Marcelon, G., T.J. Verbeuren, H. Lauressergues, P.M. Vanhoutte. 1983. Effect of Ruscus aculeatus on isolated canine cutaneous veins. Gen Pharmacol 14(1):103106. • Rubanyi, G., G. Marcelon, P.M. Vanhoutte. 1984. Effect of temperature on the responsiveness of cutaneous veins to the extract of Ruscus aculeatus.Gen Pharmacol 15(5):431434. • Salzmann, P. et al. 1977. [Ruscus aculeatus L.Butcher’s broom, a therapeutic agent in proctology] [In German]. Fortschr Med 95(21):14191422. • Vanhoutte, P.M. 1986. Advances in Medicinal Phytochemistry. New York: John Wiley & Sons, Inc. • Werbach, M.R. and M.T. Murray. 1994. Botanical Influences on Illness: A Sourcebook of Clinical Research. Tarzana, CA: Third Line Press

שיתוף ברשתות

עצבונית החורש, Butcher’s broom, Ruscus aculeatus

המונוגרף המקורי מתוך: American Botanical Council

סקירה כללית

תיאור

רכיבים פעילים

שימושים רפואיים

התוויות נגד

תופעות לוואי

שימוש בתקופות ההיריון וההנקה

אינטראקציה עם תרופות אחרות

צורת שימוש ומינון

מקורות

ניווט באתר

העמותה

איגוד ההרבליסטים

הבלוג

מידע מקצועי

עיל"ם העמותה הישראלית לצמחי מרפא

המידע הכתוב באתר אינפורמטיבי בלבד

ואינו מהווה תחליף לתרופות ו/או ייעוץ רפואי.

בכל מקרה יש להיוועץ ברופא/ה.