פיטום קטורת הסמים במקדש – העדות הראשונה והקדומה ביותר לשימוש בצמחי מרפא בעם היהודי

מאמר מאת אוריאל גורפינקל

קטורת הסמים הסגולות הרוחניות והמרפאות

קטורת הסמים היא העדות הראשונה והקדומה ביותר בשימוש בצמחי מרפא בעם היהודי. היעוד של קטורת הסמים היה לצורך עבודת הקודש באוהל מועד במדבר ובתקופת בית ראשון ובית שני בבית המקדש בירושלים. לחכמי ישראל ולרופאים שבתוכם הייתה ידועה לא רק הסגולות הרוחניות של הקטורת, אלא גם הסגולות הריפוי של אותם צמחים שהיו מקטירים על מזבח מיוחד לאורך כל התקופה שעבודת הקורבנות התקיימה בבית המקדש.

מה זו קטורת הסמים?

קטורת הסמים היא תערובת חומרים מן הצומח, מן החי ומן הדומם, בעלי תכונות מטהרות רוחנית וריפוי נפשי ופיזי. צמחי הקטורת יש להם כוח אנרגטי שמשפיע בשלושה רבדים באדם:

1. הרוחני – הגברת הרוח על החומר המאפשר לאדם להתעלות מעל המגבלות של הגוף ולהתכנס לתוך עולם רוחני.
2. הנפשי – זיכוך וטהרת המחשבה והשפעה על מצב הרוח.
3. הפיזי – מיקוד המחשבה והשפעה על הכוחות הרוחניים המלובשים באיברים.

באמצעות הקטורת אפשר להשפיע על כל הרבדים הרוחניים והנפשיים של האדם, במודע ובעל-מודע.

הציווי על הקטרת הקטורת

הציווי על הקטרת הקטורת היה במדבר לאחר מעמד קבלת התורה בהר סיני, והוא מופיע בספר שמות. הקטרת הקטורת ליוותה את העם היהודי לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל, כל עוד התקיימה עבודת הקודש במשכן ובבית המקדש עד לחורבן בית שני. הקב”ה מצווה את הכוהנים להקטיר תערובת מיוחדת של סממנים פעמיים ביום, פעם אחת בבוקר ופעם נוספת בין הערביים. ההקטרה נעשתה בהיכל שמיועד לכך בבית המקדש על גבי מזבח מיוחד עשוי מזהב. כמו כן, הכהן הגדול היה מקטיר קטורת פעם בשנה ביום הכיפורים בתוך ההיכל הפנימי והמקודש ביותר, היכל קודש הקודשים.

תיאור הקטורת בתלמוד

בתלמוד מתואר כשהועלתה הקטורת על המזבח בבית המקדש, ניחוחה היה מגיע עד לעיר יריחו וגורם לעזים להתעטש. עוד מסופר שריחה המופלא של הקטורת היה חוסך לנשות יריחו את הצורך להתבשם. כל אחד עשר סממני הקטורת היו צמחים ארומטיים עם איכות אנרגטית חמה ויבשה, המשייכים אותם ליסוד האש מתוך ארבעה היסודות שנברא בהם העולם. יסוד האש הוא היסוד הכי זך והכי פחות גשמי, ולכן ביכולתו לטהר דברים, לחבר ביניהם ואף לשנות את מהותם, בדיוק כמו שבאמצעות האש אפשר לקחת מספר מרכיבים שונים ומופרדים ולהפוך אותם למשהו אחד אחיד ומשובח יותר שאין לו קשר למספר המרכיבים שהיו לפני הבישול.

סגולת הקטורת מתוך ספר הזוהר הקדוש

בזוהר הקדוש נכתב:
“ואלה הם החלונות של עיניים ואזנים ונקבי החוטם והפה. בשבעת הנקבים הללו עולה הנשמה בשבעה מיני בשמים, וכך התפילה עולה בשבעה הבשמים הללו, שהם: נרד, כרכום, קנה וקינמון עם כל עצי לבונה, מור ואהלות, (לפי הרמב”ם כנראה שהכוונה לקציעה – עץ הבושם ההודי) עם כל ראשי בשמים.
… באותו זמן שכך התפילה עולה, מקוטרת מור וכ’ו. הקדוש ברוך הוא שואל עליה… זאת עולה מן המדבר וג’ו, מקוטרת מור ולבונה וגו”.

מהפסוק אפשר להבין כמה דברים בסיסיים: הנשמה מלובשת בתוך החומר הגשמי של הגוף ומחיה אותו בכל רגע ורגע. הקשר של הנשמה עם הגוף והסביבה הוא דרך שבעה הפתחים של הראש – שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נקבי האף והפה. יחדיו הם עולים למספר 7 ודרכם אפשר להשפיע על הנשמה.

כנגד 7 פתחי הראש ישנם 7 צמחים מיוחדים בקטורת, שריחם המיוחד מצליח לחדור לתוככי הנשמה, להתחבר אליה, לגרום להתעלות רוחנית ולסלק אנרגיות שליליות המהוות מחסום לחיבור כוונות התפילה לעולמות העליונים.

סממני הקטורת

הקטורת שהכוהנים הקטירו על המזבח במדבר ובשני בתי המקדש הייתה מורכבת מאחד עשר סממנים:

1. צרי / אפרסמון (Commiphora gileadensis)
2. ציפורן (Syzygium aromaticum)
3. חלבנה / כלך החלבנה (Ferula galbaniflua)
4. לבונה (Boswellia carteri)
5. מור (Commiphora myrra)
6. קציעה / עץ הבושם ההודי (Aquillaria agallocha)
7. שיבולת נרד (Nardostachys grandiflora)
8. כרכום / זעפרן (Crocus sativus)
9. קושט
10. קילופה / קינמון קסיאה
11. קינמון / קינמון ציילוני

סממנים נוספים שהוספו לקטורת

מלבד אחד עשר סממני הבושם, הוסיפו אל הקטורת סממנים נוספים כדי להשביח את תכונותיה:

1. בורית כרשינה / ביקיית הכרשינה (Vicia ervilia)
2. יין קפריסין – יין שהושרה בתוכו ניצת פרח הצלף המכונה קפריסין.
3. מלח סדומית – שמקורו מים המלח, תפקידו לשמר את ריח הציפורן.
4. כיפת הירדן – סממן נוסף מעבר לאחד עשר סממני הקטורת, תפקידו היה כנראה לעבות את העשן ולשמר את יתמרותו ישר כלפי מעלה. יש מחלוקת בין החכמים בזיהוי הצמח – דעה אחת אומרת שמדובר בוורד הצידוני שגודל על שפת נהר הירדן, ודעה שנייה אומרת שמדובר בשרף מעצי אורן שגם גודל על שפת הירדן.

הכנת הקטורת

סוד הכנת הקטורת היה שמור אצל משפחה אחת של כהנים בשם אבטינס, אשר קיבלו את המרשם המדויק ממשה רבינו בעצמו. סוד הקטורת עבר מדור לדור באותה משפחה, ולהם הייתה לשכה מיוחדת בבית המקדש שבה היו מכינים את הקטורת וגם מאחסנים את מרכיביה.

את הקטורת הכינו פעם בשנה על ידי כתישת המרכיבים יחדיו. הכנת הקטורת דרשה אומנות מיוחדת, בעיקר בגלל היחסים השונים בין כל מרכיביה והשילוב של הצמח שמעלה עשן. לא כל כהן הקטיר קטורת; ראש משמרת הכוהנים ערך הגרלה כל בוקר מי יזכה להקטיר קטורת, וכך רק כהנים שעדיין לא זכו להקטיר קטורת היו זכאים להשתתף בהגרלה, שכן הייתה זו סגולה לעשירות.

הכהן לקח חצי מנה שהיא מידת משקל מקראית, כ-285 גרם, ממלא כף זהב מיוחדת עם כל הסממנים ומכניס אותה לתוך כלי זהב מיוחד. אותו כלי הוכנס לכלי שני מיוחד ומכוסה בפיסת בד. ביד השנייה לקח הכהן כף מלאה גחלים לוהטים, ניגש למזבח הזהב, פיזר את הגחלים ומעליהם פיזר בתנועה איטית את הקטורת עד שכל האולם התמלא עשן ריחני וסמיך. לאחר מכן, הכהן היה משתחווה ויוצא מהאולם.

סגולת הקטורת

למרות שחיטת הקורבנות הרבים בבית המקדש, הניחוח שעלה מהקטורת היה מזכיר חנות תמרוקים ולא בית מטבחיים. בנוסף, לקטורת הייתה סגולה מיוחדת לעצור מגפות, כפי שמתואר בספר במדבר פרשת קורח וגם בספר הזוהר מוזכרת התכונה המיוחדת של הקטורת בעצירת מגפות. סממני הקטורת שמשו גם לצורכי רפואה את העם היהודי בארץ ובניכר, כפי שניתן ללמוד מכתבי הרפואה היהודית.

הערות שוליים:

1. אוהל מועד – בית המקדש עבר “גלגולים” לאורך חיי העם היהודי עד לבניית בית המקדש הקבוע בירושלים בתקופת שלמה המלך. במדבר, כל עבודת הקודש התנהלה באוהל מועד במשך 40 שנה של נדודי עם ישראל במדבר. אוהל מועד היה בית מקדש ארעי שעם ישראל נצטווה לבנות במדבר לאחר קבלת התורה לצורך הפולחן הרוחני של הקרבת קורבנות מן החי ומן הצומח, הקטרת הקטורת, הדלקת המנורה ואפיית והצבת לחם הפנים.
2. סם – שם כולל למרכיבים של תערובות צמחי מרפא. לפעמים הכינוי סם מתייחס למרכיב מן החי או מן הדומם באותם תערובות.
3. עבודת הקודש – עבודת הקודש במשכן ולאחר מכן בבית המקדש מתחלקת לשתיים:
   1. העבודות שעוסקות ישירות בתפעול היום יומי של המשכן ובית המקדש (הקרבת הקורבנות, הדלקת אש המזבח, פינוי שיריות השרפה, הקטרת הקטורת, הדלקת פתילות המנורה, הכנת סממנים לשמן).
   2. שירה ונגינה בכלים מיוחדים ליוו את סדר עבודת הקודש.
4. תלמוד – קובץ ענק של דיונים הלכתיים על המשנה (סיכום מתומצת של התורה שבעל פה), המקיף את כל הנושאים ההלכתיים שבתורה.
5. אנרגיות שליליות – כל דבר שאנו חשים, חווים ומרגישים משפיע עלינו רוחנית ונפשית. חוויות שליליות ורגשות שליליים יוצרים אנרגיות שליליות החוסמות את החיבור לעולמות עליונים.

המאמר נכתב ע”י:
אוריאל ארי גורפינקל
חבר וועד עיל”ם, העמותה הישראלית לצמחי מרפא
מרצה, הרבליסט קליני, נטורופת וארומתרפיסט קליני,
חוקר רפואה יהודית ומנהל המרכז לרפואה היהודית המסורתית.