צמחים לחיזוק המערכת החיסונית בחורף – רועי ברדע

החורף הגיע, העונה הקרה נכנסת לאזורנו ומביאה איתה התמודדות עם מחלות החורף.

בעונה הקרה הגוף מושפע מהקור ויש עלייה משמעותית במחלות מערכת הנשימה (סינוסים, שקדים, ריאות).

בעונה זו נרצה להשתמש בצמחים בעלי אופי מחמם עם זיקה לחיזוק מערכת החיסון או בסינית, צמחים שמשפיעים על הטחול והריאות (WEI QI) בעלי מזג חם או חמים, יבש ואפילו חריף.

במאמר זה אסקור בקצרה שני צמחים שיכולים לתמוך ולסייע בהתמודדות עם מחלות חורף.

אחד המשמש בעיקר למניעת מחלות וחיזוק מערכת החיסון והשני  שמסייע בהתמודדות עם מצבי חולי אקוטי.

קצח – Nigella sativa

מקור הצמח

הקצח (Nigella sativa), המכונה גם כמון שחור, הוא צמח חד‑שנתי השייך למשפחת הנוריתיים (Ranunculaceae), יליד אזור המזרח התיכון ומערב אסיה, כולל הלבנט, טורקיה וצפון אפריקה. כיום מגדלים אותו גם באזורים בעלי אקלים ים‑תיכוני.  זרעי הקצח הם החלק בו נעשה שימוש למטרות רפואיות לרבות: סירופים, אבקות, מיצויים ועוד.

בוטניקה

קצח מכיל מגוון חומרים ביואקטיביים, בהם שמן  עשיר בחומצות שומן בלתי‑רוויות כגון חומצה לינולאית ואולאית, שמן נדיף המכיל תרכובות כמו תימוקינון (Thymoquinone) – המרכיב הפעיל המרכזי, thymohydroquinone, dithymoquinone, p‑cymene, carvacrol, 4‑terpineol, α‑pinene ו-thymol, וכן חלבונים, פחמימות, סיבים גולמיים ומינרלים כגון ברזל, אבץ ונחושת. תימוקינון הוא המרכיב המוכר ביותר והוא המקור לרבות מהתכונות הרפואיות והתרבותיות של הקצח.

טעם הצמח 

לטעם ולתכונות האנרגטיות של הצמח השפעה משמעותית על השימוש המסורתי: הזרעים טעמם מריר, חריף וארומטי, והצמח נחשב כצמח מחמם, מניע ומפזר.

טעמם המריר והארומטי מעיד על כך שהם מכילים חומרים נדיפים ושמנים פעילים המגרים קולטנים בפה, בקיבה ובדרכי הנשימה. הגירוי הזה מפעיל את מערכת העצבים האוטונומית וגורם לעלייה קלה בזרימת הדם ולתגובה מהירה של מערכות הגוף. במילים פשוטות: הגוף “מתעורר”.

לזרעי הקצח יכולת לגרום לתחושת חום בגוף על ידי כך שהוא גורם להרחבת כלי דם קלה, בעיקר בפריפריה ובמערכת הנשימה, ומשפר זרימת דם וחמצן לרקמות. פעולה זו מקלה על תחושת קור, כיווץ  שרירים ותחושת כבדות.

יכולת ההנעה והפיזור של זרעי הקצח מתבטאת בכך שהחומרים הפעילים בקצח מעודדים הפרשת מיצי עיכול, משפרים תנועתיות מעיים ומסייעים לפינוי הפרשות וליחה מדרכי הנשימה. לכן הוא מקל על נפיחות, גזים ושיעול ליחתי. בנוסף, יש לחומרים הפעילים בזרעי הקצח יכולת לדלל ליחה סמיכה, להקטין דלקת מקומית, ולמסייע לגוף לפנות נוזלים והפרשות עודפות. זו הסיבה שהוא יעיל במצבים של נזלת מימית, ליחה תקועה או תחושת עומס בחזה.

תכונות הצמח ושימוש רפואי

בפרופיל הרפואי המסורתי, זרעי הקצח מתאימים למצבים של “קור” ו-“ליחה קרה”, והוא פועל על חיזוק מערכת החיסון, תמיכה במערכת הנשימה, פינוי ליחה והקלה על שיעול על ידי הרפיית השרירים בדרכי הנשימה (מרחיב סימפונות) ולהפחתת הדלקת בדרכי הנשימה. הוא גם מסייע להפחית את ייצור הליחה מה שיוצר הקלה משמעותית בנשימה  לאנשים הסובלים מברונכיטיס, אלרגיות חורף וליחה תקועה. בנוסף, מרכיביו הפעילים, ובייחוד תימוקינון, מחזקים את תאי מערכת החיסון, מעודדים ייצור תאי דם לבנים ותומכים ביכולת הגוף להילחם בזיהומים, מה שמפחית את הסיכון להצטננות, שפעת ומחלות חורף אחרות. מחקרים גם מצביעים על השפעה חיובית של קצח על מצב הרוח, עם פוטנציאל להפחתת תסמיני חרדה ודיכאון, המאפיינים את עונת החורף.

זרעי הקצח הם כלי רב-עוצמה לתמיכה בבריאות לאורך החורף. הם מסייעים לחיזוק מערכת החיסון, הפחתת דלקות, שיפור הנשימה, מניעת זיהומים, שיפור העיכול, ותמיכה במצב הרוח בתקופת החורף והקור.

אזהרות שימוש

קצח הוא צמח מרפא יעיל, אך יש להשתמש בו בזהירות. אין להשתמש בו בכמויות גדולות בהריון, בתקופת הנקה או אם קיימת רגישות אישית. הוא עלול להשפיע על קרישת דם או רמות סוכר, ולכן חולים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה או סוכרת צריכים להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך.

מתכון לדבש קצח

מרכיבים:

• חצי כוס אבקת קצח 
• כוס דבש איכותי

אופן ההכנה:

לערבב את 2 המרכיבים יחד למרקם אחיד.

מינון מומלץ:

כפית בכל בוקר לתמיכה בגוף בעונה הקרה  ובפרט בזמן של כאב גרון ושיעול יבש.

אכינצאה  –  Echinacea spp

מקור הצמח

אכינצאה הוא צמח רב־שנתי ממשפחת המורכבים (Asteraceae), שמוצאו הטבעי במישורים של צפון אמריקה. זהו צמח עמיד מאוד לקור, יובש ורוחות – תכונות המשקפות היטב גם את אופיו הרפואי כצמח “מחזק חורף”. כיום מגדלים אותו באופן חקלאי ומסחרי בארצות הברית, גרמניה, שווייץ, צרפת, פולין ומדינות נוספות באירופה, לצורכי תעשיית הצמחים והרוקחות הטבעית.

בוטניקה

מבחינה בוטנית, הצמח מגיע לגובה של 60–120 ס”מ ויש לו מערכת שורשים עבה ומפותחת, הפרח בנוי מעלי כותרת משוכים כלפי מטה ממרכז קוצני וחרוטי – ומכאן שמו הלטיני, שמקורו במילה היוונית “Echinos” שפירושה קיפוד. צורת הפרח החרוטית והקוצנית היא אחד הסימנים המזהים המובהקים ביותר של הצמח.

מינים של צמח אכיניצאה ושימושים ברפואה

קיימים כמה מינים של אכינצאה, אך שלושה מהם הם בעלי חשיבות רפואית מרכזית:

1. Echinacea purpurea – הנפוץ ביותר בשימוש המודרני; משתמשים בכל חלקי הצמח: עלים, גבעולים, פרחים ושורשים.
2. Echinacea angustifolia – נחשב למסורתי והחזק מבין המינים; משתמשים בעיקר בשורש. 
3.  Echinacea pallida – גם בו נעשה שימוש בעיקר בשורש, אך הוא פחות נפוץ בשימוש הקליני כיום. 

ההבדלים בין המינים באים לידי ביטוי בריכוז החומרים הפעילים, ובעוצמת הפעילות החיסונית.

טעם הצמח וחשיבות רפואית

לטעם האכינצאה יש חשיבות גם בגישה המסורתית: טעמה חריף, מעקצץ, מעט מר ולעיתים אף מרדים קלות על הלשון. האכינצאה נחשבת לצמח בעל מזג חמים־יבש  

החריפות והעקצוץ מגרים קצות עצבים בריריות של הפה, הגרון ודרכי הנשימה, מעלים זרימת דם מקומית,  פעילות עצבית וחיסונית,  ומפעילים במהירות את ההגנה החיסונית באזורי הכניסה של הגוף. בנוסף, פעולה זו יוצרת חום וכך מחממת אזורים הנוטים לסבול מקור בחורף (דרכי הנשימה).

המרירות הקלה מאותתת למערכת העיכול ולמערכות הוויסות להיכנס לפעולה יחד. הטעמים האלו “מעירים” את הגוף ומכינים אותו להתמודדות מהירה עם גורמי מחלה.

אופייה היבש מתבטא בכך שהיא עוזרת לצמצם עודף ליחה והפרשה דלקתית, ולכן מקלה על נפיחות ותחושת כבדות. השילוב הזה מחזק את קו ההגנה הראשון של הגוף, מאפשר תגובה חיסונית מהירה יותר, ותומך בהתמודדות יעילה עם הצטננויות וזיהומים קלים.

תכונות הצמח ושימוש רפואי

החומרים הפעילים בצמח האכינצאה  מפעילים במהירות את מערכת החיסון: תאי המקרופאגים ותאי ה-NK נעשים ערניים יותר, מייצרים “אותות אזעקה” (ציטוקינים) ומזהים מוקדם פולשים כמו וירוסים. זה מאפשר לגוף להגיב מהר עוד לפני שהזיהום מתפשט, במקביל, האכינצאה מסייעת לסילוק ליחה ו”קור” בכך שהיא משפרת מעט את זרימת הדם ומגבירה את פעילות הריריות בדרכי הנשימה, כך שהן דוחפות החוצה ליחה ופתוגנים ביעילות גבוהה יותר. בנוסף, היא מחזקת את קו ההגנה הראשון של הגוף –  הריריות באף ובגרון – על ידי הגברת פעילות תאי החיסון שם, שיפור תנועת  השערות הזעירות (סיליות)  המצפות את דרכי הנשימה, ויצירת סביבה שקשה לווירוסים להיצמד אליה. כל המנגנונים ביחד יוצרים תגובה מהירה, פחות ליחה וחסימה, ויכולת טובה יותר למנוע מהמחלה להתבסס, כך שהגוף מתאושש מהר יותר ועם תסמינים חלשים יותר.

לכן, הן במסורת הילידית של צפון אמריקה והן ברפואות המסורתיות המאוחרות יותר, האכינצאה נחשבת לצמח שמיועד במיוחד למצבים של חולשה, זיהומים חוזרים ומחלות עונתיות.

מנגנון הפעולה העיקרי של האכינצאה הוא הפעלה מהירה ומבוקרת של מערכת החיסון המולדת: היא מגבירה את פעילות המקרופאגים, מחזקת את פעילות תאי ה-NK ומעודדת הפרשה של ציטוקינים מגייסי חיסון, וכך מאפשרת לגוף לזהות את הפתוגן מוקדם יותר ולהגיב אליו בעוצמה גבוהה יותר. במקביל, החומרים הפעילים בצמח, ובעיקר האלקמידים והחומצות הפנוליות, מסוגלים לעכב היצמדות של וירוסים לקרום התא ולפגוע בשלבי החדירה הראשונים שלהם, ולכן במקרים רבים המחלה נעצרת בשלב מוקדם או מתפתחת בצורה קלה וקצרה יותר.

ברמה הקלינית, מחקרים הראו כי שימוש באכינצאה, ובעיקר כאשר הוא נעשה ב- 24-48 השעות הראשונות להופעת התסמינים, מוביל לקיצור משך ההצטננות בכיום אחד עד יומיים, ולהפחתה בעוצמת הסימפטומים המרכזיים כגון כאב גרון, נזלת, עייפות וכאבי שרירים.

מעבר לכך, לאכינצאה יש גם פעילות אנטי-דלקתית מבוקרת באמצעות עיכוב חלקי של מתווכי דלקת, מה שתורם להפחתת כאב, נפיחות וגירוי בדרכי הנשימה.

בנוסף לפעילותה מול וירוסים, היא מפגינה גם פעילות אנטי-בקטריאלית מסוימת כנגד חיידקים שכיחים בזיהומי חורף, ובכך מפחיתה את הסיכון לסיבוכים כמו דלקות גרון, סינוסים או אוזניים.

השילוב בין הפעלה חיסונית, עיכוב ויראלי, ויסות דלקתי ותמיכה בהחלמה הוא הסיבה לכך שאכינצאה מוכחת כצמח שמחליש את עוצמת המחלה, מקצר את משכה ומסייע לגוף להתאושש מהר יותר בתקופת החורף.

הדרך המקובלת לשימוש באכינצאה בזמן חולי לפי המסורת האירופאית 

במהלך הופעת הצטננות או מחלת חורף, השימוש באכינצאה מתחיל מיד עם הופעת הסימפטומים הראשונים, בתוך 24–48 שעות. 

משתמשים בתמצית נוזלית של אכינצאה (אלכוהולית או מימית, במינון של 2–3 מ”ל) כל 2–4 שעות במהלך שעות הערות, או לחלופין כמוסות של 300–500 מ”ג כל 2–3 שעות, עד שהסימפטומים משתפרים. 

ממשיכים את הטיפול בדרך כלל למשך מספר ימים בהתאם לחומרת המחלה. מפחיתים את המינון או מפסיקים את השימוש לאחר שיפור, כדי למנוע פעילות יתר של מערכת החיסון.

אזהרות שימוש

יש לנהוג בזהירות רבה עם הצמח במעורבות של מחלות אוטואימוניות. כמו-כן הוא אינו מומלץ למטופלים בדיכוי חיסוני.

אודות הכותב

רועי ברדע, הרבליסט קליני, מטפל באמצעות צמחים וחבר בוועד המנהל של עמותת עיל”ם.

המאמר מובא לצורך מידע בלבד ואינו מהווה המלצה טיפולית. כדי לקבל טיפול יש לפנות למטפל מומחה וליטול צמחים תוך מעקב רפואי.

מקורות

רפואה פרסית – אתנובוטניקה על דרך המשי, מאת גידי גור ונסים קריספיל, יצא לאור בשנת 2022

Principles and Practice of Phytotherapy (book): Modern Herbal Medicine \  Kerry Bone, Simon Mills \  Churchill Livingstone \ 2020

Echinacea for the prevention and treatment of the common cold \ Melchart D., Linde K., Fischer P., et al. , Cochrane Collaboration \ Cochrane Database of Systematic Reviews 2014

Immunomodulatory & anti-inflammatory activity of Nigella sativa and thymoquinone \ Journal of Ethnopharmacology \  Majdalawieh AF, Fayyad MW \ 2015

Journal of  Effect of Nigella sativa oil on airway responsiveness in asthma models\  Pulmonary Pharmacology & Therapeutics \ Keyhanmanesh R. et al \ 2014

Nigella sativa alleviates cough and respiratory discomfort \ Gholamnezhad Z. et al \  Asian Pacific Journal of Tropical Medicine  \ 2015

Effect of Nigella sativa on mucus secretion and inflammation in respiratory disorders\ Journal of Ethnopharmacology\ Salem AM. et al \ 2016

Thymoquinone attenuates neuroinflammation and depressive-like behavior\ Journal of Neuroimmunology\ Gholamnezhad Z. et al \  2016 

Echinacea for the prevention and treatment of the common cold\* Cochrane Database of Systematic Reviews
Karsch-Völk M., Barrett B., Kiefer D., Bauer R., Ardjomand-Woelkart K., Linde K.\
 2014

Phytochemistry, Mechanisms, and Preclinical Studies of Echinacea Extracts in Modulating Immune Responses to Bacterial and Viral Infections: A Comprehensive Review\
 Antibiotics\
 Ahmadi F., Niculae M., Hanganu D.\
 2024

Anti-viral properties and mode of action of standardized Echinacea purpurea extract against highly pathogenic avian Influenza virus (H5N1, H7N7) and swine-origin H1N1 (S-OIV)\
Virology Journal\
 Pleschka S., Stein M., Schoop R., Hudson J.B.\
 2009