גיאון (גאום) היערות הוא צמח מרפא בעל שימוש מתועד ותיק באירופה. לאחר מספר שנים של גידול בישראל, כדאי להפנות אליו גם אצלינו מבט, ולשקול שימוש בקליניקה.
משפחה: ורדניים Rosaceae
שמות עממיים באנגלית: Wood Avens, Bennet’s Root ,Old man’s whiskers, Herb bennet
בתי גידול: חורשות, גדרות ומשוכות וכו’. הצמח עמיד לקור, גדל בקרקע לחה, מנוקזת היטב, מעדיף חצי צל. הוא נפוץ באירופה, מנורבגיה דרומה ומזרחה ועד צפון אפריקה, סיביר, ההימלאיה ומערב אסיה. נדיר מאוד בישראל.
גיאון היער Geum urbanum הוא עשב רב שנתי שגדל לגובה-0.5 מ’, דומה ל Potentilla . הוא יוצר נוף כדורי בקוטר כ 0.5 מ’ ופרחים צהובים עדינים באביב ובקיץ. הצמח הוא דו-מיני, הוא מואבק על ידי דבורים, וגם פורה מעצמו.
כמזון, אוכלים את העלים צעירים, מבושלים. השורש – מבושל, משמש כתבלין במרקים, תבשילים וכו’, וגם כחומר טעם בשיכר. לשורש הטרי יש ריח המזכיר ציפורן ((clove, עם רמז של טעם קינמון, ועל כן יכול להוות תחליף לציפורן. מומלץ להשתמש בו באביב. השורש מבושל גם להכנת משקאות.
התמונה באדיבות: עלעלים – מרכז לצמחי מרפא
שימושים רפואיים
גיאון היערות הוא עשב רב שנתי, מעוצה בחלקו, המשמש בעיקר לטיפול בבעיות המשפיעות על הפה, הגרון ומערכת העיכול. מייחסים לו השפעה של הידוק חניכיים רכות, מרפא כיבים בפה, טוב לגרגור לטיפול בזיהומים של הלוע והגרון, ולטיפול בריח רע. כל חלקי הצמח, אבל במיוחד השורש, הם אנטי דלקתיים, מחטאים, ארומטיים, עפיצים, יעילים כטוניקים למע’ העיכול והשתן, ומפחיתים גירוי של הקיבה והמעיים. הם מאחים ומגלידים פצעים ויפים גם לשטיפת פנים, ואומרים שהוא מסיר כתמים, נמשים ופצעונים מהפנים.
תכשירים המופקים משורשים וקני שורש של Geum urbanum L. משמשים באופן מסורתי לטיפול בכיבים וגירויים של ריריות הפה, הקיבה ומערכת המעיים.
עירוי נלקח באופן פנימי בטיפול בשלשולים, הפרעות מעיים, קלקולי קיבה, תסמונת המעי הרגיז והפרעות בכבד. הוא מיושם חיצונית גם ככביסה לטחורים, הפרשות מהנרתיק וכו’, ולטיפול במחלות עור שונות – עדיף לקצור את השורש באביב, שכן בתקופה זו הוא הריחני ביותר. לשורש האבקה היה מוניטין גם כתחליף לכינין בטיפול בחום לסירוגין.
תמציות שונות של חלקי הצמח העליונים נבדקו לפעילות אנטי-ויראלית ואנטי-ניאופלסטית (נוגדת-גידולים) על קוי סרטן שונים. אחת התמציות הראתה פעילות אנטי-נאופלסטית חזקה על קווי תאי סרטן שלפוחית השתן, על ידי השראת אפופטוזיס ועיכוב NFκB p65 ושיבוטות תאים. שתי תמציות הראו גם פעילות אנטי-ויראלית מתונה. שבעים וארבעה מטבוליטים משניים (נגזרות של חומצה גאלית ו-Elagic acid, חומצות פנוליות, פלבנואידים וכו’) זוהו בצמח.
ריבוי: מזרעים, או חלוקה. ניסיון הגידול בישראל מצביע על כך שלמרות שבית הגידול הטבעי של הצמח הוא באזורים קרים, הוא מצליח לשרוד את הקיץ החם בישראל, ויש לו צימוח ומופע יפה באביב.
מקורות:
- https://pfaf.org/user/Plant.aspx?LatinName=Geum+urbanum
- ויקיפדיה.
- https://www.botanical.com/botanical/mgmh/mgmh.html
- Zaharieva, M.M. el al., In Vitro Antineoplastic and Antiviral Activity and In Vivo Toxicity of Geum urbanum L. Extracts. Molecules 2022, 27, 245.
מאת: פרץ גן, אגרונום, מנהל “על עלים מרכז לצמחי מרפא” במושב ציפורי. Alalim.p@gmail.com
5.24
