צמח החודש – גדילן מצוי – מאת מעיין לבנטל

מחקר על הטיפול המשולב עם זרעי גדילן, במחלות סוכרת ואלצהיימר

מאת: מעיין לבנטל B.Sc, Cl.H, MIHA

הרבליסטית קלינית, חברה באיגוד הרבליסטים קליניים של עיל”ם.

גדילן מצוי  Sylibum marianumהינו אחד מצמחי ארץ ישראל הנפוצים, שנחקרו לא מעט.

חלקי הצמח לשימוש טיפולי: זרעים

לתערובת הפלבנואידים- סילימרין המצויים בזרעי הצמח מיוחסת השפעה מורכבת על תפקודי הכבד. הצמח מוגדר כצמח מגן כבד/Hepatoprotective המחזק ומשפר את תפקידו לסנן רעלים וכמשקם תאי כבד באופן ייחודי.

הצמח נפוץ מאוד בטבע ובגינות. זמן הפריחה בתחילת האביב. את תפרחתו הסגולה-ורודה המרשימה ניתן לראות בחודשים מרץ אפריל. בסוף מאי-יוני התפרחת מלבינה והזרעים מבשילים. זה הזמן לטייל וללקט אותם. כאשר התפרחת מלבינה, מושכים אותה ומגלים את הזרעים.

זרעי הגדילן המצוי נחקרו רבות בטיפול במגוון מחלות כגון: סרטן, דלקת כבד, כבד שומני, שחמת הכבד, טרשת עורקים, עודף שומנים בדם, סוכרת ועוד.

המחקר על השפעת גדילן מצוי בסוכרת Type 2, החל עוד בשנות ה-80, בעיקר כמשנית למחלות כבד.

מס’ מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים, הראו יעילות של Silymarin המופק מזרעי גדילן, בהפחתת רמות הסוכר בדם ושיפור הרגישות לאינסולין ^(1-6).

במחקר קליני אקראי תלת סמיות מבוקר⁽⁷⁾,שפורסם ב-2018, נבחנו השפעות של תוספי Silymarin המופקים מגדילן מצוי על המדד הגליקמי ופרופיל השומנים בדם אצל חולי סוכרת סוג 2. 40 חולי סוכרת סוג 2 בגילאי 25-50 (20 נשים ו-20 גברים) הנוטלים תרופות, חולקו באופן אקראי ל-2 קבוצות. המטופלים קיבלו 140 מ”ג תוסף Silymarin, 3 פעמים ביום או פלצבו למשך 45 ימים. בסוף המחקר נמצא כי תוסף Silymarin הוביל להפחתה משמעותית של רמות הסוכר בדם בצום, רמות האינסולין בסרום, כולסטרול מוחלט ורמות LDL בסרום, ועליה משמעותית ברמות כולסטרול מסוג HDL בסרום וברגישות לאינסולין לעומת קבוצת הביקורת.

בנוסף לבחינת הטיפול באמצעות זרעי גדילן בסוכרת, Silybin, פלבונוליגנאן המצוי בתרכובת הפעילה המופקת מזרעי גדילן, נחקר בהשפעתו המגנה במחלת האלצהיימר.

מחלת אלצהיימר, היא אחת המחלות הניווניות הנפוצות ביותר בגריאטריה. הסימנים הפתולוגיים של מחלת האלצהיימר כוללים סניליות, סבכים נוירו-פיבליריים ( סבכים מפותלים של תאי העצב), אובדן פרוגרסיבי של תאי עצב ותפקוד סינפטי (אחראי על התקשורת בין תאי העצב).

סוכרת סוג 2 היא תסמונת מטאבולית המתאפיינת בתנגודת לאינסולין.

מחקרים אפידמיולוגים, קליניים ופתולוגיים הראו כי שתי המחלות חולקות מאפיינים פתולוגים נפוצים. אחד המאפיינים החשובים ביותר, הוא מנגנון העמידות לאינסולין וליקויי התמרת האותות לאינסולין. יתר על כך, ממצאים אפידמיולוגים מראים כי סוכרת סוג 2 היא גורם סיכון למחלת האלצהיימר. ההשערה הרווחת היא שאלצהיימר היא סוג נוסף של סוכרת מוחית ויש המכנים אותה “סוכרת סוג 3”.

קיימים דיווחים ממספר מחקרים in vivo על Silybin (הידוע גם כ-Silibinin) והשפעתו הנוירופרוטקטיבית באלצהיימר^(8-11), במספר מנגנונים שונים (בנוסף להשפעתו נוגדת הסוכרת ומגנת הכבד).

בינואר 2020, התפרסם מחקר שנערך בחולדות⁽¹²⁾, שהוזרק להם  Streptozotocin ישירות לתאי המוח. Streptozotocin הוא חומר המשבש את מסלול התמרת האותות לאינסולין וע”י חדירת מחסום דם-מוח ((BBB התקבל מודל של אלצהיימר בחולדות. מתוצאות המחקר נראה שטיפול באמצעות Silibinin (25, 50, 100 מ”ג לק”ג גוף) הפחית משמעותית את רמות הזרחון של חלבונים בתאי המוח בדומה לטיפול באמצעות Donepezil (תרופה לאלצהיימר). בנוסף, Silibinin וויסת את מסלול התמרת האותות לאינסולין והעלה את רמות הביטוי של הקולטנים לאינסולין ושל פקטור גדילה דמוי אינסולין. Silibinin הראה השפעה מגנה משמעותית על הזיכרון ויכולת הלמידה ע”י דיכוי אפופטוזיס ודמנציה הנגרמים ע”י Streptozotocin.

ממצאים אלו, מדגישים את התרומה של זרעי גדילן להפחתת הסיכון לסיבוכים בקרב חולי סוכרת סוג-2 ואלצהיימר, אולם מספר המחקרים הבוחנים את השימוש בגדילן בסוכרת ובאלצהיימר אינו רב.

נדרשים מחקרים קליניים על מנת להוכיח את יעילותו של גדילן באלצהיימר בפרט ומחקרים קליניים נוספים העוסקים בטיפול של גדילן בסוכרת.