האיור-ודה מייחסת את תופעות עודפי החום ליציאתו מאיזון של אחד משלושת הכוחות המרכיבים את היקום ואת האדם: הפיטה. ישראל בקיץ מצטיינת בחום, בצפיפות ובמלחמה. אלו הם חומרי גלם בדוקים לעליית הפיטה
מזה כעשר שנים אני עוסק באיור-ודה, הרפואה ההודית המסורתית. את עיקר הידע שלי בתחום זה רכשתי במסגרת בית הספר הבינלאומי מהרישי שייסד המורה הרוחני, מהרישי מהש יוגי, מתוך שאיפה לחבר בין הרפואה המודרנית לבין הרפואה ההודית המסורתית.
בעוד שהרפואה המודרנית נסמכת בעיקר על מחקרים מדעיים, מגיע הידע של הרפואה ההודית המסורתית (שהיא פי מאה יותר ותיקה) ממקורות אמינים יותר (בעיני): הגיון בריא, נסיון, אינטואיציה, התבוננות פנימית והקשבה לחוקי הטבע.
עודף חום על-פי האיור-ודה
לפי האיור ודה, ישנו כוח, או עיקרון, בשם פיטה. הפיטה נמצאת ביקום הסובב אותנו, בגופנו ובנפשנו. היא אחראית על תהליכי ההתמרה של חומר לחומר – ושל חומר לאנרגיה. הפיטה משולה לאש, ותכונתה העיקרית היא חום. עודף פיטה גורם ל”מחלות חום”, כגון דלקות. (אילו הייתי קופירייטר, ולא רופא, הייתי קורא למאמר הזה “פיטה אש תנור”). הפיטה חזקה במיוחד בקיץ, ובמיוחד כאשר גם הלחות גבוהה.
לפני ארבע שנים נערך בהודו כנס גדול של מטפלים איור-ודיים, שכל נושאו היה “מהות הפיטה”. מובן שבמאמר זה לא ניכנס לעומק הסוגיה: נסתפק בכך שהתמודדות עם חום הקיץ פירושה הפחתת עודפי הפיטה בגוף. סוגיה זו חשובה במיוחד בישראל, שמלבד היותה מדינה חמה וצפופה, היא גם מדינה במלחמה, ומלחמות מגבירות פיטה. כאשר התחילה אינתיפאדת אל-אקצה, שמתי לב לקיומה של עלייה במספר המטופלים שמצאתי אצלם עודף פיטה (במיוחד בקרב הירושלמים).
כאשר אני מקבל מטופלים במרפאות “כללית רפואה משלימה” בזכרון-יעקב ובתל-אביב, יש לי אפשרות להפנות אותם גם לתחומים נוספים של רפואה משלימה שיעילים להורדת “חום”, כגון רפואה סינית, רפלקסולוגיה וביופידבק. הרפואה ההודית מייחדת לנושא זה מגוון גדול של אמצעי טיפול. במאמר זה אתרכז בעיקר בצמחי המרפא, אך לא לפני שאביא דוגמאות לאמצעי טיפול נוספים:
- אורח חיים: הימנעות מחשיפה לחום, בייחוד באזור הראש.
- סדר יום: הימנעות מסדר יום עמוס מדי.
- תזונה: הימנעות ממצבי רעב וצמא, וממזונות “מחממים” כגון אלכוהול ובשר אדום.
- פעילות גופנית קלה: כגון שחיה, בשעות המתאימות (בוקר או ערב).
- תרגילי נשימה: כגון שאיפה דרך נחיר שמאל.
- פעילות רוחנית: כגון מדיטציה טרנסנדנטלית.
- הקזת דם: אני נוהג לשלוח מטופלים לתרום דם.
- עיסוי בשמן מקרר: כגון שמן קוקוס. (זהירות: יכול לגרום להצטננות).
יש דוגמאות רבות נוספות להמלצות להורדת פיטה.
למשל, היתה לי מטופלת שסבלה מעודף פיטה בגלל תסכול וחוסר סיפוק בעבודה. היא היתה אישה משכילה מאד, שידעה לדבר בשבע שפות, ולא שאבה סיפוק מעבודתה כמוכרת בחנות בגדים. מצאתי לה עבודה כמזכירה במחלקה הבינלאומית של חברה פרטית לשרותי רפואה, ועודף הפיטה נעלם.
רבי משה בן מימון (הרמב”ם), שהיה מנהיג רוחני וגם רופא, ואשר על-שמו נקרא בית חולים בעיר גדולה בצפון הארץ, על יד הים – טיפל פעם באיש עני, ובמקום לדרוש שכר, נתן לעני פרוטה. לתלמידיו הסביר שזו היתה התרופה לה נזקק האיש.
לדעתי, בעתיד הרפואה תהפוך להיות כל כך הוליסטית, עד שתכלול את כל הנושאים הסביבתיים והחברתיים, ואולי יהיה לנו ראש ממשלה רופא, שגם ירפא את המדינה.
צמחי מרפא לטיפול בעודף חום (פיטה)
הפרמקופיאה ההודית היא הגדולה ביותר בעולם, והיא כוללת אלפי צמחי מרפא. מבין אלו, יש כמה מאות שמורידים פיטה. אזכיר כאן רק בודדים מהם, ורק כאלה שלגביהם רכשתי נסיון קליני. לאחר שם הצמח בעברית, אביא גם את שמו בלטינית ובסנסקריט.
אמלה
EMBLICA OFFICINALIS
AMALAKI
הפרי של עץ זה הנו אחד מעמודי התווך של הטיפול ההרבולוגי האיור-ודי. טעמו חמצמץ, ומכאן שמו ההודי, שפירושו “חמוץ”. הוא נחשב לצמח משחזר נעורים ומחזק, ובעיקר מועיל ללב, שהוא אחד ממקומות הריכוז של פיטה בגוף. לרוב שותים אבקה של הפרי המיובש והטחון, חלוטה במים פושרים. האמלה נמצא גם במוצרי קוסמטיקה איור- ודיים, כגון שמפו ושמן לשיער, ובתערובות (פורמולות) של צמחי מרפא. ריבה מפירות האמלה מהווה את הבסיס לפורמולה מחזקת (רסאיאנה) בשם צ’יאבאנפראש. האמלה הוא אחד משלושת הפירות בפורמולה המפורסמת טריפלה, שהיתה מוכרת, כנראה, גם לרמב”ם. זוהי פורמולה יעילה לאיזון כללי ולסילוק רעלים, והאמלה משמש בה כמרכיב לאיזון פיטה.
הל
ELLETARIA CARDAMOMUM
ELA
גרגרי ההל מורידים עודף פיטה, ולכן משמשים להפחתת האפקט של משקאות מחממים כגון קפה שחור וצ’אי (תה). לעיסת גרעיני הל שלמים היא תחליף מצוין לעישון סיגריות: הם מבטלים את אפקט החום של הסיגריה, משפרים את ריח הפה ומעסיקים את הלסתות. ניתן לשתות חליטה של גרגרי הל ללא תוספת, כמשקה מקרר בקיץ.
אלו ורה
ALOE VERA
KUMARI
גם זה הוא צמח השומר על הנעורים, וכן על האיזון של מערכת הרביה. מכאן פירוש שמו ההודי, שמשמעו “נערה”. את הג’ל שבתוך עלי הצמח הבשרניים ניתן להפיק בקלות, והוא משמש בשימוש חיצוני על עקיצות וכוויות שמש, או בבליעה. ניתן למהול אותו במים כדי לייצר “מיץ אלו ורה”, המשמש כתרופה בדוקה נגד עצירות. לאנשים הנוטים לעודף פיטה, האלו-ורה הוא המשלשל המומלץ (כמה מהמשלשלים האחרים באיור ודה מעלים פיטה). פעולתו היא “שבירת” גושי הצואה וריכוכם.
סנדלווד
SANTALUM ALBA
CHANDANA
אבקת עץ הסנדל משמשת אמנם בשימוש פנימי (במירתח), אבל בעיקר נהוגה בשימוש חיצוני כמשחה על בסיס מים או חלב, בשמנים, במוצרי קוסמטיקה ובקטורת. מומלץ להשתמש בשמן אתרי של סנדלווד (בתוך שמן בסיס), לעיסוי כפות הרגליים למי שסובל מחום באזור זה, וכן באזור צ’אקרת “העין השלישית” לצורך איזון הורמונלי.
כמון
CUMINUM CYMINUM
JEERAK
הכמון הנו צמח מקרר, למרות טעמו החריף משהו. הוספת מים וכמון ליוגורט יכולה להפוך את היוגורט ממזון מחמם למזון מקרר. משקה כזה הוא תרופה טובה לשלשולי הקיץ. תרופה נוספת לשלשולים הינה מרק דליל ומבושל היטב של אורז בסמטי לבן, שעועית מאש צהובה, זרעי כמון טחונים ומעט מלח סלעים.
נים
AZADIRACHTA INDICA
NIMBA
העלים המרירים של עץ זה משמשים כתבלין מקרר מובהק. ניתן להוסיפם לסלט, אך בשל טעמם החזק נהוג ליטול אותם בקפסולות. שמן על בסיס נים יעיל לטיפול מקומי בטחורים מדממים (מחלת פיטה). הנים משמש גם כמרכיב חשוב במשחות שיניים ובאבקות שיניים איור – ודיות, כמו גם בשמפו נגד כינים. למרות היותו מקרר (מוריד חומציות הקיבה), הנים יעיל לסילוק רעלים מהדם: זהו ההסבר ליעילותו בטיפול בדלקות עור מסוימות. נטילת גרם של עלי נים מיובשים לאחר כל ארוחה תסלק את הרעלים מהגוף בתוך שלושה חודשים. זהירות: זהו אחד מצמחי המרפא הבודדים הגורמים להפחתת תאבון, ולכן אינו מומלץ לאנשים רזים.
ברינגרז’
ECLIPTA ALBA
BHRUNGRAJ
למעשה, צמח זה כשלעצמו אינו משפיע על פיטה, אך הוא מונע את תופעות הלואי המופיעות בקיץ באזור הרגיש ביותר לפיטה – הראש. מריחת הראש במיץ מעלי ברינגרז’ טריים או שמן שבושל עם אבקת עלי ברינגרז’ מיובשים יכולה לעצור התקרחות ולהפוך תהליך של האפרת שיער (לא מומלץ לבלונדינים שרוצים להשאר כאלה).
שוש
GLYCERRHIZA GLABRA
MADHUYASHTI
לשורש השוש הקרח שימושים רבים באיור-ודה. העיקרי שבהם, שאינו קשור לנושא שלנו, הוא כחומר מעודד הקאה, אך מפאת טעמו המתקתק זהו גם צמח נוגד פיטה. שתיית מירתח של שוש מסייעת בהחלמה ממחלות פיטה של דרכי העיכול, כגון כיב פפטי. זהירות: במינון גבוה מאד השוש עלול להחמיר יתר לחץ דם אצל חלק מהסובלים ממחלה זו.
כורכום
CURCUMA LONGA
HARIDRA
הכורכום הוא אמנם צמח חריף, אך מרירותו סותרת את האפקט המחמם שלו. הכורכום עוזר נגד מחלות פיטה כגון כיבים בתריסריון ודלקות בכבד (בשימוש פנימי), וטחורים ופצעים מדממים (בשימוש חיצוני). היעילות של משחות מבוססות כורכום בטיפול באקנה היא מדהימה.”משחה” מכורכום ומיץ לימון היא תרופה בדוקה לפטרת באצבעות הרגליים.
כוסברה
CORIANDRUM SATIVUM
DHANYAKA
עלי הכוסברה, ובעיקר הזרעים, הם בין צמחי המרפא המקררים המובהקים ביותר. אפקט הקירור מושג על ידי הגברת השיתון, שמוציא את החום: לכן מומלץ לשתות מרתח של כוסברה בבוקר. היתה לי מטופלת שסבלה במשך שנים מחום מסיבה בלתי ידועה, והדבר היחיד שעזר לה היה שתיית חליטה קרה של זרעי כוסברה טחונים וכמון. אם זה פלסבו הרי שנתתי אותו בצורה יעילה ביותר…
ורד
ROSA CENTIFOLIA
SHATAPATRI
הרי לכם משקה מקרר ומרענן לקיץ: קיטפו כמה עלי כותרת של ורדים מהגינה, רצוי מוורד בעל צבע בהיר, שיטפו והכניסו אותם לכלי כסף או כלי נחושת עם מים קרים. הניחו את הכלי ללילה על אדן החלון, כדי שיספוג קרני ירח. בבוקר, הוציאו את העלים מן המים, הוסיפו סוכר ומיץ לימון, ושתו לרוויה.
בכל מסורת הרבולוגית קיימים צמחי מרפא מקררים. האתגר המעניין ביותר, שאותו אני מנסה ליישם, הוא לעזור לסובלים מעודף פיטה (על פי האבחון האיור-ודי), בעזרת צמחי מרפא מקררים הגדלים בארץ ישראל. כאלה הם, למשל, פרחי חרצית , פרחי כליל חורש, סירופ מפרי החרוב, ועוד.
