צמחים לחיזוק עצמות השלד ולטיפול בהן – מאת מינה פארן Ph.D

מאז שחר ההיסטוריה שימשו צמחי מרפא לריפוי שברים, נקעים וסדקים, לחיזוק השלד ולטיפול בחבלות ובתאונות. הצמחים משמשים כמקור למינרלים זמינים, מונעים הרס רקמות החיבור ופועלים כנוגדי דלקת, כמשככי כאב וכממריצי זרימת דם, ואף מסייעים לבניית רקמת העצם. יוצא דופן הוא המומיו, חומר מסתורי ממקור אורגני, הנחשב ברפואות מסורתיות כתרופת פלא לרבים מחוליי האנושות

עצמות השלד בנויות מתאי עצם חיים (אוסטאוציטים), המוקפים בחומר יסוד המכיל מינרלים ורקמת חיבור הבנויה מקולגן. פעילות התאים יוצרי העצם נמשכת לאורך כל החיים: אצל האדם הבוגר העצמות אמנם חדלות לגדול, אך תהליכי החיים אינם נפסקים.

העצמות הן מאגר של מינרלים, בעיקר של סידן וזרחן, המשתתפים בשמירה על הרכב נוזלי הגוף ותומכים בפעילויות מטבוליות. המינרלים נקשרים לרקמת העצם ומשתחררים ממנה ללא הרף. התהליכים מווסתים באמצעות הורמונים המכונים “בוני עצם” ו”הורסי עצם”. מצב העצם בכל עת תלוי ביחס שבין התהליכים המביאים לבניית עצם לבין אלו הגורמים להריסתה.

מאז שחר ההיסטוריה השתמשו בתרבויות שונות בצמחים לצורך ריפוי שברים, נקעים וסדקים, לחיזוק השלד ולטיפול בחבלות ובתאונות. הצמחים משמשים כמקור למינרלים זמינים, מונעים הרס קולגן, פועלים כנוגדי-דלקת, כמשככי כאב וכממריצי זרימת דם, הם אף ומסייעים לבניית רקמת העצם. רבים מהצמחים המחזקים עצמות הם צמחי מזון, בטוחים לשימוש, ללא תופעות לוואי והתוויות-נגד.

צמחים מומלצים לריפוי שברים ובניית רקמת עצם

 שם עברי שם עממי שם בוטני חלקי הצמח
 אספסת תרבותית Alfalfa Medicago sativa נוף 
 הצמח שבטבט Horsetail  Equisetum arvense נוף
 הצמח סרפד Nettles Urtica dioica נוף
 הצמח קוהוש שחור Black cohosh Cimicifuga racemosa שורש
 תלתן אדום Red clover Trifolium pratense פרחים
 רמניה  glutinosa Rhemannia שורש
 סימפיטון רפואי Comfrey Symphytum officinale שורש
 הרפגו procumcens Harpagophytum שורש
 ג’ינג’ר officinalis Zingiber שורש, קנה שורש
 אצת קומבו Kombu Laminaria digitata אצה
 פטריית ריישי Reishi Ganoderma lucidum פטריה
 כרפס  graveolens Apium שורש, פירות

Symphytum officinal (קומפרי)

הקומפרי הוא צמח עשבוני ממשפחת הזיפניים (Boraginaceae), הגדל באירופה ובאזור הים התיכון. בארץ גדל המין סימפיטון ארצישראלי שפרחיו לבנים. שימוש רפואי נעשה בעלים, בשורש ובקנה-השורש.

מרכיבים: השורש מכיל מרכיבים ריריים, טאנינים, אלנטואין בריכוז של 2.5%, חומצות פנוליות, כגון חומצה קפאית, רוזמרינית וכלורוגנית, סטרולים צמחיים, כגון sitosterol ו-stigmasterol, ספונינים סטרואידליים, ו-0.3% אלקלואידים, כולל 0.02% אלקלואידים פירוליזידינים.

פעילות רפואית: השימוש בקומפרי הוא חיצוני ופנימי.ה- Commissin E הגרמני ממליץ על שימוש חיצוני במשחה מקומפרי במקרים של נקע, מכות, חבלות ומתיחות של שרירים או גידים. על-פי מחקר שנערך לאחרונה, משחה מקומפרי מפחיתה כאב, נפיחות ובצקת במקרים של נקע בקרסול, מסייעת להגברת התנועתיות של העקב ולזירוז הריפוי. המחקר נערך בשיטת הסמיות הכפולה מול קבוצת ביקורת, והתוצאות היו משמעותיות מבחינה סטטיסטית. הקומפרי ידוע ברפואה המסורתית ובשימוש מעשי כצמח המסייע לריפוי שברים, אם כי לא התפרסם מחקר מסודר המוכיח זאת. שימושים נוספים: לריפוי פצעים, לטיפול בכיב פפטי, בשיעול ובדלקות בדרכי העיכול.

מינון: מירתח – 2-4 ג’ שלוש פעמים ביום; משחה מהשורש – בריכוז 10%-15%, למרוח שלוש פעמים ביום.

התוויות-נגד: הריון והנקה, מחלות כבד. השימוש הפנימי מוגבל ל-4-6 שבועות בשנה. האלקלואידים הפירוליזידינים עלולים להיות מסרטנים בריכוז גבוה.

שבטבט (Equisetum arvense )

צמח שרך ממשפחת השבטבטיים (Equisetacea), הגדל באזורים לחים בחצי הצפוני של כדור הארץ. השימוש הוא בנוף הצמח.

מרכיבים: הצמח מכיל פלבנואידים עד 1.0%, חומצות פנוליות, חומצה טאנית, מינרלים הכוללים חומצת צורן וסיליקטים בריכוז של 5%-8%, אשלגן, אלומיניום, מנגן, וספונינים עד 5.0%.

פעילות: ברפואה המסורתית השתמשו בצמח לטיפול בבצקות, באבנים בכליות, לזירוז איחוי שברים, לטיפול באוסטיאופורוזיס ולחיזוק צפורניים ושיער. השבטבט הוא אסטרינג’נט, מרפא פצעים, דיורטי עדין ומקור למינרלים המסייעים לחיזוק העצם ולמניעת אוסטאופורוזיס. הצמח מומלץ לטיפול במחלות דלקתיות וזיהומיות של דרכי השתן, באי שליטה במתן שתן, בהרטבת לילה, בנשירת שיער, בציפורניים שבירות ולאיחוי שברים.

מינון: חליטה – 6 ג’ ליום, טינקטורה – 1:5 ב-25% אלכוהול 2-5 מ”ל שלוש פעמים ביום.

התוויות-נגד: אין. הצמח נחשב לחסר רעילות, ללא תופעות לוואי ואינטראקציות עם תרופות.

אספסת תרבותית (Medicago sativa)

האספסת הוא צמח עשבוני ממשפחת הקטניות, Leguminosae, שמוצאו מאזור הים התיכון. בארץ גדלים בר כ-25 מינים של אספסת. שימוש רפואי נעשה בנוף הצמח.

מרכיבים: הצמח מכיל ספונינים טריטרפניים 2%-3%, קרוטנואידים כולל לוטאין, חומצות אמיניות, איזופלבונים כולל genistein, formononetine, daidzein, סטרולים צמחיים, coumestrol; ויטמינים: A, B1, B6, C, E, K; מינרלים: סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן; חלבונים, קומרינים, כלורופיל, קסנתופיל, חומצות אורגניות.

פעילות: הצמח מסייע להורדת רמת הכולסטרול והשומנים בדם על ידי הפחתת הספיגה שלהם מהמעי, ובכך עוזר למנוע טרשת עורקים. לאיזופלבונים ולקומסטרול יש פעילות אסטרוגנית. הצמח משמש מקור לוויטמינים ומינרלים, ומתאים לטיפול במצבים של חוסר בוויטמינים, חולשה, החלמה ממחלות, אנמיה, וכן לחיזוק עצמות השלד והשיניים. האספסת נחשב צמח מחזק ובונה רקמות. זהו צמח בטוח לשימוש ואין מניעה להשתמש בו גם בזמן הריון והנקה. חליטה שתי כפיות לכוס 3-5 פעמים ביום. מצויים בשוק תכשירים רבים בצורת קפסולות וכדורים.

התוויות-נגד: זהו צמח בטוח לשימוש, ואין מניעה להשתמש בו גם בזמן הריון והנקה. מומלץ להימנע משימוש אצל חולים במחלת הלופוס, בעקבות תיעוד מקרים של התפרצות חוזרת של המחלה כתוצאה משימוש בצמח. אינטראקציות עלולות להופיע עם תרופות מדללות דם, כגון קומדין, בגלל התכולה הגבוהה של ויטמין K בצמח.

הרפגו (Harpagophytum procumbens)

ההרפגו משתייך למשפחת השומשומיים (Pedaliaceae), ומוצאו במדבר קלהרי שבנמיביה, במדגסקר ובמקומות אחרים באפריקה הדרומית הטרופית. שימוש נעשה בשורש.

מרכיבים: הצמח מכיל iridoid glucosides בריכוז של 0.3%-0.5%, פיטוסטרולים, פלבנואידים וחומצות פנוליות. הפעילות האנטי-דלקתית מיוחסת ל-iridoids.

פעילות: זהו צמח אנטי-דלקתי, משכך כאבים, ממריץ את תהליך העיכול, ממריץ הפרשת מיצי מרה, נוגד שיגרון. מחקרים הראו שיכוך כאבים במקרים של ארטריטיס והקלה על כאבי גב תחתון. המינון שניתן היה שני כדורים של 400 מ”ג שלוש פעמים ביום. ההרפגו מומלץ למקרים של כאבי גב תחתון, לטיפול במחלות ניווניות של השלד והשרירים, וכן להגברת התיאבון. הצמח נחשב לבטוח לשימוש, ללא תופעות לוואי או אינטראקציות עם תרופות.

מינון: 4.5 ג’ ליום כמירתח של השורש.

התוויות-נגד: כיב בקיבה או בתריסריון ונטייה לשלשולים.

מומיו

המומיו הוא חומר המצוי בשימוש האנושות כבר למעלה מ-3,000 שנה. הוא מוזכר בכתבי אריסטו, בכתבי רפואה פרסיים, הודיים, טיבטיים וסיניים. מקור השם ביוונית, ומשמעותו “החומר המשמר את הגוף”. נראה שזה גם המקור למונח “מומיה”, המוכר לנו ממצרים העתיקה.

המומיו הוא חומר מוצק, היגרוסקופי, צבעו חום עד שחור, בעל טעם וריח ספציפיים. משערים שנוצר משיירים של צמחים ובעלי חיים קטנים, שעברו במשך השנים ריקבון חלקי בלבד, בגלל הקור השורר בהרים. הוא מכיל 90% של מרכיבים הנמסים במים. הוא נמס בקושי באלכוהול ובממיסים אורגניים אחרים. תמיסה של מומיו במים מזוקקים היא מעט אלקלית, Ph 7.5-8.5. הטעם מריר. מוצאו באזורים ההרריים באסיה שגובהם מעל 2,800 מ’, כמו הרי הקווקז, פמיר, ההימלאיה וההרים הגבוהים בסין. מוצאים אותו על גבי תקרות של מערות או בסדקים שבסלע. תהליך היווצרותו נמשך 500-1,000 שנה ומצבורי החומר בעולם מעטים. את המומיו הביאו איתם לארץ העולים מרוסיה.

מאמרים, ספרים ושירים נכתבו עליו בשפות שונות, כגון פרסית, ערבית, טיבטית, סינית, טורקית, אוזבקית ובכמה שפות הודיות. רוב המחקרים על אודותיו נכתבו ברוסית. שני מדענים רוסיים, A. Chakirov ו-D. Beenen, תרגמו למעלה מ-100 עבודות על המומיו מרוסית לאנגלית ופרסמו את החומר בשנת 2001.

מרכיבים: המומיו מכיל חומצות אמיניות, חומצות אורגניות, נגזרות של oxycoumarins, סטרואידים, פוספטים, רזינים, גומי; ויטמינים: B1, B6, B12; מינרלים: בריכוז של 15%-25%, בעיקר תחמוצות ומלחים של מתכות, סיליקטים ותרכובות גופרית וזרחן. מתכות רבות מצויות באפר.
משערים שהמומיו נוצר משיירים של צמחים ובעלי חיים קטנים שעברו במשך השנים ריקבון חלקי בלבד, בגלל הקור השורר בהרים.

פעילות: המומיו מווסת תהליכים ביולוגיים, מגביר תיקון ושיקום של רקמות, מגביר את החיסון הבלתי ספציפי על ידי הגברת ייצור אנדוגני של אינטרפרון והמרצת הפעילות של תאי ההרג הטבעיים, מסייע לשיקום הכבד אחרי הפטיטיס, מחזק ומשקם עצמות, מסייע לאיחוי שברים, אנטי-אוקסידנט, מגן על קרומי התאים, מגביר עמידות למחלות זיהומיות, מסייע לשיקום ואיחוי העור אחרי פציעות וניתוחים, מוסיף חיוניות, מסייע לשיקום רקמות במקרים של כוויות.
ברפואת האיור-ודה טוענים שאין כמעט מחלה שלא ניתן לרפא אותה באמצעות המומיו. הם ממליצים עליו לטיפול בהפרעות של מערכת העיכול, ברונכיט, אנמיה, שברים, אוסטיאופורוזיס, כחומר אנטי-דלקתי, וכן כמוסיף כוח וחיוניות. ברפואת ה-unani משתמשים במומיו כאנטידוט להרעלה, וכן לטיפול בדלקות כרוניות, כגון דלקת מפרקים ודלקות של דרכי העיכול.

שימוש חיצוני: בצורת קרם או משחה לטיפול בפסוריאזיס, באקסמה, בכוויות או בפציעות. שמפו ממומיו מומלץ לטיפול בסבוריאה.

מינון: למבוגר – 200 מ”ג ליום, לילדים בגיל 3-9 – 100 מ”ג ליום, לילדים מתחת לגיל שלוש – 50 מ”ג ליום. מומלץ להמשיך בטיפול חודש אחד ברציפות. אם יש צורך, עושים הפסקה של חודשיים ומשתמשים בו שוב במשך חודש. במקרים אקוטיים ניתן לקחת 400 מ”ג ליום.
ניתן להשיג את המומיו בכדורים של 100 או 200 מ”ג. ניתן להמיס אותו במים מזוקקים בריכוז של 1:10, כלומר, 5 ג’ של מומיו (האריזה המצויה בשוק) בתוך 50 מ”ל של מים, ולקחת 1.5 עד 2.0 מ”ל ליום.

המאמר התפרסם לראשונה ב- Pharmaline, מגזין מקצועי לרוקחים. לאתר הבית של המגזין

Print Friendly, PDF & Email

מקורות

Koll R. Buhr M. et al. Efficacy and tolerance of a comfrey root extract (Extr. Rad. Symphyti) in the treatment of ankle distorsions: results of a multicenter, randomized, placebo-controlled, double-blind study. Phytomedicine 11: 470-477, 2004. Kucera M. Kalal J. Polesna Z. Effects of Symphytum ointment on muscular symptoms and functional locomotor disturbances. Adv. Ther. 17: 204-210, 2000. Bluementhal M. Busse WR. Goldberg A. The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. American Botanical Council, Austin TX, 2000. Horstail, Equisetum arvense, PDR for Herbal Medicine, Thrd Ed. Thomson PDR, p. 450-451. Molgaard J. von Schenck H. & Olson AG. Alfalfa seeds lower low density lipoptotein cholesterol and apolipoprotein B concentrations in patients with type II hyperlipoptoteinemia. Atheroscler, 65: 173-179, 1987. Zhao WS. et al. Immunopotentiating effects of polysaccharides isolated from Medicago sativa L. Acta Pharmacol. Sinica 14: 273-276, 1993. Leblan D. Chantre P. Fournie B. Harpagophytum procumbens in the treatment of knee and hip osteoarthritis: Four month results of a prospective, multicenter, double-blind trial versus diacerhein. Joint Bone Spine, 67: 462-467. 2000. Chrubasik S. et al. Effectiveness of Harpagophytum procumbens in treatment of acute low back pain. Phytomedicine, 3: 1-10, 1996

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל”ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

שיתוף ברשתות

×
×

עגלת קניות

המידע הכתוב באתר אינפורמטיבי בלבד 

ואינו מהווה תחליף לתרופות ו/או ייעוץ רפואי.

בכל מקרה יש להיוועץ ברופא/ה.

דילוג לתוכן