סוד האפרסמון – מאת גיא ארליך

צילומים: יהודה כץ

“הדמיון והאומץ של אלו המעזים יכול להפוך חלומות למציאות”
יונה אדוארד סאלק, ממציא החיסון נגד הפוליו.

לאורך תקופה ארוכה, לפחות אלף שנים ועד המאה השישית לספירה, גדל לחופי ים המלח עץ\שיח האֲפַרְסְמוֹן המופלא. החקלאי העברי הקדום היה היחידי בעולם שגידל את העץ/שיח והפיק ממנו את אחת התרופות החשובות של העולם הקדום ואת הבושם שנחשב היה לטוב וליקר ביותר באימפריה הרומית. העץ היה כה חשוב, עד ששימש כאחד מהמרכיבים של הקטורת של בית המקדש ושל השמן בו נמשחו מלכי ישראל.

בתקופת המקרא קראו לעץ/שיח צֳרִי (צרי הגלעד) וגם קָטַף, נָטַף ובֹּשֶׂם. היוונים היו הראשונים לקרוא לעץ בַּלְסָמוֹן ואילו הרומאים קראו לו אוּפּוֹ-בַּלְסָמוֹן. אֲפַרְסְמוֹן הוא השם היהודי של העץ בתקופת המשנה.

הבהרה: עץ האפרסמון המקראי אינו עץ האפרסמון המוכר לנו (Diospyros kaki) שאת פריו הכתום והמתוק אנו אוכלים. עץ זה הגיע לישראל בראשית המאה העשרים מדרום מזרח סין. בשפה היפנית קוראים לעץ “קאקי” ובאנגלית “פרסימון” (Persimmon). הדמיון לשם באנגלית והעובדה שבאותם הימים העץ המקראי היה בחזקת נעדר העניקו לעץ זה את השם אפרסמון.

קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרי התחום שעץ/שיח הבַּלְסָמוֹן מזוהה עם העץ מור הגלעד(Commiphora gileadensis) , אך אין וודאות מוחלטת בנוגע לזיהוי זה. זאת ועוד, לא רק שלעץ מור הגלעד יש טיפוסים (קלונים) בעלי שונות רבה, קיימים שני מינים נפרדים לחלוטין “המתחרים” על התואר מור הגלעד.

תחילת הסיפור…

הראשונים לזהות את עץ האפרסמון המקראי עם העץ Commiphora gileadensis היו קארלוס ליניאוס (Carolus Linnæus) (1707 – 1778) אבי השיטה הטקסונומית למיון צמחים ובעלי חיים ותלמידו פטר פורסקל (Peter Forsskal). לליניאוס הייתה קבוצה נבחרת של תלמידים מצטיינים (השליחים), שנשלחה למסעות זיהוי צמחים ברחבי העולם. ליניאוס שלח את תלמידו המצטיין פורסקאל (1732 – 1763) לתימן, עם רשימה ארוכה של מאפייני העץ, במטרה לאתר את עץ האפרסמון המקראי. אחרי חודשים אחדים הרעידו קריאות האאוריקה של פורסקאל את ואדיות תימן – הוא מצא את העץ אותו נשלח לחפש.

אבי שרשרת הזיהוי של עץ האפרסמון במקורותינו הוא הרב ד”ר אברהם חיים (עמנואל) לעף ז”ל מהונגריה. מפעל חייו של לעף (1844 – 1954), חוקר מקרא ותלמוד, בוטנאי ובלשן, היה הספר “צמחי היהודים”, שהיה בן ארבעה כרכים, שבהם ריכז את כל הצמחים המוזכרים במקורות (בעיקר בתנ”ך ובמשנה ובהסתייעות בתלמוד ובמדרשים). מטרתו של לעף בחיבור זה, הייתה לזהות ולסווג כל צמח המוזכר במקורות, לפי הטקסונומיה של ליניאוס – שיטת מיון הצומח המדעית המודרנית. ממשיך דרכו בישראל המתחדשת היה פרופ’ יהודה פליקס ז”ל (1922 – 2005), אבי הריאליה המקראית, אשר בין חיבוריו הרבים היה גם הספר צמחי יער ובושם בישראל.  

תלמידו וממשיך דרכו, ייבדל לחיים ארוכים (ומאושרים), הוא פרופ’ זהר עמר, אשר בין חיבוריו הרבים כתב את ספר הקטורת וכן מספר מאמרים על הבלסמון. חוקרים נוספים רבים תרמו בעשרות השנים האחרונות לבסיס הידע על העץ. ביניהם ראוי לציין במיוחד את החוקרים הבאים: פרופ’ מרדכי גיחון, פרופ’ שמשון בן יהושע, ד”ר איליין סולווי, ד”ר דוד אילוז וד”ר רם שניר.

אנחנו נתקלים לראשונה בעץ הצֳרִי במקרא בספר בראשית, כאשר אחיו של יוסף משליכים אותו לבור ובסביבה עוברת שיירת ישמעאלים הנושאת מטען ריחני “וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצֳרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה” (בראשית, פרק לז’ פסוק כה’).

על פי יוסף בן מתתיהו, העץ הגיע לארץ ישראל רק מאות שנים מאוחר יותר, כמתנה שהעניקה מלכת שבא לשלמה המלך “וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה; לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב, אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת-שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה” (מלכים א, פרק י’ פסוק י’).

בדרך זו או אחרת, עץ האפרסמון הגיע למלכות יהודה והחקלאי העברי הקדום היה היחיד בעולם שהפליא לגדלו (לחופי ים המלח) ולהפיק ממנו מוצרים רבי תועלת. המטעים הגדולים ביותר היו ביריחו. מטעים נוספים היו בחוף המזרחי של ים המלח (בעיירה היהודית המקראית צוער), בעין גדי, בדרום בקעת הירדן (בסביבות קיבוץ גלגל) וייתכן כי גם בסביבות קומראן ועיינות צוקים.

כבר באותם ימים גידלו את העץ רק בסמיכות למקורות שופעים במים מתוקים וכאז גם היום, העץ לא “אוהב” מים מליחים. עם הכיבוש הרומי של הארץ התרחב מאוד היקף החקלאות של האפרסמון, הן בשל דרישות השוק (האימפריה הרומית) והן בזכות חידושים טכנולוגיים, כמו אקוודוקטים להובלת מי השקיה והדליה של ענפים כבדים. הבעלות על המטעים הייתה בעיקר של בתי המלוכה, אך גם של נכבדי העם (לרבי יהודה הנשיא, למשל, היה מטע בלסמון). עץ הבלסמון הניב תועלת כלכלית רבה למלכות יהודה וגם לאימפריה השלטת. קליאופטרה (השביעית) מלכת מצרים, חשקה במטעי האפרסמון שהיו בבעלותו של המלך הורדוס. המאהב של קליאופטרה, מרקוס אנטוניוס, הפקיע למענה את חבל ים המלח מידיו של הורדוס והעבירו, למספר שנים, לבעלות של ממלכת מצרים.

חלקים שונים של עץ האפרסמון שימשו למטרות שונות וחומרי הגלם הופקו באמצעים מגוונים. ענפים יבשים של העץ נכתשו ושימשו להכנת קטורת וידוע לנו מהרמב”ם על הכנת שיקוי לחיזוק הגוף (אחרי הטבילה בבית המרחץ) שהכיל יין ישן, מים טהורים ושמן אפרסמון.

הגידול החקלאי של עץ האפרסמון, כמו גם הפקת המוצרים מהעץ (חומרי גלם ומוצרים מוגמרים), היו נחלתן של גילדות מקצועיות סגורות וסביב העץ נבנה מעטה של מסתורין וסוד. יוסף בן מתתיהו מספר על מגדלי האפרסמון מיריחו אשר הקריבו את נפשם על מנת ששתילי האפרסמון לא ייפלו לידי השלטון הרומאי הכובש (למרות שבפועל היה שיתוף פעולה מלא ופורה בין השלטון הרומי לענפי החקלאות והתעשייה של האפרסמון).

ביישוב הקדום של עין גדי נמצאה כתובת פסיפס של רצפת בית כנסת קדום מסביבות המאה השלישית לספירה, אשר כותרתה היא רזה דקרתא – סוד העיירה/כפר בארמית. “…מי שמגלה את סוד הקריה ]רזה דקרתה[ לגויים — זה שעיניו משוטטות בכל הארץ
ורואה את הנסתרות, הוא ייתן את פניו באיש ההוא ובזרעו ויעקור אותו מתחת לשמיים…”.
הכתובת מטילה קללה איומה (העונש מאת “זה אשר עיניו בשמיים”) בכל מי שיגלה את סודות העיירה. בעוד וקיימת הסכמה בקרב החוקרים כי סוד העיירה/כפר (עין גדי) קשור קשר ישיר לעץ האפרסמון, נחלקות הדעות האם הסוד בא מתחום החקלאות (פיתוח בוטני, טכנולוגיה חקלאית) או מתחום התעשייה (עיבוד והפקת חומרי גלם, רקיחת מוצר).

הפקת הבושם

חומר הגלם העיקרי להפקת הבושם היה השרף המופרש מגזע העץ (בין העצה לשיפה) בעת פציעתו/חריצתו על ידי להב חד. זהו שרף נדיף שמנוני ושקוף אשר מתחמצן מהר במגע עם האוויר ומשתנה לחומר חלבי ודביק. החומר נאסף טיפין טיפין באופן ידני. בנוסף, חלקים שונים של העץ (ענפים, עלים ופירות) עובדו בעיקר על ידי כתישה וריסוק ואחר כך השרייה (חמה או קרה) בשמן או במים, אך גם על ידי בישול וככל הנראה גם באמצעות טכניקות ראשוניות של זיקוק. באופן רשמי, הזיקוק הומצא במאה השמינית או התשיעית על ידי אלכימאי מוסלמי. ייתכן והסוד של עין גדי קשור בפיתוח של שיטת זיקוק בסיסית.

מחזון למציאות…

כאלף וחמש מאות שנים מאוחר יותר, בשנת 2008, לקראת המעבר של משפחת ארליך מהעיר (ירושלים) אל הכפר (קיבוץ אלמוג), חיפשנו רעיון ליזמה כלכלית שתהווה בסיס לקיום המשפחה. בטיול לשמורת עיינות צוקים (עין פשחה) מצאנו את החזון שלנו: להחזיר את החקלאות של עץ האפרסמון לחופי ים המלח ולהשיב את תהילת העבר אל התעשיות הנובעות מהעץ.

על מנת להגשים חזון ציוני ורומנטי זה, הקמנו את חוות האפרסמון ויצאנו לדרך מרתקת. השגנו שתילים של העץ Commiphora gileadensis המזוהה עם הבלסמון, למדנו איך לרבות ואיך לגדל (הבלסמון שמח מאוד לגדול בצפון ים המלח) והבנו כי הדרך לתעשייה עוברת דרך פרק של מחקר ופיתוח. אספנו נבחרת של אנשי מקצוע, עשינו תוכניות והמיזם הרומנטי שלנו הפך למיזם ביוטכנולוגי -חברת הבלסמון.

לאורך השנים ובסיוע של הרבה אנשים וגורמים, בנינו אוסף נדיר של צמחי מרפא ובושם מקראיים ומדבריים. צברנו ידע חלוצי וייחודי בחקלאות של עצי מרפא, במיוחד ממשפחת הבושמיים (Burseraceae) והבנו שבנוסף לבלסמון, גדלים אצלנו עוד צמחים עם פוטנציאל רב. החלטנו להרחיב את גבולות החזון וכיום, לצד נטיעה של אלפי עצי בלסמון (Commiphora gileadensis) ומאות עצי לבונת הקטורת (Boswellia sacra) ומורינגה רותמית ((Moringa peregrina, אנחנו פועלים להקים בצפון ים המלח מרכז מחקר ופיתוח -עמק החיים שליד ים המוות, לקידום של גידולים חקלאיים חדשניים ושל יישומים ביו-טכנולוגיים הנובעים מהטבע.

בנוסף, בחוות האפרסמון פועל מרכז מבקרים אשר במרכזו צמחי קטורת, בושם ומרפא מקראיים, גן קסום בו ניתן להתהלך, להתבשם מהריחות ולפגוש צמחים מרתקים השייכים למורשת תרבותית מפוארת.

בתיאום מראש, ניתן לערוך סיור במרכז המבקרים. נכיר את צמחי החווה, נלגום חליטה, נקטיר קטורת, נתבשם מריחות קדומים, נגלה מפעל חיים וניקח חלק במימושו של חלום רומנטי.

יחד עם הסיור ניתן לשלב פעילויות מלהיבות נוספות ולבנות יום טיול שופע בחוויות ותכנים
בעקבות האפרסמון: טיול מודרך לאורך חופי ים המלח באתרים המזוהים עם האפרסמון.
סדנאות ליצירת מוצר אישי: “קוסמטיקה קדומה”, “זיקוק שמנים אתריים”, “מזור מהטבע”.
יום בישול מקראי: הכנה עצמית של ארוחה על בסיס המטבח של התנ”ך.
טיולי ליקוט: איסוף צמחי בושם ומרפא והפקת מוצר אישי.

ניתן ללמוד עלינו עוד באתר האינטרנט: www.jerichovalley.com
ובדף הפייסבוק של החווה (מומלץ לגלול לתחילת ציר הזמן).
לתיאום ביקורים, סיורים ופעילויות, נא ליצור קשר עם גיא, 052-4498200