ביקורת ספר: Handbook of medicinal plants
מאת: פרופ’ זהרה יניב ופרופ’ אוריאל בכרך.
אוסף מרשים ביותר של מאמרים אשר חוברו, על פי הזמנה, על-ידי מיטב אנשי המקצוע, איש איש בתחום התמחותו
Handbook of medicinal plants
עורכים: זהרה יניב Ph.D, אוריאל בכרך Ph.D
הוצאה: Food products press (2005), 500 עמ’
מס’ 1-56022-995-0 :ISBN
ראשית, ולפני שניגש לדיון בחיבור גופו, ארצה לברך את העורכים על עבודתם הברוכה. זהו אירוע חשוב לתחום רפואת הצמחים, כאשר חוקרים מבינינו עורכים חיבור מקיף היוצא בהוצאה מכובדת ומפורסם ברחבי העולם, כן ירבו!
מספר מילים, תחילה, על העורכים עצמם
זהרה יניב, Ph.D, קיבלה את תואר המסטר שלה בביוכימיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועשתה את ה-Ph.D בביוכימיה של הצמח באוניברסיטת קולומביה. משנת 1978 שימשה כחוקרת מובילה ביחידה לחקר צמחי מרפא במרכז למחקר חקלאי ע”ש וולקני בבית דגן, וקיבלה תואר פרופסור מאוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה העברית. כמו כן שימשה כמדענית אורחת באוניברסיטאות ומרכזי מחקר שונים בצרפת, ארה”ב, אוסטריה, סין וארצות נוספות. עבודות המחקר שלה התמקדו בחקר אתנובוטני של המזרח התיכון וארץ ישראל וכללו פרסומים רבים, כולל ספר מקיף אשר יצא בשנת 2000.
אוריאל בכרך, Ph.D, הינו פרופסור לביולוגיה מולקולארית באוניברסיטה העברית – בית הספר לרפואה “הדסה” בירושלים. בין שאר עיסוקיו, שימש כראש המחלקה לביולוגיה מולקולארית, נשיא האגודה הביוכימית בישראל ויועץ לביו-טכנולוגיה למשרד ראש הממשלה. בנוסף, שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות שונות בארה”ב, אנגליה וגרמניה. הוא פרסם יותר מ-200 חיבורים מדעיים וכן תשעה ספרים ונטל חלק בארגון כנסים מדעיים.
עתה, לאחר הצגת העורכים, ניגש לחיבור עצמו
לפנינו אוסף מרשים ביותר של מאמרים אשר חוברו, על פי הזמנה, על-ידי מיטב אנשי המקצוע, איש איש בתחום התמחותו.
בספר חמישה חלקים, לא שווים באורכם ולא באיכותם, העוסקים בנושאים מגוונים הנוגעים באופן זה או אחר לצמחי מרפא. על מנת להמחיש את רוחב היריעה, נסקור בקצרה את תוכן הפרקים השונים.
את החלק הראשון, המהווה מעין פתיח מסכם לספר כולו, כתב פרופ’ הילדברט ואגנר מאוניברסיטת מינכן, חוקר ידוע בזכות עצמו אשר פרסם חלק מהמחקרים החשובים ביותר שנערכו מעולם על צמחים בעלי פעילות מעוררת חיסון. פרק זה דן בנושאים דוגמת בקרת איכות; מחקר בתרכובות פיטוכימיות חדשות ומודיפיקציות כימיות של תרכובות אלו; מחקרים פארמקוקינטיים וקליניים; זמינות ביולוגית ומטרות ואפשרויות לעתיד של רפואת הצמחים. זהו פרק מאלף, אשר אפילו רק בעבורו מומלץ לקרוא ספר זה.
החלק השני עוסק בשימוש בצמחי מרפא לאורך ההיסטוריה האנושית וכולל תשעה פרקים, כל אחד כתוב על ידי מחבר אחר, העוסקים בנושאים כגון: ההיסטוריה של השימוש בצמחי מרפא בסין; מחקר ופיתוח של תרופות חדשות המבוססות על צמחי מרפא סיניים; צמחי מרפא אפריקניים; אתנובוטניקה ורפואה מסורתית של ילידי האמזונס; הרופאים והמרפאים בעולם העתיק ובימי הביניים בתרבויות המזרח התיכון; הרפואה של הילידים האבוריג’ינים באוסטרליה.
החלק השלישי זוכה לכותרת “טכנולוגיות במחקר צמחי המרפא”, והוא מורכב מארבעה פרקים המוקדשים לנושאים הנוגעים לגידול וייצור של צמחי מרפא; ביוטכנולוגיה ושיפור יבולי השדה; תרביות רקמה וייצור של מטבוליטים משניים בתנאי מעבדה; וכן ניפוי וזיהוי תרכובות פעילות במערכת High – Throughput screening.
החלק הרביעי מוקדש ליישומים קליניים עדכניים של צמחי מרפא וכולל שבעה פרקים העוסקים בנושאים הבאים: צמחי מרפא למניעה וטיפול במחלות ממאירות (דגש על דבקון לבן, שום וג’ינסנג); צמחי מרפא ותרכובות פיטוכימיות למניעת מחלות לב כליליות; מבט מודרני על צמחים וחומרים אשר שימשו ברפואה המסורתית לטיפול בזיהומים; צמחים לטיפול במחלות מערכת העצבים המרכזית וכן צמחים המשמשים לטיפול בהפרעות אנדוקריניות ומטבוליות; ממצאים עדכניים ממחקרים על פעילותם של ספונינים צמחיים עם דגש על פעילות נוגדת דלקת, אנטי הפטוטוקסית, היפוליפידמית, מעוררת חיסון, ועוד.
הפרק האחרון בחלק זה מוקדש להשפעת צמחים על מערכת העיכול (ממש מתאים לנו…) וכולל דיון בנושאים כמו פעילות אנטי-מיקרובית; אימונורגולציה במערכת העיכול; אינטראקציות של צמחים ותרופות במערכת העיכול; ופעילות נוגדת חמצון של צמחי מרפא.
החלק האחרון של הספר זוכה לכותרת “תקוות וסכנות” וכולל פרק אחד בלבד, הנושא את השם המבטיח “אתגרים וסכנות למחקר הבין תחומי בצמחי מרפא”. פרק זה מהווה מעין סקירה וסיכום של הנאמר בפרקים הקודמים.
עד כאן סקרנו את תוכנו של הספר, עתה ניגש לביקורת
ראשית, פרקי הספר אינם אחידים ברמתם. הפרקים אותם חיבר פרופ’ Chang-xiao Liu מאוניברסיטת טיאנג’ין, ואשר מוקדשים לסקירה היסטורית של הכתבים הרפואיים הסיניים ולהגדרת הפרמקולוגיה הסינית המסורתית, מעייפים למדי ואינם מביאים מידע אשר אינו ידוע לכל סטודנט שנה שלישית לרפואה סינית מסורתית או המופיע בחיבורים רבים אחרים.
הפרק הרביעי, שכתב פרופ’ Chang-xiao Liu בשיתוף עם פרופ’ זהרה יניב, כבר מעניין ומעמיק הרבה יותר, ומציג מידע עדכני וייחודי אשר אינו מצוי בחיבורים הפופולאריים על רפואת הצמחים הסינית.
החלק השלישי, העוסק בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בחקר צמחי המרפא, מעולה ונותן מבט מקיף ומעמיק על ההתפתחויות המסעירות בתחומי המחקר הצמחי בעשורים האחרונים. החלק הרביעי, הקליני, מדעי מאוד – אך חסר את הגישה הרחבה, ההוליסטית, האופיינית לרפואת הצמחים הקלינית במיטבה.
עבודת העריכה מקצועית, אחידה ומסייעת לקורא במאבקו עם חומר שלעתים קשה ביותר לפיצוח. ככלל ניתן לומר, כי זהו חיבור מעניין, ייחודי וראוי.
לסיום, אזכיר רק מעט מהסיבות ההופכות חיבור זה ללא ממש מעשי ויישומי עובר ההרבליסט הקליני הישראלי הממוצע.
הספר עוסק רבות בצמחים אשר לא ניתנים לרכישה בארץ, או כאלה אשר השימוש בהם מוגבל על-פי חוק ונאסר לשווקם כצמחי מרפא בארץ. בנוסף, חלקים נרחבים של הספר עוסקים בתרכובות פיטוכימיות מבודדות, וכאלה אשר עברו תהליכים של מניפולציה וסינתיזה במעבדה.
תרכובות אלו הנן “תרופות” לכל דבר ועניין, ואינן מקובלות בשימוש במעגלים המקצועיים של העוסקים ברפואת צמחים קלינית; הן מעניינות, כמובן, הרבה יותר את החברות המסחריות העוסקות בפיתוח תרופות סינטטיות לשיווק המוני.
לסיכום, עם כל זאת ברצוני להמליץ בחום על הספר הנדון מכיוון שהוא מספק תמונה רחבה ועדכנית על תחומי המחקר השונים הנוגעים לצמחי המרפא.
