השימוש הקליני בצמחי המדבר – עירית צרת עלים – מאת גידי גור

עירית צרת עלים | Asphodelus tenuifolius | אונאני: Khunsaa | ערבית / פרסית: Asaraash

חלקים בשימוש:

שורש, זרעים, נוף הצמח.

מינון (למרתח):

נוף הצמח: 10 גרם

זרעים: 3-7 גרם

אפר הצמח: 1-4 גרם

בישראל, עירית צרת עלים מצויה בתפזורת יחסית רחבה – בעיקר ברצועה המזרחית של הארץ, בערבה, ובשנים טובות – גם בהרי אילת.

הצמח נפוץ במזרח התיכון באזורים נרחבים ומהווה צמח מרפא חשוב מאוד ברפואה הפרסית, עם השפעות חזקות בפקיסטן ואף להודו. (1) גם בערב הסעודית הוא נמצא בשימוש נפוץ.

השימוש הקליני הקלאסי של הצמח ברפואה הערבית והפרסית הוא כמשתן ומשחרר מרה (שחורה). מבחינה אנרגטית, הוא נחשב חם מאוד, יבש ומשחרר רעילות. (2) תכונותיו המוכרות של האפר בשימוש פנימי הן כמשתן, נוגד דלקת ומקדם וסת. (3)

אפר השורש ביחד עם שמן שומשום משמש לטיפול חיצוני בהתקרחות. כאשר מעורבב עם חומץ משמש בנטילה פנימית לטיפול בתולעים. (4)

בדומה לאמיתה גדולה (Ammi visnaga) שהוזכרה במאמר קודם, שימוש חיצוני בשמן מושרה של זרעי הצמח לצד חשיפת העור המרוח בשמן לשמש מסייעים מאוד בטיפול בויטילגו ובמצבי עור שונים אשר מגיבים לשמש. (3)

הצמח נהוג יותר בשימוש חיצוני מאשר בפנימי, מכיוון שיש לחומרים הפעילים נטייה לפגוע בתפקודי הכבד ולהעלות את אנזימי הכבד בדם. (1)

הזרעים מכילים כ-62%(!) חומצה לינולנית ולכן הפוטנציאל הרפואי שלהם למניעת טרשת עורקים נחשב גדול מאוד. רוב השימוש בזרעים ברפואה הערבית והפרסית הוא לטיפול בתסמונת מטבולית. מחקר רב וחדש נערך בנושא זה הן בפקיסטן ואיראן, וכן לגבי פרופיל הבטיחות של הצמח. (2) (5) (6)

איסוף הזרעים מתקיים בתחילת הקיץ, איסוף השורשים בתחילת האביב וכך גם נוף הצמח. השימוש הבטיחותי מניסיון המחבר עם הצמח על חלקיו הוא במרתח מימי בלבד; השימוש בנגזרות הממוצות באתנול מעלות את הסיכון לפגיעה בתיפקודי כבד.

לסיכום, השימוש העיקרי בעירית צרת עלים הוא לטיפול בתסמונת המטבולית, בכבד שומני, בבצקות ובלחץ-דם גבוה. כמובן שיש לזכור את אופי הצמח החם ולא לתת אותו בצורה מנותקת מאופיו והטמפרטורה שלו.

*התמונה באדיבות גידי גור

מקורות

1. Indian herbal medicine – india 2004 2. Central council of research in Ayurveda and siddha 61-65, new Delhi, pharmacology of drugs vol 1-3 1999 3. Central council research in unani medicine 61-65, part 1-3 1997 4. RN chopra et al; indigenous drugs of india 1958. 5. Pak. J. Bot., 42(2): 839-851, 2010. 6. Fitotherpia, vol 79, issue 6, sep 2008, pages 468-473

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל”ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.