השימוש הקליני בצמחי המדבר – יחנוק המדבר – מאת גידי גור

יחנוק המדבר – Cistanche tubulosa

ממשפחת העלקתיים

תפוצתו ממערב סין דרך מדבריות איראן, עירק, ירדן, ישראל, מצרים וצפון אפריקה.

היחנוק גדל על שורשי המלוח או על רכפתן מדברי על פי רוב, אך יכול להתעלק על צמחים נוספים. הצמח עולה בכל שנה לאחר גשמי החורף בואכה אביב כאשר מזג האוויר מתחמם.

שימוש רפואי

השימוש המתועד הקדום ביותר הוא ברפואה הסינית- שם הצמח מתואר כצמח חמים, מלוח ולח, אשר מקדם את תנועת המעיים לאנשים מבוגרים אשר קצב חילוף החומרים שלהם איטי. אצל נשים הוא מסייע לחמם את הרחם ולקדם פוריות, מחזק את הכח המטבולי אצל גברים ומגביר אונות.

הצמח מצוי במרשמים קלאסיים רבים ובסין נאסף מהבר במחוזXIN JIANG ומונגוליה הפנימית.

השימוש בצפון אפריקה ואזור ישראל בצמח מוזכר בספרו של ניסים קריספיל “ילקוט הצמחים” כצמח שניתן לייבש אותו ולהשתמש בעמילן שלו להסמכת תבשילים. מפרחיו הצהובים הפיקו צבע צהוב כמובן לצביעת צמר הכבשים.

עוד היחנוקים הצעירים משמשים כמזון. עוד בספרו מצויין השימוש לצהבת ופוריות האשה.

במהלך העשור האחרון השימוש הקליני בצמח זה במרפאתי נעשה הן מהיחנוק המדברי והן מיחנוק המלחות. הליקוט נעשה בהתחשבות בכמות הפריטים ובזמן הפריחה והזרעים על מנת לא לצמצם את האוכלוסייה יתר על המידה.

היחנוק מקבל את האביב בברכה

את הצמח אנו מייבשים בצל בזרימת אוויר טובה, לרוב ניתן לייבש בשלמותו ולנקות היטב מהחול.

מנסיוני הקליני, הצמחים העולים באביב עם פרחים צהובים משפיעים על מערכת העיכול (טחול וקיבה – לפי תאוריה בפיזיולוגיה של הרפואה הסינית). הצמח לח ועשיר בעמלינים. צמחים העשירים בעמילנים בעלי השפעה מלחלחת על חלקו התחתון של הגוף (בדומה לדיאסקוראה) ואינם מעיקים על הקיבה. פועלו המסורתי במדבריות הנגב ואפריקה על ריפוי צהבת בהחלט מרמז על ניקוי חום ולחות מהכבד וניקוי מרה אך בשונה מצמחים רבים אחרים הוא גם מחזק את הכבד (בדומה לפירות הגדילן) ומיטיב עם הכליות. השימוש ברפואה סינית למערכת הרבייה והחיבור לתפקוד המקומי הביא אותי לטפל בדלקות כרוניות של הפרוסטטה בצמח זה, מתוך ראייה רחבה על האטה מטבולית וגרייה רקמתית של טסטוסטרון- הצמח יעיל מאוד בתפקודו זה.

עוד בשימוש בקליניקה- לחולים אונקולוגים עם מיימת חריפה וחלבונים נמוכים בדם עם קוהזיה אופיינית, שם אנו רושמים את הצמח במינונים מאוד גבוהים, לרוב ביחד עם אבקת פירות גדילן. בתפקודו זה הוא יעיל יותר ממינונים גבוהים של אסטרגלוס, ויכולתו לשתן במינונים גבוהים עולה.

בזכות יעילותו הגבוהה ושטחי המחייה המצטמצמים בארצנו, התחלנו בפרויקט של גידול תרבותי של הצמח בבית גידולו הטבעי. שותפים למלאכה הם רמי סגל מנאות הכיכר ודב וליאת ליטבנוב מעין גדי. לפרויקט זה יכנס בעתיד גם הטופל האדום בו נעסוק במאמר הבא.

מינון

הצמח יכול להאכל טרי ללא הגבלת כמות

הצמח היבש על כל חלקיו- 6-60 גרם בבישול

בטינקטורה- מיצוי דומה לדיאסקוראה (Dioscorea) מבחינת כמות האלכוהול, 5-10 מ”ל ליום

באבקה טחונה- 3-5 גרם ליום

גרנולות- 10 גרם ליום

בסירופים- בהתאמה לצורך

שילוביו בקלינקה רבים מאוד

יחנוק + פירות גדילן, 50 גרם מכל צמח- אבקה טחונה בדייסת הבוקר בעלת השפעה גדולה על חידוש רקמות הכבד וספיגת חלבון.

יחנוק + פרחי עכובית- בישול עם דוחן, פרחי שיטה סלילנית ושומן כבש, עלי חלמית לחיזוק אחרי לידה עם עצירות וטחורים.

יחנוק + שורש אסטרגלוס- חיזוק תפקוד הכבד, העלאת תפקוד מערכת החיסון והורדת בילירובין.

יחנוק כולל פרחים + עלי שן ארי- צהבת מסיבות שונות.

יחנוק + ריבס המדבר- לעצירות אצל מבוגרים.

יחנוק + טופל- לדימומים שופעים ברחם ועצירות על רקע זה- Cong Rong Suo Yang Zhou מבושלים בדייסת אורז.

וקצרה היריעה להמשיך.

את הצמח אנו מעבדים עם מלח או יין לקדם את תפקודיו השונים.

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל”ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.