השימוש הקליני בצמחי המדבר – גומי ערבי – מאת גידי גור

“אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים בערבה” (ישעיהו מ”א יט)

שרף השיטה – גומי ערבי

ACACIA NILOTICA

ACACIA SEYAL

שם בערבית – ח’ראס, סיאל

עצי השיטה נמנים עם העצים החשובים במקורות למגוון שימושים, החל מבנייה, ועד פולחן ורפואה. בדומה לעצים אחרים כמו זקום מצרי וסלוודורה פרסית, נשכח ונדחק השימוש הרפואי בעץ זה, אף כי איכותו הרפואית גדולה ונמצאת בשימוש נרחב באפריקה על כל חלקיה. (3)

עוד בימי קדם, נחשבה השיטה לקדושה, וכריתתה או פגיעה בה נחשבה לעבירה חמורה. עד לפני זמן לא רב, היה ניתן לראות בסיני את מטלטלי הנוודים תלויים על ענפי השיטה עד לחזרתם למקום, שכך חשיבותה נטמעה והשפיעה על דרי המדבר.

השיטה מוריקה במשך כל השנה ומהווה מקור מזון ומרפא, כמו גם צל במדבר. הגמלים יכלו ללחח את ענפיה, עיזים יכלו לאכול את תרמיליה כמקור לחלבון, וכמובן כל חלקיה טובים למרפא:

שרף השיטה (הוא ה”גומי הערבי”), תרמילים, פרחים וקליפת העץ.

שרף השיטה מורכב בעיקר מפוליסכרידים וגליקופרוטאינים אשר מסיסים במים. נוכחותם של חומרים אלה, הפכה את השרף למקור רפואה חשוב, אך מעבר לזה – למרכיב חשוב מאוד בתעשיית המזון (מסומן כ E414).

לשרף השיטה שימושים רבים בתעשייה:

· בתעשיית המזון, ברוב השתיה הממותקת, סוכריות גומי, גומי לעיסה ומסמיכים למינהם כמו במרשמלו ובסוכריות.

· בתעשיית התרופות – להסמכת סירופים ותרופות שונות, כמו גם ברפואת הצמחים.

· ציור- נמצא ברוב צבעי המים.

· צילום – קשירת פיגמנטי צבע לנייר.

· קרמיקה – כמייצב (2).

ועוד שימושים רבים שהופכים אותו לסחורה נדרשת. בעבר הופק השרף אך ורק מהמין ACACIA NILOTICA ורוב ההפקה נעשתה במזרח אפריקה. עם הזמן והדרישה המסחרית עלתה ההפקה למגוון זנים של שיטה והחלה להתפרש על ארצות רבות באפריקה, כך שאין וודאות היום למקור השרף אותו אנו מקבלים. “דמעות” השרף היוצאות מהשיטה הן לבנות, וכשהן מתחמצנות הצבע הופך ורדרד-כתמתם עדין ללא ריח מיוחד, למעט ריח אופייני כאשר היא מועלת כקטורת. (4)

כיום, מעל שבעים אחוז מהפקת הגומי הערבי מגיעה מסודן, כאשר סודן סוחרת גם במרחב ומרכזת את העיבוד והייצוא ממנה. איסוף השרף מהווה מקור פרנסה חשוב בסודן. לאחר אסון התאומים והסנקציות שהטילה ארה”ב על ארצות אשר תומכות בטרור כולל סודן, איימה סודן על הפסקת הייצוא של גומי ערבי לארה”ב, דבר שהיה פוגע קשות בתעשיית המזון. דוגמא יפה לכך שגם היום, לשרפי העצים ישנו ערך פוליטי. (5,6)

בפרמקופאיה האפריקאית מצויין השימוש: (1)

השרף עוצר שלשול, קליפות העץ מורידות לחץ דם וספזם (עווית), חליטת הפירות עוצרת שלשול בעיקר אצל ילדים.

אבקה מהפירות קיימת בשימוש נרחב להורדת חום וכתרופה לכאבי חניכיים ושיניים מתנדנדות. לטיפול בסכרת יש לקחת כפית מאבקת התרמילים עם הקימה בבוקר.

הנובים בדרום מצרים משתמשים באבקת התרמילים לטיפול בחולי סכרת וגורסים שבדרך זו, החולים יכולים לאכול פחמימות ללא בעיה.

תערובת של אבקת התרמילים עם עלי כופר לבן (חנה), בשימוש לפלסטר, יעיל למחלות עור כמו אקזמה המופיעה באצבעות הרגליים. יש להשאיר את האבקה למספר ימים.

ברפואה המקומית באפריקה ובפרמקופיאה האפריקאית, סוגי השיטה השונים בעלי תפקוד שונה וכך גם השרף המופק מהם.

שרף השיטה מזן- RADDIANA- בשימוש לצהבת וזיהומי עיניים ומחלות ריאה.

שרף השיטה מזן SEYAL— – משמש לטיפול בראומטיזם ומחלות דרכי הנשימה. הפירות שלו מכילים כעשרים אחוז חלבון ומהווים מקור הזנה מצויין. לאחר לידה, עישון העץ ליד יולדת שומר עליה במשך שבועיים מפני קור ומחלות חום.

ברפואת חצי האי ערב: (2)

לעיסת ומציצת השרף מסייעת בכיוח ליחה ופיזורה, חיזוק שיניים וטיפול בחניכיים. בנוסף, מהתרמילים מכינים אבקה לטיפול בחניכיים והורדת חום גם בשימוש חיצוני.

את הפרחים הפורחים בסוף הקיץ, מערבבים עם מזון להזנת הקיבה וטיפול בכיבים.

בעומן מערבבים את שרף השיטה עם חלבון הביצה ומניחים על העין כקומפרס, לטיפול בקטרקט.

בשיטת SENEGAL, לפני התקשות השרף, משתמשים בו לקיבוע עצמות. את השרף מניחים ועוטפים סביב העצם השבורה וסביבו עוטפים בבד. עוד השרף מונח על פצעים וכיבים לזירוז החלמה.

את השרף משרים ללילה במים ושותים בבוקר כמחזק כללי ולכאבי חזה.

בתימן לועסים את השרף לכאבי חזה. מערבבים אותו עם מרכיבים נוספים לשיעול נבחני עם דם, או לדימום יתר במחזור.

ברפואה הסינית: (3)

בשימוש קלאסי, הן בטאיוואן והן בסין, לצימות מעיים ללא פתולגיות של חום. בשימוש קלאסי לטיפול בצרבות וכיבי קיבה בשילוב עם מאובני גיר ואבקת צדפות – LONG GU MU LI SAN.

בקליניקה: (3)

כפי שראינו מעלה, לכל שיטה יש את הייחוד שלה והיא מופרדת היטב ברפואה הערבית. אנו מקבלים לידינו בוודאות, שרף משיטת סנגל שזמין בארץ במספר צורות – הן שלם והן כאבקה, מגיע מסודן.

לפי תפקודי הצמח במרפאה המסורתית הערבית, אימצנו את השימוש הקליני כצמח אסטרינג’נט ומזין. השרף עשיר בפוליסכרידים וביכולתו לחזק ולקבע עצמות, לטפל בחניכיים ובשיניים. כמו כן, גם מטפל במחלות חום מסויימות ומצמת שלשול. כל אלה מצביעים על יכולת שימור נוזלים דומה לצמחים סיניים עם טעם חמוץ ואנרגיה קרירה.

שכך בקליניקה אני משתמש בשרף לטיפול בכיבי קיבה (הן באבקה והן בסירופ), כחלק משימוש חיצוני לטיפול בבעיות חניכיים, ולהסדרת ערך הגבה (PH) במצבים של חולשת קיבה. יש ערך לטיפול בסוכרת בעזרת פירות העץ.

דוגמא למרשם בסירופ, לטיפול בכיב קיבה:

סירופ צמחים על בסיס חרובים

30 מ”ל, פעם ביום.

Gummi Arabica 30gr

Althea radix 30gr

Glycyrrhiza glabra 15gr

Ophiopogon japonicas 30gr

Rhus coriaria 15gr

אבקה לטיפול מקומי בחניכיים:

Commiphora myrrh 10gr

Boswellia sacra 10gr

Gummi Arabica 10gr

מקורות

1. Medicinal plant of north Africa ; loutfy boulos; 1983 2. Arabian medicinal plants; shahina A. Ghazanfar; 1994 3. נסיון קליני של המחבר 4. “Production and marketing of gum arabic” . Nairobi, Kenya: Network for Natural Gums and Resins in Africa (NGARA). 2004 5. Gerstenzang, James; Sanders, Edmund (30 May 2007). “Impact of Bush’s Sudan sanctions doubted”. Los Angeles Times. Retrieved 1 June 2007. 6. Milbank, Dana (31 May 2007). “Denying Genocide in Darfur – and Americans Their Coca-Cola”. The Washington Post. Retrieved 1 June 2007. 7. Renard, D; Lavenant-Gourgeon, L; Ralet, MC; Sanchez, C (2006). “Acacia senegal gum: Continuum of molecular species differing by their protein to sugar ratio, molecular weight, and charges”. Biomacromolecules. 7 (9): 2637–49. doi:10.1021/bm060145j. PMID 16961328.

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל”ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.