שם עברי: אכילאה אלף-העלה
שם בוטני: Achillea millefolium
שמות אנגליים: Milfoil, Yarrow
אכילאה הוא צמח מרפא מוכר הגדל באירופה, באסיה (בעיקר תורכיה ואירן) ובאמריקה הצפונית. הצמח נפוץ מאוד בשימוש ברפואה ההרבולוגית, הקוסמטית והפולקלורית1, אך אינו מוכר ברפואה הסינית המסורתית2. קיימים מינים שונים של אכילאה, הנבדלים במרכיביהם הפעילים ובהשפעתם האנרגטית. במאמר זה נסקור את תכונות אכילאה אלף-העלה על ההיבטים האנרגטיים והשימושיים השונים שלה, בראי הרפואה הסינית.
אכילאה מוכר כצמח נוגד חמצון ונוגד חיידקים3, בעיקר הודות למרכיבים הנמצאים בשמן האתרי, והם: eucalyptol, camphor, alpha-terpineol, beta-pinene, borneol. בשילוב עם צמחים נוספים, אכילאה מגלה תכונות משקמות כבד במצבים של הפטיטיס ושחמת הכבד4. ברפואה העממית הצמח נחשב גם למפחית לחץ דם, עוצר דימומים, נוגד עוויתות (spasmolitic), מעודד הזעה ולכן מוריד חום (עדיין לא קיימים מחקרים מהימנים לגבי תכונות אלו).
הגישה הסינית לחלקי הצמח
עפ”י התפיסה הסינית, הטבע נע במחזוריות מן היאנג *(yang), ששיאו הוא הקיץ, אל היִין (yin), ששיאו הוא החורף ובחזרה. כאשר אנו מגיעים לשיא היאנג מתחיל המעבר לשלב היִיני.
גם הצמח כפוף לחוקי המחזוריות של הטבע, וחלקיו מייצגים מצבים אנרגטיים שונים. ברפואה הסינית מקובל לייחס לכל חלק מהצמח תכונות ספציפיות, לא רק בשל השוני באיכות ובכמות החומרים הפעילים, אלא בעיקר בשל תכונות אנרגטיות שונות. למשל: הזרע מופיע בשיא בשלות הצמח, בשלב בו מעגל היאנג (שיא הפריחה) הופך ליין (אגירה וקפיאה), ולכן שואף להגיע לאדמה. הנבט והגבעול מצביעים על לבלוב ולכן, במקרים רבים, על דינאמיות והנעת צ’י (Qi) – אנרגיית הגוף. במקרים רבים, גבעולים משמשים להניע צ’י חסום, בעיקר במפרקים.
העלים ירוקים ומרירים. הם קלים וסופגים את קרינת השמש. לכן מיוחסות להם תכונות יאנגיות של החצנה (סילוק פתוגנים חיצוניים), טיפול בבעיות עור והנעת הצ’י כלפי מעלה. תכונה זו לא תמיד מתקיימת, משום שהניסיון הקליני ברפואה הסינית מצביע על כך שמרירות וקור נוטים להוריד את הצ’י מטה. הפרחים ממלאים, לעתים, תפקיד דומה לזה של העלים והגבעול, ומשפיעים על איברי הגוף השונים בהתאם לצבעם. כאשר הצמח מגיע לשיא פריחתו הוא בשיא היאנג, ומשם מתחיל המעבר לשלב הייני שלו. הפירות נמצאים כבר מעבר לשיא. במקרים רבים, הפירות נחשבים למזון בעל תכונות ייניות, הזנת נוזלים ולחלוח. שיא בשלות הפרי מסתיים בהנבת הזרע, הנחשב ליִין בעולם הרפואה הסינית.
גם לפרחים וגם לפירות ניתן לייחס תכונות אנרגטיות נוספות על פי צבעיהם. למשל: צבע אדום חודר אל הלב, בעוד שצבע ירוק משפיע על הכבד. נושא זה מתקשר למחקרים חדשים בתחום הפיטוכימיקלים, אך הוא חורג מתחום ענייננו במאמר זה.
אם כן, חלקי הצמח השונים הם בעלי אנרגטיקה ותכונות שונות. פעולה מכווצת של חלק צמח מסוים אינה תואמת תכונות מייזעות או מניעות צ’י, שכן כיווץ, לרוב, חוסם ומשמר. לכן עלינו להתייחס בנפרד לחלקי הצמח השונים, הנמצאים בשימוש רפואי. כדוגמה, אתמקד בתכונות עלי האכילאה.
החלקים העֲליים (בעיקר)
תכונות: ירוק, מריר, קר, מייבש, מניע ומוריד.
מרידיאנים ואיברים: כבד, כליות, מעיים, טחול-קיבה.
הגישה ההרבולוגית המערבית מייחסת לעלים תכונה של הפחתת ייצור ליחה** (mucostatic; anti catarrhal).
בראייה הסינית, תכונות אלו באות לידי ביטוי בהפרשת מיץ מרה (אשר נחשב לחומר מפרק ליחה מן הכבד) ובשיתון. כולסטרול נחשב לליחה ממקור כבדי, הנוטה להיות סטגנטי ולפיכך להתחמם. מרכיבים כמו Beta-sisterol ואחרים, מונעים עליית כולסטרול בדם.10
סיבים שונים קושרים את המרה ומפנים בכך חלק מהכולסטרול, מה שתומך בהנחה שהאכילאה תורמת לסילוק ליחה חמה***. בדרך כלל, צמחים ירוקים מרירים משמשים ברפואה הסינית לסילוק חום וליחה מן הכבד ולטיהור רעלים. בשל תכונת הקירור וסילוק הליחה החמה, הם עשויים להקל על יתר לחץ דם, כאשר הוא נגרם על רקע חום וליחה. עם זאת יש לזכור, שהתפיסה הסינית מניחה כי יתר לחץ דם עלול להתרחש גם על רקע חסר דם, קור וסיבות נוספות. במקרים אלה, מתן עלי אכילאה עלול להחמיר את המצב.
תכונה נוספת של עלי אכילאה היא היכולת להוריד. הורדת הצ’י פירושה ויסות של זרימת הצ’י כלפי מטה. פעולות אלו מתבטאות בשיפור הפריסטלטיקה (הנעת המזון כלפי מטה), שיתון (הנעת השתן כלפי מטה) וטיפול ביתר לחץ דם (הנעת הצ’י כלפי מטה). מסיבה זו, לא מומלץ לתת אכילאה לאנשים בעלי קונסטיטוציה חלשה, משום שהיא עלולה להחליש את הצ’י שלהם עוד יותר. מאותה סיבה אין לתת אכילאה לנשים בהיריון – היא עלולה להחמיר נטייה להפלה.
עם זאת, במקרים שונים, הרפואה הסינית משתמשת בצמחים מורידים לדטוקסיפיקציה, תוך שילוב צמחים מחזקי דם וצ’י דוגמת Angelica sinensis ו- Astragalus membranaceus. שילובים אלו נפוצים בפורמולות סיניות מוכרות.
ספרות מערבית הדנה באכילאה בראייה הסינית, מייחסת לצמח השפעה על הכבד. צמחים רבים הפועלים על הכבד יכולים להשפיע גם על הג’ינג (תמצית החיים)****, ולפיכך גם על מח העצמות5. אך יש לבחון מהי אותה השפעה. מח העצמות נמצא בשליטת הכליות ואחראי על ייצור דם. זהו מקור הג’ינג – תמצית החיים – ולכן בעל השפעות קוגניטיביות, התפתחותיות, תורשתיות והקשרים לפוריות. מחקרים שונים מצביעים על אפשרות של טרטוגניות (גרימת פגמים גנטיים לעובר)6 ועל פגיעה בייצור הזרע הזכרי.7 מכיוון שהצמח מייבש ומקרר, הרי שהוא פוגע ביִין ולפיכך גם בג’ינג, המהווה חלק מהמרכיבים היינים בגוף.
במאמר זה לא נגעתי בכללי זהירות הנוגעים להיבטים האלרגניים של הצמח לגבי אוכלוסיות מסוימות8 ולא התמקדתי בתכונות המכווצות של הצמח, התואמות בראייה סינית את ההשפעה האנטי היסטמינית שלו9. כמו כן, לא סקרתי היבטים הקשורים להשפעות נוגדות קרישה מחד גיסא ועוצרות דימום מאידך גיסא10, בעיקר בשל המידע המצומצם והבלתי מדויק המופיע בספרות המדעית.
סיכום
אכילאה אלף-העלה הוא צמח מרפא חשוב לדטוקסיפיקציה ופינוי ליחה חמה סטגנטית מהכבד. פינוי יתר עלול לפגוע ביין ובג’ינג ולהחליש את הצ’י. אין להסתפק באינדיקציות כדוגמת יתר לחץ דם או היפרכולסטרולמיה. על המטפל לבחון את הקונסטיטוציה הכללית של המטופל בראייה מערבית וסינית, ולהתאים את הצמח כחלק מפורמולה מאוזנת ושלמה.
נספח: מושגים סיניים
* יין ויאנג
התפיסה הסינית רואה את העולם כמערכת כוחות מנוגדים ומשלימים זה את זה:
Yang = הצד המואר של ההר, כשהשמש מאירה לעברו.
Yin = הצד המוצל של ההר, מוסתר מעין השמש.
בהתאם להנחת היסוד, לפיה לכל דבר ביקום יש כוח שקול אך הופכי לו בערכו, שיחד הם משלימים זה את זה, החלו הסינים (ואחרים בעקבותיהם) לייחס מושגים שונים ולסווגם כ-Yin או כ-Yang. על-פי מודל זה, “חם” הינו יאנג, לעומת “קר” שהינו יין. כך גם “מואר” לעומת “חשוך”, מחלה חיצונית וחדשה (יאנג) לעומת פנימית וכרונית (יין).
** ליחה
המושג damp – phlegm ברפואה הסינית אינו חופף במלואו את המושג “ליחה” המערבי, המתייחס להצטברות נוזלים צמיגים בדרכי הנשימה העליונות. ברפואה הסינית, המונח “ליחה” מקבל משמעות רחבה ומתייחס לכל מרכיב בעל מאפיינים צמיגים וסמיכים, המקשים על הנעת נוזלים, צ’י, אוויר או דם במערכות השונות בגוף.
מסיבה זו ליחה נמצאת לא רק בדרכי הנשימה אלא גם בדרכי העיכול, שם היא מתבטאת בצואה רירית ודביקה, בנפיחות ובמלאות. ליחה גם יכולה להיות מתחת לעור והכוונה כאן לשומן רופס. הגישה הסינית גורסת, שסוגי ליחה ושומן רבים מטופלים באותן שיטות ולכן מקורן דומה. במצבים קיצוניים הליחה יכולה להופיע במתכונתה האל-חומרית, כלומר היא לא קיימת פיזית אבל תכונותיה נמצאות ויכולות להתבטא בהיבטים נפשיים כמו איטיות מחשבתית, הפרעת ריכוז, סרבול וקואורדינציה לקויה.
*** ליחה חמה
ליחה מאיטה את זרימת הצ’י במרידיאנים. כוחות ההתנגדות יוצרים חום והחום, מצדו, מחמיר את הסטגנציה. צורה זו של ליחה חמה מתבטאת בממצאים קליניים מגוונים, ביניהם פוליפים בדרכי העיכול או הנשימה, פלאקים בדפנות כלי הדם, רמות כולסטרול גבוהות או אבני מרה.
צמחים מרירים וקרירים נחשבים למוקוסטטיים – מסייעים להפחית ייצור והפרשה של “ליחה חמה”.
**** ג’ינג – תמצית החיים
ג’ינג הוא המרכיב הבסיסי הנוצר מאלמנטים מולדים (דרך הכליות) ואחר מולדים (דרך המזון). התפיסה המערבית מייחסת לו גם את המרכיב התורשתי שבזרע ובביצית. הג’ינג ממוקם בכליות יחד עם הצ’י המולד ושולט על ייצור דם דרך מח העצם, תהליכי רבייה והתפתחות ואספקטים שונים של המוח.
הערות המערכת
אכילאה אלף העלה ידועה כצמח בטוח לשימוש. לא נהוג להשתמש בו בהיריון, בגלל תכונותיו כממריץ רחם (emmenagogue) וכמצמת (astringent).
שני מחקרים מדעיים נערכו לאחרונה, ובהם נמצא כי מתן אכילאה אלף העלה (במינון גבוה!) לחולדות, עלול להיות טרטוגני ולפגוע בזרע.
ממחקרי מעבדה כאלה קשה מאוד להקיש ישירות על פעילות צמחים (ותרופות בכלל) בגוף האדם.
יחד עם זאת, מדובר בידע מצטבר חדש ומודרני, וחשוב להכירו.
