האלקלואידים הפירוליזידינים הם מולקולות מסובכות, בנויות משתי טבעות של פירול. מרבים לעסוק בהם בשנים האחרונות, מפני שהם נפוצים בצמחים ועלולים לגרום לנזק לבני אדם. הם עלולים לפגוע בכבד ולגרום למחלת הורידים החסומים בכבד (veno-occlusive disease).
אבל למרות הסכנות הטמונות באלקלואידים הפירוליזידינים קשה מאד לוותר עליהם ולהוציא אותם משימוש. כמה מצמחי המרפא החשובים והנפוצים בשימוש רפואי פנימי וחיצוני, מכילים אלקלואידים פירוליזידינים ושאלת בטיחות השימוש בצמחים אלה חוזרת ועולה. המטפלים והמטופלים עם צמחי מרפא אינם מוכנים לוותר על הצמחים המכילים מרכיבים אלה וזה דורש מחקר מדויק לגבי מידת הרעילות שלהם. אין ידע מדויק לגבי המינון המדויק שהוא מסוכן לבריאות, ולגבי משך הזמן שניתן להשתמש בצמחים אלה מבלי להסתכן בתופעות לוואי שליליות.
אלקלואידים פירוליזידינים נפוצים בעיקר בשלוש משפחות של צמחים (1):
- משפחת המורכבים, Asteraceae במיוחד בסוג סביון-Senecio, Eupatorium ו- Ageratum
- משפחת הזיפניים,Boraginaceae אצל רוב הצמחים במשפחה
- משפחת הקטניות, Fabaceae במיוחד אצל ה- Crotolaria
ידועים כ-200 אלקלואידים פירוליזידים שחלק מהם עלולים להיות רעילים. האלקלואידים שיש להם קשר כפול בין פחמן 1 ו-2 בטבעת הם הבעייתיים. הקשר הכפול פעיל והוא המקור לרעילות האפשרית (Lisa Ganora, Herbal Hall). אם האלקלואיד הפירוליזידין רווי, לא יווצרו מטבוליטים רעילים הידועים בשם pyrroles. אלקלואידים פירוליזידינים רוויים מצויים בצמחים בטוחים לשימוש, השייכים למשפחת המורכבים, כגון אכינצאה. בלתי רוויים מצויים במשפחת המורכבים והזיפניים, כגון מיני סביון וקומפרי וטוסילגו ממשפחת הזיפניים (Lisa Ganora).
דבש שיוצר על ידי דבורים שאספו צוף בשדות בהם גדלים צמחים המכילים אלקלואידים פירוליזידינים עלול להכיל מרכיבים אלה. לדוגמא, דבש שהוכן על ידי דבורים שביקרו בשדות של מיני סביונים הכיל 0.3-3.2 מיקרוגרם של אלקלואידים ב-1 ק”ג (1). דבש שמקורו במורדות הרי האלפים בשווייץ הכיל 30-70 מיקרוגרם של אלקלואידים ב-1 ק”ג של דבש. לא נמצא כל נזק אצל אנשים שניזונו מהדבש שהכיל אלקלואידים (1). מצאו נזק בכבד של אנשים שאכלו 10-20 מ”ג של אלקלואידים פירוליזידינים ביום. הנזק התבטא בהגדלה של תאי הכבד ושל גרעיני התא, הפרעה במטבוליזם בכבד ובאזורים בהם נראה הרס של תאי כבד (2).ריכוזים נמוכים עלולים לגרום לנזק לכבד בשימוש ממושך.
צמחים המכילים אלקלואידים פירוליזידינים
| שם הצמח | משפחה | שם עברי | חלק הצמח | אחוז אלקלואידים |
| Alkana tinctoria | Boraginacaea | אלקנת הצבעים | שורש | 0.25-0.3% |
| Anchusa officinalis | Boraginaceae | לשון הפר הרפואית | שורש | 0.12% |
| Borago officinalis | Boraginaceae | זיפן רפואי | כל הצמח | 0.001% |
| Cynglossum officinale | Boraginaceae | לשון הכלב הרפואי | כל הצמח | 0.7-1.5% |
| Pulmonaria officinalis | Boraginaceae | פולמונריה רפואית | כל הצמח | |
| Myositis scorpioides | Boraginaceae | זכריני | כל הצמח | 0.08% |
| Symphytum officinale | Boraginaceae | קומפרי | שורש, עלים | 0.25-0.29%0.02-0.18% |
| Eupatorium cannabinum | Asteraceae | אבפטוריון | כל הצמח | |
| Petasites spp. | Asteraceae | פטאסיטס | שורש | 0.01% |
| Senecio aureus | Asteraceae | סביון | כל הצמח | 0.02% |
| Tussilago farfara | Asteraceae | טוסילגו | כל הצמח | 0.015% |
| Crotalaria spp. | Fabaceae | קרוטלריה | כל הצמח |
רוב המקרים של הרעלה מאלקלואידים פירוליזידינים היו במקומות שאנשים אכלו במשך זמן רב תבואה שהתערבבו בה זרעים של סביונים, קרוטלריה או הליוטרופיום (3,4,5,6). ההרעלה התבטאה בפגיעה בכבד, בעיקר במחלת הורידים החסומים. המחלה מתבטאת בחסימה של הורידים הקטנים והבינוניים שמובילים את הדם מהכבד אל הלב. נוצר מצב של עודף דם שגורם להתנפחות של הכבד ולפגיעה בתפקוד שלו. המחלה עלולה להמשיך להתפתח לצירוזיס ולגרום למוות אם ממשיכים לאכול או לשתות את האלקלואידים. היא תהיה הפיכה במקרים שמפסיקים את השימוש בצמחים המכילים את האלקלואידים והכבד יחזור למצב תקין (7). לא התגלו מקרים של סרטן בכבד, כפי שקרה כשנתנו ריכוז גבוה מהצמחים לעכברים (7).
בשנות ה-80 של המאה ה-20 פורסמו ארבעה מקרים של הרעלה אצל אנשים שהשתמשו בקומפרי. אחד המקרים הסתיים במוות (7). הוחלט לאסור על שימוש בקומפרי.
מקרים נוספים של פגיעה בכבד דווחו בארה”ב ובאנגליה. בשנת 1977 חלה תינוק בן חודשיים בארה”ב במחלת כבד. לאחר 4 ימים הוא נפטר. הוא קבל חליטה מהצמח Gnaphalum שהיה נפוץ מאד בשימוש במקסיקו. התברר שהחליפו את הצמח ונתנו לתינוק סביון שידוע כצמח רעיל (8).
בסה”כ דווח על 4 מקרים של רעילות עם קומפרי, 2 מקרים של רעילות עם סביון, 4 מקרים עם Heliotropium ושני מקרים עם טוסילגו.
אין בספרות תאור של מקרים של ריפוי ושל השפעה חיובית אחרי שימוש במינון מומלץ של קומפרי ושל הצמחים האחרים, למרות שהוא צמח שמרבים להשתמש בו לבעיות של מערכת הנשימה, מערכת העיכול, ריפוי של העור ושל העצמות.
קשה לקבוע את מידת הרעילות של האלקלואידים הפירוליזידינים, ואת המינון המומלץ שאינו טוקסי. האלקלואידים הפירוליזידינים שונים זה מזה במידת הרעילות שלהם. נראה שהאלקלואידים הרוויים אינם רעילים בכלל. ריכוז האלקלואידים בצמח שונה בעונות השנה השונות וכן שונה באותו צמח כשהוא גדל במקומות שונים. יש הבדלים גם ברגישות של בני אדם לרעילות של הצמח. מינון שהוא רעיל לאדם אחד לא ישפיע בכלל על אדם אחר.
החוקרים טוענים שאין הצדקה להוציא את הצמחים מכילי האלקלואידים הפירוליזידינים ובראשם הקומפרי, משימוש. במשך מאות ואולי אלפי שנים השתמשו האנשים בקומפרי. אין דיווח במשך כל השנים האלה על רעילות של הצמח. הקומפרי הוא אחד הצמחים האהובים ביותר. מרבים לגדל אותו ולהשתמש בו ומספר המקרים המדווחים על רעילות שלו הוא קטן מאד.
לסיכום, טוענים החוקרים, שצריך אמנם להיות זהיר בשימוש בצמחים המכילים אלקלואידים פירוליזידינים, לקחת אותם כחלק מפורמולה ולא להשתמש בהם כצמח יחיד, לא להשתמש בהם לזמן ממושך. ניתן להשתמש בהם במשך 4-6 שבועות ברציפות, עדיף לא כצמח יחיד.
צמחי מרפא ממשפחת הזיפניים המכילים אלקלואידים פירוליזידינים
Alkana tinctoria אלקנת הצבעים
ארבעה מינים המשתייכים לסוג אלקנה גדלים בארץ: אלקנת הצבעים, א. סמורה, א. הגליל, א. מזרחית. מיני האלקנה הם עשבים רב שנתיים או בני שיח בעלי שורשים אדומים. אלקנת הצבעים גדל בארץ על קרקעות חוליות. הוא נפוץ מחוף הגליל ועד לנגב הצפוני. הפרח בעל צבע כחול. הצמח גדל בדרום אירופה, תורכיה, מצרים, ומגדלים אותה בארצות אלה.
משתמשים בצמח בשימוש פנימי כעוצר שלשול. בשימוש חיצוני משתמשים בו לטיפול במחלות עור. מקור הצבע האדום של קליפת השורש הוא במרכיבים הנקראים alkannins. משתמשים בקליפת השורש כדי לצבוע מוצרי מזון וקוסמטיקה. בודדו מקליפת השורש שלושה אלקלואידים פירוליזידינים, בריכוז כולל של 0.25-0.3%. נוהגים היום להרחיק את האלקלואידים הפירוליזידינים כשמשתמשים בצמח לצביעה של מוצרי מזון.
Anchusa officinalis לשון הפר הרפואי
בארץ גדלים 6 מינים של לשון הפר. הם נפוצים בכל האזורים בארץ, כולל דרום הנגב. לשון הפר הרפואי נפוץ באירופה. משתמשים בנוף הצמח לטיפול בפציעות, בכיבים, במקרים של אישיאס וכאבים במפרק הירך. השימוש הוא בצורת קומפרסים. יש מעט שימוש פנימי כמכייח. יש שימוש מסורתי בפרחים. יש בו אלקלואידים פירוליזידינים רעילים ובלתי רעילים. ממליצים לא להשתמש בו בשימוש פנימי.
Borago officinalis זיפן רפואי
מוצאו של הזיפן הרפואי מאירופה. הוא נפוץ בכל ארצות אירופה מהצפון ועד לצפון אפריקה. מגדלים אותו בצפון אמריקה. משתמשים בעלים ובפירות למאכל, גם כצמח מנקה וכן לטיפול בשיעול ובדלקות גרון. יש שימוש גם לשמן שמפיקים מהזרעים. הוא מכיל חומצה שומנית גאמא-חומצה לינולנית, אומגה 6. ריכוז האלקלואידים הפירוליזידינים בצמח קטן מאד, 0.001% והוא לא נחשב לצמח רעיל.
Cynoglossum officinale לשון הכלב הרפואית
בארץ גדלים שני מינים של לשון כלב, כרתית וסיצילית. באירופה נפוץ המין הרפואי. משתמשים בנוף הצמח בפריחה ובשורש. ידוע שימוש פנימי בצמח לעצירת שלשולים וכן כמכייח. בשימוש חיצוני משתמשים בו לטיפול במחלות עור שונות. מצאו בלשון הכלב הרפואי ובמין המצוי אלקלואידים פירוליזידינים בריכוז 0.7-1.5%. ממליצים לא להשתמש במינים השונים בשימוש פנימי.
Myosotis scorpioides זכריני
בארץ גדלים 4 מינים של זכריני, צמחים עשבוניים עם פרחים קטנים בצבע כחול בהיר. באירופה נפוץ המין M. scorpioides. ברפואה המסורתית משתמשים בו בשימוש פנימי כמרגיע ומחזק ובשימוש חיצוני לשטיפות עיניים. ריכוז האלקלואידים הפירוליזידינים הוא 0.08%.
Symphytum asperum קומפרי
הצמח גדל בקווקז. מגדלים אותו ומשתמשים בו כצמח רפואי בדרום אסיה ובמרכז אירופה. מין נוסף, הגדל ונמצא בשימוש רפואי ברוסיה הוא S. uplandicum. בעלים היבשים של המין S. asperum יש 0.13% אלקלואידים. בשורש ריכוז האלקלואידים הוא 0.14-0.37%.
Symphytum caucasicum קומפרי
גדל בקווקז. משתמשים בו ברפואה המסורתית בקווקז ובאזורים האירופיים של רוסיה. חשיבותו של הצמח באזורים אלה דומה לשל הקומפרי הרפואי במרכז אירופה. ריכוז האלקלואידים הפירוליזידינים בצמח הוא 0.48% ויש המלצה לא להשתמש בו כצמח רפואי בשימוש פנימי.
Symphytum officinale סימפיטון רפואי
הצמח נפוץ מאד באירופה. משתמשים בעלים ובשורש בשימוש חיצוני לטיפול בשברים, פציעות, תרומבופלביטיס, חתכים, המטומה. השימוש הוא עם מיצויים, משחות, קומפרסים. בשימוש פנימי משתמשים בחליטות ומיצויים שונים במקרים של מחלות בדרכי העיכול והנשימה.
ריכוז האלקלואידים הפירוליידינים בעלים הוא 0.02-0.18%, ובשורש 0.25-0.29% . השפעות טוקסיות נראו אצל חולדות ועיזים. דווח על פגיעה בכבד אצל בני אדם. הקומפרי הוא צמח אהוב מאד על האוכלוסיה ומצוי בשימוש רב. הוא מכיל אלנטואין, שמסייע לבנות רקמות ונותן תוצאות חיוביות בבניית עצמות ועור. היו כמה ניסיונות להוציא את הצמח משימוש וזו גזרה שמתקשים לעמוד בה.
