תרגום: סיגל קרומר
פיקוח ועריכה: מינה פארן Ph.D, גבי לינק Ph.D
המידע עובד מתוך The Complete German Commission E MonographsTherapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.
המונוגרף המקורי מתוך: American Botanical Council
מונוגרף מקצועי של ה-German Commision E באדיבות האגודה הבוטנית האמריקנית (ABC) המונוגרף עובד ונערך מקצועית בידי צוות מתנדבי העמותה הישראלית לצמחי מרפא (עיל”ם), למען הרחבת והעמקת הידע המקצועי בשפה העברית בתחום רפואת צמחי המרפא.
שם לטיני: Ruscus aculeatus
שם בפרמקופיאה: Rusci aculeate rhizoma
שם אנגלי: Butcher’s Broom; box holly
שם בעברית: עצבונית החורש
סקירה כללית
עצבונית החורש היא שיח ירוק-עד שמוצאו בארצות הים התיכון, באירופה ובאפריקה, מהאיים האזרים במערב פורטוגל ועד איראן בדרום מערב אסיה.1; 2; 3 השתמשו בו ברפואה המסורתית באירופה במשך כ- 2000 שנה כחומר משלשל ומשתן לטיפול בהפרעות במערכת העיכול, הרבייה והשתן.1;4 באופן מסורתי, מרתח במים או ביין של קנה השורש שימש לטיפול בבעיות בבטן.3 במאה הראשונה לאחר הספירה, הרופא היווני דיוסקורידס דיווח על התכונות המשלשלות של הצמח כמו גם על השימוש בצמח לטיפול באבנים בכליות.4;5 ניקולאס קולפפר, הרבליסט אנגלי שחי במאה ה-17, דיווח כי נטילה פומית של מרתח מהשורש וחבישה מקומית של הפרי מסייעים באיחוי עצמות שבורות.2;4
היום משתמשים בעצבונית באירופה לטיפול בהפרעות שקשורות במערכת הוורידים, לרבות שבירות של הוורידים או דלקת של הדליות. יש נתונים שמגבים את ההשפעה החיובית של הצמח על זרימת הדם בוורידים.4 Ruscogenin הוא ספונין שבודד לראשונה מהצמח, בשנות ה-50 של המאה הקודמת, על-ידי החוקרים הצרפתיים לאפין וסאני. הוא דומה לספונין הסטרואידי diosgenin, שמצוי בשורש של הצמח המקסיקני דיוסקוריאה Dioscorea species) 6; 2; 3).
תכשירים אירופאים המכוילים על-פי ruscogenin כוללים Ruscorectal, המיוצר על ידי Endopharm בגרמניה , ו- Justa בספרד. החומר מצוי בצורת משחה ונרות רקטליים, ו-Hemodern Simple השייך ל-Llorens בספרד. תכשירים אלה מוצעים לטיפול מקומי בטחורים.3;6 בארצות הברית אין עדיין שימוש נרחב בצמח, אך בחנויות הטבע אפשר לרכוש קפסולות שמכילות עצבונית ושמן רוזמרין.2
נערכו ותועדו מספר מחקרים קליניים. נבדקו השפעות של הצמח על אי-ספיקת ורידים באיברי הגוף התחתונים, כאשר הצמח ניתן בשילוב עם trimethylhesperidine chalcone וחומצה אסקורבית.7בנוסף נבדק השימוש בעצבונית בשילוב עם הספרידין ועם חומצה אסקורבית לטיפול במחלות ורידים בפלג הגוף התחתון אצל חולים בפקקת ורידים כרונית.8 נבדקה ההשפעה על טונוס הוורידים ועל אטימת קפילרות כאשר הצמח ניתן בשילוב עם הספרידין ו-mehyl chalcone9, וכן נבדקה השפעה של טיפול מקומי על היצרות ורידים10 ועל מחלה של הרשתית (רטינופתיה) ושומנים אצל חולי סוכרת.11
במחקר שנערך בפולין נבדק מינון של 75 מ”ג מיצוי של הצמח השלם בנטילה פומית, נראה שיפור ברטינופתיה כתוצאה מסכרת.11 אותו מחקר הוכיח ירידה ברמת הטריגליצרידים בדם בהשפעת המיצוי, וחוסר השפעה על עודף כולסטרול בדם. במחקר שנערך בסמיות-כפולה ובקרת-פלצבו, הוערכו היעילות והסבילות של תרופות לטיפול בוורידים (RAES) ב-40 חולים (30 נשים, 10 גברים), בגילי 28-74, שסובלים מאי-ספיקת ורידים כרונית בפלג הגוף התחתון. כל קפסולת RAES הכילה 16.5 מ”ג מיצוי של עצבונית החורש (כנראה מהשורש) בשילוב עם 75 מ”ג הספרידין ו-50 מ”ג חומצה אסקורבית. נערכו שתי תקופות טיפול בנות חודשיים כל אחת, ותקופת ביניים בת 15 יום לניקיון. המינון היומי היה 2 קפסולות, 3 פעמים ביום. החוקרים דיווחו על מגמה כללית של שיפור בקבוצת הטיפול. סימפטומים (כמו בצקת, גירוד, תחושות מדומות, כבדות ברגליים ועוויתות) ונתונים פלסמוגרפיים השתפרו באופן מיידי ומשמעותי בעזרת הטיפול בהשוואה לקבוצת הפלצבו (פלסמוגרף הוא מכשיר המשמש למדידת שינויים בנפח הגוף כתוצאה משינוי בכלי הדם). לא דווחו תופעות לוואי.8
השימוש הרפואי המאושר בעצבונית החורש מבוסס על היסטוריה ארוכה של שימוש מסורתי, מחקרים פיטוכימיקליים, מחקרים במבחנה, מחקרים פרמקולוגיים בבעלי חיים ומחקרים קליניים מודרניים. הדירוג הפרמקופיאלי של עצבונית החורש עדיין לא נקבע.
תיאור
עצבונית הוא השורש וקנה השורש היבש של Ruscus aculeatus L (משפחת השושניים) וההכנות שלהם במינון יעיל.
השורש וקנה השורש מכילים ספונינים סטרואידיים ruscin ו- ruscoside.
רכיבים פעילים
עצבונית החורש מכילה 4%-6% תערובת של ספונינים סטרואידיאלים, כולל 0.12% ruscogenine, neoruscogenin, ruscin, ו-12; 13; 1; 14; 6 ;3.ruscoside
חומצות שומן: בעיקר חומצה tetracosanoic
פלבנואידים סטרולים: כולל סיטוסטרול, סטיגמאסטרול ו-campesterol
Benzofuranes – כולל euparone, ruscodibenzofurane 15; 16; 17; 1.
שימושים רפואיים
Commission E דיווח על עליה בטונוס הוורידים, תגובה דמויית אלקטרוליטים על דפנות הקפילרות, פעילות משתנת ומפחיתה דלקת, שנצפו בניסויים בבעלי חיים עם תמצית הצמח.
נטילה פומית יכולה להמריץ קולטנים אלפא-אדרנרגיים של השרירים החלקים של דפנות הוורידים. הכנות שהכילו מינון גבוה של הצמח הקלו על הסמפטומים של אי-ספיקת ורידים ועל התקף חריף של טחורים. הצמח הראה תכונות משתנות ומפחיתות דלקת.15
Commission E אישר הצמח לשימוש כתמיכה לטיפול באי-נוחות כרונית שנובעת מאי-ספיקה בוורידים, כגון כאב וכבדות, עוויתות והתכווצויות ברגליים, גירוד ונפיחות. אושר גם שימוש כתמיכה לטיפול בתופעות שקשורות בטחורים, כגון גרד ותחושת שריפה.
התוויות נגד
לא ידועות
תופעות לוואי
במקרים נדירים, הפרעות עיכול או בחילות.
שימוש בתקופות ההיריון וההנקה
לא ידועות מגבלות.
אינטראקציה עם תרופות אחרות
לא ידועות.
צורת שימוש ומינון
אלא אם נאמר אחרת: מינון יומי: מיצויים או הכנות אחרות ללקיחה פנימית במינון שווה ל 7-11 מ”ג של ruscogenin (נקבע לפי סך הכל neoruscogenin ו- ruscogenin שמוצו לאחר התססה או הידרוליזה חומצית).
מינון לצורות הכנה מוצקות: מיצוי יבש שמכיל בסך הכל 7-11 מ”ג של ruscogenin.