מאמר בסדרת “מרפאים ששינו את העולם”
מאת רועי ברדע
שם: קלאודיוס גָלֶנוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Γαληνός)
תקופה: 129 לספירה (לערך)
תרומה עיקרית: פיתוח תורת המזגים, הבסיס לרפואה האירופית והפרסית-אונאנית
המוטו שלו: רפואת אמיתית חייבת לשלב מסורת עם ניסיון אמפירי
מי הרחיב והעמיק את תורת היפוקרטס ויצר מערכת רפואית שלמה? כיצד אפשר להבין את מזג האיבר, את מזג המחלה ואת מזג הצמח, ולחבר ביניהם באופן קליני שעומד בבסיס הרפואה ההלניסטית, האיסלאמית והאירופית, ואפילו ממשיך להדהד עד ימינו?
גלנוס, רופא-פילוסוף בעל תבונה אנליטית יוצאת דופן, הוא שהעניק לרפואת הצמחים את עמודי התווך שלה, חוקי החום, הקור, היובש והלחות, ודרכי האיזון ביניהם. אם נרצה להבין כיצד נוצרת התאמה מושלמת בין צמח לאיבר, למחלה ולאדם, גלנוס הוא המקום להתחיל בו.
גלנוס, נולד בשנת 129 לספירה בפרגמון שבאסיה הקטנה, סביבה עתירת מקדשי מרפא, ספריות ומוסדות לימוד רפואיים. דבר שעיצב את דרכו כרופא-פילוסוף בעל חשיבה מערכתית ויכולת תצפית יוצאת דופן.
הוא למד תחילה בעירו פרגמון, אחר כך נדד בין סמירנה, קורינתוס ואלכסנדריה, שבה נחשף לאסכולות האנטומיות המתקדמות ביותר לאותה תקופה ולכתבי היפוקרטס, ובכך ביסס את התפיסה כי רפואת אמיתית חייבת לשלב מסורת עם ניסיון אמפירי.
לאחר שובו לפרגמון שימש כרופא גלדיאטורים, תפקיד שנתן לו הזדמנות להתנסות יומיומית בפציעות, בפיזיולוגיה של טראומה ובתהליכי ריפוי, ניסיון שהפך מאוחר יותר ליסוד כתיבתו האנטומית.
משם עבר לרומא, ושם נעשה הרופא הבכיר של האימפריה ושירת קיסרים ובהם מרקוס אורליוס. כתביו, שהגיעו לכ-400 חיבורים (מתוכם כ-100 שרדו), יצרו את הגוף התיאורטי והמעשי הגדול ביותר ברפואה העתיקה. גלנוס חיבר בין ארבע האיכויות – חום, קור, יובש ולחות – לבין פעולת הגוף והתרופות, והפך את תורת המזגים למערכת מדויקת העומדת על היחס בין מזג האדם, מזג המחלה ומזג הצמח. מלאכתו הגדולה הייתה פיתוח תפיסה אנרגטית סדורה לצמחים. כל צמח נבחן לפי מידות של חום, קור, יובש, לחות וטעם, וכן באיזו דרגה כל איכות מתבטאת. הוא טען שאין די לומר על צמח שהוא חם או קר, אלא יש לקבוע את דרגתו, שכן דרגות אלו הן המפתח להתאמתו לחולה ולמחלה.
תפיסה זו התפשטה ברחבי העולם ההלניסטי והפכה לבסיס לכל רפואת הצמחים האירופית עד הרנסנס. צמחים כמו קינמון, לענה, ורד ושוש זכו להגדרה מפורטת לפי דרגת החום, היובש הטעם, וסווגו בדרגות שונות, ובכך נפתח פתח לשימוש מדויק בהם ולא אינטואיטיבי בלבד.
עם הפיכת המזגים לכלי אבחוני, גלנוס הרחיב את המערכת גם לאיברי הגוף עצמם, הלב חם ויבש משום שהוא מקור החום המולד, הכבד חם ולח כי הוא מייצר דם ונוזלים, המוח קר ולח בשל עדינותו, הריאות קרות ולחות כדי לקרר את הלב, הטחול קר ויבש כמעבד פסולת, הקיבה חמה ולחה לשם עיכול, והכליות קרות ויבשות כדי להפריד נוזלים.
כל איבר מתפקד בזכות מזגו, וכל חריגה במזג מובילה למחלה. לפיכך, הטיפול אינו מתקן “מחלה” אלא את היחס בין מזג האיבר לבין מזג הצמח, מתוך עיקרון “הניגוד מרפא את הניגוד”: מה שחם מדי יתוקן בצמח קר, ומה שלח מדי יתוקן בצמח יבש.
כך הפכו הצמחים ל”מתקני” מזג, והתרופות הפשוטות (simples) היו הבסיס להבנת פעולה תרופתית לפני הרכבת תרופות מורכבות.
שיטת הרוקחות הגלאנית – משחות, מרתחים, סירופים, פלסטרים ותרופות מורכבות, המשיכה להתקיים 1,500 שנה ונקראת Galenicals. עיקר הגישה מתמקדת בהתאמת תרופה לאיבר, לאופי המטופל ולאופי הטיפול עצמו, מתוך הבנה שאותו צמח או חומר רפואי פועל אחרת לפי דרך הכנתו.
אחד הסיפורים המעניינים והמתועדים על גלנוס הוא שכאשר מונה לתפקיד שרוב הרופאים נמנעו ממנו, רופא הגלדיאטורים, הובאו אליו מדי יום לוחמים עם פצעים פתוחים, חתכים עמוקים, קרעים בגידים ודימומים מסכני חיים. בעוד שרופאים אחרים פעלו לפי כללים קבועים, גלנוס התבונן בפצע עצמו ובאדם שנפגע, הוא הבחין שאותו צמח פועל אחרת כאשר הוא ניתן כמשחה, כמרתח או כפלסטר, ואין תרופה אחת שמתאימה לכל גוף. הוא שינה מינונים, צורות הכנה וקצב טיפול לפי שלב ההחלמה.
התוצאה הייתה מפתיעה: שיעור התמותה ירד בצורה חדה, וגלדיאטורים חזרו לזירה כשהם מחלימים היטב. שמו של גלנוס התפשט, והוא הוזמן לרומא כרופא מוביל. גם כאשר פרצו מגפות ורבים נמלטו, הוא נשאר, טיפל ותיעד, לעיתים גם הודה בטעויות ולמד מהחולים עצמם. כך נוצרה גישתו רפואה מבוססת על ניסיון חי והתאמה אישית.
כתבי גלנוס תורגמו לערבית בידי חונין אבן יצחק והפכו למקור המרכזי של הרפואה האיסלאמית. אבן סינא, בקאנון של הרפואה” (Al-Qanun fi al-Tibb) אימץ את תורתו והרחיב אותה עד שנעשתה למערכת הרפואית המדויקת ביותר של ימי הביניים.
דרכו של גלנוס היא העורק שממנו נבעו הן הרפואה האירופית והן הפרסית-אונאנית, והיא עדיין משפיעה על רפואת הצמחים המסורתית ועל הבנת האנרגטיקה של מונחי המרפא עד ימינו.
מקורות:
- The Western Herbal Tradition 2000 years of medicinal plant knowledge by Graeme Tobyn BA FHEA FNIMH, Alison Denham BA(Soc) FNIMH, Margaret Whitelegg BA PhD. 2011
- Peter Holmes : The Energetics of Western Herbs. 2006
- Vivian Nutton, Galen: A Thinking Doctor in Imperial Rome, Routledge 2020
Cambridge Galen Translations:
Galen: Works on Human Nature. Volume 1
Galen, Method of Medicine, Volume I - “Galen and Pharmaceutical Technology Guzev 2016 Pharmacy & Pharmacology “, K. S. Guzev , 2016
- Journal of the History of Medicine, Vivian Nutton, 2013
