השקיית גינת צמחי התבלין והמרפא בקיץ – מאת אלומה גלזר דותן

בימים חמים אלה נפנה את תשומת ליבנו לצמחים חסכנים במים שכדאי לנו לגדל בגינתנו. צמחים חסכנים במים הם צמחים שדרישות המים שלהם, גם בימי הקיץ החמים, מצומצמות. חלקם ניתן להשקות רק 1-2 פעמים בשבוע, חלק ניתן להשקות פעם בשבוע, וישנם צמחים שאף אין צורך להשקותם כלל. כמויות ההשקיה המדויקות תלויות באיזה אזור בארץ ממוקמת הגינה ובתנאים הקיימים בגינה הספציפית של כל אחד. הכרת קבוצה זו חיונית ביותר לגינה הארץ-ישראלית, שגם בשנים גשומות יש מקום לחסוך בשימוש במים בגינה, לא כל שכן בשנה שחונה כמו זו שחווינו השנה.

צמחים הזקוקים לתוספת השקיה 1-2 פעמים בשבוע: אזוב מצוי (זעתר), מרווה משולשת (המרווה רפואית גדלה בטבע בדרום אירופה וזקוקה להשקיה תכופה יותר), עוזרר קוצני, צתרה ורודה, שיח אברהם.

צמחים שניתן להשקות רק פעם בשבוע: אזוביון רפואי, אלווי אמיתי (אלו-ואה), גפן, זית, זוטה לבנה, לענה שיחנית (שיבא), פיגם (רוטה), עצבונית החורש, קטלב משונן, רוזמרין רפואי, רימון, תאנה.

צמחים שניתן להימנע מהשקייתם בקיץ: הדס, ער אציל (עלי דפנה), צבר מצוי, צלף קוצני.

את שתילת הצמחים לא מומלץ לבצע בעונה זו, החמה מדי, אלא לחכות לבוא עונת המעבר. מאחר והשנה הבאה תהיה שנת שמיטה, המקפידים על כך יכולים לבצע את השתילה לקראת שלהי חודש אלול שיחול בחודש ספטמבר השנה.

מספר צמחים חסכנים במים שכדאי להכיר מקרוב:

צלף קוצני/צלפיים – Capparis spinosa/ Capparaceae

צמח שזוכה לתשומת לב מחקרית רבה בשנים האחרונות. הצלף הוא צמח נפוץ למדי בצמחיית הבר של הארץ. הצלף הוא צמח רב-שנתי, אך חלקיו העל-קרקעיים מתקיימים רק בעונה החמה. ענפיו המאדימים ארוכים ומקושתים, נושאים עלים פשוטים, קטנים, בגוון ירוק-אדמדם. בצידי העלים קוצים דמויי אנקול. גובהו המרבי כ-1 מ’.

לצלף פרחים מרהיבים ביופיים – קוטרם כ-5 ס”מ, עלי הכותרת, לבנים ובמרכזם אבקנים מרובים בגוון סגלגל. מדי ערב פורחים פרחים חדשים המסיימים את פריחתם במהלך הבוקר שלמחרת. משמעות הדבר היא שמדי יום יש ניצנים חדשים ופירות צעירים חדשים על השיח, אותם ניתן לאסוף, לכבוש במי מלח ולתבל עימם את המזון.

את הצלף מתאים לגדל בשולי הגינה או במסלעה בשל קוצניותו. יחד עם זאת כדאי לתת לו מקום בולט על-מנת ליהנות מפרחיו היפים במהלך העונה החמה ולהקל על איסוף ניצנים ופירות צעירים. ניתן להרבות אותו על-ידי יצירת ייחורים מענפים צעירים של שיח בוגר. ההשתרשות קלה. בתום הקיץ עם התייבשות הענפים כדאי לגזום אותם ולהרחיקם על-מנת לאפשר התחדשות טובה באביב הבא.

צלף קוצני

אלווי אמיתי/”אלו-ורה”/אלואיים –Aloe vera/ Xanthorrhoeaceae

האלווי הוא צמח בשרני (סוקולנט) בעל שושנת עלים גדולה. העלים בשרניים בעלי שוליים קוצניים המסתיימים בחוד, בגוון ירוק מאפיר. באביב עולה עמוד פריחה גבוה ממרכז השושנת הנושא אשכול פרחים צינוריים צהובים נטויים כלפי מטה. הפריחה מרשימה ויפה.

צמח האלווי מתאים לגידול בגינה, במסלעה או במיכל. סביב צמח האם נוצרים צמחי בת רבים אותם ניתן לאסוף ולשתול ליצירת צמחים חדשים או פשוט להרחיקם מצמח האם. הצמח כמובן חסכן במים, אך על-מנת לקבל עלים עשירים בג’ל המשמש למטרות מרפא מומלץ להשקותו כפעם בשבוע.

אלו-ורה פריחת אלו-ורה

צבר מצוי (סברס)/ צבריים – Opuntia ficus-indica/ Cactaceae

הצבר גם הוא צמח בשרני נוח ביותר לגידול – איננו דורש השקיה או תחזוקה. גבעוליו של הצבר נקראים פילוקלדים, הם שטוחים, דמויי עלה, ואוגרי מים ברקמותיהם מה שנותן להם מראה בשרני. העלים של הצמח הם הקוצים הקטנים המרובים על הפילוקלדים. בשל קוצניותו הוא מתאים לגידול בשולי הגינה ליד גדר או במסלעה, גודלו המרבי מגיע עד לגובה של כ-3 מ’ ו-2 מ’ רוחב. ניתן לגדלו גם במיכל התואם לגודלו של השיח.

בקיץ פורח הצבר בפרחים גדולים ויפים בראשי הפילוקלדים בגווני צהוב-כתום ומשמשים להכנת חליטה המקלה על גידול שפיר של בלוטת הערמונית אצל גברים. מן הפרחים מתפתחים פירות הצבר, פירות טעימים, עשירים בוויטמינים, במינרלים ובנוגדי-חמצון רבים.

גם גבעולי הצבר השטוחים ניתנים לאכילה, לאחר ניקוי הקוצים, מלאכה לא כל-כך קלה. הגבעולים משמשים כירק לסלט או להכנת מיץ.

כיום ניתן למצוא במשתלות זני צבר חסרי קוצים כגון צבר “נפוליטוס” שאת גבעוליו השטוחים ניתן לאכול ישירות מן השיח קצוצים כסלט או לצורך הכנת המיץ.