כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



קדד וקיפודנית למניעה ולטיפול במחלות חורף - מאת ארנון רפצקי

למאמרים נוספים מאת המחבר הקישו כאן

 

במאמר זה אנסה לגעת בכל ההיבטים של שני צמחים מרכזיים בפורמולות לטיפול ולמניעה של מחלות חורף: קדד קרומי (Astragalus membranaceus) ומיני קיפודנית (Echinacea spp.).
 
הרבלסטים ומטפלים רבים נותנים מרשמים הכוללים צמחים אלו לטיפול ולמניעה, ללא הבחנה בין מצבים שונים. במאמר זה אנסה להתוות שימושים מנומקים בקדד ובקיפודנית למניעה ו/או לטיפול במחלות חורף. לצמחים יעילים אלו ישנן כמובן התוויות נוספות, אך הן לא יידונו במסגרת מאמר זה.
 
 
שימושים מסורתיים
קדד וקיפודנית מגיעים אלינו משני קצות העולם. קדד מגיע מהרפואה הסינית המסורתית ואילו קיפודנית מגיעה מהרפואה האינדיאנית של צפון אמריקה.
 
האינדיאנים בצפון אמריקה עשו שימוש נרחב מאוד בקיפודנית, למקרים של הכשת נחש (צורת השורש של הקיפודנית צרת עלים דומה לנחש שחור), עגבת, טיפוס, מורסה (אבצס - abscess), דיפטריה, אדמת, דיזנטריה ואפילו סרטן.1,2
השימוש המסורתי בקיפודנית היה לטיפול במחלה אקוטית או בהרעלה, ולא נמצא אזכור לשימוש בצמח למניעה של מחלות.
 
ברפואה הסינית המסורתית הקדד מסווג כצמח מחזק צ'י (אנרגיה) ודם (הזנה), והשימוש בו הוא לאחר מחלה ולהתאוששות מאיבוד דם. הצמח מוגדר כמחזק טחול ומשתמשים בו לטיפול בעייפות הקשורה לחוסר תיאבון. בנוסף, הצמח מחזק את צ'י הטחול והקיבה ומשתמשים בו גם לטיפול בצניחת איברים, בדימום רחמי, בהפרעות במערכת השתן, לריפוי רקמה פגועה וכגורם להפרשת מוגלה. בנוסף משתמשים בו בטיפול בדפיקות לב המלוות בקוצר נשימה, הזעה ספונטנית ושלשולים כרוניים. קדד נחשב מתוק וחמים, השימוש בו נעשה במצבים כרוניים או לחיזוק מערכות הגוף לאחר מחלה. לפי הרפואה הסינית הוא אינו מותאם למצבים של "חום", כגון מחלה אקוטית.3,4
 
פעילויות רפואיות
בניסויי מעבדה הודגמו אופני השפעה שונים של קדד ושל קיפודנית על פעילות מערכת החיסון.
 
סקירת מחקרים על ההשפעות השונות של קדד על מערכת החיסון
בניסויי מעבדה (in vitro) הודגמו פעילות ציטוטוקסית מוגברת של תאי הרג (NK), קשריות מוגברת של אינטרלוקין-2 לייצור של LAK (מפעיל לימפוציטים) ע"י תאי גידול, ומניעת דיכוי של פעילות מקרופאג'ים בגידול של מערכת השתן.5,6
 
בניסוי מעבדה (in vitro) נמצא כי ספונינים מקדד מעוררים פעילות של תאי הרג (NK) של לימפוציטים בדם פריפריאלי, ומנטרלים פעילות מעכבת סטרואידים בתאי הרג.7
 
בניסוי על עכברים אשר נטלו קדד (200 מג'/ק"ג ליום במשך 12 שבועות) הודגמה פעילות חיסונית שהתבטאה בהגדלה של בלוטת התימוס, הגברה של פעילות פגוציטית, ייצור אניון סופראוקסיד בגרנולות במאקרופאג'ים (רדיקל זה משמש לפירוק הפתוגן) ושגשוג של תאי טחול.8
 
בניסוי נוסף על עכברים שקיבלו חומר קרצינוגני יחד עם נטילה פומית של קדד (במינון לא ידוע) נמצאה השפעה מגינה של הקדד על דיכוי מערכת החיסון. מספר המקרופאג'ים ופעילות תאי הדם הלבנים עלה לנורמה ואף ליותר מהנורמה.9
 
בניסוי נוסף על עכברים, נטילה פומית במינון גבוה במיוחד של קדד (5 גר'/ק"ג במשך 7 ימים) הגבירה פעילות פגוציטית והגבירה את שיעור שינוי הצורה (התמיינות) של תאים לימפוציטים. בנוסף, קדד קידם ייצור של IL-2 בלימפוציטים בטחול של עכברים עם חסר דם. 10,11
 
עכברים אשר הוזנו בתמצית קדד (1.2 מ"ג תמצית יבשה ליום) נמצאו חסינים יותר נגד נגיף הגורם לדלקת קרום המוח היפנית. החוקרים ייחסו את היעילות למטבוליזם לא ספציפי בשלב המוקדם של הזיהום ולפני ייצור הנוגדנים.12
 
 
אנשים שנטלו מינונים גבוהים של קדד (15.6 גרם ליום במשך 20 יום) הראו עלייה משמעותית ברמות ה-IgE, IgM ו-cAMP בסרום.13
 
אנשים שסבלו מהתקררויות חוזרות וקיבלו קדד בנטילה פומית למשך חודשיים, העלו את רמות ה-IgA וה-IgG בריריות האף, והגבירו הטמעה של אינטרפרון בתאי דם לבנים.14
 
פוליסכרידים מקדד הראו הגברה משמעותית של פעילות מערכת החיסון (במעבדה). פוליסכרידים אלו הגבירו פעילות של מתווכי IL-2 ופעילות של מונוציטים. בנוסף הם שיפרו יכולת תגובה של לימפוציטים באנשים בריאים ובחולי סרטן והגבירו פעילות של תאי הרג בחולי זאבת (לופוס) ובאנשים בריאים. חולי סרטן וחולי איידס אשר נטלו פוליסכרידים מקדד הראו עלייה של IL-2 ע"י הגברת פעילות ציטוקינים מפעילי תאי הרג.15-19
 
 
סקירת מחקרים על ההשפעות השונות של קיפודנית על מערכת החיסון
בספרות המקצועית של רפואת הצמחים יש שימוש במספר מינים של קיפודנית:

 

* שורש של קיפודנית צרת עלים (E. angustifolia)
* שורש של קיפודנית חיוורת (E. palida)
* פרחים, עלים ושורש של קיפודנית ארגמנית (E. purpurea)
 
בניסוי מעבדה (in vitro) נמצא שמיצוי קיפודנית העלה מדד פגוציטוזה בתאי גרנלוציטים אנושיים.20
 
בניסוי מעבדה נוסף נמצא שמיץ טרי מחלקים עליונים של קיפודנית ארגמנית (E. purpurea) הגביר יכולת בליעה של קנדידה (Candida albicans) ע"י גרנלוציטים ומונוציטים. המיץ לא הראה השפעה תוך תאית על הרג חיידקים ושמרים ולא השפיע על שינוי צורה של לימפוציטים.21
 

המיץ גרם לעלייה במספר הגרנלוציטים ולחלוקה של נויטרופילים ומאקרופאג'ים (in vitro). בנוסף, נצפתה השפעה מעוררת על ייצור ציטוקינים ע"י לימפוציטים.22,23
 
בניסוי מעבדה נוסף, תמציות מצמח טרי ויבש של קיפודנית ארגמנית (E. purpurea) גרמו למקרופאג'ים מדם פריפריאלי לייצר יותר ציטוקינים מסוג 24. TNF-α, IL-1, IL-6, IL-10
 
בניסוי מעבדה (in vitro) נבדקו דגימות דם מאנשים בריאים ומאנשים בעלי מערכת חיסון מדוכאת, כגון חולי איידס. נמצא שתמצית קיפודנית (E. purpurea), (מינון 0.1-10 μg/kg) גרמה לעלייה מתונה בפעילות של תאי הרג ובנוגדנים ציטוטקסיים.25
 
בניסוי מעבדה וגם בנטילה פומית בבני אדם, שלושת מיני הקיפודנית הראו המרצה של פעילות פגוציטית. הפעילות החזקה ביותר הודגמה בקיפודנית ארגמנית (E. purpurea).
פעילות פגוציטית מוגברת נצפתה בבני אדם שנטלו דרך הפה חומצה צ'יקורית chicoric acid)) או תמציות עשירות באלקאמיד משורשי קיפודנית צרת עלים (E. angustifolia) וקיפודנית ארגמנית (E. purpurea). תמציות מהחלקים העליונים של שלושת המינים הדגימו פעילות נמוכה יותר בהשוואה לתמציות מהשורשים.26,27
 
פעילות מעוררת חיסון של קיפודנית מגיעה מהרכיבים המסיסים במים ובשמן. רכיבים אלה, בנפרד, הראו פעילות דומה אך נמוכה יותר משילוביהם, כלומר קיימת סינרגיה בין הרכיבים.
החלק המסיס בשמן כולל פוליאציטילנים, שמן אתרי ואלקילאמידים (alkylamides).
החלק המסיס במים כולל נגזרות של חומצה קפאית, כשהנגזרת הפעילה ביותר היא חומצה צ'יקורית.28
 
בהזרקת תמצית מימית של קיפודנית לשריר או לווריד או במתן פומי לעכברים, לא נצפתה השפעה על ייצור ציטוקינים ועל פעילות לימפוציטים.29
 
פוליסכרידים מקיפודנית הוכחו כמגבירים פעילות חיסונית במעבדה, אך אין לדעת מה השפעתם על האדם, מאחר שמולקולות אלו נפגעות במערכת העיכול. הספיגה של פוליסכרידים בגוף נמוכה מאוד, ולמעשה פוליסכרידים לא מייצגים את הפעילות הפרמקולוגית ולא יכולים להימצא בכמות הנדרשת בגוף בדומה למה שקורה במחקרים מעבדתיים. בנוסף, כמות הפוליסכרידים זניחה במיצוי של 50% אתנול.
בהתייחס למחקרים שהוצגו לגבי פעילות הפוליסכרידים, הועלו הצהרות חסרות ביסוס מחקרי בהקשר לפעילות החיסונית של קיפודנית, וביניהן: שכפול תאי T, חוסר יעילות של קיפודנית, האצת פתולוגיה של איידס והחמרת אסתמה.
אך בפועל, הפעילות החיסונית נתמכה על ממצא ניסיוני של פעילות פאגוציטית לא ספציפית.30-33
 
מחקר בעכברים בריאים בדק השפעה של שורש קיפודנית (מין ומינון לא ידועים) על הזרוע הלא ספציפית של מערכת החיסון. העכברים הוזנו במשך שבועיים בשורש קיפודנית ונבדקו בכל סוף שבוע. התוצאות הראו עלייה של תאי הרג ומונוציטים במוח העצם ובטחול בשבוע הראשון. רמה זו נשמרה גם בשבוע השני. תאים אלו הם הזרוע הלא ספציפית של מערכת החיסון – הם נמצאים בקו ההגנה הראשון ותפקידם לזהות תאים נגועים בנגיפים ולהשמידם. לאור תוצאות המחקר, החוקרים הציעו שימוש בקיפודנית כטיפול מונע (prophylactic role) מחלות נגיפיות.34
 
פעילות נוגדת נגיפים של קדד
פעילות נוגדת נגיפים (antiviral) היא כנראה ע"י עירור של מערכת החיסון וכנראה גם דרך ייצור של אינטרפרון-2. מספר מחקרי מעבדה מחזקים טענה זו. קדד נמצא כלא יעיל בעיכוב אדנו-וירוס, הקשור למחלות מערכת הנשימה והעיכול. במחקר מעבדה אחר נבדקה השפעה של קדד על רקמת ריאה של עכברים ונמצא ייצור מוגבר של אינטרפרון כנגד נגיף parainfluenza type 1 וכנגד נגיף מחלת ניוקאסל. 4,35,36
 
לקיחה פומית (200 מג'/ק"ג ליום במשך 12 שבועות) של קדד הציגה יכולת הגנה נגד נגיף parainfluenza type 1 בעכברים. החוקרים הציעו שפעילות זו דומה לחיסון ברונכיטיס וטיפול בטילורון (tilorone) מתווך לאינטרפרון.8,14,37
 
 
פעילות נוגדת נגיפים של קיפודנית
מיץ מחלקים עליונים של קיפודנית ארגמנית (E. purpurea) אשר נבדק במעבדה, גרם לפעילות הדומה לפעילות אינטרפרון כנגד מספר נגיפים, כולל נגיף השפעת. הנגיפים לא פיתחו עמידות לנוכחות של אנזים מפרק רקמת חיבור (hyaluronidase), מכאן שזוהי פעילות נוגדת נגיפים בלתי ישירה, הדומה לפעילות אינטרפרון, וללא נוכחותו.38,39
תמצית מימית של קיפודנית ארגמנית (E. purpurea), אשר נבחנה על מספר נגיפים במעבדה, גרמה לפעילות מעכבת על מספר נגיפים, כולל נגיף השפעת. 54,40
 
בניסוי מעבדה אשר בדק תמצית מזוככת משורשים של שלושת מיני הקיפודנית, נמצאה פעילות נגד נגיף השפעת, כנראה ע"י עירור ייצור של אינטרפרון אלפא ובטא.41
 
במחקר חדש שהתפרסם בחודש נובמבר 2009, נבדקה השפעת תמצית אלכוהולית מחלקי צמח טריים של קיפודנית ארגמנית (E. purpurea)  (95% פרחים, 5% שורש) על נגיפי שפעת שונים, בהשוואה לטמיפלו (oseltamivir). נבדקו נגיף שפעת החזירים (H1N1) ונגיף שפעת העופות (H5N1). המינון שהוזן לרקמה חושב לפי המינון המומלץ לנטילה פומית בבני אדם. התוצאות הראו שקיפודנית יעילה כמו טמיפלו ואפילו יותר ממנה. הנגיפים אשר פיתחו עמידות לטמיפלו לא פיתחו עמידות לתמצית של קיפודנית. החוקרים מצאו שהתמצית פגעה ביכולת ההתפשטות של הנגיפים ולכן יכולה לסייע לטיפול במחלת השפעת.42
 
פעילות אדפטוגנית של קדד
אין להתעלם מפעילותו האדפטוגנית החשובה של הקדד, המקנה לו ערך נוסף במניעת מחלות כרוניות ואקוטיות.
מחקר על תמצית של קדד (בתרבית תאים) הראה שיפור בגדילה, שיפור המטבוליזם והארכת חיים.4
בנוסף, הפחית צריכה של חמצן במיטוכונדריה, שיפר סיבולת לדחק והאריך חיים של תאי כליה של עובר.43
 
בעכברים שצרכו קדד דרך הפה במשך שבועיים עלתה רמת ה-cAMP בפלזמה.44
בעכברושים זקנים אשר נטלו קדד נצפתה הפחתה של קשרים קולגניים באבי העורקים (aorta) ובַרֵיאה, ורמתם הייתה כמעט זהה לזו של עכברושים צעירים.45
 
מממצאים אלו בניסויי מעבדה ניתן לשער שנטילת קדד יכולה למנוע מחלות ריאה או למזער נזקים באם הופיעה מחלה אקוטית.
 
מחקרים קליניים ומאמרי סקירה
 

קדד
במחקר קליני שנערך בסין נבדקו 115 איש, אשר סבלו מחסר תאי דם לבנים (לויקופניה). החולים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה מינון שווה-ערך ל-30 גרם צמח ליום, והשנייה קיבלה מינון של 10 גרם צמח ליום, במשך שמונה שבועות. תוצאות המחקר הראו עלייה בתאי דם לבנים בשתי הקבוצות, כאשר בקבוצה שצרכה את המינון הגבוה יותר, חל שיפור ברמה ניכרת (82.76%, לעומת 47.37% בקבוצה שצרכה מינון נמוך). החוקרים הציעו שהטיפול בקדד יעיל ושהגדלת המינון תשפר את יעילותו.46
 
קיפודנית
מחקר מבוקר אקראי כפול סמיות בדק השפעה של מיץ מקיפודנית ארגמנית (E. purpurea) על 120 איש עם תסמיני הצטננות. קבוצה הטיפול קיבלה ביום הראשון 20 טיפות כל שעתיים, ומהיום השני עד היום העשירי 20 טיפות 3 פעמים ביום, לעומת קבוצה ביקורת. קבוצה הטיפול הראתה ריפוי מהיר יותר מקבוצת הביקורת.47
 
במחקר-על (meta-analysis) נבדקה יעילות הקיפודנית לטיפול ולמניעה בהשוואה לאי טיפול, לפלצבו ולטיפולים אחרים. נמצא שאף אחד משלושת המחקרים שבדקו מניעה של התקררות, לא הראה יעילות לעומת פלצבו, ואילו מחקרים רבים (9 מחקרים מתוך 19) הראו יעילות בטיפול מוקדם בהתקררויות במבוגרים. השוֹנוּת הרבה באופני ההכנה של התמציות ובאיכותן הקשה על קבלת תוצאות עקביות.48
 
מחקר-על נוסף בדק יעילות של תמצית אכינצאה לטיפול בהתקררות הנגרמת מרינוֹוִירוס. נמצאו 3 מחקרים אשר התאימו לקריטריונים. לצורך המחקר הודבקו המטופלים בנגיף. הסבירות להתקררות במטופלי פלצבו הייתה גבוהה ב-55% מהסבירות להתקררות במטופלי הקיפודנית. בנוסף נמצא הבדל אבסולוטי (95%) במדד התסמינים, כאשר אצל מטופלי הקיפודנית הם היו קלים יותר. החוקרים הציעו שתמצית תקנית של קיפודנית יעילה במניעת תסמיני התקררות אחרי חיסון רפואי בהשוואה לפלצבו, וציינו את הצורך במחקרים נוספים לאישוש הממצאים.49
 
יש לציין שקדד וקיפודנית נמצאים בדרך כלל בתוך פורמולה, וייתכן שהשפעתם משתנה בשילוב עם צמחים אחרים. יהיה מעניין לראות שילובם של שני צמחים חשובים אלו בניסויים קליניים. כיום ישנם רק שני מחקרים מקדימים (pilot) על בני אדם בנושא.
 
במחקר שהשווה בין קיפודנית ארגמנית (E. purpurea), קדד ושוש קירח (Glycyrrhiza glabra), מתנדבים נטלו (דרך הפה) תמציות למשך 7 ימים. כבר אחרי 24 שעות הייתה עלייה של CD25 בתאי T באנשים אשר נטלו קיפודנית, לעומת אנשים אשר נטלו קדד ושוש קרח, אשר בהם לא נצפה שינוי. מצב זה נשאר עד היום השביעי. CD25 הוא אחד החלבונים היוצרים את הקולטן ל-IL-2 בלימפוציטים פעילים ובתאים נוספים בגוף.50,52
 

מחקר נוסף באותו נושא השווה נטילה פומית של שלושת הצמחים במתנדבים למשך 7 ימים. לאחר 24 שעות הייתה עלייה של CD69 בלימפוציטים אצל כל המשתתפים והיא נמשכה עד סוף הניסוי. CD69 הוא חלבון אשר נמצא בלימפוציטים פעילים והוא גורם לשכפול ולשינוי צורה של תאים אלו. 51,52,53
 
מינונים
 

קדד
ברפואה הסינית נעשה שימוש בקדד במרקים, בחליטה, באבקה ובמיצויים.
 

מינון יומי מומלץ של קדד:
30-10 גרם שורש יבש.
6-3 מ"ל תמצית נוזלית 1:2 שלוש פעמים ביום.
500-250 מ"ג תמצית יבשה תקנית שלוש פעמים ביום.
ניתן להשתמש לתקופה ארוכה אך לא מומלץ בזמן זיהום אקוטי.3,54
 
קיפודנית
קיפודנית ניתן להשיג בקפסולות, מיץ, תה, תמצית יבשה ותמצית נוזלית.
 

מינון יומי מומלץ של קיפודנית:
 

במצבים כרוניים -

 

שורש יבש של קיפודנית צרת עלים (E. angustifolia) וקיפודנית חיוורת 3-1 - (E. palida) גרם ליום.
שורש יבש של קיפודנית ארגמנית 4.5-1.5 - (E. Purpurea) גרם ליום.
חלקים עליים של קיפודנית ארגמנית 6-2.5 - (E. purpurea) גרם ליום.
תמצית יבשה 1:4 מקיפודנית - 800-300 מ"ג שלוש פעמים ביום.
תמצית אתנולית 1:5 משורש קיפודנית צרת עלים 15-5 - (E. angustifolia) מ"ל.
תמצית אתנולית משורש קיפודנית ארגמנית 22.5-7.5 - (E. purpurea) מ"ל.54
 
במצב של זיהום אקוטי ניתן להגיע לצריכה יומית של 15-10 גרם שורש קיפודנית צרת עלים (E. angustifolia). ניתן להשיג זאת ע"י נטילה של טבליות או טינקטורה בריכוז גבוה.54
 
יש הטוענים ששימוש ארוך טווח בקיפודנית הוא בעל השפעה שלילית על פעילות מערכת החיסון. לכן המלצה היא להגביל שימוש רצוף בקיפודנית עד 8 שבועות בלבד.55,56,57
 
מסקנות והמלצות
 

הנתונים שעולים ממאמר זה מראים שעלינו להשתמש בקדד ובקיפודנית לטיפול ולמניעה של מחלות חורף בהתחשב במגבלות הצמחים וביתרונותיהם.
שימוש בקדד ברפואה הסינית המסורתית הוא במינון גבוה ולאורך זמן, בעיקר לחיזוק מערכת החיסון במצבי חולשה של מערכת החיסון ומערכת העיכול.
 

מחקרים רבים הראו יעילות בחיזוק ובתמיכה במערכת החיסון לאורך זמן; לקדד תפקיד חשוב במערכת החיסון הלא ספציפית. לכן הוא אינו מתאים בשלב האקוטי, אשר בו מופעלים מערכת החיסון הספציפית ונוגדנים.
המרפאים האינדיאנים נתנו קיפודנית במצבים אקוטיים מלווים בסימנים של חום והרעלה.
 

מחקרים רבים הראו יעילות בהפחתת התסמינים והפחתת משך המחלה לאחר לקיחת קיפודנית בזמן הופעת התסמינים. ישנן ראיות ששימוש ארוך טווח גרם לירידה בפעילות של מערכת החיסון הלא ספציפית.
 
המלצתי היא להחזיק בבית קדד וקיפודנית (E. angustifolia, E. purpurea) בקביעות.
ניתן להשתמש בקדד שימוש יומיומי בתמצית אלכוהולית, בכמוסות או בצמח יבש כתוספת למרק בחורף (20-10 גרם ליום).
מומלץ להחזיק בארון התרופות הטבעיות תמצית אלכוהולית של קיפודנית. עם הופעת התסמינים הראשונים של שפעת ניתן לקחת מינונים גבוהים של 5 מ"ל כל שעתיים, כדי לקצר את משך המחלה ואת חומרתה.
  


 
  
מקורות:
 
1. Felter HW, Lloyd Ju. King's American dispensatory, 18th edn, vol 1 Eclectic Medical Publication, Portland, 1983; 671-677.
2. Ellingwood F.American material medica, therapeutic and pharmacognosy, vol 2. Eclectic Medical Publication, Portland 1993; 358-376.
3. Bensky D, Gamble A. Chinese herbal medicine materia medica. Eastland Press, seattle, 1986: 457-459.
4. Chang H, But P. pharmacology and applications of Chinese materia medica, vol 2. World Scientics, Singapore, 1987: 1041-1046.
5. Jing JP, Lin WF. Chin J Microbiol Immunol 1983;3: 293-296.
6. Wang Y, Qian XJ, Hadley HR et al.Phytochemicals potentiate interleukin-2 generated lymphokine-activated killer cell cytotoxicity against murine renal cell carcinoma. Mol Biother 1992;4 (3): 143-146.
7. You L, Zhou Y, Zhang Yet al. Preliminary observation on the therapeutic effect of Astragalus membranaceus in experimental anti-glomerular basement membrane nephritis in rabbits. Zhongguo Mianyixue Zazhi 1990; 6 (1): 300-303.
8. Sugiura H, Nishida H, Inaba R et al.Effects of exercise in the growing stage in mice and of Astragalus membranaceus on immune functions. Nippon Eiseigaku Zasshi 1993; 47 (6): 1021-1031.
9. Jin R, Mitsuishi T, Akuzawa Y et al.Effect of Shi-Ka-Ron and Chinese Herbs on Cytokine Production of Macrophage in Immunocompromised Mice. Kitakanto Med J 1994; 44 (2): 125-133.
10. Isotopes Laboratory, Beijing Of Tuberculosis. Xinyiyaexue Zazhi 1974; 8: 12.
11. Wang JY, Zhong JX, Zhou ZH et al. Chin J Integr Trad West Med 1987; 7 (9): 543.
12. Kajimura K, Takagi Y, Ueba N et al. Protective Effect Of Astragali Radix By Oral Administration Against Japanese Encephalitis Virus Infection In Mice. Biol Pharm Bull 1996; 19 (9): 1166-1169.
13. Institute of Basic Medical Sciences, ChineseAcademy of Medical Sciences. Chung Hua I Hsueh Tsa Chin 1979; 59: 31-34.
14. Institute of Epidemic Prevention, ChineseAcademy of Medical Sciences: Med Commun 1978; 4: 4.
15. Chu D, Sun Y, Lin J et al.Immunotherapy with astragalus. Chung His I Chieh Ho Tsa Chin 1990; 10 (1): 34-36.
16. Chu DT, Sun Y, Lin JR.Immune restoration of local xenogeneic graft-versus-host reaction in cancer patients in vitro and reversal of cyclophosphamide-induced immune suppression in the rat in vivo by fractionated Astragalus membranaceus. Chung His I Chieh Ho Tsa Chin 1989; 9(6): 351-354.
17. Wang DC.Influence of Astragalus membranaceus (AM) polysaccharide FB on immunologic function of human periphery blood lymphocyte. Chung Hua Chung Liu Tsa Chin 1989;11 (3): 180-183.
18. Zhao XZ. Peripheral Blood Mononuclear in Systemic Lupus Erthemstosus. Chung Kuo Chung Hua Liu Tsa Chih 1992; 12: 669-671,645.
19. Chu DT, Lin JR, wong W.The in vitro potentiation of LAK cell cytotoxicity in cancer and AIDS patients induced by F3 - a fractionated extract of Astragalus membranaceus. Chung Hua Chung Liu Tsa Chin 1994: 16(3): 167-171.
20. Brandt L. Studies on the phagocytic activity of neutrophilic leukocytes. Scand J Heamatol 1967; 2 ( suppl 2): 1-126.
21. Wildfeuer A, Mayerhofer D. The effects of plant preparations on cellular functions in body defense. Arzneim-Forsch 1994; 44 (3): 361-366.
22. Krause M. Dissertation, Berlin 1984. Cited in Bauer R, Wagner H. Echinacea species as potential immunostimulatory drugs. In: Farnsworth NR et al (eds) Economic and medicinal plant research, vol 5. Academic Press, London, 1991: 291-292.
23. Coeugniet EG, Elek E.Immunomodulation with Viscum album and Echinacea purpurea extracts. Onkol 1987; 10 (suppl): 27-33.
24. Burger RA, TorresAR, Warren RP. Echinacea-induced cytokine production by human macrophages. Int J Immunopharmacol 1997; 19 (7): 371-379.
25. See DM, Broumand N, Sahl L et al.In vitro effects of echinacea and ginseng on natural killer and antibody-dependent cell cytotoxicity in healthy subjects and chronic fatigue syndrome or acquired immunodeficiency syndrome patients. Immunopharmacol 1997; 35 (3): 229-235.
26. Bauer R, Jurcic, Puhlmann J et al. Immunological in vivo and in vitro Examinations of Echinacea Extracts. Arzneim-Forsch 1988; 38 (2): 276-281.
27. Bauer R, Remiger P, Jurcic K et al. Influence of Echinacea extracts on phagocytotic activity. Z Phytother 1989; 10: 43-48.
28. Bauer R, Wegner H. Echinacea species as potential immunostimulatory drugs. In: Farnsworth NR et al (eds) Economic and medicinal plant research, vol 5. Academic Press, London, 1991: 292-296, 304, 306.
29. Schumacher A, Friedcerg KD. The effects of Echinacea angustifolia on non-specific cellular immunity in the mouse. Azneim-Forsch 1991; 41 (2): 141-147.
30. Wagner H, Proksch A Riess-Maurer I et al.Immunostimulating action of polysaccharides (heteroglycans) from higher plants. Arzneim-Forsch 1985; 35: 1069-1075.
31. Stimpel M, proksch A, Wagner H et al.Macrophage activation and induction of macrophage cytotoxicity by purified polysaccharide fractions from the plant Echinacea purpurea. Infect immunol 1984; 46: 845-849.
32. Luettig B, Steinmuller G, Gifford GE et al. Macrophage Activation by the Polysaccharide Arabinogalactan Isolated From Plant Cell Cultures of Echinacea purpurea. J nat Cancer Inst 1989; 81: 669-675.
33. Bauer R, Wagner H. Ecjunacea species as potential immunostimulatory drugs. In: Farnsworth NR et al (eds) Economic and medicinal plant research, vol 5. Academic Press, London, 1991: 286-288, 301.
34.Sun LZ, Currier NL, Miller SC. The American coneflower: a prophylactic role involving nonspecific immunity.J Altern Complement Med. 1999 Oct;5(5):437-46.
35. Peng J, Wu Sh, Zhang LL et al. Studies on inhibitory effects of nIFNs and rIFNs in combination with antiviral drugs on adenovirus multiplication. Zhongguo Yixue Kexueyuan Xuebao 1984; 6 (2): 116-119.
36. Institute of Epidemic prevention, ChineseAcademy of medical Sciences. Studies on Epidemic prevention 1976; 3:204.
37. Institute of Epidemic prevention, ChineseAcademy of medical Sciences. Studies on Epidemic prevention 1976; 2:124.
38. Orinda D, Diederich J, Wacker A.Antiviral activity of compounds of Echinacea purpurea. Arzneim-Forsch 1973; 23: 2787-2794.
39. Wacker A, hilbig W. Virus-inhibition by Echinacea purpurea.  planta Med 1978; 33: 89-102.
40. May G, Willuhn G. Antiviral activity of aqueous extracts from medicinal plants in tissue cultures. Arzneim-Forsch 1978; 28: 1-7.
41. Beuscher N, Bodinet C, Willigmann I et al.Immune modulating properties of root extracts of different Echinacea species. Z Phtother 1995; 16 (3): 157, 165-166.
42. Stephan P, Michael S, Roland S et al. Anti-viral properties and mode of action of standardized Echinacea purpureaextract against highly pathogenic avian Influenza virus (H5N1, H7N7) and swine-origin H1N1 (S-OIV). Virol J. 2009 Nov 13;6:197.
43. Xiong ZY. Zhejiang J Trad Cjin Med 1983; 18 (5): 235-238.
44.Isotopes Section of the Pharmacology Department, Basic Sciences Research unit, Capital Hospital of the Chinese Academy of Medical Sciences et al. Med Rea Commun 1977; 10:27.
45. Xu P, Jin G, Shen X. Effect of radix Astragalus on the contents of collagen in the aorta and lung of old rats. Chung-kuo Chung Yao Tsa Chih 1991; 16 (1): 49-50.
46. Weng XS.Treatment of leucopenia with pure Astragalus preparation - an analysis of 115. leucopenic cases. Chung Kuo Chung Hsi I Chieh Ho Tsa Chih 1995; 15 (8):462-464.
47. Hoheisel O, Sandberg M, Bertram S et al. Echinagard treatment shortens the course of the common cold: a double-blind, placebo-controlled clinical trial. Eur J Clin Res 1997; 9:261-268.
48. Linde k, Barrett B, Wolkart K et al. Echinacea for preventing and treating the common cold. Cochrane Database Syst Rev. 2006 Jan 25;(1):CD000530.
49. Schoop R, Klein P, Suter A et al. A. Vogel Bioforce AG, Roggwil, Switzerland. Clin Ther. Echinacea in the prevention of induced rhinovirus colds: a meta-analysis. 2006 Feb;28(2):174-83.
50. Zwickey H, Brush J, Iacullo CM et al. The effect of Echinacea purpurea, Astragalus membranaceus and Glycyrrhiza glabra on CD25 expression in humans: a pilot study. Phytother Res. 2007 Nov; 21 (11): 1109-12.
51. Linda Z.-Y. Sun, Nathan L. Currier, Sandra C. Miller.The American Coneflower: A Prophylactic Role Involving Nonspecific Immunity. The Journal of Alternative and Complementary Medicine. October 1999, 5(5): 437-446. doi:10.1089/acm.1999.5.437.
52. http://www.ebioscience.com/ebioscience/whatsnew/humancdchart.htm
53. Cambiaggi C, ScupoliMT, Cestari T, et al. (1992). Constitutive expression of CD69 in interspecies T-cell hybrids and locus assignment to human chromosome 12. Immunogenetics 36 (2): 117–20.
54. Simon M, Kerry B. Principles and Practice of Phytotherapy Modern Herbal Medicine.2000:273-279, 354-362.
55. German Commission E Monograph, Echinaceae angustifoliae radix; Echinaceae pallidae radix. Bundesanzeiger, 1992, 162:29 August.
56. ESCOP 2003: ESCOP Monographs: The Scientific Foundation for Herbal Medicinal Products, 2nd edition. Exeter (UK): European Scientific Cooperative on Phytotherapy and Thieme.
57. Blumenthal M, Goldberg A, Brinkmann J, editors. 2000. Herbal Medicine: Expanded Commission E Monographs. Boston (MA): Integrative Medicine Communications.
 
 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד