כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



צמחים נוגדי חמצון המסייעים לפעילות המוח - מאת מינה פארן Ph.D

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

רדיקלים חופשיים נוצרים בגופנו באופן קבוע, ביחד עם הפעילות הכימית היומיומית המתרחשת בגופנו, כגון: נשימה, חילוף חומרים, פעילות של מערכת החיסון וריאקציות אנזימטיות הפועלות לפי מנגנון של חמצון-חיזור. רדיקלים חופשיים מפעילים מנגנוני שרשרת, שעלולים לגרום נזק לשומנים שבקרומי התאים, לחומצות הגרעין, לחלבונים ולחומצות האורגניות. הם עלולים לפגוע בחדירות הסלקטיבית של קרומי התאים, להגביר חדירות של כלי דם נימיים, לפגוע בזרימת הדם, לגרום למוטציות בתאים ולעורר תהליכים גורמי סרטן.

כל תאי הגוף עלולים להיפגע מרדיקלים חופשיים, אולם ישנם תאים ורקמות שהם רגישים במיוחד, ביניהם: תאי המוח, הרשתית וכלי הדם הנימיים. תאי המוח והרשתית פעילים מאוד ופעילות מואצת זו גם יוצרת רדיקלים חופשיים בכמות גדולה. כלי הדם הנימיים רגישים כי הם בנויים רק משכבה אחת של תאים ולכן כל פגיעה בהם היא הרסנית.

מערכת העצבים המרכזית מקבלת 15% מתפוקת הלב וחילוף החומרים בה גבוה.2 לכן היא רגישה במיוחד לנזקי חמצון. עם השנים, מצטברים נזקי חמצון בחלבונים, שומנים וחומצות הגרעין של מערכת העצבים המרכזית, והיא נעשית פגיעה יותר מחמצון ומתהליכי דלקת.3 מחקרים שנערכים לאחרונה מצביעים על הנזק שנגרם למערכת העצבים מרדיקלים חופשיים, הגורמים לפגיעה בכושר הקוגניטיבי עם התקדמות הגיל.1 תוחלת החיים הולכת ועולה בעולם כולו, אבל יחד עם העלייה בגיל עולה הסיכון למחלות ניווניות, לירידה בפעילות המוח, לדמנציה ולמחלת אלצהיימר.

צמחי מרפא הפועלים על מערכת העצבים

בשיטות הרפואה המסורתיות בתרבויות שונות ניתן למצוא צמחי מרפא נערצים שמומלצים לשיפור פעילות המוח, הזיכרון, הריכוז וכושר הלמידה. התייחסות לצמחים כאלה ניתן למצוא בכתבים הודיים וסיניים מלפני כ-4,000 שנה, במצרים העתיקה, בכתבים שנכתבו על ידי רופאים ומדענים יווניים ורומאים לפני כ-2,000 שנה וכן ברפואה הפרסית והערבית. בשנים האחרונות נערכים מחקרים על צמחי מרפא אלה, במטרה לגלות מהם המרכיבים המצויים בהם וכיצד הם פועלים על המוח.

מספר מנגנונים אפשריים התגלו בצמחי מרפא אלה. אחד החשובים שבהם הוא נטרול של רדיקלים חופשיים ומניעת נזק הנגרם מחמצון. צמחי מרפא מפחיתי חמצון מכונים נוגדי חמצון או אנטי-אוקסידנטים.

צמחים מייצרים מרכיבים רבים הפועלים כנוגדי חמצון. הצמח, כמו כל יצור חי, נאלץ להתמודד עם רדיקלים חופשיים שנוצרים בתהליכי פוטוסינתיזה, נשימה, חילוף חומרים וריאקציות כימיות רבות המתרחשות בו. המרכיבים נוגדי החמצון שנוצרים בצמח משתייכים לקבוצות כימיות שונות, כגון פנולים, קרוטנואידים, אלקלואידים, ויטמינים הנמסים בשומנים ופועלים בעיקר בשכבות השומניות בגוף (כגון A ו-E) וויטמינים הנמסים במים (כגון ויטמין C), המגנים על חלבונים ועל מרכיבים הנמסים במים.

קבוצת הפוליפנולים, ובמיוחד הפלבונואידים, הם נוגדי חמצון יעילים ביותר. הם נפוצים מאוד בטבע ומצויים בפירות ובירקות. הפלבונואידים ביחד עם הקרוטנואידים נותנים צבע צהוב, אדום, כחול, סגול ושחור לעלים, לפרחים, לפירות ולזרעים. הצמח מייצר אותם על מנת להגן על עצמו מפני עודף חמצון. רבים מהפירות ירוקים בצעירותם וככל שהם מבשילים הם נעשים אדומים, כחולים או שחורים. הצמח מייצר ריכוז גבוה של פלבונואידים בקליפת הפרי, כדי להגן על הזרע המצוי בתוך הפרי ועל הנבט הקטן המצוי בזרע. הוא מגן על הזרע מפני עודף חמצון, ובמיוחד מפני קרניים אולטרה-סגוליות שעלולות להרוס אותו.

מחקרים שנעשו בבעלי-חיים ובבני אדם הוכיחו, שפלבונואידים ופוליפנולים אחרים המצויים במזון, מפחיתים את הנזק שנגרם לתאי העצבים מחמצון ומסייעים לשמור על פעילות המוח.4,5 הפלבונואידים חייבים לעבור את מחסום דם-מוח ולחדור אל המוח כדי שיוכלו לפעול על תאי המוח. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו, שקבוצות שונות של פלבונואידים, שמקורם בתזונה, חודרים למוח ומתמקמים בקליפת המוח, במערכת הלימבית ובמוח הקטן.6

 

צמחי מרפא שהשפעתם על המוח נחקרה והוכחה:
 גינקו בילובה  Ginkgo biloba  עלים
 רודיולה  Rhodiola rosea  שורש
 ג'ינסנג אסיאתי  Panax ginseng  שורש
 ג'ינסנג סיבירי  Eleuthrococcus senticosus  שורש
 באקופה  Bacopa monieri  נוף הצמח
 מרווה רפואית  Salvia officinalis  נוף הצמח
 וינקה גדולה / קטנה  Vinca major / minor  עלים
 מרווה  Salvia lavandulifolia  עלים, שמן נדיף
צמחי מרפא המסייעים לשיפור פעילות המוח לפי הרפואה המסורתית:
 אזוב מצוי  Majorana syriaca  נוף הצמח
 רוזמרין רפואי  Rosmarinus officinalis  נוף הצמח
 גוטו קולה  Centella asiatica  עלים

  

רודיולה Rhodiola rosea

 

רודיולה הוא צמח רב שנתי, המשתייך למשפחת הטבוריתיים (Crassulaceae). הוא גדל על אדמה חולית, בהרים הגבוהים באזור הארקטי של אירופה ואסיה. יש לו שורש מעובה ופריחה צהובה.

 

רודיולה היה צמח נערץ בסיביר, במונגוליה ובארצות אחרות שבהן גדל. נהגו להשתמש בו כדי להתחזק, להגביר את כושר העבודה, להגביר את העמידות בתנאי החיים הקשים השוררים בהרים הגבוהים. הוא הומלץ לטיפול במחלות של דרכי העיכול, במחלות זיהומיות, בדיכאון, בפחד גבהים, בהפרעות עצביות ובאנמיה.

 

בכפרים ההרריים של סיביר, נוהגים עד היום לתת זר של שורשי רודיולה לחתן ולכלה ביום נישואיהם, כדי לחזק את הפוריות שלהם ולהבטיח לידה של ילדים בריאים.

 

המרכיבים האחראיים לפעילות הצמח

 

שייכים ברובם לקבוצה הגדולה של הפוליפנולים. המרכיבים הספציפיים הם polypropanoids והנגזרות שלהם. החשובים מביניהם הם rosavins ו7 .salidrosides

 
מחקרים שנערכו על רודיולה בשנים האחרונות הוכיחו, שהצמח הוא נוגד חמצון יעיל, מגן על תאי העצב מפני נזקים שעלולים להיגרם על ידי רדיקלים חופשיים, מגביר את כושר החשיבה, הלימוד, הזיכרון, אדפטוגן, נוגד מתח ולחץ, מעכב נזקים במקרים של חוסר חמצן, אנטי סרטני, מגביר ערנות ומחזק כללי.

 

מינונים נמוכים ובינוניים של הצמח משפיעים על מתווכים עצביים במערכת העצבים המרכזית. הם מגבירים את החדירות של נור-אפינפרין, דופאמין וסרוטונין למוח ובכך מגבירים את השפעתם על המוח. התוצאה היא עלייה בפעילות הקוגניטיבית, הגברה של יכולת החשיבה, הניתוח, ההערכה, החישוב והתכנון, שיפור הזיכרון ושיפור כושר הלימוד והריכוז.8,9 רודיולה משפיע גם על המערכת הלימבית ומסייע לוויסות הרגשות, לשיפור מצב הרוח ולהפחתת חרדה ודאגנות-יתר. השימוש בצמח מומלץ לשיפור הזיכרון, החשיבה, הריכוז וכושר הלימוד. הוא עשוי לסייע במקרים של הפרעות קשב, דיכאון, פגיעה במוח כתוצאה מתאונה או מחלה, קצב לב בלתי סדיר, מחלת פרקינסון, פיברומיאלגיה ועייפות כרונית.

 

התוויות נגד

הצמח חסר רעילות. בתחילת השימוש בו הוא עלול לגרום להמרצת יתר ולקושי להירדם, לכן מומלץ לא לקחת אותו בלילה.

 

המינון המומלץ

200-600 מ"ג של תמצית יבשה.
 

הצמח זמין בארץ וניתן להשיג אותו כצמח יבש או בקפסולות.

 

גינקו בילובה Ginkgo biloba

גינקו בילובה הוא עץ המשתייך למשפחת ה- Ginkgoaceae, והוא הסוג והמין היחיד ששרד במשפחה זו. גינקו הוא העץ העתיק ביותר בעולם, היחיד ששרד מתקופות גיאולוגיות קדומות. מוצאו מסין. הוא יכול להגיע לגובה של 40 מ' וקוטר הגזע שלו מגיע ל-2.5 מ'.

 

גינקו הוא עץ נשיר, דו-ביתי, שצמיחתו איטית. הוא מתחיל לפרוח ולתת פירות בגיל 40 שנה ומעלה. הפרי שלו קטן, צהוב וחלקלק. הזרע בשרני וגדול, צבעו כסוף והוא ראוי למאכל. זרעים קלויים נמכרים בסין כפיצוחים ונחשבים למעדן. שם העץ בסינית: Bai guo ye, מתייחס לזרע ומשמעותו "אגוז הכסף".

 

גינקו הוא עץ ייחודי מבחינה בוטנית, ובוטנאים באירופה ואמריקה הכירו אותו והתחילו לגדל אותו לפני מאות שנים. ניתן למצוא בארצות שונות באירופה ובאמריקה עצים גדולים בני 300 שנה ויותר. העץ עמיד ומסתגל לתנאי אקלים שונים. היום מרבים לגדל אותו בארצות רבות והוא מצליח לגדול, לפרוח ולתת פירות. הוא עמיד גם לזיהום אוויר ולכן נוטעים אותו בימינו כעץ רחוב בערים הגדולות והמזוהמות בעולם.

 

הסינים נוהגים להשתמש בחלקים שונים של העץ: זרעים, עלים, פירות וקליפת הגזע. במערב הפירות נחשבים רעילים והשימוש המקובל הוא בעלים. מחקרים רבים נערכו ב-35 השנים האחרונות, וגינקו, שהיה נערץ בסין ונחשב לעץ קדוש, הפך לתכשיר מבוקש מאד במערב.

 

המרכיבים הפעילים

משתייכים לשתי קבוצות עיקריות: פלבונואידים (שמגיעים לריכוז מכסימלי בסתיו, לפני השלכת) וטרפנים, המכונים גינקולידים והם ייחודיים לגינקו.

 

גינקוליד

 

הודות לפלבונואידים, העלים נוגדי חמצון. הם מסייעים לשיפור הזיכרון, כושר הלמידה והחשיבה. הם מגנים על כלי הדם ועל כדוריות הדם האדומות, מונעים עודף חדירות של כלי דם ומסייעים לשיפור זרימת הדם אל המוח, לספיגת חמצן וגלוקוז בתאי המוח וכן לזרימת הדם ההיקפית. מחקרים אחדים שנערכו בשנים האחרונות הראו ששימוש בגינקו מעכב התפתחות של אלצהיימר. 10,11

 

גינקו הוא נוגד אלרגיה פעיל ביותר. פעילותו מיוחסת לשתי קבוצות של מרכיבים פעילים:

 

פלבונואידים - מעכבים שחרור היסטמין מתאי פיטום.
גינקולידים (טרפנואידים) - מעכבים פעילות של PAF - Platelet Activating Factor.
 

PAF הוא חומר המשתחרר מתאי לימפה ופועל כמעורר דלקת וכמגביר צימות של טסיות דם. גינקולידים הם מעכבים תחרותיים ל-PAF. הם נוגדים עודף קרישיות של הדם ולכן הגינקו הוא מדלל דם יעיל ומסייע לשיפור זרימת הדם.

הסינים הקדמונים השתמשו בגינקו לטיפול באסתמה ובמחלות אלרגיות של דרכי הנשימה. שימוש זה מקובל כיום גם ברפואת הצמחים המערבית. גינקו מומלץ לשימוש לגילאי 50 ומעלה, למניעת איבוד זיכרון וירידה בפעילות של המוח, למניעת התפתחות של אלצהיימר, לשיפור כושר הלימוד והריכוז, לטיפול בזרימת דם לקויה.

 

גינקו משמש כמקור לתכשירים רבים. ניתן לצרוך אותו כצמח יבש, בקפסולות מהצמח, בתמצית יבשה תקנית (בריכוז 50:1) המכילה 24% פלבונואידים ו-6% טרפנים, וכן תכשירים סינתטיים למחצה.

 

מינון מומלץ

חליטה מהעלים: 2-4 גר' ליום
טינקטורה: 1:5 ב- 45% אלכוהול 3-5 מ"ל ליום
תמצית יבשה תקנית: 120-240 מ"ג ליום.

 

אינטראקציות עם תרופות

גינקו נוגד קרישה ולכן עלול לגרום לדילול יתר של הדם בצירוף עם קומדין או אספירין.

 

התוויות נגד

 יש להפסיק נטילת גינקו שבועיים לפני ניתוח.
 לנוטלים תרופות נוגדות קרישה מומלץ לקבל ייעוץ רפואי.

 

מרווה רפואית Salvia officinalis

 

מרווה הוא סוג המשתייך למשפחת השפתניים, Labiatae. כ-20 מיני מרווה גדלים בר בארץ, שניים מתוכם נחשבים לבעלי סגולות רפואיות: מרווה משולשת  (Salvia fruticosa), שהוא מין אנדמי בארץ, ומרווה ריחנית (Salvia dominica), שפורח בצבע לבן. מרווה רפואית גדלה בר באירופה ובארצות ים תיכוניות. ברפואה המסורתית בת אלפי השנים, במצרים, ביוון, ברומא וברפואה הפרסית והערבית, המרווה ידועה כצמח המסייע לשיפור הזיכרון וכושר החשיבה.

המחקר על המרווה כצמח הפועל על מערכת העצבים המרכזית החל רק בשנים האחרונות, אבל התוצאות מעודדות. המין הראשון שנבדק היהSalvia lavandulaefolia ואחריו נבדקה גם מרווה רפואית. פעילות על המוח נמצאה בשמן הנדיף ובמיצוי אלכוהולי. מרווה הוא צמח זמין, חסר רעילות, אנטי בקטריאלי פעיל ומכווץ (אסטרינג'נט). הוא מומלץ לשימוש במחלות זיהומיות של העור, הכבד מערכת העיכול והנשימה.

מרווה מכילה ריכוז גבוה של פלבונואידים וטאנינים, שאחראים לפעילות נוגדת החמצון של הצמח. כאשר נתנו מיצוי אלכוהולי לחולי אלצהיימר, חל שיפור משמעותי בחולים שהיו בשלב התחלתי של המחלה.12 ההשפעה על חולי אלצהיימר נובעת משילוב של שני מנגנונים:

 

 עיכוב האנזים כולין אסטראז (האנזים שמפרק אצטילכולין) – כשמעכבים אותו רמת האצטילכולין עולה.
 הפעילות נוגדת החמצון של הצמח.

 

המינון המומלץ

חליטה הוא 1-4 גרם, 3 פעמים ביום.

 

התוויות נגד

נשים בהיריון, נשים מיניקות. מרווה רפואית מכילהכמויות גבוהות יחסית של תויון (thujone)- חומר שעלול לפגוע במערכת העצבים כאשר היא חלשה) ולכןהשימוש בצמח אינו מומלץ לילדים ולחולי אפילפסיה.

 

סיכום

הצמחים מייצרים מגוון רחב של נוגדי חמצון כדי להגן על עצמם. כשאנו צורכים נוגדי חמצון צמחיים, הם מתפזרים בגופנו ומספקים הגנה חשובה ביותר לרקמות ואברים שונים. נוגדי החמצון העוברים את מחסום דם-מוח חודרים אל המוח ופועלים עליו: הם מגינים על תאי העצב, מסייעים לשיפור הפעילות הקוגניטיבית, מונעים מחלות ניווניות ומסייעים לשמור על תפקוד המוח לאורך זמן.

 


 

1. Golden TR. et al. Oxidative stress and aging: beyond correlation. Aging Cell, 1: 117-123, 2002.
2. Sokoloff L. et al. Determinants of nutrients to the brain. In: Wurtman RJ. Wurtman JJ. Eds. Nutrition and the brain. Vol. 1, Raven Press, New York, 1977, p. 87-139.
3. Joseph J. et al. Age-related neurodegeneration and oxidative stress: putative nutritional intervention. Neurol. Clin. 16: 747-755, 1998.
4. Martin A. et al. Effects of fruits and vegetables on levels of vitamins E and C in the brain and their association with cognitive performance. J. Nutr. Health Aging 6: 392-404, 2002.
5. Youdim KA. Joseph J. A possible emerging role of phytochemicals in improving age-related neurological dysfunctions: a multiplicity of effects. Free Radic. Biol. Med. 30: 583-594, 2001.
6. Gage FH. Multipotent progenitor cells in the adult dentate gyrus. J. Neurobiol. 36: 249-266, 1998.
7. Kurkin VA. Zapesochnaya GG. Chemical composition and pharmacological properties of Rhodiola rosea. Chemical and Pharmacological Journal (Moscow), 20: 1231-1244, 1986.
8. Komar VV. et al. Effect of Rhodiola rosea on the human mental activity. Pharmaceutical J. 36: 62-64, 1981.
9. Perkov VD. Effects of alcohol aqueous extract from Rhodiola rosea L. roots on learning and memory. Acta Physiol. Pharmacol. Bulg. 12: 3-16, 1986.
10. Solomon PR. et al. Ginkgo for memory enhancement: A randomized controlled trial. JAMA, 288: 835-840, 2002.
11. Crews WD et al. The Neuropsychological Efficacy of Ginkgo Preparations in Healthy and Cognitive Intact Adults. Herbalgram 67: 43-62, 2005.
12. Akhondzadeh et al. Salvia officinalis extract in the treatment of patients with mild to moderate Alzheimer’s disease. J. of Clinical Pharmacy and Therapeutics, 28: 53-59, 2003.
 
 
 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 


 

עבור לתוכן העמוד