כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



צמחי מרפא אנטי-הפטוטוקסיים (נוגדי רעילות הכבד) - מאת דבירה מרקין M.Sc

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

מדי יום אנו נחשפים לרדיקלים חופשיים ולחומרים רעילים, הן ממקורות חיצוניים והן כתוצר לוואי של תהליכים מטבוליים בגוף. האיבר העיקרי בגופנו, שאחראי לנטרול ולסילוק של חומרים אלה, הוא הכבד. תפקיד זה מצטרף לשורת תפקידים ארוכה של הכבד, ביניהם: מטבוליזם של חלבונים


מדי יום אנו נחשפים לרדיקלים חופשיים ולחומרים רעילים, הן ממקורות חיצוניים והן כתוצר לוואי של תהליכים מטבוליים בגוף. האיבר העיקרי בגופנו, שאחראי לנטרול ולסילוק של חומרים אלה, הוא הכבד. תפקיד זה מצטרף לשורת תפקידים ארוכה של הכבד, ביניהם: מטבוליזם של חלבונים ושומנים, ייצור מיצי מרה, פירוק וסילוק עודפי הורמונים, איזון רמת הסוכר בדם וייצור חלבונים שמשתתפים בתגובה החיסונית.

צמחי מרפא שתומכים בפעילות הכבד, מתחלקים לקטגוריות שונות, על-פי אופי פעילותם:

הפטיק hepatic: מסייע לתפקוד אופטימלי של הכבד, באמצעות תמיכה בפעילות אנזימטית ובתהליכים מטבוליים שמתרחשים בכבד.

כולרטי choleretic: מעודד ייצור מרה על-ידי הכבד.

כולגוגי cholagogue: מעודד זרימת מרה.

הפטו-פרוטקטיב - hepato-protective: מגן על הכבד מפני רעלים שונים.

הפטו-רסטורטיב: hepato-restorative: מסייע לחידוש תאים ולשיקום הכבד לאחר פגיעה.

אנטי הפטו-טוקסיים: צמחי מרפא "נוגדי רעילות כבד". במושג זה נכללות שתי הקטגוריות האחרונות: צמחי מרפא שמגנים על הכבד מפני פגיעה וצמחי מרפא שמסייעים בשיקום כבד שנפגע.

על מנת להבין את הצורך בצמחי מרפא אנטי הפטו-טוקסיים, חשוב להבין את מנגנון נטרול הרעלים שמתרחש בכבד.

לגוף שלוש דרכים לטיפול ברעלים: סילוק ישיר של חומרים דרך הכליות או הריאות או סילוק חומרים נדיפים שמגיעים ישירות לריאות; אחסון חומרים מסיסים בשומן ברקמות שומניות; פירוק וסילוק על ידי הכבד. חומרים מסיסים בשומן מגיעים לכבד. שם הם עוברים ביו-טרנספורמציה, תהליך שבו החומר השומני הופך לחומר מסיס במים. לאחר תהליך זה, החומרים שהתקבלו מופרשים החוצה דרך השתן או המרה.

תהליך הביו-טרנספורמציה

תהליך הביו-טרנספורמציה מתרחש בשני שלבים, ומעורבות בו שתי מערכות אנזימתיות.

שלב I: מערכת אנזימתית בשם ציטוכרום P-450 הופכת את המולקולה השומנית למולקולה יותר מגיבה. מצב זה מאפשר בהמשך למולקולה זו להתחבר לחומר נוסף, שיהפוך אותה למסיסה במים. במהלך שלב זה נוצרים, כתוצר לוואי, רדיקלים חופשיים.
שלב II: הצמדת חומר מסיס במים (חומרים כגון: גלוטטיון, גליצין, סולפט, חומצה גלוקורונית) למולקולה שהתקבלה בשלב I. שלב זה מתחלק למסלולים שונים, בהתאם למולקולה המוצמדת. בתהליך זה מתקבל חומר מסיס במים. אם המולקולה גדולה יחסית, היא תופרש דרך המרה לצואה. מולקולה קטנה יותר תעבור דרך הדם לכליות ושם תופרש החוצה דרך השתן.
 

בתהליך שתואר, ישנם מספר שלבים בהם עשויה לחול פגיעה בכבד:
 

• לפני תחילת תהליך הביו-טרנספורמציה: חומרים רעילים מסיסים בשמן עשויים לפגוע בכבד.
• במהלך שלב I של הביו-טרנספורמציה: רדיקלים חופשיים שנוצרים, כאמור, כתוצר לוואי בשלב I ועלולים לפגוע ברקמות הכבד.
• שלב הביניים, שבין שלב I לשלב II, הוא לרוב המסוכן ביותר. לעתים, מולקולה הנמצאת בשלב זה, היא רעילה יותר מהחומר המקורי. מולקולות שסיימו שלב I בביו-טרנספורמציה וטרם נכנסו לשלב II, הן מולקולות מגיבות מאוד. מולקולה כזו עשויה להיקשר ל-DNA, לגרום למוטציות ומכאן לתהליכים סרטניים. היא עשויה ליצור תגובה עם חלבון תאי ולעורר תגובה חיסונית (מצב זה מתקשר להתפרצות מחלות אוטו-אימוניות) והיא עשויה לפגוע ישירות בכבד.

הכבד מצויד במנגנוני הגנה טבעיים מפני הפגיעות שתוארו. ויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון שמאוכסנים בכבד, וכן אנזימים נוגדי חמצון, מספקים לרוב הגנה לכבד. יחד עם זאת, ישנם מצבים, בהם עומס רעלים רב פוגע ביכולתו של הכבד להגן על עצמו. דוגמאות למצבים מסוג זה:

• עומס יתר של שלב II בביו-טרנספורמציה. למשל: במינון יתר של תרופות. מצב זה יגרום להצטברות רעלים תוצרי שלב I.
• עידוד אנזימי שלב I ללא המרצה מקבילה של אנזימי שלב II. דוגמאות לחומרים שממריצים סלקטיבית רק את אנזימי שלב I:אלכוהול בכמויות גבוהות, קוטלי מזיקים, תרופות ברביטורטיות, סיגריות.
• נטייה גנטית לחוסר פעילות או לפעילות ירודה של חלק מאנזימי שלב II.

צמחי מרפא אנטי הפטו-טוקסיים מסייעים להגנה על הכבד במצבים המתוארים. דוגמאות לצמחי מרפא שנחקרו והוכחו כאנטי הפטו-טוקסיים:
גדילן Silybum marianum (זרעים), שכיזנדרה Schizandra chinensis (פירות), ארטישוק Cynara scolymus (עלים).

גדילן Silybum marianum (זרעים)

צמח בר נפוץ בארץ ממשפחת המורכבים (Asteraceae), נחשב לצמח מרכזי להגנה על הכבד מפני רעלים ולשיקום הכבד לאחר פגיעה. שימושו ההיסטורי כצמח רפואי מתועד מזה 2,000 שנה לפחות. ב-30 השנים האחרונות נעשו עשרות רבות של מחקרים, בעיקר בתחום השפעתו על הכבד. מחקרים אלה מסבירים את המנגנונים השונים, אשר באמצעותם מגן הגדילן על הכבד: 1

פעילות נוגדת חמצון: נמצא שסילימרין (קבוצת פלבונואידים פעילה בצמח הגדילן) יעיל כנוגד חמצון לפחות פי 10 מוויטמין E, כאשר הם ניתנים במינונים זהים. בעכברים שקיבלו גדילן בכמות של 100mg/kg נמנעה פגיעה בכבד על-ידי ברזל, וזאת באמצעות פעילות נוגדת חמצון. 2

עידוד דה-טוקסיפיקציה באמצעות הגברת פעילות אנזימים, הן של שלב I (ציטוכרום P-450) והן של מסלולים מסוימים בשלב II. נמצא שגדילן מגביר רמת גלוטטיון (גלוטטיון אחראי לדה-טוקסיפיקציה של מגוון רחב של הורמונים, תרופות וכימיקלים) ביותר מ–35% אצל אנשים בריאים וביותר מ-50% בעכברים.

הגברת פעילות של אנזימים נוגדי חמצון בכבד: נמצא שגדילן מעלה את רמתו של האנזים נוגד החמצון סופראוקסיד דיסמוטאז בתאי תרבית.

עיכוב תהליכים דלקתיים: נמצא שגדילן מעכב את האנזים ליפו-אוקסיגנאז, שאחראי להיווצרות לויקוטריאנים (חומרים יוצרי דלקת). כדאי להזכיר שבמצבים דלקתיים יש ייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים ולכן עיכוב מצב דלקתי מפחית עקה חמצונית.

הגנה על הכבד מפני פגיעה על ידי רעלים שונים כגון: פחמן טטרה-כלוריד, גלקטוזמין, אתנול ומתכות כבדות. 2

ייצוב ממברנות תאי הכבד והפחתת חדירותן לרעלים שונים.

חידוש תאי כבד. מעניין לציין, שהשפעה זו חלה רק על תאים בריאים. נמצא שהצמח לא מעודד התרבות של תאים סרטניים בכבד. 1 מעבר לכך, דווח בספרות על מקרה של נסיגה ספונטנית של קרצינומה הפטו-צלולרית (סרטן כבד), 11 חודשים לאחר האבחון. החולה דיווח שהפסיק לצרוך אלכוהול וסיגריות, ולקח 450 מ"ג סילימרין ליום למשך עשרה חודשים, יחד עם תרופה להורדת רמת סוכר. 3

שיפור בתפקודי כבד במצבים של פגיעה על-ידי רעלים כימיים1  ובהפטיטיס ויראלי כרוני. שיפור זה נקבע לפי שיפור בערכים AST ,ALT (אנזימי כבד, רמה גבוהה שלהם בדם מעידה על פגיעה בתפקודי הכבד).

הפעילות האנטי הפטו-טוקסית של הגדילן מודגמת יפה ביכולתו להגן מפני הרעלת הפטרייה Amanita phalloides. לאורך ההיסטוריה הצטברו עדויות על אנשים שאכלו בטעות מהפטרייה (הדומה מאוד לפטריית מאכל, הנאספת ביערות) וניצלו מפגיעה בכבד וממוות לאחר שימוש בגדילן. דיווחים אלה נבדקו מחקרית. נטילת סילימרין לפני הרעלה על-ידי הפטרייה סיפקה 100% הגנה מפני נזק. כאשר סילימרין ניתן עשר דקות לאחר צריכת הפטרייה, עדיין חלה מניעה מוחלטת של ההשפעה הרעילה. כאשר סילימרין ניתן תוך 24 שעות, סילימרין עדיין מנע מוות והפחית בהרבה את מידת הפגיעה בכבד. 1

מינונים ואופן השימוש הקליני

זרעים טחונים או מרתח מהזרעים: 4-9 גרם ליום.
טינקטורה: 4-9 מ"ל ליום.
סטנדרטיזציה מקובלת1: סטנדרטיזציה נקבעת על-פי אחד החומרים שהוכחו כפעילים, סילימרין. הכמות המומלצת: 140 מ"ג סילימרין, 3 פעמים ביום.
תמצית יבשה תקנית: מכילה 80% סילימרין. יש ליטול ממנה 175 מ"ג 3 פעמים ביום.

• לציטין משפר ספיגה של סילימרין. לשיפור ההשפעה של גדילן, מומלץ ליטול אותו יחד עם לציטין.2
• הצמח בטוח לנשים בהיריון ולנשים מיניקות (גדילן משמש גם להגברת חלב אצל נשים מניקות).

תופעות לוואי

נדירות מאוד. דווח על מקרים בודדים של תגובה אלרגית לצמח (אצל אנשים רגישים למשפחת המורכבים). בבדיקת תופעות לוואי, אחוז אחד מבין הנבדקים הגיב בהפרעות עיכול קלות.
הצמח בטוח לשימוש לטווח ארוך.

ארטישוק Cynara scolymus (עלים)

השם המדעי: קנרס תרבותי

צמח זה, גם הוא ממשפחת המורכבים (Asteraceae), משמש מזה אלפי שנים לתמיכה בכבד, לעידוד ייצור מרה, להורדת כולסטרול וטריגליצרידים, להגנה על הכבד מפני רעלים שונים ולשיקום הכבד לאחר פגיעה.

פעילות אנטי הפטו-טוקסית מגובה במחקרים:2

הגנה מפגיעת רעלי כבד: החומרים הפעילים cynarine וחומצה קפאית וכן המיצוי השלם של עלי ארטישוק הגנו מפגיעה בכבד על-ידי הרעלים גלקטוזמין ופחמן טטרה-כלוריד. הוסק כי השפעה זו נובעת מתכונות נוגדות חמצון של עלי הארטישוק.

הגנה מפני נזקי חמצון: מיצוי מימי של עלי ארטישוק נמצא מגן מפני נזק חמצוני, שנגרם לתאי כבד של עכברים על-ידי הרדיקל החופשי הידרופרוקסיד. מיצוי זה נשאר יעיל גם לאחר הרתחה.

שיקום ועידוד התחדשות של תאי כבד: מיצוי מימי שניתן אורלית לעכברים, עודד רגנרציה ושיקום של תאי כבד. פעילות זו גובתה במחקר עוקב, שבו נקבע, כי העלים יעילים מהשורש בהשפעתם זו על הכבד.

מינונים ואופן השימוש הקליני

שימו לב: השימוש הרפואי הוא בעלים, ולא במצעית הפרח או בעלי המעטפת, שאותם נהוג לאכול.

לתמיכה בכבד: חליטת תה מעלי ארטישוק – 1.5-4 גרם ליום.
להורדת כולסטרול וטריגליצרידים: 9-15 גרם ליום.
טינקטורה: 3-8 מ"ל ליום. 2

הצמח בטוח לשימוש ממושך. מותר לנשים בהיריון ולנשים מניקות. לא צפויות תופעות לוואי. מאחר שהצמח ממריץ מרה, הוא אינו מתאים לאנשים הסובלים מחסימת מרה. במקרים של חול ואבני מרה, ניתן לצרוך עלי ארטישוק אך ורק בפיקוח מקצועי.

שכיזנדרה Schisandra chinensis (פירות)

צמח זה, ממשפחת שסועת האבקנים (Schizandraceae), שמקורו בסין, נקרא Wu Wei Zi - הפרי בעל חמשת הטעמים. על-פי התפיסה הסינית, טעמים שונים משפיעים על איברים שונים בגוף, ומכאן שפרי בעל חמישה טעמים, הוא בעל השפעה רחבת טווח במיוחד.

בהקשר לכבד, שכיזנדרה מגינה על הכבד באמצעות מנגנונים שונים4. במחקרים נמצא, ששכיזנדרה הגנה על הכבד מפני נזק מפחמן טטרה-כלוריד ומפני רעלים נוספים. מניחים, שהשפעה זו נובעת מעיכוב חמצון שומנים. בבדיקת פעילות אנטי-אוקסידנטית, שכיזנדרה הוכחה כיעילה מוויטמין E, כשאלה נבדקו בריכוזים זהים.

שכיזנדרה מגבירה פעילות של שני שלבי האנזימים של הכבד, Phase I, Pahse II. 11,12

במחקר שהתפרסם בבטאון Planta Medica דווח, שחומר פעיל בשכיזנדרה, בעל מבנה כימי של ליגנן, עודד התחדשות תאי כבד בעכברים.5 שכיזנדרין B, מרכיב נוסף בשכיזנדרה, נמצא כמגביר עמידות של תאי כבד בתנאי עקה חמצונית.4

בנוסף להשפעה המתוארת על הכבד, נמצא ששכיזנדרה מגנה על תאי המוח מפני נזק חמצוני. 6,7 כמו כן, הוכחה פעילות של עיכוב תאים סרטניים. שכיזנדרה עיכבה התרבות תאי סרטן עור בעכברים 8.Gomisin A, חומר פעיל נוסף שבודד מהצמח, הראה עיכוב של הפטוקרצינוגנזיס (סרטן כבד) בעכברים.

מינונים ואופן השימוש הקליני4

פירות יבשים במרתח: 1.5-6 גרם ליום,
טינקטורה: 3-12 מ"ל ליום.
התוויות נגד: אין לתת את הצמח לנשים בהיריון, בגלל השפעתו כמעודד התכווצויות של הרחם. מינון גבוה יכול לגרום לצרבות ולגסטריטיס.

סיכום

שלושת צמחי המרפא שתוארו לעיל מדגימים מנגנונים שונים, אשר באמצעותם מתקבלת השפעה אנטי הפטו-טוקסית. צמחי מרפא אנטי הפטו-טוקסיים נוספים הם: כורכום Curcuma longa; הצמח הסיני בופלאורום .Bupleurum spp; רוזמרין Rosemarinus officinalis. רוזמרין לא נחשב ל"צמח כבד" קלאסי בשימוש המסורתי, מלבד אזכורים לגבי פעילותו ככולורטי (מעודד הפרשת מרה), אולם הוא הוכח במחקרים, כמעכב אנזימים של שלב I בכבד (P-450) ומעודד אנזימים של שלב II (קינון רדוקטאז וגלוטטיון טרנספראז)9 . כמו כן, נמצא שרוזמרין הינו נוגד חמצון חזק במיוחד.10

צמחי מרפא אנטי הפטו-טוקסיים מהווים, במובן מסוים, גשר בין התפיסה הקונבנציונלית לבין התפיסה הטבעית ההוליסטית. אלה צמחים בעלי תיעוד היסטורי נרחב כ"צמחי כבד", אשר מחקרים מדעיים סיפקו הוכחה והסבר להשפעותיהם על הכבד. צמחי המרפא שהוזכרו בטוחים לשימוש ומתאימים לשימוש ממושך, כהגנה מפני רעלים שאנו נחשפים אליהם מידי יום. צמחי מרפא אלה מעניקים יתרון מיוחד לסובלים ממחלות כבד או לבעלי כבד פגוע, הודות ליכולתם לעודד התחדשות תאי כבד. צמחי מרפא אלה עשויים להוות פתרון אופטימלי לאנשים שזקוקים לתרופות קונבנציונליות, אך חוששים מנזקי תרופות אלה לכבד.

ייתכן שבעקבות ההיכרות עם צמחי מרפא אנטי הפטוטוקסים, תתפתח גישה אינטגרטיבית לטיפול במחלות כרוניות: גישה שמשלבת טיפול תרופתי, במידת הצורך, יחד עם צמחי מרפא שמגנים מנזקי התרופות ומסייעים לשמירה על בריאות הגוף. 

 


 
  
1.  Murray, M.T. (1995) The Healing Power of Herbs. Prima Publishing, Rocklin. 
2.  Bone K& Mills S. (2000). Principles and practice of Phytotherapy. Churchill Livingstone, London. 
3.  Rossmann M, Hoermann R, Weiss M et al. American Journal of Gastroenterology. 1995;90 (9):1500-1503. 
4.  Bone, K. (2001). Clinical Applications of Ayurvedic and Chinese Herbs. Phytotherapy Press. Queensland. 
5.  Kubo, S: Planta Medica (1992) 58, 489 . 
6.  Xue, JY et al: Free Radical Biol Med (1992) 12, 127. 
7.  Lin TJ et al: Biomed Environ Sci (1992)5,57. 
8.  Yasukawa, K et al: Oncology (1992)49,68. 
9.  Offord, E.A., et al (1997). Rosemary extract and camasol stimulate rat liver glutathione-S-transferase and quinine reductase activities. Cancer Letters, 114: 275-81. 
10.  Jones, C (2003). Rosemary's Whole-Plant Properties Counter Cancer.
www.healthwell.com/hnbreakthroughs/july98/rosemary.cfm?path=hw 
11.  Zhu M, Yeung RY, Lin KF, Li RC (2000). Improvement of phase I drug metabolism with Schisandra chinensis against CCl4 hepatotoxicity in rat model. Planta Med. Aug; 66(6), 521-525. 
12.  Ip SP, Poon MK, Che CT, Ng KH, Kong YC, Ko KM (1996) Schisandrin B protects against carbon tetrachloride toxicity by enhancing the mitochondrial glutathione redox status in mouse liver. Free Radic Biol Med 21 (5) 709-712. 
 

 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד