כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



הטיפול באקזמה באמצעות צמחי מרפא - מאת מאיר וינקלר MD

למאמרים נוספים מאת המחבר הקישו כאן

אקזמה היא מצב דלקתי של העור, שנוצר בגלל מגוון סיבות חיצוניות ופנימיות. אקזמה אקוטית מופיעה בצורה של אודם ונפיחות מגרדת של העור. הגבולות שבין האקזמה לעור הבריא מטושטשים

 

אקזמה היא מצב דלקתי של העור, שנוצר בגלל מגוון סיבות חיצוניות ופנימיות.
אקזמה אקוטית מופיעה בצורה של אודם ונפיחות מגרדת של העור. הגבולות שבין האקזמה לעור הבריא מטושטשים. בנוסף לאודם יכולים להופיע חטטים ושלפוחיות, שעלולות להיות גדולות ולהתמזג לצורה של אבעבועות. כעבור זמן, הנגע העורי יכול להתכסות בסוגי קרומים, שנפתחים מאוחר יותר, והאקזמה עלולה להיהפך לרטובה.

באקזמה כרונית, שנמשכת לאורך תקופת זמן, יש פחות שלפוחיות, היא פחות נוזלית והיא מתעבה ומתקלפת יותר. עם הזמן, הצבע של הנגע העורי מתכהה בגלל פיגמנטציה של העור. המראה המתקבל הוא של עור מעובה, כהה יותר מסביבתו, סדוק ומחורץ. בחלק מסדקים וחריצים אלו הדלקת פעילה והם כואבים, אדומים ומגרדים.

אקזמה ממקור חיצוני

הסיבות החיצוניות לאקזמה הן חומרים הבאים במגע ישיר עם העור ופוגעים בו - החל מפריטי לבוש שעשויים מחומרים טבעיים כמו חגורת עור, או חומרים לא אורגניים כגון צמיד ושרשרת מתכת של שעון, אליהם מצטרפים חומרים כימיים שונים, כגון חומרי כביסה או חומרי ריסוס בשימוש ביתי, בגדים מחומרים סינתטיים שונים, מוצרי קוסמטיקה שעברו תהליכי עיבוד ושימור ועוד. תכשירים אלו, במגע עם העור, מעוררים פעילות של תאי דלקת שונים, שמפרישים חומרי דלקת שונים, הממשיכים את התהליך הדלקתי.

המקרים החיצוניים קלים יותר לטיפול, כי כשמאתרים את האלרגן החיצוני של העור, ניתן להימנע ממנו. טיפול חיצוני בצמחי מרפא מזרז את החלמת העור.

אקזמה ממקור פנימי

באקזמה ממקור פנימי, האלרגנים נספגים דרך מערכת הנשימה או מערכת העיכול. לרוב, ספיגת אלרגנים דרך מערכת הנשימה, גורמת לגירוי מיידי של רירית דרכי הנשימה ולדלקת של רירית דרכי הנשימה עם ליחה דלקתית, שיעול וקוצר נשימה. אלרגנים הנספגים דרך מערכת הנשימה משפיעים פחות על העור, בהשוואה לאלרגנים הנספגים דרך מערכת העיכול.

האלרגנים במערכת העיכול, כמו שאר דברי המזון, נספגים בדופן המעי ומועברים דרך מערכת כלי הדם הפורטליים לכבד. הכבד מפרק ומנטרל רעלים וחומרים לא רצויים. אולם חלק מהחומרים האלרגנים ממשיכים את דרכם מהכבד לזרם הדם ומגיעים לרקמות הגוף השונות. הם מגיעים לפני העור דרך נימי הדם של הרקמה התת-עורית ומפעילים שם תאים גורמי דלקת. האקזמות מופיעות על העור בזמנים שונים או באזורי גוף שונים, באחת הצורות שתוארו כאן. חומרי דלקת זהים פועלים בעור בסוגי אקזמה שונים, אם כי האלרגן שעורר אותם יכול להיות שונה. פעמים רבות אי אפשר לגלות קשר בין אקזמה לבין חומר אלרגני. סיבות גנטיות גורמות לנטיית מערכת החיסון של הגוף להגיב תגובה אלרגית לחומרים שונים. הדבר גלוי יותר במקרים של אטופיק דרמטיטיס, שהיא אקזמה הקשורה לאנשים עם אלרגיה של דרכי הנשימה ודלקת של העור. תאים שאחראים על התגובה האלרגית בגוף, מגיבים אצל אנשים עם נטייה גנטית לכך, לאחר מפגש עם חומרים שאינם גורמים לתגובה אצל אנשים אחרים.
 

מצבי דחק מחמירים את התגובה האלרגית של הגוף, בגלל ההשפעה של הורמוני הדחק על מערכת החיסון.

 

לעתים חיידקים או וירוסים מצטרפים לדלקת האלרגית של העור. במקרה זה, מצב האקזמה מחמיר והנגע העורי משתנה. מופיעה מוגלה, או אשכולות של שלפוחיות ותופעות עוריות נוספות.

לרוב, אנשים שסובלים מאקזמה, מגיעים אליי לאחר מספר שנים שבהן סבלו מהנגע העורי וקיבלו טיפולים חיצוניים רבים במשחות סטרואידיאליות. הם יודעים לספר, שהאקזמות פעילות לפעמים יותר ולפעמים פחות, ומתבטאות בתקופות של גרד מוגבר ותקופות של שקט יחסי. הורים מביאים למרפאתי ילדים שמרוב גירוד פצעו את האזור הנגוע בעור וכתוצאה מכך התפתחו זיהומים באזור האקזמה.

בשלב ראשון, אני מבקש פרטים לגבי אלרגיות שהמטופל יודע על קיומן. אלו עלולות להיות אלרגיות של דרכי הנשימה, אלרגיות למגע חיצוני עם חומרים שונים. אני מברר אם יש נטייה משפחתית לאלרגיה של העור או של דרכי הנשימה. בדיקות דם של מטופל יכולות להראות נטייה שלו לאלרגיה, כאשר יש ריבוי תאי דם לבנים מסוג אוזינופילים.

ישנם מטופלים שביצעו תבחינים (tests) לאלרגיה. בתבחינים אלו מזריקים לעור כמות קטנה של חומרים סביבתיים שידועים כגורמי אלרגיה, כמו פריחה של עצים וצמחים שונים. נפיחות אדומה ודלקתית בנקודות ההזרקה של האלרגן מראות, שתאי אלרגיה המצויים בעור, באו במגע עם חומר שהנבדק רגיש אליו, והחלו להפריש חומרי דלקת.

לאחר הבירור של קשר אפשרי בין אלרגן חיצוני לאקזמה העורית, אני ממשיך ובודק קשר אפשרי בין דברי מזון לאלרגיה עורית. במקרים נדירים יודע מטופל שבא אלי לייעוץ  על אודות קיומו של מזון שגורם לו פריחה או אקזמה וממשיך לאכול מזון זה. אני מרחיב את הבירור לגבי סוגי מזון והרגלי אכילה של המטופל: מברר אם קיים קושי בעיכול דברי מזון מסוימים, מברר לגבי תקינות כללית של פעולת מערכת העיכול, לגבי צרבות, עודף גזים, עצירות. לאחר סיום הבדיקות על מקור פנימי אפשרי של האקזמה, אני משלים את האנמנזה בדבר מצבו הגופני הכללי של המטופל: שואל אותו על אורח חייו, על שינויים שחלו אצלו לאחרונה, על מצבי דחק. פרטים אלו יכולים להסביר החמרה במצב האקזמה, שבגללה פנה אליי לייעוץ.

את הבדיקה הגופנית אני מתחיל באזור הנגע העורי. לרוב מדובר באקזמה כרונית "יבשה". מיקום האקזמה חשוב וכן צורתה. אקזמה בכף הרגל, ובמיוחד בין אצבעות הרגליים, עלולה להיות מזוהמת בפטרת ואף בחיידקים. לרוב, אקזמות בכפות הידיים מחמירות בחשיפה לחומרי ניקוי. אצל ילדים רצוי לבדוק היטב האם יש סימנים לזיהומים עוריים מחיידקים, המצויים באזור הנגע העורי. לאחר בדיקת העור הנגוע, שבגללו פנה המטופל לייעוץ, אני משלים את הבדיקה הגופנית, תוך שימת לב מיוחדת למערכת העיכול: נפיחות בגלל גזים-[מטאוריזם] מעודף חיידקים לא רצויים, רגישות באזור כיס המרה, חום או רגישות באזור הקיבה שברום הבטן, סימני מלאות של המעי הגס.

החלק הטיפולי מתחיל בסיכום הממצאים הגופניים והמידע שקבלתי בתשובה לשאלותיי. אני מציג למטופל ידע וממצאים שקשורים למצב עורו. במקרה שהמטופל אוכל מזון שעלול לגרום לנגע העורי, או מזון שמזיק לגוף, אני מייעץ לו להימנע. במידת הצורך אני מתווה למטופל עקרונות תזונה בריאה, בקווים כלליים.

מבין צמחי המרפא הרבים שמרפאים את העור, אדגים כמה צמחים חשובים, הפועלים בדרכים שונות כנוגדי דלקת. צמחים שכונו מטהרי דם, מנקי כבד, מנקי כליות. צמחים שיש בהם חומרים הבולמים את הפעילות הדלקתית של תאי מערכת החיסון. מנגנונים שבעזרתם "מנקים" החומרים הצמחיים את רקמות הגוף והעור מעודף חומרים דלקתיים. צמחים נוגדי דלקת שמשפרים את מצבו של העור המגורה. במחקרים של העשורים האחרונים התגלה המנגנון הפיזיולוגי נוגד הדלקת של צמחים.

זקן תירס (Zea mais)

השתמשו בצמח לניקוי כליות, לניקוי הדם מחומרי דלקת.
זקן תירס ידוע בעיקר הודות ליכולתו לשכך מצבים דלקתיים של מערכת השתן ולשפר הפרשת שתן מהכליה. הצמח נחשב כמטהר כללי של הגוף, בעיקר בזכות השפעתו על הכליות. משתמשים בו בשימוש חיצוני לטיפול בנגעי עור אצל תינוקות וילדים. השימוש הפנימי בצמח הוא בחליטות, למצבים דלקתיים שונים של הגוף. זקן תירס הוא מרכיב בפורמולות צמחים לחולי דלקת מפרקים, ומשתמשים בו למבוגרים עם אקזמה של העור. במחקרי מעבדה חדישים התגלה מנגנונים נוגדי דלקת של הצמח:

ציטוקינים הם חומרים מעוררי דלקת, כמו TNF. הם גורמים בין היתר להיצמדות כדוריות דם לבנות לתאי אנדותל של הגוף, ולשפעול התאים הלבנים. הפעלת המערכת הדלקתית בגלל הציטוקינים, מעוררת עלייה ניכרת במולקולות שגורמות דלקת, והתהליך הדלקתי הולך ומתגבר.

בניסויי מעבדה, כאשר ניתן מיצוי אתנולי של זקן תירס, נצפתה יכולת משמעותית שלו לבלימת הציטוקין TNF, ואפילו לבלימת ההשפעה של הליפופוליסכריד (LPS) שמצמידים תאי דם לבנים - מונוציטים - לתאי האנדותל. המחקר הראה אופן פעולה נוגדת דלקת של זקן התירס.1

קיסוסית (Smilax spp. - Sarsaparilla)

הצמח מנקה את הדם מחומרי דלקת ומגן על הכבד.
הוא מוכר שנים רבות ונמצא בשימוש במערב ובמזרח. תכונות נוגדות דלקת רבות יוחסו לו, כמו גם יכולות אנטיביוטיות. הצמח מגן על תאי הכבד מפני גורמי דלקת, שגורמים נזק כבדי. הצמח משמש לטיפול נגד דלקות של העור. הוא רכש בעבר מוניטין רב בטיפול נגד פסוריאזיס בפרט ונגעי עור דלקתיים בכלל. החומרים הפעילים בצמח הם ספונינים כמוsarsasaponin,, חומרים סטרואידיאליים כמו sitosterol, stigmasterol, pollinastanol - שהם "חומרי הכנה" לסטרואידים של הגוף.

בשנים האחרונות גילו מכניזם נוגד דלקת של הצמח. ב-2004 פורסם מחקר שמצא, כי flavonoid glycoside שמוצה מהצמח, הנקרא astilbin, מונע דלקת בכבד בגלל פעילות תאי לימפה מסוג T. בנוסף הפחית הצמח ייצור של tumor necrotic factor)  TNF). כתוצאה ממתן astilbin ירדה רמת אנזימי כבד (GPT, GOT, GGT) בדם. אנזימים אלו זולגים מתאי הכבד הפגועים אל מחזור הדם. בבדיקה מיקרוסקופית של רקמת הכבד (היסטולוגיה), נצפתה פגיעה מופחתת בתאי הכבד: מספרם של התאים הלבנים שגדשו את רקמת הכבד פחת בהרבה, נמק תאי הכבד נפסק.2

סרפד (Urtica spp)

עלי הסרפד מסייעים לטפל בדלקות מפרקים, מחזקים במצבי חולי ומטהרים את הגוף. הצמח נחקר בהקשר למספר תכונות רפואיות שלו. הוא ידוע כמנקה דם וכעוזר בדלקות מפרקים. בשל היותו נוגד דלקת משתמשים בו גם בטיפול בנגעי עור כמו אקזמה, סבוריאה ואקנה. הצמח משמש לטיפול בכליות ובדרכי השתן. הוא מרכיב חשוב בתערובות לטיפול בהפרעות של בלוטת הערמונית. מחקרים חדישים גילו, ששורש הצמח מפחית רמות של דהידורטסטוסטרון. הורמון גברי פעיל זה, נוצר מטסטוסטרון באמצעות האנזים אלפא רדוקטז. הסרפד מעכב את האנזים הזה, וכך יורדת כמות הדהידרוטסטוסטרון. בנוסף לכך הוא מעכב את התקשרות הטסטוסטרון לחלבון הנשא SHBG אשר נושא את הטסטוסטרון לבלוטת הערמונית.

לדהידרוטסטסטרון הגורם להגדלת הערמונית, יש גם השפעה רעה על העור - הוא מזרז נשירת שיער אצל גברים וגורם לשיעור יתר אצל נשים. דהידרוטסטוסטרון מגביר את שומניות העור ומזרז דלקות עור שומניות ואחרות. השפעתו השלילית ניכרת באקנה. העובדה שסרפד מעכב הורמון זה, יכולה להסביר חלק מהשפעתו לריפוי העור.
 

הסרפד נחקר בעבר בהיבטים נוספים.

מחקר חדיש, שבוצע באוניברסיטת ברלין,3 בדק את ההשפעה הנוגדת דלקת של הסרפד. מחלות מפרקים דלקתיות מאופיינות בהרס המבנה התוך-תאי, שנגרם בעיקר מפעילות של ציטוקינים. חסימה של גורמי דלקת אלו ושל חומרי דלקת נוספים שנובעים מהם, היא מטרת החומרים נוגדי הדלקת בריאומטולוגיה. במיצוי עלי סרפד התגלה חומר בשם הוקס אלפא הפועל כבולם אינטרלוקן (אינטרלוקן הוא חומר מעורר דלקת). כאשר שמו תאי סחוס בתוך תמיסה עם אינטרלוקן והוקס אלפא, נמנעה הופעה של חומרי הדלקת.

לדעת החוקרים מגרמניה, גילוי המנגנון נוגד הדלקת הזה ב- 2002, מסביר את ההשפעה המוכרת, הנוגדת דלקת, של עלי סרפד. גילויו של הוקס אלפא בסרפד הוא בעל משמעות לפיתוח תכשירים נוגדי דלקת יעילים חדשים, על בסיס מיצוי מסרפד.

כשבוחנים את רקמת העור של חולי אקזמה מוצאים סימני דלקת עם צמיחה לא סדירה של תאי אפיתל ושינויים רבים בשכבות העור. הטיפול באקזמה נעשה בעזרת צמחים שבולמים את התהליך הדלקתי של העור; לאחר ניקוי העור יש צורך בצמחים שעוזרים להגלדה ולצמיחה מחודשת של תאים. להלן שתי דוגמאות של צמחי מרפא, המזרזים החלמה והגלדה של עור (צמחים רבים משמשים למטרה זו).

אלוורה (Aloe vera)

צמחי האלוי הרבים שייכים למשפחת השושניים (Liliaceae). הג'ל של הצמח נוצר בתאי פרנכימה שממוקמים במרכז העלה, והוא מכיל מונו ופולי סכרידים, ליגנן, חומצה סליצילית, ספונינים, סטרואידים ועוד. ג'ל טרי מכיל חומרים פרוטיאוליטים, שעוזרים בניקוי תאי עור מתים, ויטמינים: A , B12, C, E, תיאמין (thiamine), ניאצין (niacin), חומצה פולית ומינרלים שונים הנחוצים לחידוש רקמת העור. לפני עשור התגלה בג'ל האלוי חומר נוגד דלקת מיוחד: C-glucosyl chromone.4 בנוסף, נמצא שג'ל אלוורה מזרז סינתזה של קולגן בעור הפגוע ומעלה את כמות החומצה ההיילורונית. הוא משדרג את הרכב הקולגן וגורם לקישורים מצולבים בין סיבי הקולגן.5
בביטאון רפואי של ניתוחי עור במחלות סרטן, תוארה הבראה מזורזת בעזרת ג'ל אלוי, בעור פנים ש"קולף". תוך שישה ימים נוצר אפיתל חדש באזורים שטופלו בג'ל אלוי.6

בזכות החומרים המצויים בצמח, יש ייצור מוגבר של תאים חדשים בעור ונוצרת רקמת אפיתל חדשה. הצמח מזרז הגלדה וחיפוי של נגעי עור. אלוורה מזרז סינתיזה של חומרים נוגדי חמצון, אשר חשיבותם רבה, בגלל ריבוי של רדיקלים חופשיים מחמצנים באזורי פירוק ובנייה של רקמות. נוגדי החמצון מגינים מפני השפעות קרינה שונות ומפני התקפות של רדיקלים חופשיים על העור ועל רקמות נוספות.

סינפיטון - קומפרי (Symphytum officinale - Comfrey)

הצמח ידוע כמחזק רקמת חיבור ומזרז איחוי עצמות. חומר חשוב שנמצא בעלי הצמח הוא אלנטואין. החומר מרכך את העור החיצוני הנוקשה ומזרז התחדשות תאי עור, בזכות העשרת העור בחלבונים בונים. בשימוש חיצוני, אלנטואין מסייע לריפוי נגעי עור על ידי סילוק הרקמה הנגועה וייצור רקמה צעירה ובריאה. כיום פחת השימוש בחבישות מעלי קומפרי, מאחר שאלנטואין מיוצר גם באופן מלאכותי והוא בשימוש במספר תכשירי עור.

בנוסף לצמחים בעלי השפעה ישירה על העור, פעמים רבות יש להוסיף הרכבים שמותאמים אישית למטופל, כעזרה למערכת העיכול או למערכת הנשימה. מתח ועייפות ראויים לתשומת הלב של המטפל, וצמחים רבים וטובים עומדים לרשותו. 
 


 


  1. mariam S., Extract of corn silk (stigma of Zea mays) inhibits the tumour necrosis factor-alpha- and bacterial lipopolysaccharide-induced cell adhesion and ICAM-1 expression. Planta Med 1998 May; 64(4): 314-8

2. Wang J, Zhao Y, Xu Q. Astilbin prevents concanavalin A-induced liver injury by reducing TNF-alpha production and T lymphocytes adhesion. J Pharm Pharmacol. 2004 Apr;56(4):495-502

3. Schulze-Tanzil, G. de Souza, P. Behnke, B. Klingelhoefer, S.; Scheid, A. Shakibaei, M.: Effects of the antirheumatic remedy hox alpha - a new stinging nettle leaf extract - on matrix metalloproteinases in human chondrocytes in vitro. Histopathol 2002 Apr;17(2):477-85

4. Hutter J, Salmon M, et al. Anti-inflammatory C-glucosyl chromone from Aloe barbadensis. J Nat Prod. 1996;59(5):541-543.

5. Chithra P, Sajithlal G, et al. Influence of aloe vera on the glycosaminoglycans in the matrix of healing dermal wounds in rats. J Ethnopharmacol. 1998;59(3):179-186.

6. Fulton J. The stimulation of postdermabrasion wound healing with stabilized aloe vera gel-polyethylene oxide dressing . J Dermatol Surg Oncol. 1990;16(5):460-467.

 

 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד