השימוש בגליצרין ברוקחות צמחית – מאת אוריאל ארי גורפינקל

בס”ד

מבוא

גליצרין הוא אלכוהול תלת‑הידרוקסילי בעל מבנה קוטבי המאפשר המסה יעילה במים ובאלכוהול, ויכולת גבוהה לספוח לחות. ברוקחות צמחית גליצרין משמש הן כממס לחילוץ חומרים פעילים מסיסי‑מים, והן כחומר משמר וכבסיס לתכשירים פומיים וחיצוניים. אופיו המתוק והעדין הופך אותו לכלי מרכזי כאשר נדרשת חלופה לאלכוהול, במיוחד עבור ילדים, נשים הרות ואוכלוסיות רגישות.

הרעיון הפרמקולוגי שמאחורי השימוש בגליצרין

גליצרין כממס:

יעיל במיוחד למיצוי פוליפנולים, טאנינים, חומרים ריריים וחלק מהפלבונואידים.

מתאים לצמחים בעלי רכיבים מסיסי‑מים או ריריים, שבהם אלכוהול עלול לצמצם או לשנות את מרקם הריריות.

גליצרין כחומר משמר:

בריכוזים גבוהים הוא מפחית את פעילות המים וכך מעכב צמיחת מיקרואורגניזמים.

משמש כאלטרנטיבה לאתנול כאשר רוצים תכשיר יציב אך נטול אלכוהול.

גליצרין כנשא תרופתי:

המרקם הצמיג והטעם המתוק משפרים היענות טיפולית, בעיקר בסירופים ובטיפות לילדים.

הספיגה האיטית יחסית מאפשרת תגובה מתונה והדרגתית, ומתאימה למצבים כרוניים או רגישים.

שיטת האידוי: “תיקון” אלכוהול–גליצרין

הרעיון המרכזי בשיטת האידוי הוא שימוש באלכוהול כממס ראשוני עוצמתי לחילוץ רכיבים שאינם יוצאים היטב במים או בגליצרין, ולאחר מכן הסרתו והחלפתו בגליצרין, כך שהמוצר הסופי יהיה נטול אלכוהול אך עשיר בחומרים פעילים.

שלבי העבודה בקצרה:

1. מיצוי הידרו‑אלכוהולי ראשוני:

מבצעים מיצוי רגיל באלכוהול–מים, ביחס צמח/ממס מתאים (לדוגמה 1:3–1:5 בצמח יבש).

מסננים לאחר זמן המיצוי המקובל בין שבועיים לשלושה שבועות, ומשאירים את הנוזל בלבד (טינקטורה). ​

2. אידוי האלכוהול:

מחממים את הטינקטורה בעדינות באמבט מרים, אמבט חול או מזקקת זכוכית עם מעבה ישר ובקרה על הטמפרטורה באמצעות מד חום המחובר למזקקה.​

שומרים על טווח חום בין 78 ל- 80 מעלות המאפשר התאיידות אלכוהול בלי פגיעה משמעותית ברכיבים הפיטוכימיים.​

ממשיכים עד לצמצום נפח האלכוהול בתמיסה עד שנותרת הפאזה המימית המרוכזת בלבד. סימנים המעידים על סיום אידוי האלכוהול:

• היעלמות הטעם והריח האלכוהול החריף.
• צמצום התמיסה לנפח של המים ללא אלכוהול.

3. הוספת הגליצרין – “תיקון” רוקחי:

לאחר אידוי האלכוהול מוסיפים גליצרין צמחי טהור​ (מומלץ עם כשרות).

כמות הגליצרין שמוסיפים תלויה בזמן המדף של המיצוי:                                                                    

לטווח קצר (עד כחודש וחצי): ריכוז גליצרין של כ‑30% מספיק לשימור בסיסי בתמצית שהוחלף בה האלכוהול.

לטווח בינוני–ארוך (מעל כחודש וחצי): מעלים את גליצרין הסופי לטווח שבין 40% ל‑50% כדי לשפר יציבות ושימור.

מערבבים עד קבלת נוזל אחיד. אפשר לערבב ידנית, אך יחד עם זאת, ערבוב עם מוט ערוב ידני מייעל את התהליך. הרכיבים שחולצו ע”י אלכוהול נותרים מושעים בגליצרין.

גליצרין כממס במקום אלכוהול

כאשר יש מניעה בריאותית או אין אפשרות להשתמש בטינקטורה אלכוהולית בגלל היעדר אלכוהול או סיבה אחרת, ניתן להכין מיצוי גליצריני מרוכז במקום אלכוהול, בריכוז כולל של כ‑50%–60% גליצרין, בהתאם לחלק הצמח (שורשים/קליפות דורשים לרוב אחוז גבוה יותר מאשר עלים ופרחים).

כך נוצר “גליצריט משופר” – תמצית המנצלת את כוח המיצוי של האלכוהול אך מתאימה קלינית לאוכלוסיות הנמנעות ממנו.​

בחירת אחוזי גליצרין לפי שימוש ומטרת שימור

א. אידוי אלכוהול מטינקטורה (“תיקון” תמצית אלכוהולית):

כאשר המיצוי מיועד לשימוש מידי או עד לטווח קצר (עד כחודש–חודש וחצי) , ומאוחסן בתנאים טובים (בקבוק כהה, מקום קריר ומוגן אור):

ניתן להסתפק בכ‑30% גליצרין סופי.

כאשר המיצוי מיועד לשימוש לטווח ארוך יותר (מעל חודש וחצי):

מומלץ להעלות את ריכוז הגליצרין לטווח 40%–50% כדי לשפר את יציבות התמצית ולהקטין סיכון לעובש ושמרים. בריכוז זה נשמר איזון בין צמיגות, נעימות בנטילה ויכולת שימור סבירה.

ב. גליצרין כממס ראשי במקום אלכוהול – מיצוי רק על בסיס גליצרין במקום בסיס אלכוהולי:

משתמשים בגליצרין בריכוז של כ‑50% עד 60%, בהתאם לסוג וחלק הצמח למיצוי שרפים, אך אפשר להגדיל את הריכוז עד 75%. שורשים קשים, קליפות וצמחים עשירי שרפים ושומן ייטיבו עם אחוז קרוב יותר ל‑60%, ואילו עלים ופרחים עדינים יכולים להסתפק בערכים הקרובים ל‑50% גליצרין, לרוב בשילוב עם חלק מימי או שומני נוסף לפי הצורך.                                                                                          

כאשר אומרים שהאחוז של גליצרין הואX , ונדרש להשלים את יתר הממס (ה-Yשחסר עד ל-100%), אזי משלימים עם מים, הידרוסול או מרתח. לדוגמה, לתמצית של 100 מ”ל נשתמש ב-60 מ”ל גליצרין ו- 40 מ”ל מים, מרתח או הידרוסול.

התאמת הממס לקבוצות צמחים

העיקרון התרפויטי המנחה הוא התאמת הממס לסוג החומר הפעיל וחלק הצמח, תוך שילוב שיטת האידוי מתאימה כאשר נדרש מיצוי ללא אלכוהול העיקרון הזה נכון גם למיצוים  גם על בסיס אלכוהול .

צמחים ריריים:

צמחים:             אלתיאה – נטופית , לחך, חלמית , זרעי בלאנגו, זרעי בזיליקום ועוד.

חומר פעיל:       פוליסכרידים ריריים מסיסי‑מים.​

ממס מומלץ:     גליצרין–מים ללא אלכוהול; יחסים המקובלים נעים סביב גליצרין גבוה ומים לשמירת הריריות. לדוגמה, גליצרין סופי מעל 30%–45% כאשר רוצים יציבות טובה יותר​ כמו עם זרעים או שורש (נטופית, זרעי בלאנגו או בזיליקום) נעדיף אחוז גליצרין גבוה יותר מזה שבעלים (חלמית). גם בזרעים של שיבולת שועל אפשר להפחית בכמות הגליצרין.

צמחי ספונינים ואדפטוגנים:

צמחים:             ויתניה, אסטרגלוס, ריישי, שוש‑קרח, סכיזנדרה.

חומר פעיל:       ספונינים וגליקוזידים, הדורשים לעיתים ממס ראשוני אלכוהולי–מימי.​

שיטה מומלצת:  מיצוי הידרו‑אלכוהולי בינוני (בין 40% ל- 45% אלכוהול בתמיסה), אידוי אלכוהול והשלמת גליצרין. לסיום, מקובל לכוון לריכוז גליצרין יחסית גבוה (כ- 45-50% לשימוש ארוך טווח, ועד 60% כשיש צורך בשימור מוגבר).

צמחים ארומטיים ועשירי שמנים אתריים:

צמחים:             מנטה, תימין, אכילאה, סמבוק.

חומר פעיל:       שמנים אתריים ותרכובות פנוליות נדיפות.

שיטה מועדפת: לעיתים נדרש מיצוי אלכוהולי עדין (25% עד 30% אלכוהול בתמיסה) ואידוי בטמפרטורה נמוכה, כדי שלא לאבד את השמנים האתריים, ולאחר מכן גליצרין כממס משמר ונעים לנטילה.

שרפים וצמחים ממריצי חיסון בעלי עוצמה בינונית עד חזקה:

צמחים:             מור, לבונה, אכינצאה,  שורש ופרחים אוניה דה גטו.

חומר פעיל:       שרפים ואלקלואידים שאינם מסיסים במים אלא בממס עשיר באלכוהול.

שיטה:               מיצוי באלכוהול גבוה ( שרפים 75% עד 95% אלכוהול שורשים 45% אלכוהול), אידוי, ואז הוספת גליצרין מרוכז (בסביבות 50%–60%).​

היבטים מעשיים וקליניים בשימוש בגליצרין

יתרונות קליניים:

מתאים לשימוש בילדים, נשים הרות, מטופלים רגישים לאלכוהול או בעלי רגישות במערכת העיכול.​

מאפשר הכנת סירופים נעימים לבליעה, עם טעם מתוק שמטשטש מרירות צמחית​.

בטיחות ופארמקו-קינטייים:

גליצרין נחשב לחומר בטוח במינונים הרוקחיים המקובלים, אך בריכוזים גבוהים ובמינונים גדולים עלול לפעול כמשלשל אוסמוטי.

ספיגתו האיטית מספקת השפעה מתונה, מתאימה למצבים כרוניים או לטיפול תומך.​

שיקולי אחסון ושימור:

תמציות גליצרין רגישות יותר מתמציות אלכוהול ועלולות לפתח עכירות או עובש אם ריכוז הגליצרין נמוך מדי או תנאי האחסון אינם נאותים.​

מומלץ להשתמש בבקבוקי זכוכית כהים, לשמור במקום קריר ומוגן אור, ולהקפיד על ריכוז גליצרין בהתאם לאורך חיי המדף הרצוי (30% לטווח קצר, 40%–50% לטווח בינוני–ארוך).

כתב: אוריאל ארי גורפינקל

חוקר הרפואה היהודית – הרבליסט וארומתרפיסט קליני, נטורופת, רוקחות מסורתית. 

כל הזכויות שמורות@ לאוריאל ארי גורפינקל.