שבַטבַּט חורפי – מאת פרץ גן

שם בוטני: Equisetum hyemale

משפחה: שבַטבַּטיים Equisetaceae

שם עממי: שבַטבַּט חורפי, שם עממי אנגלי: Scouring Rush, Rough Horsetail

מאת: פרץ גן

מיני הסוג שבטבט, בדומה למיני שרכים ועץ הגינקו, הם כפי הנראה מהמינים היבשתיים הקדומים ביותר אשר שרדו בכדור הארץ מעידן הפלאוזואיקון (לפני כ350 מליון שנה). מיני השבטבט הקדומים התנשאו כעצים, כפי הנראה לגובה רב – למעלה מ-30 מ’, ויתכן שהזינו גם את הדינוזאורים. המינים הקיימים היום (כ30 במספר) עשויים להגיע לגובה של מספר מטרים. 

שבטבטים הם צמחים עשבוניים רב שנתיים, ברובם מעדיפים בתי גידול לחים. השורש מעמיק, אגרסיבי ושולח שלוחות לרוחב, לכן מינים רבים נחשבים כמינים פולשים (invasive). הגבעול מכיל מפרקים. בדומה לשרכים, שבטבטים אינם פורחים, ומייצרים נבגים בלבד. המין הידוע והנחקר ביותר בסוג הוא שבטבט השדה  Equisetum arvense. שבטבט השדה נפוץ באופן טבעי בעיקר בחצי הכדור הצפוני, ממזרח אסיה ועד צפון אמריקה.

המין שבטבט חורפי Equisetum hyemale יובא לישראל למטרות גינון, והוא נפוץ בעיקר בגידול בבריכות מים. בטבע הוא נפוץ באזורים הצפוניים של אסיה, אירופה וצפון אמריקה. השימוש ההרבליסטי בו ידוע בארה”ב, בברזיל ומדינות אחרות. חלקי הצמח העליונים משמשים למרפא.

באדיבות: פרץ גן

פעילות ביולוגית:

מיני שבטבט שונים נמצאים בשימוש באזורים שונים בעולם. הם ידועים בעיקר בתכולת הצורן הגבוהה (סיליקה) שלהם, המנוצלת לשימוש בריפוי עצמות, העור, צפורניים, שערות ושיניים. המחקר העיקרי ואישור השימוש הפארמקולוגי התמקדו בשימוש העממי הרווח ביותר: הגברת הפעילות המשתנת (דיאורטית) והשפעות על תפקוד הכליות, בעיקר במצבים של יתר לחץ דם. ה EFSA מציין תיעוד משמעותי של הטיפול המסורתי בניקוז בצקות, וטיפול בזיהומים בקטריאליים ודלקתיים במע’ השתן, אבנים בכליות ובשלפוחית השתן. בטיפול חיצוני, מוכר כמבוסס גם שימוש במיצוי בשמן, אבקה, או מיץ הצמח הטרי לפצעים שטחיים קשים בהגלדה. השפעות כלליות אחרות לצמח שאינן נתמכות דיין, (עפ”י ה EFSA): נוגד חיידקים, נוגד דלקת, מרפה שרירים חלקים, מעכב קרישה, נוגד סוכרת, מכווץ, עוצר דימום.

נמצאה פעילות אנטי-סרטנית כנגד תאי לוקמיה ומספר מיני סרטן אחרים.

בבדיקת פעילות מיצוי שבטבט השדה על חולי אוסטאופורוזיס נמצאה השפעה טובה על קליטת סידן ויצירת קולגן. מספר מחקרים הראו תגובה חיובית בחיזוק העצמות.

נצפה שיפור בריפוי פצעים בעכברים סוכרתיים בעקבות נטילה פומית של שבטבט חורפי. נצפתה מניעה של זיהום בקטריאלי (Aguayo-Morales, 2023). שבטבט חורפי מנע עלייה של טריגליצרידים וכולסטרול אצל עכברים שהוזנו בדיאטה עתירת שומן. בניסוי אחר הוכחה גם הורדה בשיעור שומנים (Xu 1993).

בטיחות הצמח נבחנה על עכברים. במתן E. arvense  כמיצוי יבש, במינון של עד 100מ”ג לק”ג (גבוה מאוד ביחס למינון הנפוץ בבני אדם) לא נצפו השפעות שליליות. יחד עם זאת, הצמח אינו מומלץ בהריון ובהנקה. הטיפול המסורתי מוגבל למשך 2-4 שבועות ברציפות. הצמח מכיל את האנזים thiaminase, אשר בנטילה ממושכת, עלול לגרום לפירוק ויטמין B1 עד כדי מחסור. האנזים עובר פירוק מלא בטמפרטורה של 80 מעלות, ועל כן בשימוש ממושך יתכן שיש להמליץ על שימוש במרתח או בחליטה לאחר השריה. אך יש שימוש גם במיץ הצמח הטרי או בתמציות שונות, ללא דיווחים מדאיגים על רעילות.

הצמח מכיל מינרלים בריכוז גבוה, חומצה צורנית, חומצה לינולאית, ח. אולאית, קוורצטין וקמפפרול בצורות שונות, פלאבונואידים וריכוזי אלקלואידים נמוכים. המונוגראף האירופי עבור שבטבט השדה קובע ריכוז מינימום של 0.3% פלאבונואידים, ו 5-7.7% של חומצה סיליצית. ריכוז הצורן בחליטה צפוי להיות נמוך מאוד (פחות מ10% מריכוזו בצמח) באופן יחסי.

במיצוי הידרו-אלכוהולי של שבטבט חורפי E. hyemale נמצאו תרכובות פנוליות שונות. נמצאה פעילות נוגדת זיהום (חידקים ופטריות) טובה (Alves et al), ופעילות משתנת חזקה יותר מאשר במיני שבטבט אחרים (Pérez Gutiérrez et. al., 1985). במין זה גם נמצא ריכוז גבוה במיוחד של צורן (עד 16%!), המרוכז באפידרמיס (שכבה חיצונית) של הגבעול, ולכן שימש הצמח גם לקרצוף והברקת סירים. מחקר בפקיסטן (Naghmana et. al., 2021) הדגים יעילות של הצמח בשימור מע’ העיכול וטיפול בכיב קיבה בחיות מעבדה.

בישראל גדלים בבר בצפון הארץ שני מינים: שְׁבַטְבַּט עָנֵף E. amosissimum, ושבטבט גדול E. telmateia. שני המינים הם נדירים ומוגנים. קיים תיעוד דל מהעולם על שימוש רפואי במינים אלה.

באדיבות: פרץ גן

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

ליאור לביא, מטפל ברפואה סינית, מוסיף:

השבטבט (Equisetum hyemale), לפי הרפואה הסינית:

שם הצמח בסינית הינו Mu zei. רפואת הצמחים הסינית מתייחסת אל השבטבט כאל צמח מקטגוריה שנקראת “משחררי חיצון”. הכוונה היא שהשפעתו של הצמח מגיעה אל השכבה החיצונית של הגוף (העור, אפשר לומר) ובעיקר בחלקו העליון של הגוף.

צמחים ברפואה הסינית קוטלגו במשך אלפי שנים, מבחינת טעמם וצבעם, לאיברים ומרידיאנים אליהם הם קשורים ומהי התנועה שהם מייצרים בתוך הגוף.

לצמחים “משחררי חיצון” תהיה תמיד איזושהי תנועה מסוג יאנג (Yang), העולה כלפי מעלה. ג’ינג’ר טרי, למשל (Sheng Jiang), נחשב גם הוא לצמח מקטגוריה “משחררי חיצון”, אך האנרגיה של הג’ינג’ר הינה חמה והוא פועל בערוצים אחרים. הג’ינג’ר מתאים לייזוע ולנידוף של מחלות רוח קור, שפעות או התקררות.

השבטבט (Equisetum hyemale), לעומתו, טעמו מתוק ומריר והאנרגיה שלו היא ניטרלית וקרירה. הוא גדל באזורים צפוניים ומלאי מים, ליד אגמים או בצמוד למים זורמים. הוא מאוד מחובר לאלמנט המים וצומח מתוכם. עם זאת, השבטבט הוא בעל סגולות מאוד יאנגיות (Yang) ומצליח לטפס מתוך המים, באופן יחסי, לגובה די רב. הקנה שלו חלול, מה שגם מעיד על אופיו היאנגי וגם בגוף האדם הוא משפיע באופן דומה. כלומר, מאלמנט המים בחלקים התחתונים של הגוף הוא מרים את האנרגיה ומשפיע גם על רקמות אשר נמצאות בראש, כמו העיניים והשיניים.

השבטבט יכול לסייע, למשל, במצבים הבאים:

טחורים מדממים, צניחה של פי הטבעת וכבדות של המעיים, בריחת שתן, דימום ווסתי מוגבר, עיניים נפוחות ודומעות, שיפור ראייה מטושטשת הקשורה לסינדרום של רוח חום, לחיזוק ושיקום עצמות, שיניים, שיער הראש ציפורניים ורקמות חיבור, ולהורדת כולסטרול גבוה בדם.

צריכה יומית מומלצת: 3-9 גרם.

בקליניקה, אני רושם את השבטבט בעיקר עבור אנשים הסובלים מעששת, דלקת מיסב השן, שיניים חלשות, רגישות או מתנדנדות. אני רואה שבמתן מינון כולל של 3-5 גרם ליום, בהרבה מקרים חל שיפור במצב מהבחינות שהזכרתי; השיניים הופכות חזקות יותר, הכאב חולף ושניתן בהרבה מקרים, להימנע מתהליכים פולשניים בשיניים ואף להציל שן מעקירה.

אני ממליץ לצרוך את השבטבט כתוסף במינון של 1 גרם, 1-2 פעמים ביום כתחזוקה, למי שרוצה לשמור על שיניים חזקות, ולהעלות את המינון לכדי 3-5 גרם ליום, בזמן של התמודדות עם בעיות בשיניים ורגישויות.

חיצונית, יש לצמח יכולת לרפא פצעים, בזכות תכונותיו האנטי מיקרוביאליות.

לייעוץ: Lavilior@gmail.com ליאור לביא

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

אזהרה: המידע להלן אינו בא להחליף ייעוץ רפואי. כאשר נדרש, יש לפנות לרופא או להרבליסט מוסמך.

לתגובות:

פרץ גן, מנהל “על עלים מרכז לצמחי מרפא”, alalim.p@gmail.com

יולי 2023

Print Friendly, PDF & Email

מקורות

Phytochemistry and Pharmacology of the Genus Equisetum (Equisetaceae): A Narrative Review of the Species with Therapeutic Potential for Kidney Diseases. T. Boeing et al. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine (2021). PubMed (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed) Science Direct (http://www.sciencedirect.com/) Medline (https://www.nlm.nih.gov/bsd/pmresources.html) Modern Herbal by Mrs. Grieve Committee on Herbal Medicinal Products (HMPC), EMA/HMPC/278089/2015 Assessment report on Equisetum arvense L., herba.

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל”ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

שיתוף ברשתות

×
×

עגלת קניות

המידע הכתוב באתר אינפורמטיבי בלבד 

ואינו מהווה תחליף לתרופות ו/או ייעוץ רפואי.

בכל מקרה יש להיוועץ ברופא/ה.

דילוג לתוכן