מחבר הספר ידוע כאחד מנושאי הדגל בארץ של הרפואה האינטגרטיבית, המשלבת בין פילוסופיות ריפוי שונות, אך חסר לי פרק המסביר את עקרונותיה של האינטגרציה הנ”ל
רפואת צמחים קלינית – מבואות
מחבר: גל מ. ראן
הוצאת “מורן”, דצמבר 2006
120 עמוד
נתקלתי לראשונה בספרו החדש של גל ראן כאשר אחת הסטודנטיות בכיתה בה אני מלמד פנתה אלי בשאלה בדבר השימוש בצמח גרסיניה (Garcinia cambogia) להורדת רמות כולסטרול…
אני, שלמדתי את תורת הטיפול בצמחי מרפא בגרסתה האירופית השמרנית (פיטותרפיה לשמה…), לא ידעתי באיזה צמח מדובר, מאיפה הוא מגיע, מהן תכונותיו ואילו הם שימושיו. ברור שביקשתי לראות ולקרוא את המונוגרף על אודותיו.
לכן שמחתי להזדמנות שנקרתה בדרכי, לקבל את הספר הנדון ולחוות עליו דעה מקצועית.
ידוע לכל העוסק בארץ בהוראת השימוש בצמחי מרפא, שקיים מחסור בספרי עזר בשפה העברית, לצורך הוראה ובפרט לצורך תמיכה מעשית למטפלים חדשים.
ספרו החדש של גל ראן תורם עוד נדבך חשוב לספרות המקצועית בעברית. ככזה, הוא יכול להיכלל בספרייתו של כל מטפל אלטרנטיבי, המעוניין להשתמש בצמחי מרפא ככלי ריפוי, אך לא מרגיש בטוח מספיק וזקוק להדרכה מקצועית בסיסית בתחום.
הספר הוא כלי טוב ומעשיר ונוגע בהיבטים שונים של רפואת הצמחים הקלינית, המנסה לשלב בין מסורת ומדע ולשאוב מהניסיון המצטבר של תרבויות שונות בטיפול במחלות.
עם האמור לעיל, נתקלתי במספר בעיות במהלך הקריאה בספר.
קיימת בעייתיות רבה בניסיון לחבוק עולם ומלואו בתוך יריעה צרה למדי של 120 עמודים.
בכל הקשור להיסטוריה, למקורות ולפילוסופיות השונות של רפואת הצמחים בעולם (האירופית, הסינית, הדרום אמריקאית), המחבר מרפרף על נושאים אלו בכמה מילים כלליות למדי, ובעצם אינו מלמד או מסביר דברים לעומקם.
השימוש במושגים מרפואות שונות (בעיקר הסינית והאירופית) לצורך תיאור תכונות של צמחים והגדרה של פתולוגיות שונות, עלול ליצור בלבול אצל מי שאינו מצוי בדקויות ההגדרה של שני עולמות ריפוי אלו. מחבר הספר ידוע כאחד מנושאי הדגל בארץ של הרפואה האינטגרטיבית, המשלבת בין פילוסופיות ריפוי שונות, אך חסר לי פרק המסביר את עקרונותיה של האינטגרציה הנ”ל.
הספר מזכיר פה ושם ואף מרחיב במונוגרף אחד צמחים אסורים לשימוש בארצנו (הקטנטונת). אני רוצה להמליץ לגל ראן, שבמהדורות עתידיות של ספרו, יציין ואף ידגיש עובדה זו לגבי הצמחים הרלוונטיים. ספציפית אני מתכוון לפיטולקה (Phytolacca) ולשרביטן (אפדרה Ephedra). מי כמונו, המטפלים המוסמכים בצמחי מרפא, מודע לבעייתיות המקצוע בו אנו עוסקים ולקו הדק המפריד בין צמח חוקי לבין צמח אסור לשימוש (גם אם ידוע מניסיון, שהצמח האסור לשימוש פועל ביעילות מרבית).
דבר נוסף שחסר לי הוא רשימה ביבליוגרפית. ייתכן שקוראים יהיו מעוניינים לעיין במקורות ספרותיים מקצועיים נוספים. לשם כך, כל מחבר של ספר מקצועי מציג בפירוט את המקורות ששימשו אותו בכתיבת הספר. הייתי מצפה זאת גם מחיבור בעברית המוגדר כספרות עזר מקצועית.
עד כאן בנושא בעיות.
סטודנט בשלב מתקדם של לימוד צמחי מרפא (בעיקר אם למד את יסודות הרפואה הסינית, אך לא בהכרח), ימצא בספר עניין רב וביסוס אינפורמטיבי לכמה נושאים בעייתיים, שעל פי ניסיוני מתקשים בהם רבים. לדוגמה: משמעותם של שמות המרכיבים הפעילים בצמחים ושִיוּכם לקבוצות ביוכימיות שונות; פירוש ‘המספרים’ המציינים ריכוזים של טינקטורה או מיצוי יבש; הכמות היחסית של צמחים שונים בתוך פורמולה ועקרונות בסיסיים בבניית פורמולות לטיפול.
החלק השלישי בספר, הכולל מונוגרפים של צמחים מהמטריה-מדיקה המזרחית, הוא לדעתי הפנינה שספר זה מציע למעיין בו.
חלק זה מרחיב על כל צמח בנפרד ומתאר אותו בפירוט ובמקצועיות רבה. הוא מכיל מידע על אודות צמחים ידועים שחדרו לשימוש ברפואת הצמחים המערבית כמו ג’ינסנג סיבירי, אסטרגלוס, ג’ימנמה, שכיזנדרה, ויתניה ועוד.
בנוסף, מכיל הספר מונוגרפים על אודות צמחים מזרחיים שאינם מוכרים למטפל המערבי, אשר השימוש בהם יכול להרחיב את מגוון הכלים של המרפא בצמחים ולספק לו אפשרויות חדשות לשילובם עם הצמחים המוכרים.
חלקו האחרון של הספר מציג מגוון של פורמולות לטיפול במצבים רפואיים שונים, במערכות גוף שונות.
למרות שביסודו הטיפול ההוליסטי מנסה להתאים את הטיפול לאדם ולמצב הספציפי (הדבר גם מצוין ומודגש בספר עצמו), הרי שמטפלים חדשים, אשר רק מתחילים לצבור ניסיון בטיפול בצמחי מרפא, יוכלו לקבל הכוונה כללית טובה מאוד מחלק זה של הספר, באשר לבחירה של צמחים לטיפול במחלות שונות ולפורמולות שכבר הוכיחו את עצמן בטיפול באנשים שונים.
לסיכום, נהניתי לעיין בספר זה. למדתי ממנו רבות והייתי ממליץ עליו למרפא הטרי, המעוניין לטפל בצמחי מרפא וזקוק לחיזוק הנושא ולהדרכה מעשית בבניית פורמולות לטיפול.
