פרי הרימון: נוגד חמצון תזונתי המגן מפני מחלות לב וכלי דם – מאת פרופ’ מיכאל אבירם

טרשת עורקים היא גורם התחלואה והתמותה העיקרי בעולם המערבי. טרשת עורקים קשורה לצבירת כולסטרול בדפנות העורקים ולחסימת העורקים המובילים דם אל הלב או המוח, העלולה לגרום להתקף לב או לשבץ מוחי. כולסטרול יכול להצטבר בדפנות העורקים ולגרום לסתימתם, כתוצאה מרמות גבוהות שלו בדם או כתוצאה מחמצונו. חמצון הכולסטרול מזורז על ידי כימיקלים, עשן, עישון, חיידקים ווירוסים. גורמי הסיכון העיקריים לטרשת עורקים, הקשורים בחמצון יתר של כולסטרול, הם: יתר כולסטרול בדם, סוכרת ויתר לחץ דם. (הסבר: גלוקוז [בסוכרת] ואנגיוטנסין [ביתר לחץ דם] הם פרו-אוקסידנטים, שגורמים לנזק התחלתי בתאי הציפוי הפנימי של העורקים, שמוביל להתפתחות המהלך הטרשתי).

הקשר שבין הכולסטרול בדם וטרשת העורקים יכול להתבטא בשלושה אופנים:

רמת יתר של כולסטרול בפלסמה, הנובעת מרמה גבוהה של LDL.
LDL הוא נשא הכולסטרול העיקרי בדם ומביא אותו לכל הרקמות. LDL בעודף שוקע בדופן העורק ולכן הוא מכונה “הכולסטרול הרע”.
רמה תקינה של כולסטרול בפלסמה אך רמה נמוכה של HDL בפלסמה.
HDL נושא את הכולסטרול מדפנות העורקים אל הכבד לשם סילוקו מהגוף ולכן הוא מכונה “הכולסטרול הטוב”.
רמה תקינה של כולסטרול בפלסמה אך פגיעה באיכות הכולסטרול כתוצאה מחמצונו.

השפעת התזונה על רמת הכולסטרול בדם

רמות הכולסטרול בדם נקבעות על פי שלושה גורמים עיקריים:

הנתיב האנדוגני, הקשור בייצור הכולסטרול, כאשר הכבד הוא האיבר העיקרי התורם לסינתזת הכולסטרול בגופנו.
הנתיב האקסוגני, הקשור באספקת כולסטרול ממקורות תזונתיים.
יכולתו של הגוף לסלק כולסטרול.

תזונה הינה מרכיב חשוב ביותר בקביעת הכמות והאיכות של הכולסטרול בדם – הן בנתיב האקסוגני, כמקור לאספקת כולסטרול, והן כאמצעי להורדה של רמת הכולסטרול.

הורדת רמת הכולסטרול בדם באמצעות תזונה מתאימה פועלת במספר מנגנונים:

זירוז הסילוק של LDL מהפלסמה (באמצעות שורש הג’ינג’ר, למשל).
עיכוב בסינתזת כולסטרול (באמצעות קרוטינואידים, למשל).
עיכוב בספיגת הכולסטרול מהמזון (באמצעות סיבים תזונתיים).
זירוז יצירת חומצות מרה מכולסטרול בכבד (חומצות המרה מסייעות לסילוק הכולסטרול מהכבד).

חמצון LDL תורם להאצת טרשת העורקים. LDL מחומצן (Ox-LDL) הוא גורם מרכזי בצבירת כולסטרול בתאי דפנות העורקים, בשל יכולתו להשרות צבירת כולסטרול בתאי מקרופאגים ולגרום להיווצרות תאי קצף. תאים אלו שוקעים בדפנות העורקים, גורמים להתעבות הרקמה ומהווים שלב מרכזי ביצירת הנגע הטרשתי.

תזונה עשירה בנוגדי חמצון יכולה לעכב את חמצון ה-LDL ולהאט את התהליך הטרשתי. בנוסף, הוכח לאחרונה, כי האנזים פאראאוקסונאז (PON1), הקשור בדם האדם לחלקיק ה-HDL, מסוגל לפרק את הליפידים המחומצנים ב-Ox-LDL ועל-ידי כך לנטרל את ההשפעות הטרשתיות של ליפופרוטאין זה.

הורדת מידת החמצון של הכולסטרול באמצעות תזונה מתאימה, יכולה להיות קשורה ליכולתם של מרכיבים מסוימים מפירות וירקות, לשמש כנוגדי חמצון וללכוד רדיקלים חופשיים (המעוררים תהליכי חמצון ב-LDL), או למנוע יצירת רדיקלים חופשיים על-ידי תאי דופן העורק, ועל ידי כך לעכב את חמצון הליפופרוטאין על-ידי התאים.

בניסויים בבני אדם הראינו, כי פלבונואידים מסוימים המצויים בקליפות ענבים (ועל כן ביין אדום), בשורש שוש קירח (ליקוריש) וברימונים, מעכבים באופן משמעותי ביותר את חמצון ה-LDL – הן בכך שמצטברים בתאי דופן העורק (במאקרופגים למשל) וגורמים לעיכוב יכולת התאים לחמצן LDL, והן בכך שמצטברים ב-LDL עצמו ומגבירים עמידותו של הליפופרוטאין בפני תהליכי חמצון.

במטרה ללמוד על אופן השפעת נוגדי החמצון התזונתיים על התפתחות טרשת העורקים, נעשה שימוש במודל של עכברים, החסרים אפוליפופרוטאין E ועל כן צוברים בדמם כולסטרול ואוקסיסטרולים (נגזרות מחומצנות של כולסטרול). מודל זה אפשר לנו ללמוד על מידת השפעתה של התזונה על שינויים בכמות ובאיכות הכולסטרול בדם וכמו כן על העיכוב בהתפתחות התהליך הטרשתי.

הרימון: גורם משמעותי במאבק בטרשת עורקים

פרי הרימון ידוע מקדמת דנא כבעל תכונות בריאותיות, דבר המוצא את ביטויו בכל הדתות ובפולקלור עמים רבים. על כן נבחר הרימון לשמש כלוגו של העידן הרפואי במילניום הבא.

פרי הרימון עשיר ביותר בפוליפנולים – תרכובות הידועות כבעלות השפעה נוגדת חמצון חזקה. המחקרים שערכנו על מיץ רימון הוכיחו השפעה נוגדת חמצון זו.

לאחרונה חקרנו את ההשפעה של שתיית מיץ רימונים על הנטייה של LDL להתחמצן ועל פעילות PON1 בבני אדם. בנוסף, בדקנו את השפעתו של מיץ רימונים על התפתחות הנגע הטרשתי בעכברים.

במהלך הניסוי, הוזנו עכברים טרשתיים (חסרי אפוליפופרוטאין E) במשך 11 שבועות במיץ רימונים (בכמות שוות ערך ל-200 מ”ל ליום לאדם במשקל 75 ק”ג). נמצאה ירידה של 45% בחימצון ה- LDL ובמקביל גם ירידה ב-30% בגודל הנגע הטרשתי, בהשוואה לנגע הטרשתי בעכברי ביקורת.

במערכת in vitro (הוספת מיץ רימונים לדם במבחנה), מיץ רימונים עיכב את חמצון ה-LDL (ע”י יוני נחושת או יוצרי רדיקלים חופשיים), בתלות בריכוז המיץ (עד ל- 43% עיכוב) וזירז את פעילות PON1 ב-33%. במערכת ex vivo (בדיקת דם הנבדקים לאחר ששתו מיץ רימונים), 13 נבדקים שתו 250 מ”ל מיץ רימונים ליום במשך שבועיים.

נמצא, שלאחר שתיית מיץ רימונים, הנטייה של LDL להתחמצן ירדה בהדרגה ונצפתה הארכה משמעותית ביותר ב-lag time (הזמן הנדרש לתחילת תהליכי החמצון) של 29% ו- 43%, לאחר שבוע ושבועיים של שתיית מיץ רימונים, בהתאמה. לאחר שבועיים של שתיית מיץ רימונים, פעילות PON1 עלתה ב- 18% בהשוואה לפעילותו לפני תחילת השתייה של מיץ רימונים.

יתר לחץ דם הוא מדד נוסף, הקשור בהאצת טרשת עורקים.

ב- 20 חולים עם יל”ד (ל”ד סיסטולי מעל 140), ששתו כוס אחת של מיץ רימונים ליום למשך שבועיים, אובחנה ירידה משמעותית (של כ-6%) בלחץ הדם, שלוותה גם בירידה של כ-40% בפעילות האנזים המהפך Angiotensin Converting Enzyme – ACE (אנגיוטנסין מעלה את לחץ הדם). למיץ רימונים טבעי, אם כן, יש פעילות מעכבת ACE, בדומה לתרופות הנפוצות הקיימות בשוק. לממצא זה חשיבות עצומה, מאחר שידוע, כי הורדת פעילות ACE לכשעצמה, היא בעלת השפעה מרשימה על ירידה בשכיחות מחלות הלב.

בחולים עם היצרות של העורק התרדמני (עורק הצוואר) CAS – Carotid Artery Stenosis, ששתו כוס מיץ רימונים ליום במשך שנה, חלה ירידה בחמצון LDL, ירידה בלחץ הדם והחשוב מכל – ירידה משמעותית בגודל הנגע הטרשתי.

סיכום

הראינו כי לשתיית מיץ רימונים יש השפעה מעכבת חמצון ויכולת להוריד לחץ דם בחיות מעבדה ובבני אדם. ממצאים אלו מסבירים את ההשפעה האנטי טרשתית של מיץ רימונים – השפעה בעלת משמעויות מרכזיות בעיכוב טרשת עורקים ואף בצמצום הנזק הטרשתי. שתיית מיץ רימונים יכולה לספק הגנה מפני גורם התחלואה והתמותה העיקרי בעולם המערבי.

הנחיות לשימוש:

הכמות המומלצת לצריכה יומית של מיץ רימונים היא עד 250 מ”ל (1 כוס).
עונת הרימונים קצרה. כתחליף למיץ טרי, ניתן להשתמש ברכז רימונים מהוּל פי 5.
אין התווית נגד לצריכת מיץ רימון בנוטלי תרופות מעכבות ACE.
אין התווית נגד לצריכת מיץ רימון בבעלי לחץ דם נמוך.
התויות נגד: רגישות.

מקורות

1. Aviram M., Avira m R and Fuhrman B. Antiatherogenicity and antioxidative properties of polyphenolic flavonoids. In: Natural Antioxidants and Anticarcinogenesis in Nutrition Health and Disease. Eds. Kumpulainen J.T. and Salonen J.T. Royal Society of Chemistry, Cambridge, U.K. pp. 106-113 (1999). 2. Aviram M. Does paraoxonase play a role in susceptibility to cardiovascular disease? Mol Med Today 5:381-386 (1999). 3. Aviram M., Dornfeld L., Rosenblat M., Volkova N., Kaplan M., Hayek T., Presser D. and Fuhrman B. Pomegranate juice consumption reduces oxidative stress, atherogenic modifications to LDL, and platelet aggregation: studies in humans and in the atherosclerotic apolipoprotein E-deficient mice. Am J Clin Nutr 71 : 1062-1076 (2000). 4. Kaplan M., Hayek T., Raz A., Coleman R., Dornfeld L., Vaya J. and Aviram M. Pomegranate juice supplementation to atherosclerosis mice reduces macrophages lipid peroxidation, cellular cholesterol accumulation and development of atherosclerosis. J Nutr 131:2082-2089 (2001). 5. Aviram M. and Dornfeld L. Pomegranate juice consumption inhibits serum angiotensin converting enzyme activity and reduces systolic blood pressure. Atherosclerosis 158:195-198 (2001). 6. Fuhrman B. and Aviram M. Flavonoids protect LDL from oxidation and attenuate atherosclerosis. Curr Opin Lipidol 12: 41-48 (2001). 7. Fuhrman B. and Aviram M. Antiatherogenicity of nutritional antioxidants. IDrugs 4: 82-92 (2001). 8. Vaya J. and Aviram M. Nutritional antioxidants: Mechanisms of action, analyses of activities and medical application. Curr Med Chem – Imm Endoc Metab Agents 1: 99-117 (2001). 9. Fuhrman B. and Aviram M. Polyphenols and flvaonoids protects LDL against atherogenic modifications. In: Handbook of Antioxidants Biochemical, Nutritional and Clinical Aspects, 2nd Edition. Cadenas E & Packer L (Eds.) Marcel Dekker, NY(Pub.). 16:303-336 (2001). 10. Aviram M. Polypyhenols from pomegranate juice, red wine and licorice root protect against lipids peroxidation and attenuate cardiovascular diseases. In: Polyphenols 2000. XXth International Conference on Polyphenols, Eds. Martens S., Treutter D and Forkmann G. Freising-Weihenstephan, Germany pp. 158 – 175 (2002). 11. Aviram M., Dornfeld L., Kaplan M., Coleman R., Gaitini D., Nitecki S., Hofman A., Rosenblat M., Volkova N., Presser D., Attias J., Hayek T. and Fuhrman B. Pomegranate juice flavonoids inhibit low-density lipoprotein oxidation and cardiovascular diseases: studies in atherosclerotic mice and in humans. Drugs Ex Clin Res 28: 49-62 (2002). 12. Aviram M. Pomegranate juice as a major source for polyphenolic flavonoids and it is most potent antioxidant against LDL oxidation and atherosclerosis. In: Proceedings of the 11th Biennal Meeting of the Society for Free Radical Research International (Paris, France, July 16-20, 2002), by Monduzzi Editore S.p.A. – MEDIMOND Inc. pp. 523-528 (2002). 13. Aviram M., Fuhrman B., Rosenblat M., Volkova N., Kaplan M., Hayek T., Presser D., Attias J., Gaitini D., Nitecki S., Hoffman A. and Dorenfeld L. Pomegranate juice polyphenols decreases oxidative stress, low-density lipoprotein atherogenic modifications and atherosclerosis. Free Radical Research 36 (Supplement 1): 72-73 (2002). 14. Aviram M. Pomegranate juice as a major source for polyphenolic flavonoids and it is most potent antioxidant against LDL oxidation and atherosclerosis. Free Radical Research 36 (Supplement 1): 71-72 (2002). 15. Rosenblat M., Draganov D., Watson C.E., Bisgaier C.L., La Du B.N. and Aviram M. Mouse macrophage paraoxonase 2 activity is increased whereas cellular paraoxonase 3 activity is decreased under oxidative stress. Arterioscler Thromb Vasc Biol 23:468-474 (2003). 16. Aviram M., Rosenbalt M., Gaitini D., Nitecki S., Hoffman A., Dornfeld L., Volkova N., Presser D., Attias J., Leiker H. and Hayek T. Pomegranate juice consumption for 3 years by patients with carotid artery stenosis reduces common carotid intima-media thickness, blood pressure and LDL oxidation. Clin Nutr 23: 423-433 (2004). 17. Aviram M. Pomegranate, an Asian-mediteranean plant is a most potent protector against cardiovascular diseases. Asia-Pacific Biotech News (APBN). 8: 1293-1297 (2004). 18. Azadzoi K.M., Schulman R.N., Aviram M. and Siroky M.B. Oxidative stress in arteriogenic erectile dysfunction: prophylactic role of antioxidans. J. Urol. 174: 386-393 (2005). 19. Fuhrman B., Volkova N. and Aviram M. Pomegranate juice inhibits oxidized LDL uptake and cholesterol biosynthesis in macrophages. J Nutr Biochem 16: 570-576 (2005). 20. Aviram M., Kaplan M., Rosenblat M. and Fuhrman B. Dietary antioxidants against LDL oxidation and atheroslceosis development: protective role for paraoxonase. In: Handbook of Experimental Pharmacology (HEP) : Arteriosclerosis; Influence of Diet and Drugs. Ed. A. von Eckardstein 170: 259-296 (2005). 21. Rosenblat M. and Aviram M. Antioxidative properties of pomegranate (2005, in press). 22. Fuhrman B. and Aviram M. Pomegranate juice protects against cardiovascular diseases (2005, in press). 23. Rosenblat M., Hayek T. and Aviram M. Anti-oxidative effects of pomegranate juice (PJ) consumption by diabetic patients on serum and on macrophages. Atherosclerosis. (2005). 24. Rozenberg O., Howell A. and Aviram M. Pomegranate juice sugar fraction reduces macrophage oxidative state, whereas white grape juice sugar fraction increases it. Atherosclerosis. (2005, in press).

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל”ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.