השימוש הקליני בצמחי המדבר – שבטוט מצויץ – מאת גידי גור

שבטוט מצויץ | Calligonum comosum | ارتا

משפחה בוטנית: ארכוביתיים

ישראל היא גבול תפוצתו הצפוני של שיח מיוחד זה. ניתן למצוא את רוב הפריטים לאורך הערבה וכן מעט במערב הנגב בקרקע חולית. רוב תפוצתו בערבה הירדנית ודרומה לערב הסעודית ולאזורים החוליים בין תימן לערב הסעודית באזורנו.

שיח שבטוט מצויץ מצמיח גבעולים הדומים דמיון רב לרותם המדבר. מועד פריחתו ממרץ ועד מאי; הפריחה מתאפיינת בפרח צמרירי ולא קוצני. השבטוט הוא צמח מוגן בישראל ובירדן, וליקוטו מוגבל גם בערב הסעודית באזורים רבים.

ניסיון המחבר עם צמח זה מגיע מחומרי גלם מערב הסעודית ומגידול תרבותי בארץ בכיכר ים המלח.

באביב, השבטוט מצמיח גבעולים ירוקים וטריים. אלו נאכלים בתשוקה על ידי הגמלים ונאספים בעיקר בערב הסעודית למאכל בתוך סלטים; לכך יפים רק הגבעולים הטריים. (2) בצבא ארה”ב משתמשים בפרחים כמזון הישרדותי באיזורים בהם השבטוט גדל. פירות הצמח משמשים למאכל וריענון הנשימה. (3)

עיקר השימוש הרפואי של ענפי השבטוט הוא בשימוש חיצוני, כאשר הם טחונים לאבקה דקה. כך הצמח גם נמכר בשווקים בארצות ערב.

האבקה נחשבת יעילה מאוד לסגירת פצעים וכיבים, בעיקר של פצעי סכרת. היא מבוקשת בארצות ערב כתרופה חיצונית לפצעים רבים. את האבקה נהוג לערבב עם צמחים נוספים או להשתמש בה כצמח בודד, כפי שיתואר בהמשך. (2)

גם בנטילה פנימית משמש השבטוט כצמח מרפא, בעיקר כמצמת רקמות וכיבים. השימוש בו נפוץ בצורת האבקה הטחונה, לריפוי כיבי קיבה.(3)

בערב הסעודית ואיראן, שבטוט משמש יחד עם שרף האלוורה לריפוי סרטנים של מערכת העיכול ובעיקר בכבד. יעילותו עבור תאים אנושיים נבדקה ואושרה. (1) רכיבי הצמח הדגימו במעבדה תכונות נוגדות גידולים (ציטוטוקסיות). (4,5)

טיפול לאחר לידה (החל מ-40 יום לאחר הלידה) – מבשלים ענפי שבטוט עם קליפות רימון ושוטפים את האזורים הכואבים; לחילופין, ניתן להשתמש באבקת הצמח: 3 כפיות על ליטר וחצי מים עם מעט מלח. ניתן להשתמש בנוזל זה לשטיפת האזורים הכואבים. (6)

סכרת – להחלמת פצעים וכיבים, יש לטחון לאת הצמח לאבקה. 4 כוסות שבטוט, 2 כוסות שרף מור, כף שבא אחת (Alumen / Bai Fan) וכוס אחת של זרעי קצח. יש לערבב את המרכיבים ולהניח על הפצע עם תחבושת. יש להחליף את החומר והחבישה כל יום. (2)

נפיחות וגזים ממוצרי חלב – מוסיפים כפית שבטוט לחלב הנצרך, או שותים חצי כפית לאחר מכן. יעיל מאוד להפחתת גזים ממוצרי חלב. (2)

התמונות באדיבות גידי גור. 


 
גידי גור L.Ac, MSc
מטפל ברפואה סינית, בוגר אוניברסיטת בייגין ברפואה פנימית והתמחות באימונולוגיה לתואר שני באוניברסיטת ז’ה זיאנג, הרבליסט, מורה דרך ורועה צאן. אמצעי התקשרות:
077-2028100
gidi@moavmedic.com

מקורות

1. Asian Pacific Journal of Tropical Biomedicine. Volume 5, Issue 5, May 2015, Pages 375-381 2. Natural remedies of arabia, r. lebling 3. Migahid, ahmad mohammad, flora of Saudi arabia, 4th edition , 3 vols, Riyadh: king saud university 1996. 4. Badria FA, Ameen M, Akl MR.Evaluation of cytotoxic compounds from calligonum comosum L. growing in Egypt.Z Naturforsch C. 2007 Sep-Oct;62(9-10):656-60. 5. Ahmed H, Moawad A, Owis A, AbouZid S, Ahmed O. Flavonoids of Calligonum polygonoides and their cytotoxicity. Pharm Biol. 2016 Oct;54(10):2119-26. Epub 2016 Feb 28. 6. James P. Mandaville. Bedouin Ethnobotany: Plant Concepts and Uses in a Desert Pastoral World. University of Arizona Press, 2011. P. 133.

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל”ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

שיתוף ברשתות

×
×

עגלת קניות

המידע הכתוב באתר אינפורמטיבי בלבד 

ואינו מהווה תחליף לתרופות ו/או ייעוץ רפואי.

בכל מקרה יש להיוועץ ברופא/ה.

דילוג לתוכן