השימוש הקליני בצמחי המדבר – זקום מצרי – מאת גידי גור

זקום מצרי (Balanites aegyptiaca)

משפחה- Zygophyllaceae

הזקום הינו עץ מוגן בארצנו, נפוץ לאורך השבר הסורי אפריקאי, מצרים ומזרח אפריקה ובאזורים מדבריים בהודו.

השימוש הרפואי בצמח כמעט ונשכח מנופי ארצנו והשתמר אך מעט אצל שכנינו יושבי ההר, שם אפשר למצוא את שמן הזקום שמגיע ממצריים, נחשב לאיכותי ביותר. הצמח נמצא בשימוש רפואי באיורודה, באיראן, ערב הסעודית, וארצות השוכנות לאורך השבר הסורי אפריקאי.

ניתן למצוא אותו בארץ במספר מוקדים. העוסקים בריבוי העץ בשמורת עין גדי, שם יודעים לפי מספר גרעיני הזקום שנותרים בבוקר על הקרקע כמה עטלפים ישנם באיזור. העטלפים אוהבים מאוד את הפרי, המכונה “תמר המדבר” או “תמר העניים”.

הצמח מוזכר במקורות כצמח מרפא בעל חשיבות גדולה מאוד, הן בלקיחה פנימית והן בשימוש חיצוני. לא פחות מכך הוזכר בכתבים רומאיים כבושם מיוחד ויקר, בערבוב עם מור הגלעד ושמן קינמון. לאחרונה זכינו לקבל מספר פרטים מרשות הטבע והגנים למטרת ריבוי לצרכי מחקר ומרפא, ואלו נשתלו בחלקת הגידול שלנו בעין תמר שבכיכר סדום, לצידה של הסלוודורה הפרסית.

העניין הגדול במרפאה שלי בצמח, הוא היכולת הדואלית המעניינת של הצמח – מחד, הוא מדכא פוריות והורמונים, ומאידך, יכולתו האנטי דלקתית בולטת. צמחים רבים הנחשבים כרעילים ברפואה הסינית, נושאים פעילות דומה שכזו.

השימושים המסורתיים של העץ:

עלים:

· בלוב ואריתראה העלים משמשים לטיפול בפצעים מזוהמים ולזירוז החלמתם.

פירות:

· שמן המופק מהפירות משמש כאמצעי מניעה – כקוטל זרע, ללא גירוי של רקמת הנרתיק.

· בסיני ומצריים הפירות באבקה ומרתח משמשים לטיפול בסכרת (הפרי מתוק בנגיסה הראשונה ומשאיר מרירות ברורה בהמשך. ברפואה הסינית לרוב נייחס זאת לטעם המתוק והמר).

· ליבת הפרי משמשת ברפואה עממית סודנית לטיפול בצהבת, במרתח.

· שרף טרי של העץ, בלקיחה בשאיפה מהאף, מטפל בהתקף אפילספיה.

זרעים:

· 10 גרם של אבקת הזרעים הנלקחים כל בוקר משמשים כטיפול נגד אסטמה (קניה).

· השמן המופק מהזרעים משמש במצריים לטיפול בגידולים, בלקיחה פנימית ובשימוש חיצוני.

· ברפואה הסודנית ובערב הסעודית, נחשב השמן מהזרעים יעיל מאוד לטיפול בטחורים, בבעיות גניטליות (כמו סיפיליס) עקב יכולתו לזרז החלמה (אבצסים).

· טיפול בצהבת על סוגיה (סודן).

· זרעים טחונים ניתנים לגמלים לטיפול בקוליק (מצריים, סודן).

· השמן מעורבב עם מזון נחשב באפריקה כמזין במהלך הנקה.

ענפי העץ:

· סיפיליס (סודן).

· בצ’אד, ענפים טריים נשרפים במדורה על מנת להרחיק חרקים.

שורשים:

· בשימוש עיקרי באפריקה לטיפול בכאבי בטן וכמרוקן (מעין BITTER TONIC).

· שורשי העץ באבקה טחונה ביחד עם שרף הכלך, משמשים באזורנו כתרופה מסורתית להפלה (בלקיחה פנימית).

בסנגל, ניגריה ומרוקו כל חלקי הצמח בשימוש כמרוקן ומטפל בקוליקים.

תאור נרחב על העץ: (נלקח ממאמרם של פרופ’ זהר עמר וד”ר אורית שמיר)

את התיאור הנרחב ביותר על הזקום, הגדל באדמת יריחו שבבקעת הירדן, הביא אלתמימי- רופא ירושלמי, בן המאה העשירית. הוא ציין ששמן הזקום הוא בעל תכונה “חמה”, ולפיכך הוא יעיל כנגד מחלות הקשורות בקור, כמו דלקת פרקים והצטננות. השימוש המומלץ הוא בהתמרחות בבית המרחץ או בשתייתו כמרק במשך כמה ימים.

יעילותו כה רבה עד כי מספרים שהוא סייע אף לאנשים משותקים. כך הוא תיאר את פריו והפקת השמן ממנו: הוא מניב פרי ירוק בצורת הלילג’ (כיווץ כמותו. הוא נשאר על העץ שלו עד שהוא מבשיל והיה כמו פרי תמר לח ואוכלים את חלקו החיצוני כשהוא מבשיל ומתרכך; ויש בו מתיקות עם מעט מרירות. לעיתים גורם פריו לבחילה כשאוכלים אותו ולהקלה על המזג ולפעמים הוא גורם להקאה. וכשהוא מבשיל מוציאים את תוכנו של הפרי ומאכילים בו את העניים. ואוספים את זרעו שהוא גלעינו, ורוחצים אותו בעדינות ומייבשים ושוברים אותו כדי לרוקן גרעינו, שהוא בצורת פרי הצנובר הגדול, ובו שמן חריף וכותשים אותו עד שיהא כתוש דק ולשים אותו במים חמים, כפי שעושים בליבות השקד. וסוחטים אותו על גבי דרגש ומפיקים ממנו שמן מופלא שאין כמוהו, בצורת ה’שמן הרחוץ’ (שמן זית שעבר אימולסיה) ובטעם שמן השקד וערבותו.) ואין הוא מסריח ואין טעמו מבחיל (עמר וסרי, תשס”ד, עמ’ 122-123).

לסיכום, נסיוננו הקליני:

הנסיון העיקרי שלנו עם הצמח הוא עם השמן. השמן הוא נוגד דלקת, אשר נושא איכות מרה ומרוקנת, מקדם את הפריסטלטיקה במינון עולה עד איכות נוגדת כיווץ תוך קידום צואה.

לשמן אפקט כולגני ברור בשימוש בלקיחה פנימית. מינון השמן תלוי בריכוז החומר, והאם נעשתה הפרדה בין הגרעין לפרי, ולכן, לא אוכל לתת המלצה למינון מתאים ובטוח – יש להכיר את מקור החומר.

בשימוש חיצוני ישנו אפקט נוגד דלקת וכאב יעיל מאוד, בעיסוי, במשחות ובקומפרסים.

קיים מחסור אמיתי בחומר הצמחי היבש בארץ, ומכיוון שנסיוני מוגבל בשימוש בחומר היבש. ליקטתי אסופת מקורות איכותית לשימוש בארצות השכנות. נשמח לחלוק בעתיד את נסיוננו הקליני ככל שחומר הגלם העומד לרשותנו יגדל.

מרשם לשימוש חיצוני לטיפול בכאב:

Olive oil 500ml

Balanites aegyptiaca seeds, crashed 150gr

Peganum harmala seeds, crash, 100gr

להשרות בשמן באור מלא למשך שבועיים מתחילת מחזור הירח עד להתמלאותו, לסחוט היטב את השמן מזרעים, לשמור בבקבוק כהה.

השמן מאוד יעיל לכאבי מפרקים ונפיחויות, שימוש חוזר בשמן גורם להרגעת מערכת העצבים.

השמן והצמח על כל חלקיו אסור בהריון.

· קריספיל, נ’ (תשמ”ג). ילקוט הצמחים, ב. ירושלים: כנה.

· זקום מצרי ושימושיו בבקעת הירדן- זהר עמר ואורית שמיר

• A furostanol saponin from fruits of Balanites aegyptiaca.[Phytochemistry. 1998]

Kamel MS

Phytochemistry. 1998 Jun; 48(4):755-7.

• Alkaloids from Balanites aegyptiaca.[Fitoterapia. 2000]

Sarker SD, Bartholomew B, Nash RJ

Fitoterapia. 2000 Jun; 71(3):328-30.

• Studies on Balanites aegyptiaca fruits, an antidiabetic Egyptian folk medicine.[Chem Pharm Bull (Tokyo). 1991]

Kamel MS, Ohtani K, Kurokawa T, Assaf MH, el-Shanawany MA, Ali AA, Kasai R, Ishibashi S, Tanaka O

Chem Pharm Bull (Tokyo). 1991 May; 39(5):1229-33.

• Susceptibility of two-week old Lymnaea natalensis to some plant extracts.[Rev Elev Med Vet Pays Trop. 1989]

Kela SL, Ogunsusi RA, Ogbogu VC, Nwude N

Rev Elev Med Vet Pays Trop. 1989; 42(2):189-92.

• Review Inventory of plants used in traditional medicine in Somalia. I. Plants of the families Acanthaceae-Chenopodiaceae.[J Ethnopharmacol. 1991]

Samuelsson G, Farah MH, Claeson P, Hagos M, Thulin M, Hedberg O, Warfa AM, Hassan AO, Elmi AH, Abdurahman AD

J Ethnopharmacol. 1991 Oct; 35(1):25-63.

• Structural analysis of complex saponins of Balanites aegyptiaca by 800 MHz 1H NMR spectroscopy.[Magn Reson Chem. 2006]

Staerk D, Chapagain BP, Lindin T, Wiesman Z, Jaroszewski JW

Magn Reson Chem. 2006 Oct; 44(10):923-8.

• Balanitoside, a furostanol glycoside, and 6-methyldiosgenin from Balanites aegyptiaca.[Phytochemistry. 1992]

Hosny M, Khalifa T, Caliş I, Wright AD, Sticher O

Phytochemistry. 1992 Oct; 31(10):3565-9.

• A furostanol saponin from fruits of Balanites aegyptiaca.[Phytochemistry. 1998]

Kamel MS

Phytochemistry. 1998 Jun; 48(4):755-7.

• Balanitin-6 and -7: diosgenyl saponins isolated from Balanites aegyptiaca Del. display significant anti-tumor activity in vitro and in vivo.[Int J Oncol. 2008]

Gnoula C, Mégalizzi V, De Nève N, Sauvage S, Ribaucour F, Guissou P, Duez P, Dubois J, Ingrassia L, Lefranc F, Kiss R, Mijatovic T

Int J Oncol. 2008 Jan; 32(1):5-15.

• Isolation and structure of cytostatic steroidal saponins from the African medicinal plant Balanites aegyptica.[J Nat Prod. 1991]

Pettit GR, Doubek DL, Herald DL, Numata A, Takahasi C, Fujiki R, Miyamoto T

J Nat Prod. 1991 Nov-Dec; 54(6):1491-502.

• Pregnane glycosides from fruits of Balanites aegyptiaca.[Phytochemistry. 1995]

Kamel MS, Koskinen A

Phytochemistry. 1995 Dec; 40(6):1773-5.

• Physical, morphological and chemical characteristics, oil recovery and fatty acid composition of Balanites aegyptiaca Del. kernels.[Plant Foods Hum Nutr. 2002]

Mohamed AM, Wolf W, Spiess WE

Plant Foods Hum Nutr. 2002 Spring; 57(2):179-89.

• Phytochemical investigation and medicinal evaluation of fixed oil of Balanites aegyptiaca fruits (Balantiaceae).[J Ethnopharmacol. 2010]

Al Ashaal HA, Farghaly AA, Abd El Aziz MM, Ali MA

J Ethnopharmacol. 2010 Feb 3; 127(2):495-501.

• Determination of saponins in the kernel cake of Balanites aegyptiaca by HPLC-ESI/MS.[Phytochem Anal. 2007]

Chapagain BP, Wiesman Z

Phytochem Anal. 2007 Jul-Aug; 18(4):354-62.

• Isolation and structure of cytostatic steroidal saponins from the African medicinal plant Balanites aegyptica.[J Nat Prod. 1991]

Pettit GR, Doubek DL, Herald DL, Numata A, Takahasi C, Fujiki R, Miyamoto T

J Nat Prod. 1991 Nov-Dec; 54(6):1491-502.

• Isolation of bergapten and marmesin from Balanites aegyptiaca.[Planta Med. 1981]

Seida AA, Kinghorn AD, Cordell GA, Farnsworth NR

Planta Med. 1981 Sep; 43(1):92-3.

• Alkaloids from Balanites aegyptiaca.[Fitoterapia. 2000]

Sarker SD, Bartholomew B, Nash RJ

Fitoterapia. 2000 Jun; 71(3):328-30.

• Fasciolicidal efficacy of Albizia anthelmintica and Balanites aegyptiaca compared with albendazole.[J Ethnopharmacol. 2000]

Koko WS, Galal M, Khalid HS

J Ethnopharmacol. 2000 Jul; 71(1-2):247-52.

• Evaluation of oral therapy on Mansonial Schistosomiasis using single dose of Balanites aegyptiaca fruits and praziquantel.[Fitoterapia. 2005]

Koko WS, Abdalla HS, Galal M, Khalid HS

Fitoterapia. 2005 Jan; 76(1):30-4.

• Effect of methanolic extract of Balanites aegyptiaca fruits on enteral and parenteral stages of Trichinella spiralis in rats.[Parasitol Res. 2010]

Shalaby MA, Moghazy FM, Shalaby HA, Nasr SM

Parasitol Res. 2010 Jun; 107(1):17-25.

• The relative susceptibilities of juvenile and adult Bulinus globosus and Bulinus truncatus to the molluscicidal activities in the fruit of Ghanaian Blighia sapida, Blighia unijugata and Balanites aegyptiaca.[Ann Trop Med Parasitol. 2005]

Anto F, Aryeetey ME, Anyorigiya T, Asoala V, Kpikpi J

Ann Trop Med Parasitol. 2005 Mar; 99(2):211-7.

• Balanitin-6 and -7: diosgenyl saponins isolated from Balanites aegyptiaca Del. display significant anti-tumor activity in vitro and in vivo.[Int J Oncol. 2008]

Gnoula C, Mégalizzi V, De Nève N, Sauvage S, Ribaucour F, Guissou P, Duez P, Dubois J, Ingrassia L, Lefranc F, Kiss R, Mijatovic T

Int J Oncol. 2008 Jan; 32(1):5-15.

מקורות

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל”ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.