Origanum dayi
משפחת השפתניים
בערבית באזור מדבר יהודה נקרא לרוב סולימאניה.
אזובית המדבר, ירוקה רוב ימות השנה, מחליפה עלים בתחילת הסתיו ואז זה הזמן הפחות טוב ללקט אותה, פרחיה לבנים.
האזובית גדלה באפיקי הנחלים ובעלת מערכת שורשים עמוקה אשר מחזיקה את הצמח קרוב לזרימת המים בשטפונות ללא פגע במהלך השטפונות, יכולת ההתחדשות שלה כל עוד השורשים בקרקע מהירה מאוד.
ריחה של האזובית חזק ובנקל נבחין בו כאשר נטייל במדבריות הארץ, מילול הצמח ביד ישאיר כמות שמן מכובדת ודביקות, סימן מובהק לכמות השמן האתרי שיש בצמח.
האזובית משגשת בנקיקים חצי מוצלים וקרוב לגיר קשה, שם נלקט את הפריטים המוצלחים. זמן הליקוט הטוב ביותר כשעה אחרי הזריחה שהצמח אינו רטוב מהלילה והעלים רווים בשמן אתרי, בליקוט יש להקפיד לא לפגוע במערכת השורשים ולא לכלות בשום מקרה את הצמח עד סופו.
זה זמן רב שאני דוגל ברעיון של התבוננות בצאן ויחסו לצמחים. על פי רוב העיזים לא יתקרבו לאזובית והיא אינה צמח שסובל ממרעה מוגבר בניגוד לשרביטן לדוגמא. באביב הקודם, בעת יציאה למרעה, מספר עיזים שעטו למצבור שיחי אזובית, גם גרזו את בלוטות הריח בראש בשיח (בדומה למה שהן עושות בסתיו עם היפרוק) וגם גרזו קלות את העלים העליונים בלבד, אלה היו פרטים שסבלו מנזלת ושיעול קל.
ברפואה העממית, אצל הבדואים, האזובית קודם כל משמשת כצמח תה ותבלין מוצלח, כאשר ענף קטן מספיק לקומקום תה של חצי ליטר וייתן לו טעם ארומתי פותח נשימה.
בשימוש הרפואי, בקרב הבדואים, משמש הצמח לטיפול בשיעול, נזלת וחום גבוה. בניגוד לכתובים השונים בארץ, לא נתקלתי במרפא מסורתי אחד שמשמש בצמח לבעיות פרקים, אבל דעו לכם שגם זה מוזכר. מעבר לכך בשימוש בכאבי בטן.
משפחת השפתניים והאורגנום בפרט חולקים תפקודים מאוד דומים עם הזנים שאנו מכירים…. מי לא שמע על אורגנום “פראי”? נשמע שרמנטי נכון? אז דעו לכם שאם בפראי עסקינן, זה שגדל במדבר יכול לעשות בית ספר לשאר.
האזובית המדברית עשירה מאוד בשמנים אתרים ויש המפיקים ממנה שמן אתרי איכותי (נועם אורן מחוות יתיר). השמן הוא מעולה לעיסוי במהילה עם שמן זית לטיפול במחלות נשימה.
אז מה אנו עושים עם האזובית בקליניקה?
שימוש פנימי-
האזובית היא צמח עם נדיפות גבוהה. לכן הייבוש שלה חייב להיות בצל או בשימוש טרי.
בלקיחה פנימית המינון:
צמח יבש: 1.5-6 גרם לחליטה
6-30 גרם בסירופ (בישול של 5 דקות בלבד)
או בטינקטורה 1-5 מ”ל ליום
מערכת הנשימה:
בשימוש מאוד נפוץ למחלות ריאה כאשר יש ליחה צהובה או לבנה. קל לשלב את הצמח ולמשוך את אופיו, בהתאם לצמחים המובילים במרשם.
גם כצמח בודד יפה כוחו לטיפול במחלות ויראליות אשר נושאות חום גבוה. שעול ונזלת לרוב נשלבו בקליניקה עם לענת המדבר – 3-6 גרם מכל צמח בחליטה קצרה.
להערכתי ונסיוני הקליני איתו ב10 שנים האחרונות, הוא פוטנטי מאוד בחיזוק מערכת החיסון ושחרור הברונכיות כאנטיספסמודי ואקספקטורנט, כאשר הליחה לבנה.
ניתן לעשן אותו ביחד עם עלי געדה להפסקת התקף אסטמה.
מערכת העיכול:
הצמח בעל אפקט אנטי דלקתי מרשים מאוד על דלקות קיבה ובקליניקה יעיל כנגד הליקובקטר פילורי. הוא מפסיק כאבי בטן ומטרואיזים הנובעים בעיקר מקור במערכת העיכול. בקליניקה אני משלב אותו בסירופים שונים, ביחד עם צמחים סינים או צמחי ארץ ישראל אחרים, לקדם ריפוי דלקות קיבה.
בטיפול בדלקות אוזניים חריפות וסינוסיטיס, בקליניקה אני תמיד מייחס את בריאות הקיבה למחלות אלה, כך שלשלב האקוטי של מחלות אלה השימוש בו למשל ביחד עם צלע השור וסקוטלריה מאוד יעילים.
כאבי וסת – מאוד יעיל בחליטה ביחד עם אכילאה ערבתית ומעט שושנת יריחו A;A;P, 3-6 גרם מכל אחד.
בשימוש חיצוני-
השרייה בשמן זית ביחס של 100 גרם חומר טרי על ליטר שמן זית ייתן לכם שמן רפואי מדהים לטיפול בעיסוי של מחלות קור ונשימה, עיסוי על בית הצלעות והשכמות.
הריח מדהים וכמות האלרגיות לשמן זניחה.
גידי גור L.Ac, MSc
בוגר אוניברסיטת בייגין ברפואה פנימית והתמחות באימונולוגיה לתואר שני באוניברסיטת ז’ה זיאנג, מורה דרך ורועה צאן.
אמצעי התקשרות:
077-2028100
