הספונינים הם מרכיבים גליקוזידיים, הנפוצים מאד בטבע. לעיתים קרובות הם מצויים בצמחים בריכוז גבוה, בהשוואה למרכיבים אחרים. בצמחים מסוימים ריכוז הספונינים מגיע ל-30%. הספונינים משתתפים בהגנה על הצמח מפני חרקים ופטריות.
האגליקון שלהם הוא טריטרפן הבנוי מ-30 אטומי פחמן, או סטרואיד הכולל 27 אטומי פחמן. האגליקון, המכונה sapogenin, הוא ליפופילי, בעוד שמולקולות הסוכר הקשורות אליו הן הידרופיליות.
הספונינים הם בעלי כושר לפעול על מתח הפנים של המים, והם נותנים קצף יציב בתמיסות מימיות. זהו המקור לשמם, sapo- סבון, מייצרים קצף בדומה לסבון. צמחים ומוצרי מזון עשירים בספונינים, כגון קטניות, נותנים קצף בתמיסות מימיות. הספונינים מגבירים מסיסות של מרכיבים אחרים ומאפשרים למרכיבים שומניים להתמוסס במים. צמחים עשירים בספונינים שמשו בעבר כסבון. בארץ ידוע השימוש בפקעת הרקפת, ובבורית הרפואית- Saponaria officinalis.
הספונינים עלולים לגרום להמוליזה של כדוריות דם אדומות ויש להמנע מלהשתמש בהם בהזרקה. עוצמת הפעילות ההמוליטית שונה בצמחים שונים. לפקעת הרקפת יש פעילות המוליטית חזקה מאד ואילו אצל הג’ינסנג האסיאתי ופולי הסויה היא חלשה.
בדרך כלל הספונינים אינם גורמים לנזק בלקיחה פומית, אבל כשהריכוז שלהם גבוה, הם עלולים לגרום לאי נוחות במערכת העיכול, לבחילה והקאה. הספונינים רעילים לדגים, שבלולים, צפרדעים שסופגים אותם דרך הזימים והעור שלהם. נוהגים להשתמש בהם כרעל לדגים.
בצמחים עשירים בספונינים יש בדרך כלל תערובת של ספונינים טריטרפניים וסטרואידליים.
ספונינים טריטרפניים
מולקולות פנטה-ציקליות, עם שלד של 30 אטומי פחמן. יחידות של סוכר קשורות בקשר 3-5.
רבים מבין הספונינים הטריטרפניים הם אנטי דלקתיים, מכייחים, אדפטוגניים, מחקי הורמונים, אנטי פטרייתיים, אנטי ויראליים. לדוגמא, תערובת הספונינים הנקראת escin מהצמח ערמונית הסוסים- Aesculus hippocastanum, היא בעלת פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת ומגבירה זרימת דם בורידים (1).
הגליצריזין הוא ספונין טריטרפן המצוי בשוש הקירח- Glycyrrhiza glabra. הוא נוגד דלקת, אימונוסטימולנט, אנטי ויראלי נגד הפטיטיס B, הפטיטיס C וכן נגד Herpes simplex (2), אדפטוגן ומגן על הכבד (3). הוא מפחית חומציות בקיבה ומשתמשים בו לטיפול בכיב פפטי.
בריכוז גבוה הוא עלול לפעול בדומה לאלדוסטרון, להגביר החזקת נתרן ומים, להגביר הפרשה של אשלגן ולגרום לעליה בלחץ הדם.
אליטרוזידים הם ספונינים טריטרפניים המקנים ל- Eleutherococcus senticosus תכונות של
אדפטוגן. הם נותנים לצמח את הפעילות הנוגדת סטרס, מגבירה את ההרגשה הטובה ומאפשרת חיזוק הפעילות של האדרנל (4).
ספונינים סטרואידליים
רוב הספונינים הסטרואידליים הם פנטה ציקליים עם 27 אטומי פחמן ויחידות סוכר 3-5. הם נאגרים בדרך כלל בזרעים, בפקעות או בשורש. הם דומים בפעילותם לספונינים הטריטרפנים. לדוגמא, diosgenin הוא האגליקון של הספדונינים הסטרואידליים המצויים במיני הדיוסקוראה. הוא מצוי גם בספונינים הסטרואידליים של החילבה- Trigonella foenum-graecum.
Dioscorea mexicana היה המקור לתרכובות הסטרואידיות הסמי סינתטיות cortisone
prednisone, progesterone. היום מפיקים אותם בעיקר מהסויה (5).
הספונינים הסטרואידליים שבסויה, בחילבה, בדיוסקוראה ואחרים אינם משמשים פרקורסור להורמונים בגוף האדם. אין לנו אנזימים שיכולים להפוך אותם להורמוני מין או הורמונים של האדרנל, אבל הם יכולים להשפיע על איזון ההורמונים על ידי מנגנון של חיקוי.
Dioscorea villosa הוא אנטי דלקתי ומשכך כאבים רוימטיים (6).
dioscin וספונינים סטרואידליים אחרים מצויים בקוטב המצוי Tribulus terrestris.
פירות הקוטב המצוי שמשו, באופן מסורתי, לחיזוק מערכת הרבייה ולהגברת החשק המיני (7).
מחקרים בחיות הראו עליה ברמת הטסטוסטרון וה-dehydroepiandrosteron DHEA (8).
מיצוי אלכוהולי של הקוטב המצוי הוא אנטי בקטריאלי, נגד ספקטרום רחב של חיידקים ונגד קנדידה (9).
ספונינים סטרואידליים מצויים בצמחים אדפטוגניים. הג’ינסנואידים הם קבוצה של כ-30 ספונינים סטרואידליים המצויים בג’ינסנג האסיאתי והאמריקאי.
אלה הם צמחים אדפטוגנים, הפועלים על מערכות רבות בגוף, מסייעים להחלמה ממחלות, מגבירים עמידות למצבי לחץ, מגבירים ריכוז וכושר לימוד, מגינים על מערכת העצבים (10).
צמחי מאכל ומרפא, שמכילים ספונינים, מסייעים למנוע עליה בריכוז הכולסטרול, הטריגליצרידים והסוכר בדם ובכך מפחיתים את הסכנה למחלות לב. לדוגמא, מיני קטניות, כגון עדשים, חומוס, חילבה אספסת, Medicago sativa.
הספונינים מפחיתים גם סכנה לסרטן המעי הגס.
הספונינים אינם רעילים ליונקים כי ספיגתם מהמעי לדם נמוכה, אבל בהזרקה הם עלולים לגרום להמוליזה של כדוריות דם אדומות ולמוות.
