אטופיק דרמטיטיס נקראת בסינית “מחלת ארבעת הקפלים”, מאחר שהפריחה שכיחה בקפלי המרפקים והברכיים. הרפואה הסינית מציעה טיפולים שונים לשלבי המחלה השונים. אבחון מדויק משפר את התוצאות הטיפוליות. הטיפול מזרז את היעלמות התסמינים ומאריך את ההפוגות בין ההתקפים
אטופיק דרמטיטיס נקראת בסינית “מחלת ארבעת הקפלים”, מאחר שהפריחה שכיחה בקפלי המרפקים והברכיים.
הרפואה הסינית מציעה טיפולים שונים לשלבי המחלה השונים. אבחון מדויק משפר את התוצאות הטיפוליות. הטיפול מזרז את היעלמות התסמינים ומאריך את ההפוגות בין ההתקפים.
דגשים לטיפול ברפואה הסינית
האבחנה המבדלת עומדת בבסיס הטיפול ברפואה הסינית. חשוב להבחין בין שלבי ההתפתחות השונים:
- שלב הינקות (תינוקות עד גיל שנתיים).
- שלב הילדות (מגיל 3-2 שנים ועד גיל 12).
- שלב הבגרות (מגיל 12 והלאה).
בכל שלב חשוב לאבחן את מצב המטופל עפ”י קבוצות התסמינים השונות, הדופק והלשון, ועל-פיהם להתאים טיפול בצמחים ובדיקור. בנוסף לאבחון שלבי ההתפתחות השונים, חשוב להבחין בין השלב האקוטי לכרוני. בשלב האקוטי, במקרה של התפרצות דלקתית חריפה, חשוב לשלב בטיפול רפואה מערבית (כלומר: להפנות את המטופל בדחיפות לרופא עור), כדי למנוע זיהום משני והידרדרות במצב. בשלב הכרוני, המתון יותר, טיפול סיני יביא להקלה רבה בתסמינים ולהפחתה משמעותית של התפרצויות דלקתיות חריפות.
שלב הינקות
הדגש בטיפול הוא במיוחד על חיזוק הטחול וניקוי הגוף מחום ולחות, להקלת הגרד. גישה זו תואמת ל”אסכולת האדמה” ברפואה הסינית העתיקה, המעניקה חשיבות מרובה למערכת העיכול ולחיזוקה. גישה זו גם עולה בקנה אחד עם עמדתם של רופאי ילדים סינים רבים בסין, ש”בילדים יש לטפל קודם כל בטחול”. לכן, בשלב זה, יש חשיבות רבה לתזונה. הצטברות של חום ולחות בשלב הינקות גורמת לשתי תסמונות עיקריות:
- לחות יותר דומיננטית מחום.
- חום יותר דומיננטי מלחות.
לחות יותר דומיננטית מחום
נפוץ בתינוקות בעלי מבנה גוף מלא עם נטייה להשמנה. הפריחה מופיעה בד”כ בפנים, בקרקפת ובצוואר, ויכולה להתפשט גם לאזורי גוף אחרים. הנגעים אדומים ובהם שלפוחיות עם נוזל ובנוסף חזזיות המתמזגות לעתים לרבדים מפושטים. בהמשך מופיעים גלדים, והגרד מתחזק ומפריע לשנת התינוק. באבחון הסיני נראה לעתים גם מתן שתן מועט מהרגיל, בצבע צהוב כהה. הלשון אדומה עם חיפוי צהבהב דק ולעתים שמנוני, והדופק מתגלגל. אסטרטגיית הטיפול במצב זה היא חיזוק הטחול (ברפואה הסינית – הטחול אחראי על מעברי הנוזלים בגוף), סילוק לחות, ניקוי חום והפחתת גרד.
פורמולת הצמחים המתאימה למצב זה מורכבת מאיחוד של שתי פורמולות קלאסיות: SHENG LING BAI ZHU; SANXIAO ER HUA SHI TANG
| כמות | שם סיני | שם בוטני |
| 5 gr | Cang zhu | Atractylodis lancea |
| 5 gr | Bai zhu | Atractylodis macrocephala |
| 10 gr | Fu ling | Poria cocos |
| 5 gr | Ze xie | Alisma plantago – Aquatica |
| 5 gr | Huang qin | Scutellaria baicalensis |
| 5 gr | Chen pi | Citri reticulata |
| 10 gr | Mai ya | Hordeum vulgare |
| 10 gr | Bai xian pi | Dictamnus dasycarpus |
| 10 gr | Hua shi | טלק talcum |
אופני הכנה, שימוש ומינון – ר’ בהמשך.
פעילות:
- Cang zhu (שורש) – ארומטי, מחזק טחול ומסלק לחות.
- Bai zhu (שורש) – מחזק טחול ומייבש לחות.
- פוריה (פטרייה) – מחזק טחול, משתן, מסלק לחות.
- אליסמה (שורש) – מנקה חום, משתן, מסלק לחות.
- קערורית סינית (שורש) – מנקה חום, מסלק לחות מפלג גוף עליון.
- מנדרינה (קליפה) – מניע צ’י, מסלק לחות.
- הורדאום (פרי) – מונע היתקעויות מזון ומניע את צ’י הכבד.
- דיקטמנוס (קליפה) – מנקה חום ורעילות, מפחית גרד.
חום יותר דומיננטי מלחות
מצב זה (מכוּנה fetal heat) שכיח בתינוקות רזים בעלי מבנה גוף חלש יותר. הנגעים, בד”כ בצבע אדום כהה, מופיעים בפנים, בצוואר ופעמים רבות בידיים וברגליים, ללא גבולות ברורים. לעתים הנגעים בצורת חזזיות קטנות מכוסות בקשקש לבן דק, עם סימני גרד היכולים ליצור דימום קל, אך ללא הפרשות.
הגרד מתחזק בלילה וגורם לקשיים בשינה. תינוקות אלה הם חיוורים למראה ובעלי תיאבון ירוד. הלשון אדמדמה (לעתים קצה הלשון אדום יותר) עם מעט חיפוי או חיפוי לבן דק, והדופק מהיר. אסטרטגיית הטיפול במצב זה היא ניקוי חום, סילוק לחות והפחתת גרד.
פורמולת הצמחים היא: XIAO FENG DAO CHI SAN
| כמות | שם סיני | שם בוטני |
| 5 gr | Cang zhu | Atractylodis lancea |
| 10 gr | Sheng di huang | Rehmannia glutinosa |
| 10 gr | Jin yin hua | Lonicera japonica |
| 5 gr | Huang lian | Coptis chinensis |
| 5 gr | Mu tong | Akebia trifoliata |
| 10 gr | Fu ling | Poria cocos |
| 3 gr | Bo he | Mentha haplocalyx |
| 10 gr | Bai xian pi | Dictamnus dasycarpus |
| 5 gr | Gan cao | Glycyrrhiza glabra |
אופני הכנה, שימוש ומינון – ר’ בהמשך.
| רמניה (שורש) | – | מנקה חום מהדם ומזין את היין. |
| לוניצרה (עלים) | – | מנקה חום ורעילות. |
| קופטיס (שורש) | – | מנקה חום ולחות. |
| אקביה (גבעול) | – | משתן ומנקה חום מהלב. |
| פוריה (פטריה) | – | מחזק טחול, מסלק לחות, משתן. |
| מנטה (נוף הצמח) | – | מקרר את החיצון. |
| דיקטמנוס (קליפה) | – | מנקה חום ורעילות, מפחית גרד. |
| שוש קירח (שורש) | – | מאזן את הפורמולה. |
שלב הילדות
בשלב הילדות הפריחה האדומה מופיעה לעתים קרובות בקפלים הפנימיים של המרפקים והברכיים, בצוואר, בפרק כף היד וסביב מפרק הקרסול. העור באזורים אלו יבש מאוד ולעתים קרובות מעובה. הגרד החזק פוגע בשינה וגורם להתעוררויות מרובות במהלך הלילה. בשלב זה מבחינים בשני תסמונות עיקריות: הצטברות חום ולחות, וחולשת טחול וקיבה.
הצטברות חום ולחות
במצב זה יהיו חזזיות ולעתים שלפוחיות, בעיקר באזורי פְּנים המרפקים והברכיים. גרד חזק יכול לגרום לדימום מקומי. הלשון אדומה עם חיפוי צהוב דק, והדופק מהיר ומתגלגל. אסטרטגיית הטיפול: ניקוי חום וסילוק לחות, חיזוק הטחול והפחתת גרד.
פורמולת הצמחים מבוססת על ההרכב: CHU SHI WEI LING TANG ומודיפיקציות.
| כמות | שם סיני | שם בוטני |
| 10 gr | Fu ling | Poria cocos |
| 10 gr | Huang bai | Phellodendron amurense |
| 10 gr | Chen pi | Citri reticulata |
| 10 gr | Ku shen | Sophora flavescens |
| 10 gr | Zhu ling | Polyporus umbellatus |
| 10 gr | Di fu zi | Kochia scoparia |
| 15 gr | Bai xian pi | Dictamnus dasycarpus |
| 10 gr | Huang qi | Astragalus membranacus |
| 15 gr | Yi yi ren | Coix lachryma jobi |
אופני הכנה, שימוש ומינון – ר’ בהמשך.
- פוריה (פטרייה) – מחזק טחול, מניע נוזלים – משתן, מסלק לחות (ע”י פעולת השיתון וחיזוק הטחול).
- פלודנדרון (קליפה) – מנקה חום ומסלק לחות.
- מנדרינה (קליפת הפרי) – מניע את הצ’י ומסלק לחות.
- סופורה (שורש) – מנקה חום ולחות ומפחית גרד.
- פוליפורוס (פטרייה) – מסלק לחות ומניע נוזלים – משתן.
- קוכיה (פרי) – מנקה חום ולחות ומפחית גרד.
- דיקטמנוס (קליפת השורש) – מנקה חום ורעילות מפחית גרד.
- אסטרגלוס (שורש) – מחזק את הטחול ואת הצ’י המגן.
- Yi yi ren (זרע) – מחזק את הטחול ומסלק לחות.
חולשת טחול וקיבה
מצב זה שכיח הן בילדים והן במבוגרים בעלי מבנה גופני חלש. הנגעים כוללים חזזיות ושלפוחיות מפרישות. העור יבש, מחוספס ומעט קשקשי. באזורי הפריחה יש גרד. המטופלים חיוורים למראה, חסרי תיאבון, בעלי בטן נפוחה ולעתים משלשלים. הלשון חיוורת עם חיפוי שמנוני לבן או צהבהב, והדופק חוטי וחלש או עמוק ומתגלגל. אסטרטגיית הטיפול: חיזוק הטחול והקיבה וסילוק לחות.
פורמולת הצמחים המתאימה למצב זה היא: LING TANG JIA JIAN PI CHU SHI TANG HE CHU SHI WEI JIAN (שילוב של שתי פורמולות)
| כמות | שם סיני | שם בוטני |
| 10 gr | Bai zhu | Atractylodis macrocephala |
| 10 gr | Cang zhu | Atractylodis lancea |
| 10 gr | Hou po | Magnolia officinalis |
| 10 gr | Chen pi | Citri reticulata |
| 10 gr | Fu ling | Poria cocos |
| 10 gr | Ze xie | Alisma plantago – aquatica |
| 10 gr | Zhu ling | Polyporus umbellatus |
| 15 gr | Di fu zi | Kochia scoparia (פרי) |
| 15 gr | Bai xian pi | Dictamnus dasycarpus |
אופני הכנה, שימוש ומינון – ר’ בהמשך.
פעילות:
- Bai zhu (שורש). מחזק טחול, מייבש לחות.
- Cang zhu (שורש). ארומטי, מחזק טחול, מסלק לחות.
- מגנוליה (קליפת הגזע). ארומטי, מחזק טחול, מסלק לחות.
- מנדרינה (קליפת הפרי). מניע צ’י, מסלק לחות.
- פוריה (פטרייה). מחזק טחול, מניע נוזלים – משתן ומסלק לחות.
- אליסמה (שורש). מנקה חום, מסלק לחות – משתן.
- Zhu ling (פטרייה). מסלק לחות – מניע נוזלים – משתן.
- קוכיה (פרי). מנקה חום, מסלק לחות, מפחית גרד.
- דיקטמנוס (קליפה). מנקה חום ורעילות, מפחית גרד.
שלב הבגרות
שלב זה מאופיין בפריחות, בעיקר בקפלים הפנימיים של המרפקים והברכיים, בצוואר ולעתים גם בידיים. העור יבש מאוד ומעובה. החוסר ביין ובדם פוגע בהזנת העור וגם גורם להיווצרות “רוח” פנימית בכבד ולהגברת הגרד בלילה. הדגש הוא על חיזוק הכבד והכליות, במיוחד בהזנת היין והדם, לשם לחלוח והזנה של העור, הסובל מיובש רב. בשלב זה בולטות שתי תסמונות עיקריות: חולשת טחול וקיבה (ראה שלב הילדות) ויובש בדם.
יובש בדם
בתסמונת זו היובש דומיננטי ופוגע ביין ובדם, וקיים חוסר בהזנה נאותה של דם לעור. בד”כ הפריחה היא בקפלי הברכיים, המרפקים והצוואר. העור מאוד יבש ובתהליך של התעבות. היובש העז גורם לעתים להופעת חריצים וחתכים בעור. הגרד חזק מאוד בעיקר בלילה וגורם לדימומים מקומיים. הלשון אדומה עם מעט חיפוי והדופק חוטי ומהיר. אסטרטגיית הטיפול: הזנת היין והדם, לחלוח היובש והפחתת הגרד.
פורמולת הצמחים מבוססת על: YANG XUE RUN FU YIN ומודיפיקציות.
| כמות | שם סיני | שם בוטני |
| 10 gr | Dang gui | Angelica sinensis |
| Shu di huang | Rehmannia glutinosa | |
| 10 gr | Sheng di huang | Rehmannia glutinosa |
| 10 gr | Huang qi | Astragalus membranacus |
| 10 gr | Tian men dong | Asparagus cochinchinensis |
| 10 gr | Mai men dong | Ophiopogon japonica |
| Tian hua fen | Trichosanthes kirilowii | |
| 10 gr | Dan shen | Salvia miltiorrhiza |
| 15 gr | Bai xian pi | Dictamnus dasycarpus |
אופני הכנה, שימוש, מינון – ר’ בהמשך.
- אנג’ליקה סינית (שורש). מחזק את הדם ומניע אותו.
- Shu di huan (שורש). מחזק את היין והדם.
- Sheng di huang (שורש). מחזק את היין ומקרר את הדם.
- קדד – אסטרגלוס (שורש). מחזק את הצ’י.
- אספרגוס (פקעת). מחזק את היין.
- Mai men dong (פקעת). מחזק את היין.
- Tian hua fen (שורש). מזין את הנוזלים.
- Dan shen (שורש). מניע את הדם.
- דיקטמנוס (קליפת הגזע). מנקה חום ורעילות, מרגיע גרד.
אופני השימוש בצמחי מרפא
- צמחים בבישול
- צמחים באבקות
- צמחים במיצוי אלכוהולי (טינקטורות).
כאשר מטפלים בילדים, חשוב להציע פתרון לבעיית הטעם: להמתיק את המשקה בקצת סוכר חום או דבש, לערבב עם מיץ טעים, או ליטול את האבקה בכמוסות. כאשר ההורים החלטיים, יש סיכוי שהילד ישתכנע לקחת את הצמחים, כפי שהם. המינון חייב להיות מותאם לגיל הילד, למבנה הגופני שלו ולמהלך המחלה.
בישול צמחים
נחשב למיצוי החזק ביותר, אך דורש הכנה ממושכת יותר. מבשלים את הצמחים בארבע כוסות מים, בסיר חרס או נירוסטה. מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל בחום נמוך בערך 40-30 דקות, בסיר פתוח, עד שנשארת כוס אחת. מסננים את הצמחים ושותים את המשקה פעמיים ביום (בוקר וערב).
מינונים
- עד גיל שנה: כפית נוזל בכל נטילה.
- בין גיל שנה לשנתיים: שתי כפיות בכל נטילה.
- מגיל שלוש ואילך, כולל מבוגרים: חצי כוס בכל נטילה.
צמחים טחונים (אבקה מרוכזת בתהליך הקפאה יבשה)
שופכים על האבקה 1/2 או 1/4 כוס מים רותחים, מחכים שיתקרר (ללא כיסוי) ושותים.
מינונים:
- עד גיל שנה: 1 גרם.
- בין גיל שנה לשנתיים: 1 גרם.
- מגיל שנתיים: 2 גרם.
- מגיל 3 ואילך: 3 גרם.
בנטילת טינקטורה חשוב לשפוך מעט מים רותחים כדי לאדות את האלכוהול. (אלכוהול מחמם בטבעו ועלול להחמיר בעיות עור רבות).
טיפול חיצוני באטופיק דרמטיטיס
ברפואה הסינית בסין, נוהגים כיום לתת כטיפול חיצוני משחות וצמחים במשרה (קומפרסים חיצוניים). בגלל מרקמם הגס למגע ובגלל הריחות הצמחיים החזקים, במערב ההיענות לתכשירים אלה נמוכה. במשך השנים פותחו תכשירים המשלבים ידע סיני מסורתי עתיק עם ביו-טכנולוגיה מערבית מתקדמת, התומכים בשיקום ובהחלמה של העור.
בהיבט הסיני, תכשירים לשימוש חיצוני מבוססים על צמחים המסלקים חום ורעילות בשילוב צמחים מלחלחים ותומכי יין המטפלים במצבי יובש בעור. בהיבט הפרמקולוגי, הצמחים הללו הם בעלי פעילות נוגדת גרד, נוגדת חיידקים, נוגדת פטריות, נוגדת דלקת ומלחלחת. צמחים לדוגמה:
- Ku shen Sophora flavescens (שורש). מטהר חום ומייבש לחות
- Huang bai Phellodendron amurense (קליפת הגזע). מטהר חום ורעילות.
- Huang qin Scutellaria baicalensis (שורש – root). מטהר חום ולחות.
- Huang jing Polygonatum sibiricum (שורש). מחזק צ’י ומלחלח יין.
- She chuang zi Cnidium monnieri (פרי). מייבש לחות, נוגד טפילים, מקל על גרד, מסלק רוח.
- Da feng zi Hydnocarpus anthelmintica (זרע). מסלק רוח, מייבש לחות, מסלק רעילות, נוגד טפילים.
- Ma chi xian Portulaca oleracea (נוף הצמח). מנקה חום ולחות.
- Bing pian Dryobalanops aromatica Gaertn. מקל על כאב, מפחית גרד.
- You huang zi. צמח אגוז הסבון, ידוע ברפואה ההודית והסינית, נוגד חיידקים ונוגד פטריות.
הטיפול החיצוני במשחות מבוסס על תפיסה הוליסטית, שעל פיה ניתן גם הטיפול הפנימי. הטיפול החיצוני משלים ומעצים את הטיפול הפנימי ומביא להקלה מהירה יותר, הן בגרד והן בשיקום העור ובהבראתו.
