‘קציר’ PubMed מהשנים 2008-2000: כ-200 פרסומים מדעיים מישראל, בעיתונים מקצועיים בין-לאומיים מהנחשבים ביותר.
פתח דבר
בגיליונות “קול הצמחים” אנו מפרסמים בקביעות מקבצי מחקרים רלוונטיים לנושא העיתון, במטרה להרחיב דעת, להביא מידע עדכני ולהוסיף מימד עומק לסוגיות שונות.
בגיליון הנוכחי, שעניינו הישגים בתחום צמחי המרפא בישראל, החלטנו להתמקד במחקרים ישראליים. יצאנו לקושש חומר, ציפינו למספר נכבד של עבודות בהתחשב בחריצות, בהבנה ובהתלהבות של החוקרים הישראלים, ובכל זאת הופתענו מהיקף הפעילות המחקרית: מאות עבודות יפהפיות התפרסמו בעיתונים מקצועיים בין-לאומיים מהנחשבים ביותר. עובדה מאוד משמחת זו מעידה על התפתחות חסרת תקדים של המחקר בתחום צמחי המרפא בישראל.
סקירת שפע מחקרי שכזה היא אתגר של ממש, ואנחנו לקחנו על עצמנו להתמודד אתו. הגבלנו את עצמנו לתקופת שבין 2008-2000 ולמחקרים המופיעים במאגר PubMed (אתר האינטרנט של הספרייה הלאומית לרפואה בארה”ב; מכיל מאמרים, פרסומים ומחקרים מבוקרים מתחומי הרפואה, מדעי החיים ועוד).
עדיין המשימה מורכבת וקשה. ניסינו לקבץ מחקרים לפי נושאים ולהציג מגוון שלם של תחומי עניין שנמצאים במוקד המאמץ המחקרי. סקרנו חלק נכבד מהמחקרים אך לא את כולם. במסגרת המוגבלת של מאמר זה, אי אפשר לצטט את כל הנושאים, את כל המאמרים ואת כל המחקרים שנעשו בארץ ופורסמו בכתבי העת המקצועיים. להדגמת היקף הפרסומים נציין רק, שמאז שנת 2000 התפרסמו בין 200-100 מאמרים בכל אחד (!) מהנושאים ה’חמים’ הבאים: מחקרים על רימון, מחקרים על קנאבינואידים, מחקרים על נוגדי-חמצון תזונתיים.
‘עושר’ החומר המחקרי בתחום צמחי המרפא מעיד על התעניינות גוברת בנושא – לא רק בציבור הרחב אלא גם באקדמיה ובממסד הרפואי, ויש לכך ביטוי בהקמת מסגרות משותפות במוסדות אקדמיים וקליניים, בבתי חולים ובקופות החולים.
רוב המחקרים יצאו ממוסדות אקדמיים או מבתי חולים או משיתוף פעולה ביניהם. עבודות לא מעטות יצאו מיחידות לרפואת המשפחה. רוב המאמרים מתארים מחקרים אקדמיים. בשנים האחרונות התפרסמו גם כמה מחקרים קליניים, אקראיים, מבוקרים, כפולי-סמיות. מספר המחקרים עולה בהתמדה. יותר מ 50% מכלל המאמרים שנסקרו, פורסמו ב-3 השנים האחרונות.
בסקירה שלהלן יוצג מבחר של הנושאים והצמחים שהיו במרכז ההתעניינות של המחקר הישראלי. סקירה בהיקף שכזה מציבה בעיה לוגיסטית משמעותית: איך למיין חומר כל כך עשיר? לפי צמחים? לפי חומרים פעילים בצמחים? לפי מנגנוני פעולה? לפי מחלות שהצמח מתאים לטיפול בהן? לפי מוסדות המחקר? לפי החוקרים המובילים בתחומם?
– גישה ‘מסודרת’ שכזו היא לא תמיד רלוונטית או אפשרית, שכן ברוב המקרים מחקר אחד מסוים משוייך לכמה וכמה קטגוריות, חוקרים עובדים בצוותים שונים או בכמה מוסדות, וכו’.
לפיכך, נביא טעימות מהמחקר הישראלי העשיר, בידיעה ברורה שמלאכת הסיווג אינה (ואינה יכולה להיות) מושלמת. נבקש מראש את סליחתם של צוותי המחקר שעבודותיהם לא מפורטות כאן.
אתר עיל”ם הוקם בתקציב צנוע מאוד ובטכנולוגיה בסיסית. אנו מקווים כי בעתיד נוכל לשדרג את האתר, לאפשר קישוריות גבוהה ולאפשר אחזור מידע לפי שמות החוקרים, מוסדות המחקר, נושאי המחקר, שנת פרסום המחקר וכיו”ב. בשלב זה נסתפק במה שניתן לביצוע: הצגת ‘כרטסת’ המחקרים, בידיעה שזהו מפגן של תמיכה במחקר הישראלי בתחום צמחי המרפא, ובתקווה שיהיה לעזר לכל המתעניינים, הסקרנים והמחפשים מידע בתחום.
חוקרים, סטודנטים ובעלי עניין מוזמנים לפנות אלינו ולהוסיף מחקרים שנעלמו מעינינו מפאת העושר הרב של החומר, מחקרים שרואים אור בזמן כתיבת מאמר זה, ומחקרים שיראו אור בעתיד. כולם מוזמנים לקחת חלק פעיל בפרויקט חשוב זה.
כמה מילים על חשיבותם של מחקרי “in vitro” ו-“in vivo”
במחקרי מעבדה (“in vitro”) ניתן לזהות חומרים פעילים של צמחים, להוכיח השפעות ביולוגיות ולזהות מנגנוני פעולה מעורבים. אבל מחקרי מעבדה מספקים מידע ראשוני וחלקי בלבד. על מנת לבחון היבטים של יעילות ובטיחות, חובה לבצע מחקרי-המשך על בעלי חיים ובני אדם (“in vivo”).
שני מחקרים חשובים מהמחלקה לפרמקולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון, חיפה, מדגימים את הנושא באופן ברור וחד:
המחקר הראשון בדק בתנאי מעבדה תמציות מימיות של 8 צמחים נפוצים ברפואת הצמחים הערבית המסורתית בישראל, לטיפול במחלות כבד ובסוכרת. מחלות אלה מתאפיינות בעקה חמצונית חזקה. כל התמציות שנבדקו הראו פעילות נוגדת חמצון; תמצית געדה (Teucrium polium) ואלת המסטיק (Pistacia lentiscus) הראו את הפעילות הגבוהה ביותר. כל התמציות נמצאו בטוחות: לא נצפתה פגיעה בנשימה המיטוכונדריאלית ובשלמות הממברנה התאית. (Ljubuncic P et al, 2005)
במחקר נוסף נבדקה ההשפעה של תמצית מימית מעלים יבשים של אלת המסטיק (Pistacia lentiscus) על חולדות בריאות וחולדות עִם מחלת כבד. התוצאות: בחיות בריאות נצפו פיברוזיס של הכבד, תגובה דלקתית, קולסטאזיס, ירידה ברמת הגלוטתיון המחוזר ועלייה ברמת הגלוטתיון המחומצן. בחיות חולות הוחרפו כל סימני המחלה: דלקת, פיברוזיס, חסר גלוטתיון. לא נרשמה כל השפעה חיובית על פראוקסידציה של שומנים. המחקר הראה שתמצית אלת המסטיק רעילה לכבד. החוקרים ציינו את הסיכון שבהסתמכות על מחקרי מעבדה בלבד, ואת ההכרח לערוך מחקרי “in vivo” לקביעת בטיחות השימוש בחומרי רפואה צמחיים. (Ljubuncic P et al, 2005a)
ברפואת הצמחים המסורתית, געדה מצויה (Teucrium polium) ידועה זה כ-2000 שנה כבעלת השפעה משתנת, מייזעת, מאתנת, נוגדת חום, נוגדת עווית, מגבירה ייצור והפרשה של מיצי מרה בכבד (cholagoge).
מחקר ראשוני בתרביות תאים דיווח על פעילות נוגדת חמצון של געדה.
(Ljubuncic P et al, 2005)
מחקר זה הורחב מאוחר יותר, עדיין בתנאי מעבדה, בהשתתפות חוקרים ממו”פ אזורי אגודת הגליל בשפרעם. נמצא כי תמצית געדה דיכאה חמצון של בטא-קרוטן, דיכאה פראוקסידציה של שומנים הנגרמת מברזל, קשרה ברזל והעלתה רמת GSH. כלומר, התמצית הוכחה כנוגדת חמצון “in vitro”. לאור תוצאות המחקר הקודם (באלת המסטיק), ציינו החוקרים את הצורך במחקרי המשך (Ljubuncic P et al, 2006) .”in vivo”
המחקרים מחיפה הדגימו, שתמצית אשר במחקר במעבדה נראתה מאוד מבטיחה, הוּכחה במחקר על בעלי-חיים כרעילה. לכן אין לבסס המלצה על בטיחוּת ורעילוּת על מחקרי “in vitro”, והכרחי להשלים אותם במחקרי “in vivo”, כדי לשלול נזקים מטבוליים לאורגניזם.
למרות ‘רעילותה’, אלת המסטיק נפוצה בשימוש המסורתי זה מאות שנים. ניתן אולי להסביר זאת בהבדלים באופן ההכנה.
מחקרים על צמחים וסרטן
פורמולת צמחים סינית נגד סרטן
מחקר זה נערך על חיות מעבדה. בשלב ראשון נמצא, כי פורמולה סינית נגד סרטן, ובה 19 צמחי מרפא, לא העלתה את מספרם של תאי ההרג הטבעיים (NK – natural killer) אך הגבירה את פעילותם. בשלב השני נחשפו חיות הניסוי לתנאי עקה (stress), שהגבירו היווצרות גרורות. קבוצת הניסוי, שקיבלה את הפורמולה, פיתחה גרורות בשיעור נמוך בהרבה בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים ציינו שעקה פיזיולוגית ופסיכולוגית בחולי סרטן מדכאת מאוד את מערכת החיסון ומעודדת היווצרות גרורות. המחקר בוצע ביחידה לרפואה משלימה במרכז רפואי סוראסקי, תל אביב. (Hong-Fen L, 2001)
כורכומין וסרטן
שילוב צמח-תרופה משפר פעילות התרופה
כורכומין הוא המרכיב הפעיל העיקרי בשורש כורכום (Curcuma longa). המחקרים על כורכומין ופעילותו בדלקת ובמחלות סרטניות מציגים השקפה חדשה ומהווים דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה בין הרפואה הקונבנציונלית לרפואת הצמחים.
כורכומין נחקר בקשר להשפעתו כמדכא פעילות של האנזים ציקלואוקסיגנז (COX-2). אנזים זה מעורב בתהליכים דלקתיים וממאירים. צריכה ממושכת של תרופות מדכאות COX-2, כגון Celecoxib, פוגעת במערכת העיכול ובמערכת הלב וכלי הדם.
מחקרים ישראליים בדקו הוספת כורכומין לטיפול התרופתי המקובל (Celecoxib). תוצאות:
כורכומין הפחית גודל ושיעור התרבות של תאי סרטן לבלב, הגביר מוות תאי מתוכנן (apoptosis) והפחית ביטויי (Lev-Ari S, 2005) .COX-2
כורכומין דיכא גדילת תאי דלקת והגביר מוות תאי מתוכנן בתאים סינוביאליים מברכיים של חולים בדלקת מפרקים ניוונית. (Lev-Ari S, 2006)
כורכומין הפחית שרידות של תאים סרטניים בסרטן ריאות (Lev-Ari S, 2006), בסרטן המעי הגס
(Lev-Ari S, 2005; Lev-Ari S, 2006; Shpitz B, 2006),
ובקרצינומה של הלבלב (Lev-Ari S, 2005; Lev-Ari S, 2006; Lev-Ari S, 2007).
המחקרים נערכו במחלקה למניעת סרטן ובמחלקה לאונקולוגיה ולרפואה משלימה, מרכז רפואי ת”א;
במחלקה לאונקולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת”א; במחלקה כירורגית, מרכז רפואי ספיר, כפר סבא.
מחקר אחר, באותו נושא, עבר ממודלים מעבדתיים למודל “in vivo ” בסרטן המעי הגס, והראה תוצאות זהות. המחקר נערך במרכז הרפואי ספיר, כפר סבא. (Shpitz B, 2006)
מחקר נוסף הראה כי כורכומין מגביר רעילות של גמציטבין (gemcitabine), תרופה מובילה בטיפול בקרצינומה של הלבלב, לתאי סרטן (Lev-Ari S, 2007), ומגביר רעילות של סולינדק (sulindac), תרופה מקבוצת ה-NSAIDs, המעכבת גדילה של תאים ממאירים. גם מחקר זה נעשה בשיתוף בין המחלקה למניעת סרטן במרכז רפואי ת”א ואוניברסיטת ת”א. (Lev-Ari S, 2008)
בכל המחקרים ובכל המודלים, כורכומין הראה פעילות סינרגיסטית (מחזקת) עם התרופות המקובלות. מכאן שבנוכחות כורכומין ניתן להפחית במינון שלהן, וע”י כך להפחית את נזקיהן למערכת העיכול והלב. על בסיס ממצאים אלו יתחיל השנה מחקר קליני מבוקר, להערכת השילוב של כורכומין ו-Celecoxib בחולי דלקת מפרקים ניוונית, חולי סרטן הלבלב וחולי סרטן קולורקטלי גרורתי. המחקר יבוצע במחלקה למניעת סרטן, מרכז רפואי תל אביב, ויארך 18-12 חודשים. (Lev-Ari S, 2008)
מיץ רימון וסרטן
פיטוכימיכלים (חומרים צמחיים פעילים) יכולים לסייע במניעת סרטן דרך פעילות נוגדת חמצון והשפעת תזונה על גֶנים. מחקר מחיפה בחן השפעה של מיץ רימונים על PSA (סמן להתפתחות סרטן הערמונית). זה המחקר הראשון שנערך כמחקר קליני שלב II על גברים עם ערכי PSA גבוהים, אחרי ניתוח או רדיותרפיה. הגברים שתו מיץ רימון במינון שווה ערך ל-570 מ”ג פוליפנולים ביום. לא נרשמו תופעות לוואי. בסרום המטופלים נרשמה עלייה של 23% ברמת ה-NO והפחתה משמעותית בחמצון השומנים. ריבוי תאי סרטן שקיבלו סרום מהמטופלים ירד ב-12% ושיעור האפופטוזיס שלהם עלה ב-17%. הטיפול האריך פי 3 את זמן הכפלת ה-Pantuck) .PSA
AJ, 2006)
פטריות וסרטן
מטבוליטים משניים של פטריות, בעלי משקל מולקולרי נמוך, נסקרו כחומרים המעורבים בתהליכים כמו אפופטוזיס, אנגיוגנזיס, התפשטות גרורות, בקרת מחזור התא והעברת אותות תאיים. בנוסף נחקרו פוליסכרידים או תרכובות של פוליסכריד-פרוטאינים מפטריות, בעלי משקל מולקולרי גבוה, שהמריצו את התגובה החיסונית המוּלדת והנרכשת והציגו פעילות נוגדת סרטן בחיות ובבני אדם. הפעילות יוחסה לתרכובות סלניום הקיימות בפטריות. עבודה זו בוצעה במרכז לצמחים קריפטוגמיים ופטריות, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה. (Zaidman BZ, 2005)
בהמשך, סרקו החוקרים 201 תמציות מפטריות שונות, שמוצו בממסים שונים, לבדיקת פעילות אנטי-אנדרוגנית ודיכוי תאי סרטן הערמונית. בהתבסס על תוצאות הסריקה ועל עיכוב בררני של תאי סרטן ערמונית, התמקדו החוקרים בתמציות של דיואית מצויצת (Coprinus comatus) ופטריית ריישי (Ganoderma lucidum). מיצויים באתנול ובאתיל אצטאט הראו עיכוב בררני של תאי סרטן ערמונית ודיכאו הפרשת PSA בתלות במינון. מחקר פורץ דרך זה הראה לראשונה, כי תמציות אלה הפחיתו פעילות של קולטנים אנדרוגניים וגלוקו-קורטיקואידיים בתאי סרטן שד בתרבית בתלות במינון, והפחיתו רמות פרוטאין בקולטני אנדרוגן בתאי סרטן שד וסרטן ערמונית, דרך מנגנון תוך-תאי. (Zaidman BZ, 2008)
שפעול מסלול ה- NFkB (גורם גרעיני לשעתוק) הוא מנגנון מפתח בהתקדמות תהליכי גידול ברמה המולקולארית. NFkB קשור לתהליכי התרבות תאים, לדיכוי מוות תאי מתוכנן (apoptosis), לריבוי גרורות ולייצור כלי דם חדשים (angiogenesis). תמצית נוזלית מתרבית הפטרייה Marasmius oreades הוכחה בעבר כמעכבת שפעול של NFKB. מחקר זה נבדק מנגנון הפעולה באמצעות כרומטוגרפיה נוזלית. ארבעה מרכיבים זוהו כחוסמי מסלול שפעול ה- NFkB. כולם הראו (במעבדה) פוטנציאל לעצירת התרבות של תאי סרטן שד, ללא רעילות, וחלקם גם השרו מוות תאי. החוקרים הסבירו את מנגנוני הפעולה ברמה המולקולרית. מחקר זה הצביע על הפוטנציאל האנטי-סרטני של מטבוליטים של פטריות, והוא הראשון שדיווח על פטרייה ספציפית זו כמקור לחומרים בעלי משקל מולקולרי נמוך ובעלי פעילות ביולוגית, שיכולים להשפיע על התפתחות סרטן דרך חסימה ישירה של NFkB. המחקר נערך במכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה. (Petrova RD et al, 2008)
גם חוקרים ממיג”ל בקרית שמונה הראו השפעה של פטריית ריישי על תאי סרטן ערמונית, דרך מנגנונים תלויים ובלתי- תלויים בקולטן האנדרוגן. (Zaidman BZ et al, 2007)
מחקר נוסף בדק את ההשפעה של תמצית פטריית שיטאקי (Lentinula edodis) כמווסתת חיסון (immunomodulation). המחקר נערך על עכברים מושרי קוליטיס, והתמצית נמצאה כמשפרת משמעותית מדדים מיקרוסקופיים ומאקרוסקופיים. השפעה זהה נצפתה בעכברים בריאים. תמצית שיטקי השפיעה על בקרת החיסון של הכבד, דרך שינוי בחלוקת תאי NKT. המחקר נערך בבי”ח הדסה והאוניברסיטה העברית, י-ם. (Shuvy M et al, 2008)
שוש קירח וסרטן
בתחום בריאות האישה יש היום דרישה גוברת לתכשירים טבעיים שיכולים לחקות את השפעותיו המיטיבות של אסטרוגן על העצמות, על הלב ועל כלי הדם, ללא גרימת נזק לשד ולרחם. במחקר זה נבדקו התכונות האסטרוגניות של גלברידין (glabridin) – האיזופלאבאן העיקרי בשורש של שוש קירח (Glycyrrhiza glabra – Licorice). גלברידין דומה לאסטרדיול במבנהו ובהתנהגותו הכימית. נמצא שגלברידין הוא פיטואסטרוגן, שבבני אדם הוא נקשר לקולטני אסטרוגן, ובחולדות הוא ממריץ פעילות של קריאטין קינאז ברחם, בעצמות, באבי העורקים ובחדר השמאלי של הלב. הגדלת ריכוזי גלברידין הראתה השפעה ביפאזית על גדילת תאי סרטן שד: בריכוזים נמוכים גלברידין עודד גדילה של תאי סרטן שד בתלות בקולטני אסטרוגן, ובריכוזים גבוהים הוא עיכב שגשוג תאי ללא תלות בקולטני אסטרוגן. מחקר זה הראה לראשונה פעילות דמוית-אסטרוגן באיזופלאבאנים. במבחנים שונים גלברידין ונגזרותיו הציגו דרגות שונות של פעילות אגוניסטית לקולטני אסטרוגן, ויכולת לעכב גדילה של תאי סרטן שד. המחקר נערך במיג”ל, קרית שמונה. (Tamir S, 2000)
סויה וסרטן
שילוב צמח-תרופה משפר פעילות התרופה
חשיבה חדשנית בתחום הטיפולי היא מפתח להצלחה. השימוש בתרופות נוגדות סרטן מוגבל בגלל רעילותן הגבוהה, והמדע מחפש דרכים להפחתת הרעילות.
כבר צוינה למעלה תרומתו של הכורכום, שפעילותו הסינרגית מעצימה את השפעתן של תרופות ומאפשרת הפחתה במינון שלהן. גם לסויה תפקיד בפיתוח תרופות חדשות. סויה מכילה דאיזדאין (daidzein), איזופלאבון (isoflavone) בעל אפיניות גבוהה לתאי סרטן השחלות.
מחקר זה מציג חשיבה חדשנית: החוקרים הפחיתו את רעילותה של דאונומיצין, תרופה נוגדת סרטן רעילה מאוד ללב, ע”י קשירתה לדאיזדאין, כחומר נשא בעל אפיניות גבוהה לתאי המטרה. התרכובת המשולבת דאונומיצין-דאיזדאין במינון נמוך הראתה פעילות ציטוטוקסית מוגברת. התרופה החדשה נבחנה על עכברים ונמצאה פחות רעילה לתאים בריאים בהשוואה לדאונומיצין, ובנוסף, לא גרמה לירידה במשקל, לפגיעה לבבית או למוות. בנוסף, נראה שדאיזדאין שיפר את ספיגת הדאונומיצין בתאי הגידול. המחקר בוצע בשיתוף פעולה של המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם במרכז רפואי סוראסקי, והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. (Somjen D, 2008)
מחקר נוסף מת”א: כריתת שחלות בעכברות צעירות גורמת לפגיעה בעצמות (בדומה לתסמינים של גיל הבלות). במחקר זה נבדקו השפעות של פיטואסטרוגנים שונים על שיקום העצם, ורק דאידזאין (daidzein) הראה תוצאות טובות. איזופלאבון זה יכול כנראה לסייע בשימור העצם במקרים של כריתת שחלות בחולות סרטן ובנשים שסיימו את מעגל הפוריות. (Somjen D, 2008)
ציטראל וסרטן
ציטראל, מרכיב עיקרי בשמן האתרי המופק ממספר צמחים בעלי ריח לימוני, משמש כתוסף תזונה וכמרכיב במוצרי קוסמטיקה. ציטראל נפוץ בעשב לימון (Cymbopogon citratus), במליסה רפואית (Melissa) ובוורבנה (Verbena). מחקר זה בדק את הפוטנציאל האנטי סרטני של הציטראל ואת מנגנון הפעולה שלו. ציטראל בכמות שוות ערך לכמות המתקבלת מ-1 גרם עשב לימון בכוס תה, השרה מוות תאי מתוכנן (apoptosis) בתאי סרטן דם במעבדה. האפופטוזיס לוּוה בשבירת DNA ובהשראת פעילות קטליטית של קספאז 3. המחקר בוצע במרכז מו”פ חצבה, בשיתוף עם המכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון. (Dudai N, 2005)
טיון דביק וסרטן
מלנומה היא מחלת סרטן אגרסיבית; דרושים חומרים חדשים להתמודדות איתה. במחקר זה נבדקה פעילותם של שני לקטונים ססקוויטרפניים מטיון דביק (Inula viscosa) -טומנטוזין (tomentosin) ואינוויסקוליד (inuviscolide) – על תאי מלנומה בתרבית. טומנטוזין ואינוויסקוליד דיכאו התפתחות של תאי סרטן דרך עצירת מעגל החיים שלהם וגרמו למוות תאי מתוכנן (apoptosis). המחקר בוצע בפקולטה למדעי החיים שבאוניברסיטת בר-אילן. (Rozenblat S et al, 2008)
צמחים ומטבוליזם השומנים * צמחים וטרשת עורקים * צמחים נוגדי חמצון
אחד התחומים הנחקרים ביותר הוא מטבוליזם של שומנים ומניעה וטיפול בטרשת עורקים. לתחום זה ניתן לשייך נושאים כמו נוגדי חמצון, יתרונות בריאותיים לצמחים ולרכיבים צמחיים ותזונתיים ועוד. קשה לסווג את כל הנושאים וקשה גם להקיף אותם, אך ננסה להזכיר חלק מהם.
לייקופן מעכב חמצון LDL בסינרגיה עם נוגדי חמצון אחרים
מחקר זה הראה, שניתן להגביר את ההשפעה הנוגדת חמצון LDL של לייקופן, בנוכחות נוגדי חמצון טבעיים אחרים כמו ויטמין E, הפלבונואיד גלברידין, הפנולים חומצה רוזמרינית וחומצה קרנוזית, ושום. הוצע ששילוב של מספר נוגדי חמצון הוא בעל השפעה נוגדת טרשת חזקה יותר מאשר חומר בודד. המחקר בוצע במעבדה לחקר ליפידים, הפקולטה לרפואה בטכניון, מכון רפפורט למחקר רפואי ומרכז רפואי רמב”ם, חיפה. (Fuhrman B et al, 2000)
שוּש קירח מגן מטרשת עורקים בחולים עם יתר כולסטרול
מחקר זה בדק השפעה של תמצית שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) על כלי דם והרכב הדם של חולים עם יתר כולסטרול מתוּן. צריכת שוש גרמה להפחתה מתונה של רמת הכולסטרול, לעלייה בעמידות ה-LDL לשינויים, לירידה ברמת השומנים בדם ולירידה בלחץ הדם, בנוסף לפעילות נוגדת חמצון. כלומר, התמצית הפחיתה גורמי סיכון והגנה ממחלות לב וכלי דם. החוקרים המליצו על תמצית שוש כתוסף תזונה לחולים עם יתר כולסטרול מתון. המחקר נערך במעבדה לחקר ליפידים, הפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה, והמכון לחקר מדעי החיים, בי”ח רמבם, חיפה. (Fuhrman B et al, 2002)
פוליפנולים מעכבים חמצון שומנים
תפריט עשיר בירקות ופירות ידוע כמספק הגנה ממחלות לב וכלי דם. ההשפעה המיטיבה מיוחסת לתכולה גבוהה של נוגדי חמצון במזונות אלו. בעבודה זו צוינה ההשפעה נוגדת הטרשת של שלוש קבוצות עיקריות של נוגדי מזון תזונתיים: ויטמין E, קרוטנואידים ופלבונואידים. (Fuhrman B, 2001)
חמצון LDL בדופן העורק משחק תפקיד חשוב בפתוגנזה של טרשת עורקים. עקה חמצונית מאיצה חמצון של LDL ומגקרופאגים. נוגדי חמצון מהמזון יכולים לעכב מחלות לב וכלי דם וטרשת עורקים דרך מספר מנגנונים: דיכוי פראוקסידציה של שומני התא ושל LDL ושמירת פעילות פאראוקסונזות (אנזימים). פרסום זה סקר נתונים עדכניים על ההשפעות נוגדות החמצון ומנגנוני הפעולה של שלוש קבוצות עיקריות של נוגדי חמצון תזונתיים: ויטמין E, קרוטנואידים ופלבונואידים פוליפנוליים.
(Aviram M, et al 2005)
צריכת פוליפנולים בתזונה מקושרת לקידום הבריאות, למרות שפולפנולים אינם נספגים טוב במעי. במחקר זה בדקו החוקרים את ההשפעתה הנוגדת חמצון שומנים של אפיקטצ’ין, סטילבן, רסברטרול, חומצה גאלית וחומצה קפאית. נמצא שפעילותם מגינה על רקמת המעי. המחקר נערך במכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה, האוניברסיטה העברית, ירושלים. (Kerem Z et al, 2006)
פלבונואידים מ-5 קבוצות כימיות עברו הערכה לגבי השפעתם הנוגדת חמצון של כולסטרול LDL. נמצא שהמבנה הכימי של הפלבונואידים השפיע על הפעילות הנוגדת חמצון שלהם. המחקר הוכיח תרומתן של קבוצות פונקציונליות שונות בדיכוי חמצון LDL. המחקר נערך במיג”ל קרית שמונה. (Vaya J et al, 2003)
גם פוליפנולים מענבים מאיטים התפתחות של טרשת עורקים בעכברים, דרך הפחתת חמצון LDL ע”י מקרופאגים והפחתת חזרה של LDL מחומצן לתאים. (Fuhrman B et al, 2005)
במעבדה לחקר ליפידים חקרו גם את תכונות שמן הזית במטבוליזם השומנים. החוקרים העשירו שמן זית כתית טהור בפוליפנולים של תה ירוק; שמן זה ניתן לעכברים מושרי טרשת עורקים והאט את התפתחות המחלה. (Rosenblat M, 2008)
ספונינים של ג’ינסנג מפחיתים השמנה
שורש ג’ינסנג (Panax) ידוע בתכולה גבוהה של ספונינים ביואקטיביים. במחקר זה בודדו ספונינים מאבקת שורש ג’ינסנג וחקרו את השפעתה בעיכוב של ספיגת שומנים בתזונת עכברים. למרות שהוזנו במזון שומני ובכמויות מוגדלות, העכברים עלו במשקל פחות מהמצופה. צריכת ספונינים מג’ינסנג לא השפיעה על ריכוז הכולסטרול הכללי בפלסמה, בלי קשר לטיבו השומני של המזון. לא הייתה עלייה ברמת הטריאציל-גליצרולים (שמופיעה אחרי ארוחה עתירת שומן). הוצע שמנגנון הפעולה של הספונינים היה דרך עיכוב פעילות של ליפאז בלבלב.
המחקר בוצע בפקולטה לחקלאות, מזון ומדעי איכות הסביבה של האוניברסיטה העברית.
(Karu N et al, 2007)
צמחי מרפא מהרפואה הערבית להפחתת משקל
מחקר זה בחן יעילות ובטיחות של תכשיר להפחתת משקל, שהוכן מתמציות של ארבעה צמחי מרפא ידועים מרפואת הצמחים המסורתית הערבית ורפואת הצמחים האירופית. התכשיר מכיל עלי אלכמילה (Alchemilla vulgaris), עלי זית (Olea europaea), עלי נענע משובלת (Mentha longifolia) וזרעי כמון (Cuminum cyminum). ניסויים במעבדה, בחיות ועל מתנדבים עם עודף משקל הראו בטיחות, סבילות ויעילות של התכשיר. הדיווח הוא ממו”פ אזורי אגודת הגליל, כפר כנא. (Said O et al, 2008)
יותר מ- 30% מהמאמרים הישראליים שיצאו לאור בין 2008-2000 מתייחסים לאיכויות הנוגדות חמצון של צמחים שונים. רובם חוקרים את הרימון והשפעתו על המטבוליזם השומנים והסרטן.
מיץ רימון וטרשת עורקים
המעבדה לחקר ליפידים בפקולטה לרפואה בטכניון, ובי”ח רמב”ם בחיפה, משקיעים מאמץ אינטנסיבי בחקר הרימון, מרכיביו והשפעותיו. נסקור כאן רק כמה מבין המחקרים שפורסמו בשנים האחרונות.
מהטכניון יצא מחקר שבדק השפעה של מיץ רימון והפרקציה הטאנינית שלו על עכברים עם טרשת עורקים מתקדמת. הוספת מיץ רימון לתפריטם במשך חודשיים שיפרה את כל המדדים: הפחיתה חמצון מאקרופאגים, הפחיתה נזק עורקי, עודדה פעילות פאראקסונז בסרום והפחיתה רמת פראוקסידציה של שומנים. מייחסים את הפעילות הנוגדת טרשת לטאנינים שבודדו מהמיץ.
(Kaplan et al, 2001)
צריכת מיץ רימון הורידה לחץ דם סיסטולי בחולים עם לחץ דם גבוה. (Aviram M et al, 2001)
בעכברים עם טרשת עורקים נרשמה ירידה בהתפתחות הנזק הטרשתי, הודות להגנה נגד חמצון (Aviram M et al, 2002) .LDL
צריכת מיץ רימון הורידה לחץ דם סיסטולי בחולים עם היצרות של העורק התרדמני (קרוטיד).
(Aviram M et al, 2004)
החלק הסוכרי של מיץ רימון הוריד רמות של כל סימני החמצון במקרופאגים בעכברים בריאים או סוכרתיים (פעל כנוגד חמצון), בזמן שסוכר ממיץ ענבים לבנים העלה אותם (פעל כמקדם חמצון). למחקר זה חשיבות רבה: הוא הראה שסוכרתיים יכולים לשתות מיץ רימון וליהנות מהשפעתו המיטיבה כנוגד חמצון. (Rozenberg O et al, 2006)
צריכת מיץ רימון ע”י חולי סוכרת הפחיתה חמצון של סרום ומקרואפגים, ללא החמרה בסימני הסוכרת. הוצע שסוכרתיים יכולים לצרוך מיץ רימון ללא חשש, ולהפחית סיכון לטרשת עורקים. (Rozenberg O et al, 2006a)
מיץ רימון השפיע על ביטוי 2-PON, אנזים המגן על מקרופאגים נגד עקה חמצונית.
(Shuner M et al, 2007)
פנולים מקליפות רימון, פרחים וקליפות זרעים, הראו פעילות משולבת על מקרופאגים ועל שומני סרום במחקר “in vitro”ו-(Aviram M et al, 2008) .”in vivo”
במחלקה הפנימית במרכז רפואי “העמק” בדקו השפעה של מיץ רימון ותמצית פוליפנולית מרימון על חולי סכרת. בסוכרתיים, האנזים פאראקסונז מאבד את יציבותו כתוצאה מהיפרדותו מ-HDL. אחרי צריכת מיץ רימון במשך 4 שבועות, רמת העקה החמצונית בדם החולים פחתה ופעילות PON-1 התייצבה דרך קשירה ל-HDL. בחולים שטופלו בפוליפנולים מרימון נרשמו שינויים זהים אבל פחותים. מסקנה: מיץ רימון ופוליפנולים של רימון יכולים להפחית התפתחות טרשת עורקים בחולי סוכרת. המחקר נערך בשיתוף עם המעבדה לחקר לפידים ברמב”ם ובטכניון. (Rock W et al, 2008)
מיץ רימון ידוע ביתרונותיו הבריאותיים, המיוחסים לתכולה גבוהה של נוגדי חמצון ופוליפנולים. במחקר זה נבדק הקשר בין פעילותו הנוגדת חמצון של המיץ לבין רמת הפוליפנולים, האנתוציאנינים והטאנינים, בחלקי פרי שונים מ-29 דגימות שונות. נמצא שמיץ רימון רגיל מכיל פוליפנולים ואנתוציאנינים והוא מקור טוב לנוגדי חמצון מרימון. המחקר בוצע במיג”ל, קרית שמונה. (Tzulker R et al, 2007)
במח’ פנימית, מרכז רפואי “העמק” בעפולה, בדקו את השפעת מיץ רימון ותמצית פוליפנולים של רימון בחולי סוכרת. בסוכרת אנזים פאראקסונז מאבד את יציבותו כתוצאה מהיפרדותו מ-HDL. אחרי טיפול במשך 4 שבועת במיץ רימונים, רמת עקה בחמצוני בדם החולים ירדה ב 35%, פעילות האנזים עלתה בכ-40%, כאשר קשירתו ל-HDL עלתה ב-30% והפך להיות יותר יציב. בחולים המטופלים בפוליפנולים מרימון נרשמו אותם השינויים, אבל במידה פחותה. זאת אומרת שמיץ הרימון ופוליפנולים שלו יכולים לגרום לירידה בהתפתחות הסתיידות עורקים בחולי סוכרת. (Rock W et al, 2008)
שמן גרעיני רימון ידוע בפעילותו הנוגדת חמצון, נוגדת סרטן ואנטי-ליפידאמית.. צוות חוקרים ניסה לזהות את הפרופיל הכימי המפורט של השמן. התוצאות הראו בין 64-83% חומצה לינולנית (18:3) בעלת 4 איזומרים, החשוב ביניהם חומצת פוניקית; ריכוזים די גבוהים של פיטוסטרולים, פי 3-4 משנן סויה; וממצא חדש: טריאציל-גליצרולים שונים בהרכבם מאלו המצויים בשמני מאכל אחרים.
אנליזה מפורטת של השמן תשמש בסיס למחקרים עתידיים על ההשפעות הפיזיולוגיות של כל מרכיב ומרכיב. המחקר נערך באוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע. (Kaufman M et al, 2007)
צמחים נוספים נחקרו בהקשר להשפעה אפשרית בטרשת עורקים
זנגוויל הפחית רמות כולסטרול, הפחית חמצון LDL והפחית התפתחות טרשת עורקים בעכברים חולים. (Fuhrman B et al, 2000a)
צריכת שוש קירח ע”י חולים גרמה לירידה מתונה ברמת הכולסטרול, עלייה בעמידות ה-LDL לשינויים, ירידה ברמת השומנים בדם וירידה בלחץ הדם. (Fuhrman B et al, 2002)
הוספת סטרולים משמן קנולה לתזונת עכברים עם הסתיידות עורקים הפחיתה את רמות השומנים בסרום והפחיתה עקה חמצונית של מקרופאגים, ז”א הפחיתה גורמי סיכון לטרשת עורקים.
(Fuhrman B et al, 2007)
ברפואה המסורתית ערבית בארץ משתמשים בתמצית מימית של פירות ועלי עוזרר קוצני (Crataegus aronia) לטיפול במחלות לב, סרטן, סוכרת ומחלות מין. במחקר זה נבדקה פעילות נוגדת חמצון וציטוטוקסית על תאי כבד בתרבית ((“in vitro”. התוצאות: דיכוי חמצון בטה-קרוטן, דיכוי חמצון בסרום מגורם כימי, דיכוי של של פראוקסידציית שומנים הנגרמת מברזל ועלייה ברמת GSH. התמצית הוכחה כיעילה וחסרת רעילות. המחקר בוצע במחלקה לפרמקולוגיה, ביה”ס לרפואה, הטכניון, חיפה. (Ljubuncic P et al, 2005)
ההרכב הכימי של מיץ פרי מרולה (Sclerocarrya birrea subsp.caffra – Marula) יכול להצדיק פעילות נוגדת חמצון. צריכת המיץ ע”י אנשים בריאים הפחיתה רמות כולסטרול, LDL וטריגליצרידים, והעלתה רמות HDL. החוקרים המליצו על מיץ מרולה כמגן מטרשת עורקים.
המחקר נערך במו”פ ערבה דרומית, חבל אילות. (Borochov-Neori et al, 2008)
על הפוטנציאל של חומעה (Rumex) כנוגד חמצון עבדו חוקרים מהפקולטה לחקלאות. בשורש חומעת ראש הסוס (R. bucephalophorus) זוהו רסוורטרול ושני סטילבנים עם פעילות נוגדת חמצון. (Kerem Z et al, 2003)
בקטגוריה של נוגדי דלקת, מחקר חדש בדק ” in vitro” השפעה של פרע מסולסל (Hypericum triquetrifolium) – תמצית נוף הצמח, שהוכנה לפי המסורת הערבית. התוצאות הראו פעילות נוגדת דלקת, דרך ביטול חלקי של ביטוי אלפא TNF ו-(Saad B et al, 2008) iNOS
חוקרים מהאוניברסיטה העברית חיפשו מזונות צמחיים כמקור לנוגדי חמצון. בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ציוסון בקוריאה הדרומית הם מצאו, ש-11 נבטים שונים (מפורטים במאמר) מכילים פוליפנולים המבססים את פעילותם כנוגדי חמצון ונוגדי סרטן. (Chon SU et al, 2008)
בשיתוף עם צוות חוקרים מצ’ילה, הם בדקו את רמת הפוליפנולים בסוגים שונים של durian (פרי נפוץ מדרום מזרח אסיה) והמליצו על הכנסתו לתפריט למטרות רפואיות. (Toledo F et al, 2008)
מהאוניברסיטה העברית יצאה גם סקירה על נתונים חדשים לגבי ההשפעה המגינה של שום בטרשת עורקים. (Gorinstein S et al, 2007)
מיץ אשכולית אדומה השפיע על רמות השומנים בדם ועל פעילות נוגדת חמצון בחולדות שקיבלו תפריט עם/בלי כולסטרול. המחקר בוצע בביה”ס לרוקחות של אוניברסיטה העברית והדסה, י-ם.
(Gorinstein S et al, 2005)
צריכת דגנים חשובה במיוחד בתפריטם של בעלי רמות גבוהות של כולסטרול (הסיבים התזונתיים מפחיתים ספיגה של כולסטרול מהמזון). חוקרים חיפשו תחליפים עבור אלו מביניהם הרגישים לדגנים, ומצאו כי שיבולת שועל (Avena sativa) ואמרנטוס (Amaranthus hzpochondriacus) עונים על הדרישה. שניהם שינו את פרופיל השומנים בחולדות שקיבלו תפריט עשיר בכולסטרול, והחוקרים ייחסו את השפעתם המיטיבה גם לפעילותם הנוגדת חמצון. הומלץ לכלול מזונות אלו בתפריטם של חולים עם כולסטרול גבוה שהם גם בעלי אי סבילות לדגנים. המחקר נערך בשיתוף של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והפקולטה לווטרינריה בוורשה, פולין. (Czerwinski J et al 2004)
צמחים לגיל המעבר
סוגיות גיל המעבר ובריאות האישה – גם הם במרכז המחקר הישראלי, רוב המחקרים הם קליניים ומבוקרים.
שוש קירח ופעילות אסטרוגנית
תמצית שורש שוש קירח מכילה שלושה חומרים פעילים: גלברידין (glabridin) כאיזופלאבאן עיקרי, גלברן, ואיזוליקוויריטיגנין (ILC). גלברידין הראה יכולות קישור לקולטני אסטרוגן ברקמות שונות ” in vivo” ו-” in vitro”. פעילות אגוניסטית חזקה יותר הראו שני המרכיבים האחרים: גלברן ואיזוליקוויריטיג’נין. השפעת הגלברן הייתה מדויקת ודומה לזו של אסטרדיול.
בחיות שהוזנו בתמצית שוש קירח נרשמה פעילות גבוהה יותר של קריאטין-קינאז, סמן לגנים המגיבים לאסטרוגן. הפעילות יוחסה לגלברן ול-ILC, הנקשרים חזק יותר לקולטן לאסטרוגן. נמצא שהשפעתם ביפאזית: בריכוזים נמוכים הם גורמים לגדילת תאי סרטן השד בתרבית במנגנון תלוי בקולטן האסטרוגן; בריכוזים גבוהים הם מעכבים שגשוג תאי ללא תלות בקולטן.
המחקר נערך במיג”ל קרית שמונה. (Tamir S et al, 2001)
גם במכון האנדוקרינולוגי במרכז רפואי סוראסקי ת”א בדקו את הפעילות האסטרוגנית של גלברידין וגלברן, הפעם על תאי עצם של בני אדם ועל שלד חולדות.
גלברידין הוא בעל דמיון רב לאסטרדיול-17-בטה ולפוטנציאל שלו לווסת ולטפל במחלות עצם בנשים אחרי גיל הפריון, עם או בלי תוספת ויטמין (Somjen D et al, 2004) .D
מחקר נוסף מת”א בדק את השפעת הפעילות דמוית האסטרוגן של גלברידין וגלברן על כלי דם. בנשים לאחר גיל הפריון יש היארעות גבוהה יותר של מחלות לב, בהשוואה לנשים בגיל הפריון, המוגנות ע”י פעילות אסטרוגן. נטילת תחליפי הורמונים לאחר סיום תקופת הפריון לתקופה העולה על 5 שנים מהווה סיכון ללב. לכן יש צורך דחוף בתכשירים חדשים שיפעלו באופן בררני וללא נזק. במחקר זה נבדקו “in vitro” ו-“in vivo” ההשפעות של גלברידין וגלברן על רקמות כלי דם. שני החומרים בעלי פעילות דמוית אסטרוגן. נבדקה השפעתם על סינתיזה של DNA בתאי אנדותל אנושיים ועל צמיחת תאי שריר חלק של כלי דם, נבדקה פעילותם בשילוב עם רלוקסיפן, נבדקה ההשפעה שלהם על החדר השמאלי של הלב בחולדות עם או בלי שחלות. בעוד שגלברידין הראה פעילות אסטרוגנית בלבד, גלברן הראה השפעות מגוונות. החוקרים הסיקו שגלברן, עם או בלי אסטרדיול, יכול לשמור על כלי דם ולמנוע מחלות לב וכלי דם בנשים לאחר גיל הפריון. (Somjen D et al, 2004a)
שוש קירח מעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין
הורמונים סטרואידים שחלתיים, אסטרוגן ופרוגסטין, פועלים כמעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין בסינפסות של תאי עצב, ובכך הם מפחיתים דיכאון. מחקר זה בדק השפעה של תרכובות פלבונואידיות מקבוצת ה- isoflavan וה-isoflavene על ספיגה חוזרת של סרוטונין, והשווה את התוצאות עם אלו של פיטואסטרוגנים ידועים אחרים, כמו גניסטאין ודאיזדאין. מספר איזופלבנים נמצאו בעלי השפעה על מערכת הסרוטונין, וכנראה מתאימים לטיפול בדיכאון קל בנשים, לפני או אחרי תום תקופת הפריון. המחקר נערך במו”פ חצבה בשיתוף עם המכון לחקר המדבר, אונ’ בן גוריון. (Ofir R et al, 2003)
שוש קירח מעכב פעילות ציטוכרום P 450
גלברידין נבדק גם לגבי השפעתו על מערכות סילוק חומרים מהגוף ונמצא כמדכא פעילות של ציטוכרום 450 P בבני אדם. במחקר השתתפו חוקרים ישראליים והוא יצא מאונ’ מישיגן, ארה”ב. (2002 ,Kent UM et al)
תכשיר צמחי להקלה על תסמיני גיל המעבר
פורמולה צמחית המכילה תמציות מתוקננות של 6 צמחים: קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa), אנג’ליקה (Angelica sinensis), גדילן (Silybum marianum), תלתן אדום (Trifolium pratense), ג’ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolium) ושיח אברהם (Vitex agnus-castus), נבדקה לקביעת יעילות ובטיחות כטיפול בתסמיני גיל המעבר. במחקר חלוץ (pilot) מבוקר, אקראי וכפול סמיות זה השתתפו 50 נשים בריאות. נמצא כי הפורמולה הפחיתה גלי חום, זיעת לילה והפרעות שינה והייתה בעלת השפעה מצטברת בנשים בגיל המעבר ובנשים לאחר תום גיל הפריון. לא נמצאו עדויות לרעילות. המחקר נערך בבי”ח ביילינסון, פתח תקוה. (Rotem C et al, 2007)
סקירת מחקרים על טיפולים חלופיים
התלונה הנפוצה ביותר של נשים בגיל המעבר היא גלי חום. הטיפול באסטרוגן יעיל ואולם נשים רבות נמנעות מטיפול זה בגלל תופעות הלוואי שלו, ומעדיפות שיטות אלטרנטיביות. במחלקה לגינקולוגיה ומיילדות של הדסה הר הצופים, ירושלים, סקרו את מאגר המידע של Medline בין השנים 2004-1975 בחיפוש אחר מחקרים קליניים מבוקרים המצביעים על יעילות של שיטות אלטרנטיביות. תוצאות (חלקיות): השפעת איזופלאבונים על גלי חום לא הייתה עקבית. קוהוש שחור וויטמין E הציגו שיפור מועט ולא מיידי. לא נמצאו מספיק נתונים על תכשירים צמחיים אחרים כמו תלתן אדום, אנג’ליקה, שורש ג’ינסנג, נר הלילה החופי ומאקה (בטטת בר). החוקרים ציינו את הצורך במחקרים רחבי היקף ומתוכננים היטב לחיפוש אמצעי טיפול חדשים. (Haimov-Kochman R, 2005)
תכשיר צמחי למניעת אובדן עצם בנשים לאחר גיל הפריון
במחקר אקראי מבוקר נבדקה יעילות של (Tofupill/Femarelle (DT56a, חומר המופק מסויה, למניעת אובדן עצם בנשים לאחר גיל הפריון. החומר פועל לוויסות בררני של קולטנים לאסטרוגן. במחקר השתתפו 98 נשים בריאוֹת לאחר גיל הפריון, והוא נמשך שנה. נמצא שפמרל מעלה את צפיפות העצם ללא תופעות לוואי אסטרוגניות כלשהן, ולפיכך יש לו פוטנציאל מבטיח כטיפול למניעת אוסטיאופורוזיס. המחקר נערך במחלקה למיילדות וגינקולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר. (Yoles I et al, 2003)
איזופלאבונים מסויה בפרומולות בשחרור אטי לנשים בריאות לאחר גיל הפריון
ידוע מעבודות קודמות, שאיזופלאבונים מפולי סויה: genistein ו- daidzein, מתפנים מהגוף תוך 8-7 שעות. חוקרים ישראלים ואמריקאים הכינו מיקרו-קפסולות של איזופלאבונים אלה ברפד של פולימרים של סוגי תאית. מסיסות הקומפלקס במים ושחרורו בגוף היו אטיים יותר כאשר נוסו על נשים בגיל המעבר (בהשוואה לקבוצת פלצבו). החוקרים המליצו על שיטה זו להכנת פורמולות צמחיות לשחרור אטי בגוף. המחקר נעשה בסינסנטי, ארה”ב, בהשתתפות חוקרים ישראליים.
(Setchell KD et al, 2005)
קשר בין המבנה הכימי של פלבונואיד לבין פעילותו דמוית-האסטרוגן
אסטרוגנים הם הורמונים סטרואידיים המעורבים בטווח רחב של פעולות החשובות לאיזון ולוויסות של פעילות תאית וביוכימית. אסטרדיול הוא אסטרוגן שפעיל בתפקודי פוריות שונים, בשמירה על צפיפות העצם, בהגנה ממחלות לב וכלי דם ובהפחתת תסמיני גיל המעבר. ואולם הוא יכול גם להמריץ גידולים ממאירים ולתרום להתפתחות של גידולים תלויי-אסטרוגן, כמו סרטן שד וסרטן רחם. פיטואסטרוגנים שמחקים פעילות אסטרוגן יכולים להועיל במצבים של חוסר באסטרוגן. בנשים במזרח אסיה, שתזונתן עשירה בפיטואסטרוגנים, שיעור ההיארעות של סרטן תלוי-אסטרוגן נמוך. ממצא זה עורר עניין מחקרי בפיטואסטרוגנים. בעבודה הנוכחית סיכמו החוקרים את הידע הקיים על הקשר בין המבנה הכימי של פלבונואידים לבין יכולתם לחקות פעילות אסטרוגן, בדקו את שיטות המדידה ודנו בפוטנציאל של נגזרות חדשות אחדות של פלבונואידים, כטיפול הורמונלי חלופי. עבודה זו נעשתה במעבדה לכימיה של תרכובות טבעיות לרפואה, מרכז טכנולוגי גליל עליון (מיג”ל), קרית שמונה. (2004 ,Vaya J et al)
תכשיר אנג’ליקה וקמומיל לגיל המעבר
מטרת מחקר מבוקר פלסבו זה הייתה להעריך יעילות של תכשיר מצמחי מרפא לטיפול בתסמיני גיל המעבר. התכשיר הכיל אנג’ליקה (Angelica sinensis) וקמומיל (Matricaria chamomilla). במחקר השתתפו 55 נשים לאחר גיל הפריון, שסבלו מגלי חום וסירבו לקבל טיפול הורמונלי. נמצא הבדל משמעותי בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת בהפחתת מדדים של גלי חום. השיפור ניכר כבר בחודש הראשון. כמו כן חל שיפור ניכר באיכות השינה ובעייפות. מסקנת החוקרים הייתה שהתכשיר יעיל וחסר תופעות לוואי משמעותיות. תכשיר נטול הורמונים זה הוא בעל חשיבות טיפולית לנשים בגיל המעבר עם התוויות נגד לטיפול הורמונלי חלופי. המחקר נערך במרפאה המרכזית לגיל המעבר, שירותי בריאות כללית, פתח תקווה. (Kupfersztain C et al, 2003)
בנושא החשוב של “רפואת צמחים במעגל חיי האישה”, מספר מוסדות מחקר ובריאות סקרו במשותף מחקרים מבוקרים על טיפולים צמחיים במקרים של תסמונת קדם-וסתית, בעיות בהיריון ותסמיני גיל המעבר. נמצאו 19 מחקרים אקראיים מבוקרים. נמצאה השפעה של שיח אברהם (Vitex agnus-castus) בתסמונת קדם-וסתית, של זנגביל (Zingiber off.) בבחילות ובהקאות בתחילת ההיריון, ושל קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa) בתסמיני גיל הבלות. החוקרים ציינו את נחיצותם של מחקרי המשך לקביעת יעילות ובטיחות. (Ben-Arye E et al, 2006)
צמחים והשפעה על המוח
מחקרים על פעילות המוח הם תמיד מרתקים, בין אם מדובר על השפעת שוש קירח על רמת הסרוטונין במוח (Ofir R et al, 2003), או על פעילות של לבונה על הבקרה הרגשית, או על פעילות מגינה של אינצסול מלבונה (Boswellia) על מערכת העצבים. (Moussaieff A et al, 2008a)
במשך אלפי שנים, הקטרה של שרף לבונה הייתה חלק מפולחנים דתיים ותרבותיים. במחקר מאוד רחב, שנמשך שנים, קבעו חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכון וייצמן כמה עובדות מעניינות : אנצסול אצטט, מרכיב בקטורת, מפעיל תעלות מסוימות במוח ויש לו השפעה נוגדת דיכאון. (Moussaieff A et al, 2008)
במשך שנים השתמשו בשרף לבונה כנוגד דלקת. במחקר מעבדה הוכח שאינצסול (incesole) משרף לבונה מדכא פעילות של גורמי דלקת (NFKB). במצבי פגיעות מוח בעכברים הוא הגן על רקמת המוח, במספר מנגנוני פעולה. (Moussaieff A et al, 2007; Moussaieff A et al, 2008)
מהפקולטה לרפואה ובי”ח הדסה י-ם יצאה סקירה על “סודות של צמחים ומוח”. נסקרה ספרות עשירה על קנאבינואידים (Hanus LO et al, 2008), שכללה התייחסות להיסטוריה של הקנאביס (Canabis sativa), שימושים, הרכב כימי, פרמקולוגיה ופוטנציאל טיפולי. כ-120 מאמרים פורסמו בנושא זה בין 2008-2000, רובם מהמחלקה לכימיה רפואית וחומרי טבע בפקולטה לרוקחות, האוניברסיטה העברית, י-ם. נזכיר רק אחדים:
סקירה על קנאבינואידים במחלה ובריאות. (Kogan NM et al, 2007)
קנאבינואידים בין הגנת המוח לרעילות למוח – עבודה זו עוסקת בפעילות הדואלית של הקנאבינואידים.
(Sarne Y et al, 2005)
קנאבינואידול והשפעתו על השינה.
(Murillo-Rodriguez E et al, 2006; Murillo-Rodriguez E et al, 2008)
קנאבינואיד כמדכא היווצרות של כלי דם חדשים הופכת אותו לתרופה פוטנציאלית נגד סרטן.
(Kogan NM et al, 2006)
שני המרכיבים החשובים בקנאביס הראו השפעה מגינה מפרקינסון במודל של חולדות, כנראה הודות לתכונותיהם נוגדות החמצון. החוקרים דנו בחומרים אחרים ובמנגנוני פעולה.
(Garcia-Arencibia M et al, 2007)
קנאבינואידים מקנאביס פועלים נגד גורמי דלקת. במודל עכברים, קנאבידיול הפחית
נזק ללבלב ושכיחות של סוכרת בחיות דרך מנגנון מווסת-חיסון.
(Weiss L et al, 2006; Weiss L et al, 2008)
קנאבידיול – חומר ללא פעילות פסיכוטית – יכול להגן מאיסכמיה לבבית. (Durst R et al, 2007)
במודל עכברים עם מחלת כבד מהירה, קנאבינואידים גרמו להפחתת דלקת ולהתחדשות של הכבד. החוקרים דנו במנגנונים אפשריים. (Avraham Y et al, 2008)
צמחים והשפעה על העור
רכיבים משוש קירח להבהרת כתמי עור
טירוזינאז הוא אנזים המפתח בביוסינטזה של מלנין. הרבה פגמי עור נגרמים מפיגמנטציה יתרה של העור. תכשירים לטיפול בבעיות עור הם לעתים ציטוטוקסיים ומוטגניים, לעתים בעלי כושר חדירה נמוך לשכבות העור לעתים אינם יציבים כימית. בחיפוש אחרי גורמי הבהרה חדשים, החוקרים בדקו תמצית שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) לדיכוי פעילות טירוזינאז. השפעת התמצית הייתה חזקה מהצפוי לפי רמות הגלברידין (glabridin), והחוקרים ייחסו אותה ל-2 מרכיבים אחרים: גלברן (glabrene) ו- ILC) isoliquiritigenin), שדיכאו ייצור מלנין במלנוציטים. הוצע לבדוק את הפוטנציאל של חומרים אלו בתכשירים להבהרת עור. המחקר בוצע במעבדה לכימיה של תרכובות טבעיות לרפואה, מרכז ידע גליל עליון (מיג”ל), קרית שמונה. (Nerya O et al, 2003)
תכשירים צמחיים ופסוריאזיס
בסקירה מקיפה על פנייה של חולי פסוריאזיס לרפואה משלימה, חוקרים מבי”ח “העמק”, מהטכניון ומשירותי בריאות כללית דיווחו על מגמת עלייה בצריכת טיפולים משלימים, בעיקר רפואת צמחים (65% השתמשו בתכשירים על בסיס צמחי). יעילות משמעותית נמצאה משחת אלוורה וקפסאיצין נמצאו כבעלות יעילות משמעותית. תכשירים שהכילו מהוניה אקוויפוליום לא נמצאו יעילים.
(Ben-Arye E et al, 2003)
מחקר לבדיקת יעילות של תכשיר צמחי נערך על 100 חולי פסוריאזיס כרוניים. נצפתה הפחתה בסימני המחלה, והחוקרים המליצו על שימוש ארוך טווח בתכשיר. המחקר נערך בשירותי בריאות כללית, באר-שבע. (Cohen AD et al, 2007)
תכשיר צמחי לאטופיק דרמטיטיס
לא תמיד הטיפול הצמחי משפיע כמצופה. במחקר אקראי כפול-סמיות על 49 חולי אטופיק דרמטיטיס שקיבלו טיפול בצירוף צמחים – אכילאה אלף העלה (Achillea millefolium), ג’ינסנג סיבירי (Eleutherococcus senticosus) ונזמית לבנה (Lamnium album) במשך 8 שבועות, לא נרשם שום יתרון לקבוצת המטופלים בהשוואה לקבוצת הפלצבו. (Shapira MY et al, 2005)
צמחים נוגדי פטריות עור
באוניברסיטה בן- גוריון בנגב נסקרו ונבדקו 28 צמחי מרפא מדרום הודו להערכת פעילות נוגדת פטריות עור. שלוש תמציות נמצאו פעילות, ללא זיהוי של המרכיבים הפעילים; דרושים מחקרי המשך.
(Vonsjak A et al, 2003)
טיון דביק ופטריות
צוות מ’הנדסת מזון וביוטכנולוגיה’ בטכניון, חיפה, חקר השפעה של תמצית מימית של טיון דביק (Inula viscosa) על סינתיזה של כיטין בפטריות עור ובשמר הלבן קנדידה (Candida albicans). טיונין זוהה כחומר הפעיל. גדילת הפטריות דוכאה באותה מידה ע”י תרופה מקובלת וע”י תמצית טיון, אולם רק תמצית הטיון גרמה להקטנת כמות הכיטין. (Maoz M et al, 2000)
צמחים וכאב
קליפת ערבה לכאבי גב
במרפאת הכאב של בי”ח רמב”ם ניסו להעריך יעילות של תמצית מקליפת ערבה נגד כאבי גב תחתון. במחקר קליני מבוקר נמצא שתמצית קליפת ערבה שימושית ובטוחה בטיפול בכאב. (Chrubasik S, 2000)
פורמולה טיבטית צמחית
בבי”ח הדסה י-ם חקרו פורמולה צמחית טיבטית (22 צמחים), במטרה לבדוק את בטיחותה בשימוש נגד עצירות בחולי מעי רגיז. אחרי שלושה חודשי טיפול, החולים בקבוצת המחקר (לעומת קבוצת הפלצבו) דיווחו על שיפור משמעותי בעצירות, בכאבי בטן ובפעילות מעיים יומית, ללא שינוי בבדיקות מעבדה וללא תופעות לוואי. (Sallon S et al, 2002)
חוקרים מצוות אחר בדקו השפעה של הפורמולה הטיבטית על מערכת החיסון, דרך בדיקת ייצור ציטוקינים. הטיפול בפורמולה הפחית רמות של ציטוקיניים דלקתיים. הפורמולה יכולה להתאים לשימוש במחלות דלקתיות. (Barak V et al, 2004)
מחקרים נוספים על הפורמולה הטיבטית נערכו בשיתוף עם צוות מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת MCGILL, קנדה. נמצא שהפורמולה עיכבה פעילות מיטוגנית של פקטורים המעורבים בטרשת עורקים ובהתפתחות גידולים. (Navab R et al, 2004)
ועבודה נוספת עם אונ’ MCGILL: הפורמולה הטיבטית המריצה גדילת תאי עור בתרבית והאיצה ייצור של קולגן בלי לגרום להתרבות תאי עור. החוקרים ציינו שניתן להמליץ על הפורמולה לשיקום עור.
(Aslam MN et al, 2005)
צמחים לבריאות הפה
בפקולטה לרפואת שיניים בי-ם, חקרו שימוש בצמחי מרפא נגד ריקבון חלבוני הרוק ונגד ריח רע מהפה. שורה שלמה של צמחים נמצאו יעילים, והיעילים ביותר היו קיפודנית (Echinacea sp)
ואזוביון – לבנדר (Sterer N et al, 2006) .(Lavendula officinalis)
עשב חיטה וקוליטיס
במחקר אקראי, מבוקר,כפול-סמיות נמצא שמיץ עשב חיטה היה יעיל ובטוח לשימוש כטיפול יחיד או כתוספת לטיפול תרופתי בדלקת כיבית של המעי הגס. המחקר נערך בשיתוף של חוקרים מהטכניון, שירותי בריאות כללית והדסה י-ם. (Ben Arye E et al, 2002)
תגובות ביניים בין צמחים ותרופות
תגובות הדדיות בין צמחי מרפא ותרופות היא אחת הסוגיות הכי מדוברות היום ברפואת הצמחים האינטגרטיבית. כמה פנים לבעיה: חומרים פעילים צמחיים יכולים לחזק פעילות תרופתית או לנטרל אותה; צמחים יכולים לא להשפיע ישירות על התרופות, אלא על מערכות הגוף (דטוקסיפיקציה, הגנה וכו’) וע”י כך לגרום באופן עקיף לחיזוק (גם לא רצוי) או לביטול חלקי של טיפול תרופתי ו/או צמחי. דרוש שיתוף פעולה הדוק בין הרופא הקונבנציונלי להרבליסט הקליני. חוקרים ישראלים מתחילים להתמודד גם עם בעיה זו.
מהמרכז הרפואי שערי-צדק בי-ם דיווחו על השפעת צמחי מרפא על חולי אפילפסיה שמקבלים טיפול קונבנציונלי. צמחים רבים יכולים לגביר סיכון להתקפים: כאשר הם עצמם מכילים חומרים הגורמים לעוויתות, כאשר חלקם מזוהמים במתכות כבדות, או כאשר הן משפיעים על מערכת ציטוכרום 450 P, כלומר על רמת התרופות בגוף. המאמר מכיל רשימה של צמחים ומנגנוני התערבות שלהם באפילפסיה. (Samuels N et al, 2008)
מאמר שיצא מהמחלקה לרוקחות בבי”ח שיבא, סיכם את הספרות על מספר צמחים בשימוש יומיומי ותגובות ביניים שלהם עם תרופות פסיכיאטריות. הצמחים: פרע (Hypericum), ולריאנה (Valeriana), ג’ינסנג (Ginseng) וגינקו (Ginkgo biloba) בצד אחד, והתרופות דיגוקסין, וורפרין או פנלזין בצד השני. כל אלה יכולים להשפיע על מצבי רוח, על חשיבה ועל התנהגות.
(Boniel T et al, 2001)
קריאת אזהרה יצאה ממרכז רפואי סוראסקי בת”א, שעיקרה צמחים וטיפול בתרופות מדללות דם. בעבודה זו הוצגה רשימה ארוכה ונטען שרק דו-שיח טוב בין רופא לחולה יכול להגביל נזק אפשרי.
(Samuels N et al, 2005)
ממחלקת נשים בהדסה עין-כרם יצאה קריאה חשובה: האם אנחנו מספיק זהירים בשימוש בצמחים לטיפול בתופעות גיל הבלות? החוקרים דיווחו על התנגשות בין צמחי מרפא לבין הטיפול התרופתי. ברשימת הצמחים: סויה, ג’ינסנג, קוהוש שחור, אנג’ליקה. (Haimov-Kochman R et al,2008)
דיון דומה הופיע בסקר ספרות מבי”ח העמק בעפולה. (Goldstein LH et al, 2006)
רעילות ובטיחות
מחקר זה בדק רעילות לכבד של מספר צמחים: אגוז מלך (Juglans regia), אלון התבור (Quercus ithaburensis) ואלה ארץ ישראלית (Pistacia palestina). החוקרים השתמשו בתרבית תאי כבד או תאי כבד עם מונוציטים, כקונטרול חיובי שימש באשן עגול עלים (Cleome droserifolia), הידוע כצמח רעיל. רק אלה ארץ ישראלית הייתה רעילה בתרבית המשותפת, עם ירידה בחיוניות התאים, אבל לא בתרבית תאי כבד. מסקנת החוקרים: רעילות הצמח נובעת מגורמים שמשפיעים על מונוציטים. (Saad B et al, 2006)
בתחום בטיחות השימוש בצמחים נרשמת גם עבודה שסקרה את הקאווה-קאווה (Piper methysticum), יעילותו ובטיחותו בטיפול נגד חרדות. (Ben-Arye E et al, 2004)
האם אנשים הצורכים ‘תרופות טבעיות’ מכירים את פוטנציאל הנזק שלהן? האם הם מדברים עם הרופא על כך? חוקרים משירותי בריאות כללית בחיפה בדקו שאלה זו מול 740 חולים ב-28 מרפאות. הם סיכמו שאף על פי שהשימוש ב’תרופות טבעיות’ נרחב למדי, הידע על החולים מועט ופחות מ-50% מדווחים לרופא שלהם על נטילת תרופות טבעיות. (Giveon SM et al, 2004)
תיאור מקרה שיצא מבי”ח שערי-צדק, י-ם: תינוק בן 7 ימים אושפז עם אי-ספיקה נשימתית ובעיות תפקוד במערכת העצבים. הסיבה: שימוש בתרופה עממית במינון גבוה מהרגיל.
(Schmid T et al, 2006)
מחקרים על מרכיבים פעילים בצמחים
לא רק השפעת הצמחים על תהליכים מטבוליים היתה נושא למחקר, אלה גם הרכב כימי של צמחים.
בפקולטה לרוקחות,י-ם, פרסמו מאמר מקיף על כימיה של מרכיבים במור (Commiphora).
(Hanus LO et al, 2005)
צוות זה פרסם עבודה על הכימיה של צמח הדודא (Mandragora). זוהו 80 חומרים שונים במינים שונים. (Hanus LO et al, 2005a)
בנוה יער ניתחו תהליכי הצטברות של אלקלואידים פניל-פרופיל-אמיניים בגאת נאכלת (Catha edulis) ודרכים לסינתוזם. (Krizevsji R et al, 2007)
חוקרים באוניברסיטה העברית זיהו לראשונה בשמן אגוזים 8 חומצות שומן ציקלו-פרופיל
ו-4 חומצות שומן טבעתיות. (Hanus O et al, 2008)
מהמחלקה לכימיה אורגנית, י-ם, יצא סקר רחב של ספרות על הכנה, פעילות ביולוגית ומבנה של כ-800 גליקוזידים טבעיים. (Dembitsky VM et al, 2004)
חוקרים ממיג”ל בדקו תכולת פלבונואידים בעלי תאנה (Ficus carioca), חרוב (Ceratonia siliqua) ואלת המסטיק (Pistacia lentiscus). הפלבונואידים העיקריים בעלי תאנה היו קוורצטין ולוטאולין, בחרוב – מיריצטין, באלת המסטיק – מיריצטין ולראשונה גם התגלה שעלי אלת המסטיק מכילים כ-1/3 מתכולת הג’ניסטאין המצויה בפולי סויה. בעלי תאנה טריים נמצאו גם אנתוציאנינים ו נבדקה פעילותם הנוגדת חמצון. (Solomon A et al, 2006)
במחקר המשך שינו החוקרים את מבנה החומצת הפרופיונית המופקת מתאנה לצורת אסטר. הוספת חלק הידרופובי (דוחה מים) הגבירה עיכוב פעילות טירוזינז בפטריות. שינוי המבנה שיפר את הפעילות האנטי-פטרייתית. (Khatib S et al, 2007)
באוניברסיטה העברית בדקו יכולת נוגדת חמצון והרכב ביוכימי של חמישה סוגי שמן זית, בשיטות שונות, במטרה להמליץ על תפריט להגנה ממחלות. (Gorinstein S et al, 2003)
צמחים והדברה
זקום מצרי הורג זחלי יתוש
תמצית מפירות זקום מצרי (Balanites aegyptiaca) נמצאה פעילה נגד זחלי היתוש
Aedes aegypti. הרג הזחלים יוחס לספונינים. (Wiesman Z et al, 2006)
בעבודה נוספת, ניסו אותם החוקרים לתרבת במעבדה חלקי שורש של זקום מצרי. הספונינים שהפיקו גרמו להרג 100% זחלי יתושים תוך 7 ימים. החוקרים המליצו על שימוש בתמצית הצמח.
(Chapagain BP et al, 2008)
צמחים להשמדת תולעים בגינה
שימוש אחר של שמנים אתריים שנחקר הוא פעילות נוגדת תולעים. נחקרו 27 צמחים ארומטיים וצמחי תבלין, חלקם הראו פעילות גבוהה ‘”in vitro” ובניסויים בעציץ, מעורבים באדמה, הם השמידו את התולעים. (Oka Y et al, 2000)
צמחים להדברת מזיקים בחקלאות
חוקרים ישראלים הוכיחו שטיון דביק (Inula viscosa) יכול לשמש כטיפול אנטי-פטרייתי במחלות עלים של מלפפון, תפו”א, עגבנייה, חיטה וחמנייה. (Wang W et al, 2004)
תמצית שומנית של עלי טיון טיפלה ביעילות בקימחון בעלי גפן, שנגרם מ- Plasmopara viticola. החוקרים זיהו שני מרכיבים עיקריים: טומנטוסין (tomentosin) וחומצה קוסטית (costic acid). ניסוי שדה ראשון מסוגו אימת את תוצאות ניסוי המעבדה. (Cohen Y et al, 2006)
צמחים ושימור
שמנים אתריים לשימור דגים
שמנים אתריים מבת קורנית (Thymus vulgaris) ומאזובית פשוטה (Origanum vulgare) מאריכה חיי מדף של דגי בס. במכון וולקני בוצעו בדיקות אורגנו-לאפטיות (טעם, ריח), מיקרו-ביולוגיות (מספר חיידקים) וכימיות (שחרור חומרים שונים). השמנים האתריים האטו את תהליך קלקול הדגים והם נשמרו טריים עד 33 ימים (ב-0-3 מעלות צלסיוס). (Harpaz S et al, 2003)
תנאי גידול של צמחי מרפא
השפעת האקלים על מאפייני הצמחים
באוניברסיטה בן גוריון בבאר שבע בדקו את השפעת האקלים על תכולת טוקופרול (ויטמין (E בחמאת שיאה המופקת מעץ השיאה (Vitellaria paradoxa). נבדקו 102 דוגמיות חמאת שיאה מ-11 ארצות ביבשת אפריקה. נמצאה כמות טוקופרול מאוד לא אחידה (בין ug/g29 – 805). חמאת שיאה מעצים שגדלו באקלים חם ויבש (צ’אד) כללה רמות גבוהות של אלפא טוקופרול (64% מסה”כ כמות הטוקופרול). רמות נמוכות של אלפא טוקופרול נמצאו בעצים שגדלו באזורים קרים וגבוהים (צפון אוגנדה). (Maranz S et al, 2004)
השפעת הקרקע על מאפייני הצמחים
נבדקה גם השפעת שינויים קלים בקרקע הגידול, על הרכב חומרים נדיפים ב-Origanum.
החוקרים הסיקו שתכולת המיקרו-אלמנטים ומרקם הקרקע יכולים להשפיע על הרכב החומקים הנדיפים. המחקר נערך במו”פ יהודה. (Amzallag GN et al, 2005)
מחקר אתנובוטני
סקר שווקים ישראליים לחומרי רפואה ושימושם בקהילות שונות, התבסס על שאלונים למוכרים וקונים. נמצא ש- 85% מחומרי הרפואה הם צמחי מרפא, רובם ממקור מקומי. (Lev E et al, 2000)
מחקר אתנו-בוטני אחר ניסה לעריך יעילות של צמחים הנמצאים בשימוש בגדה המערבית, צמחים לטיפול במחלות עור וסרטן הערמונית, על בסיס ראיון אישי של 102 אנשים. המחברים ניתחו את קבוצות הצמחים והמחלות. (Ali-Shtayeh MS et al, 2000)
סקר על שווקים לחומרים רפואיים בירדן מצא, שגם שם רוב החומרים הם צמחי מרפא. החוקרים ציינו שאמנם התנהל שם מסחר ער בחומרי רפואה מסורתיים, אבל זהו שריד לתרבות רפואית עתיקה, שתיעלם מהעולם המודרני. (Lev E & Amar Z, 2002)
סקר אתנו-פרמקולוגי בין 31 מטפלים ערבים ברפואת צמחים, מהגולן ומהגדה המערבית, בדק את פוטנציאל השימוש בצמחים מקומיים למחלות שונות (129 צמחים). הדו”ח כלל גם שיטות הכנה ואופני שימוש. (Said O et al, 2002)
מחשש להיעלמות הרפואה הערבית המסורתית, מחברי עבודה זו קוראים לארגן תוכנית רב-שלבים לשמירתה, עם הקמת גן צמחי מרפא ובנק גנטי לשימור צמחים. (Azaizeh H et al, 2003)
מאוניברסית בו-גוריון שבנגב יצא מאמר שתיאר את הרפואה העממית והאתנובוטניקה בפלסטינה, עם שימוש בצמחים אכילים וצמחים לטיפול במחלות שונות, כולל סרטן. (Abu-Rabia A et al, 2005)
סקירה שיטתית של הרפואה הערבית, עם רקע היסטורי, תרומת הרופאים הערבים ללימוד יעילות ובטיחות בשימוש הצמחים ותיאור של רפואת הצמחים הערבית באגן הים התיכון.
(Azaizeh H et al, 2006; Saad B et al, 2008)
סקירה חדשה על רפואת הצמחים הערבית, כולל יעילות ובטיחות של תכשירים מיוחדים, בדגש על שיטות ביולוגיות וביוכימיות מודרניות “in vitro” ו-“in vivo”.
(Saad B et al, 2006; Azaizeh H et al, 2008)
מהמחלקה להיסטוריה של הרפואה יצאה עבודה אתנו-פרמקולוגית על שימוש בתבלינים ובצמחים בקהילה האתיופית בישראל. להערכת הרפואה המסורתית האתיופית, החוקרים בדקו את החנויות והשווקים והציגו נתונים מעניינים לגבי הצמחים בשימוש. העבודה יכולה לשמש מקור מידע על הקהילה ואורחות חייה,לשימוש הרשויות הרלוונטיות. (Danino D et al, 2008)
היסטוריה של רפואת הצמחים
גם ההיסטוריה של רפואת הצמחים מיוצגת היטב במחקרים ישראליים. מידע אדיר שנחשף מתוך הגניזה הקהירית, איפשר לחוקרים להציג נתונים בהיבטים שונים. (רוב המאמרים הם מהמחלקה ללימוד ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה).
תמונה מדויקת של הרפואה בירושלים ובארץ, כולל רפואת הצמחים, בסוף תקופת הערבית ובהתחלת תקופת הרפואה האירופאית המודרנית (המאה ה19), מתקבלת מעבודותיו של הרופא השוויצרי (Titus Tobler), שבדק את כל היבטיה של הרפואה בארץ. על עבודתו דיווחו חוקרים מלימודי ארץ ישראל. (Amar Z et al, 2000; Lev E et al, 2004)
במאמר זה הישוו החוקרים בין הפעילות הרפואית של הנזירים הפרנציסקאניים עם החולים הנוצרים, לבין הפעילות הרפואית של רופאים יהודיים בירושלים, בתקופת הממלוכים והאות’מאנים. הם העריכו את השפעת 2 הקבוצות על התפתחות הרפואה. (Amar Z et al, 2005)
פורמולה מ-1719, תערובת של תמציות כוהליות של צמחים המוכרת בשם “הבלזם הירושלמי”, היא הנושא של מחקר נוסף: המחברים רושמים נוסחות שונות של הבלזם, מתקופות היסטוריות שונות, והכינו פורמולה אחת. בדיקות פרמקולוגיות הראו פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון וונודת זיהום. (Moussaieff A et al, 2005)
אחד המחקרים החשובים ביותר הוא שחזור ה’מטריה מדיקה’ של הקהילה היהודית בקהיר של ימי הביניים. השחזור נעשה לפי מרשמים שנמצאו בגניזה הקהירית. (Lev E et al, 2006)
החוקרים העריכו ‘פרקטיקה מול תיאוריה’ בזמנים ההם (Lev E et al, 2007), והסבירו, שמידע מהזמן ההוא יכולה לתרום רבות להבנת הרפואה ולקשר בין תרופות מודרניות למידע היסטורי.
(Lev E et al, 2008)
לסיום, נציין סקירה של מצב הרפואה המשלימה (ובכלל זה רפואה צמחים) בארץ, שיצאה מהטכניון, שירותי בריאות כללית ובי”ח שיבא. העבודה מציגה את מצב המחקר בישראל ומציגה כווני התפתחות עתידיים. (Ben-Arye E et al, 2006)
תם ולא נשלם
חברים יקרים, מאמר זה יכול לתת רק כיוונים כלליים של המחקר הישראלי. בלתי אפשרי לסקר את כל העבודות שיצאו לאור. נשארו מחוץ למאמר הרבה עבודות יפות וחשובות.
רצינו לתת תמונה כללית, להראות שהמחקר הישראלי בהקשר לצמחי מרפא התפתח בשנים האחרונות בקצב מסחרר. מהעבודות שסרקנו, 52% פורסמו בשלוש השנים האחרונות וכ-67% בין 2005 ל-2008.
הממסד האקדמי והרפואי אינם מתעלמים עוד מקיומה של רפואת הצמחים ומתפקידה. המחקרים והסקירות הרבים שפורסמו הם הוכחה לכך, שרפואת הצמחים מתחילה להיות חלק בלתי נפרד מהמגמה החדשה של רפואה אינטגרטיבית.
מאחר שמאמר זה לא הציג ולא הסביר את כל המחקרים, הקורא מוזמן לפנות למחקרים המקוריים ולהשלים את כל הפרטים המעניינים – וכולם מעניינים, גם אלה שדנים בסוגיה אחת, גם אלה שסורקים שימוש ברפואת הצמחים, ובוודאי המחקרים האקראיים, המבוקרים, כפולי-הסמיות, שמספרם גדל בשנים האחרונות. התהליך כולו מראה את התעניינותו של העולם הרפואי ברפואת הצמחים, כחלק מרפואה אינטגרטיבית.
יישר כוח לכל אלה שתרמו ותורמים למאמץ מחקרי זה.
המאמר פורסם לראשונה ב”קול הצמחים” מס’ 10, ינואר 2009