כותב שורות אלו ממליץ בחום על הספר לכל העוסקים ברפואת צמחים מודרנית מקצועית, ואם כי עברו כבר מספר שנים מאז כתיבתו, הוא עדיין אחד הפרסומים העדכניים והמקצועיים ביותר בתחומו
Principles and Practice of Phytotherapy
מאת: סיימון מיילס וקרי בון (2000)
הוצאה: צ’רצ’היל לוינגסטון (אנגליה), 646 עמ’
האדונים הנכבדים מיילס ובון הם מהדמויות הבולטות בעולם בתחום רפואת הצמחים המודרנית (Phytotherapy). מיילס חבר כבוד באיגוד ההרבליסטים האנגלי, מנהל את המרכז לרפואה משלימה באוניברסיטת אקסטר, אנגליה, ולוקח חלק בוועדות המדעיות האנגלית והאירופאית (ESCOP) למחקר ורגולציה של תחום השימוש בצמחי מרפא. הוא פרסם מספר ספרים ועוסק שנים בלימוד ומחקר.
גם מר בון אינו קוטל קנים (טוב, אולי לשימוש רפואי) ומשמש כראש מחלקת המחקר של חברת Mediherb האוסטרלית וכמנהל הקולג’ האוסטרלי לפיטותרפיה. כמו ידידו מיילס, גם הוא פרסם מספר חיבורים מעניינים בנוגע לפעילות הרפואית של הצמחים והיישום הקליני והרוקחי שלהם. הספר הנדון הינו ללא ספק אחד החיבורים המקצועיים והמרשימים ביותר אשר פורסמו בנושא רפואת הצמחים המודרנית, והוא מיועד לסטודנטים לרפואת צמחים, למטפלים, לרוקחים ולאנשים המעורבים בתעשייה והמסחר, כמו גם לאלה הלוקחים חלק בתהליכי החקיקה של תחום השימוש בצמחים למטרות רפואה.
אחד הפרסומים העדכניים והמקצועיים ביותר בתחומו
ספר עב כרס זה נחלק לשלושה חלקים.
החלק הראשון מוקדש לרקע כללי ועקרונות בסיסיים וכולל נושאים כגון: סקירה של מסורות שונות ברפואת הצמחים, עקרונות הפרמקולוגיה הצמחית, עקרונות בסיסיים ביישום קליני של הטיפול הצמחי, ועוד.
החלק השני עוסק בהיבטים המעשיים של העבודה הקלינית וכולל דיון מעמיק באופני הכנה ושימוש בצמחי המרפא, מינונים, שימושים חיצוניים, וכן סקירה רחבה ומעמיקה של גישות בשימוש הקליני בצמחי מרפא, עם התייחסות למגוון מצבי מחלה דוגמת: חום, מחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות, מחלות ממאירות, כמו גם התייחסות לפתולוגיות ספציפיות עפ”י מערכות האיבר – כבד/כיס מרה, נשימה, עצבים וכדומה.
החלק השלישי, המהווה יותר ממחצית הספר, מוגדר כמטריה מדיקה ומוקדש למונוגרפים עדכניים של 44 צמחים, מהנחקרים והנמכרים ביותר בעולם המערבי.
ניתן למצוא כאן אורחים מהרפואה הסינית, אשר התאזרחו במערב, כמו אנג’ליקה סינית, אסטרגלוס, אנדרוגרפיס ובופלאוריום, לצד צמחים מדרום אמריקה (לאפאשו), הודו (ויתניה) וכמובן רבים המוכרים מהמסורות האמריקאית והאירופאית (פיטולקה, היפריקום, ולריאנה, סימיסיפוגה ואחרים). המונוגרפים מעולים! עדכניים, מעמיקים, נוחים לשימוש וכוללים, בין השאר, תיאור כללי של הצמח, מרכיבים פעילים, שימושים מסורתיים, פעילויות, אינדיקציות, תכשירים ואופני הכנה, מינונים, משך זמן לשימוש בטוח, וכן דיון מעמיק של היבטים של פרמקודינמיקה ופרמקוקינטיקה, טוקסיקולוגיה, קונטרה-אינדיקציות, אינטראקציות, תופעות לוואי אפשריות, הסטטוס החוקי בארצות השונות ועוד מידע רב ומגוון.
גם החלק השני מעולה, לפחות מנקודת המבט של רפואת צמחים סופר-מדעית-מודרנית. הדיון בפתולוגיות השונות מעמיק ורציני וכולל, בין השאר, הסברים על הפתולוגיות עצמן, לצד התייחסות לפעילות הרפואית של הצמחים הרלוונטיים וניתוח מיקרים קליניים, עם דוגמאות לפורמולות שונות והתייחסות לתגובת המטופל לצמחים. ויש עוד ערמות של אינפורמציה…
גם החלק הראשון, כמו שני הבאים אחריו, גדוש בנתונים, אם כי כאן התחושה הינה של פשטות יתר בהצגת העקרונות של הרפואה המסורתית. אך ספר זה אינו מתיימר להיות מדריך לעקרונות הרפואה המסורתית, האין זאת?
לסיכום, כותב שורות אלו ממליץ בחום על הספר לכל העוסקים ברפואת צמחים מודרנית מקצועית, ואם כי עברו כבר מספר שנים מאז כתיבתו, הוא עדיין אחד הפרסומים העדכניים והמקצועיים ביותר בתחומו. לאלו המחפשים גישה אנרגטית יותר, הוליסטית יותר, הייתי ממליץ על ספריו של פיטר הולמס, אך על כך בפעם הבאה.