תה ירוק, Green tea, Camellia sinensis

מאת: מינה פארן Ph.D

שם בוטני: Camellia sinensis.
שם עברי: תה ירוק.
שם נפוץ: Green tea.
משפחה: Theaceae.
חלקי צמח בשימוש: עלים.

תיאור בוטני

הקמליה הוא שיח ירוק- עד, המגיע לגובה 9מ’. פרחיו לבנים. הצמח התרבותי הותאם לנוחיות הקוטפים. פתחו מצמח הבר שיח קטן בגובה 1-1.5מ’.
מינים אחרים של קמליה ידועים כצמחי נוי. צבע הפרחים שלהם לבן או ורוד. מכליאים מיני קמליה עם מינים של ורדים.
מוצאו של התה מסין. לפי אגדה סינית  התגלה צמח התה על ידי הקיסר Shen Nong, כאשר כמה עלים מהצמח נפלו לתוך כוס מים רותחים שהחזיק בידו .
הצמח גדל בר בדרום סין, ביפן ובהודו. היום מרבים לגדל אותו בארצות אלה ובעוד ארצות רבות נוספות.
התה הפך למשקה מקובל בעולם כולו. טקסים רבים קשורים אליו.
איכות התה תלויה באזור שבו הוא גדל, בגיל העלים ובתהליך העיבוד. תה משובח מכיל עלים צעירים וניצנים. משתמשים גם בעלים בוגרים, אולם הם נחשבים לתה באיכות פחותה.
מצויות בשימוש שתי צורות עיקריות: תה שחור ותה ירוק.

התה השחור הוא הנפוץ ביותר בשוק העולמי (80%) והוא מקובל מאד  בארצות המערב.
בתהליך הייצור של התה השחור העלים עוברים תסיסה. מגלגלים את העלים ומשאירים אותם במקום לח לכמה שעות, שבמהלכן חלים בצמח שינויים אנזימטיים. אנזימים המצויים בתה, כגון, Phenol oxidase, alcohol dehydrogenase, peptidase, ואחרים פועלים על החלבונים, החומצות האמיניות, הפוליפנולים, החומצות השומניות ועוד, והופכים אותם למרכיבים  הנותנים לתה השחור את הארומה האופיינית לו, ואת צבעו האופייני חום- אדמדם.
כשמסתיים תהליך התסיסה פורשים את העלים ומייבשים אותם.
הודו וסרי- לאנקה הן היצרניות הגדולות ביותר של תה שחור, שמצוי בשוק בטעמים ואיכויות שונים.

התה הירוק מקובל מאד בסין וביפן, ותופש כ-20% מהשוק העולמי. היצרניות הגדולות ביותר הן סין ויפן.
בתהליך ייצור התה הירוק העלים אינם עוברים תסיסה, אלא חימום באדים לפי השיטה היפנית, או חימום יבש לפי השיטה הסינית.
מחממים אותם מיד לאחר שהם נקטפים, כדי להפוך את האנזימים שבעלים לבלתי פעילים, ולמנוע את השינויים האנזימטיים. תהליך עיבוד זה משאיר את המרכיבים הפעילים ואת צבע התה ללא שינוי.

רכיבים פעילים

תה ירוק ושחור מכילים קפאין בריכוז של 2-4%, וכמויות קטנות של  xanthine  ושל אלקלואידים אחרים, כגון, תאוברומין, תאופילין, dimethylxanthine
תרכובות פנוליות או טאנינים מצויים בריכוז של 5-27%. הריכוז שלהם גבוה בהרבה בתה ירוק מאשר בתה שחור,
פלבנואידים: קורצטין, רוטין, קורציטרין ועוד,
חומצות אמיניות, הריכוז שלהם יותר גבוה בתה הירוק,
סטרולים, ויטמין C, כלורופיל, חלבונים, טריטרפנואידים,
חומרי טעם וריח, כגון, l- epicatechin gallate, theogallin theaflavin, thearubidin 
התה כולל כ- 300 מרכיבים שונים.

epicatechin gallate
gallotannin

l-epicatechin-gallate , theaflavin  ו- thearubigin הם מרכיבי טעם חשובים של התה השחור.
Dimethyl sulfide  הוא מרכיב חשוב כקובע את הארומה של התה הירוק, ביחד עם
benzyl  aldehyde, benzyl alcohol ועוד.
הטאנינים כוללים: epigallocatechin gallate, catechin, epigallocatechin ועוד.
כוס אחת של ירוק מכילה 300-400 מ”ג של טאנינים, וכ- 60-100 מ”ג של קפאין.

פעילות רפואית

הפעילות הפרמקולוגית של התה מיוחסת בעיקר לשתי קבוצות של מרכיבים, לקפאין ולתרכובות הפנוליות,  ובמיוחד לטאנינים.
קפאין הוא דיורטי וסטימולנט של מערכת העצבים המרכזית.
הטאנינים הם נוגדי חמצון יעילים ביותר. הפעיל ביותר מביניהם הוא epigallocatechin.
הם אחראים לפעילות הצמח כ- astringent, עוצר שלשולים, אנטי מיקררוביאלי, נוגד סרטן ונוגד טרשת עורקים.

פעילות הצמח כעוצר שלשול נבדקה במחקר שנערך על אנשים בריאים ששתו כל יום 2 ליטר של תה שהכיל 8 ג’ מהצמח. לאחר 4 ימים הראו שזמן השהייה של המזון במעי התארך באופן משמעותי לעומת קבוצת הביקורת, הפרשת מיצי המרה פחתה, וכמות החומצה האוקסלית שהופרשה בשתן עלתה.

פעילות אנטי מיקרוביאלית הוכחה בתה הירוק נגד חידקים גרם- חיוביים וגרם- שליליים:
Staphylococcus aureus, Staphylococcus epidermitis, Shigella flexneri,
Salmonella typhi, Vibrio cholera.
הפעילות האנטי בקטריאלית מיוחסת לטאנינים שפוגעים בממברנות של חידקים.
פעילות אנטי ויראלית הוכחה נגד entero vitus. הטאנינים מעכבים היצמדות של וירוסים לתאים.
פעילות נוגדת חמצון הראו בתה ירוק ושחור, אבל הפעילות של התה הירוק גדולה מהשחור פי 5    in vitro ופי 2in vivo.
ניסויים  קליניים בבני אדם הראו עליה משמעותית בפעילות נוגדת חמצון בפלסמה לאחר שתיית תה ירוק או שחור. ההשפעה היתה מהירה, והגיעה לשיא אחרי 30 דקות לאחר שתיית תה ירוק, ו-50 דקות לאחר שתיית תה שחור.
הראו שהוספת חלב לתה מבטלת את פעילותו הנוגדת חמצון.

נוכחות של epigallocatechin  ו- epigallocatechin gallate בפלסמה נצפתה 90 דקות לאחר לקיחת תה ירוק בקפסולות.
הטאנינים לא התפרקו במעי הדק, אבל כשהגיעו למעי הגס 40% מהטאנינים התפרקו.

השפעה על המערכת הקרדיו-וסקולרית

הטאנינים והחומצה האמינית תיאמין מעכבים ייצור של תרומבוקסן, ובכך מעכבים צימות של טסיות דם, ומונעים עודף צמיגות של הדם. תה ירוק מסייע להורדת רמת כולסטרול בדם, בעיקר רמה של LDL, ובכך הוא  עוזר למנוע טרשת עורקים.

השפעה על עששת

הוכח שתה שחור וירוק מעכבים התפתחות של עששת בפה. ה- catechins מעכבים את החידק המצוי בפה Streptococcus mutans,  מעכבים היצמדות של חידקים לשיניים, ומעכבים את האנזים glycosyl transferase,  שמפרישים החידקים. באמצעות אנזים זה הם פועלים על הסוכרוז שבפה והופכים אותו ל- glucan דביק.

רפואה מסורתית

נוהגים להשתמש בתה לשטיפת עיניים במקרים של דלקת, ראייה עכורה או גירוי בעין.
במקרים של כוויות שמש ניתן לשטוף עם תה. קומפרסים של תה על המצח מסייעים להקלה על כאב ראש. התה עוצר דימומים, ונוהגים להשתמש בו לשטיפות פה במקרים של דלקת חניכיים עם דימומים.
בהודו משתמשים במיץ מעלים טריים בשימוש חיצוני, לעצור דימומים במקרים של פציעות.

Print Friendly, PDF & Email

מקורות

Wei H. et al. Scavenging of hydrogen peroxide and inhibition of ultraviolet light-induced oxidative DNA damage by aqueous extracts from green and black teas, Free Radicals Biol. Med. 26: 1427- 1435, 1999. Hamilton- Miller J.M.T. Anti- cariogenic properties of tea (Camellia sinensis), J. Med. Microbiol. 50: 299-302, 2001. Serafini M. Ghiselli A. Ferro-Luzzi A. In vivo antioxidant effect of green and black tea in man. European Journal of Clinical Nutrition, 50: 28-32. 1996. Nakagawa K. Okuda S. Milyazawa T. Dose-dependent incorporation of tea catechins, epigallocatechin-3-gallate and epigallocatechin, into human plasma, Biosience, Biotechnology and Biochemistry, 61: 1981-1985, 1997. Hara Y. Influence of tea catechins on the digestive tract. Journal of Cellular Biochemistry, 27 (suppl): 52-58, 1997. Yang CS. Wang ZY. Tea and cancer. J. Natl. Cancer Inst. 85: 1038-1049, 1993. La Vecchia C. et al. Tea consumption and cancer risk. Nutr. Cancer, 17: 27-31, 1992. Heilbrun LK. Et al. Black tea consumption and cancer risk: a prospective study. Br. J. Cancer, 54: 677-683, 1986. Komori A. et al. Anticarcinogenic activity of green tea polyphenols. Jpn J. Clin. Oncol. 23: 186- 190, 1993. Mukhtar H. et al. Tea components: Antimutagenic and anticarcinogenesis effects. Prevet. Med. 21: 351- 360, 1992. Wang ZY. Et al. Antimutagenic activity of green tea polyphenols. Mutat. Res. 223: 273-285, 1989. Kazue I. et al. Cancer preventive effects of drinking tea among Japanese population. Preventive Medicine, 26: 769-775, 1997. Mitsher LA. Et al. Chemoprotection: a review of the potential therapeutic antioxidant properties of green tea and certain of its constituents. Med. Res. Rev. 17: 327-365, 1994.
שיתוף ברשתות
×
×

עגלת קניות

המידע הכתוב באתר אינפורמטיבי בלבד 

ואינו מהווה תחליף לתרופות ו/או ייעוץ רפואי.

בכל מקרה יש להיוועץ ברופא/ה.

דילוג לתוכן