קיגליה מנוצה, Sausage tree ,Kigelia africana

מאת: מינה פארן Ph.D

שם בוטני: Kigelia africana
שם נרדף: Kigelia pinnata
שם נפוץ: Sausage tree
שם עברי: קיגליה מנוצה

משפחה: ביגוניים, Bignoniaceae

אפריקה הדרומית עשירה מאד בצמחים. גדלים בה כ-30.000 מינים של צמחים, שרובם אינם ידועים במערב (1). לחלק גדול מהם יש פוטנציאל כלכלי, ובארצות שונות באפריקה מתחילים להבין שההשקעה בצמחים כדאית, ונתן בעזרתם לשפר את המצב הכלכלי. מאות צמחים נחקרים בשנים האחרונות, וברבים מהם הוכחו תכונות רפואיות.
אחד הצמחים שהתחיל להתפרסם הוא העץ Kigelia Africana  הנקרא גם Kigelia pinnata. מגדלים אותו בהודו, ובארץ יש כמה עצים שגדלים יפה. באוסטרליה מגדלים אותו כעץ הנותן צל, ומזהירים את האנשים לא לעמוד מתחתיו כשיש פירות על העץ.

תיאור הצמח

קיגליה הוא עץ הצומח לגובה של 25 מ’. הוא גדל במהירות, ומגיע  לגובה של עץ בוגר תוך 4.5 עד 5 שנים (1). הוא גדל בארצות שמדרום לסהרה, בכל אזורי הסוואנה של אפריקה הדרומית.

הגזע אפור, העלים מרוכזים בעיקר בחלק העליון של הענפים. העלים הצעירים הם בעלי צבע אדום-חום. הפרחים פורחים בתפרחת של 5-12 פרחים, בצבע אדום ארגמן. הפריחה בחודשים אוגוסט עד אוקטובר (1). העץ מתחיל לפרוח כשהוא מגיע לגיל 6.

הפירות  מופיעים ומבשילים מדצמבר עד יוני. הפרי עגול, והוא יושב על גבעול ארוך. אורכו של הפרי יכל להגיע ל-1 מ’. משקל הפרי מגיע עד 12 ק”ג. המשקל הממוצע של הפירות 5 ק”ג.

הפירות נופלים מהעץ ומהווים סכנה. הם נאכלים על ידי חיות. קוטפים את הפירות טריים מהעצים ומיבשים את הציפה.

נביטת הזרעים משתפרת אחרי אחסון של שנה. כנראה שהפירות שנקטפים אינם בשלים לחלוטין, והזרעים ממשיכים את הבשלתם במשך השנה (1).

חלקי צמח בשימוש: פירות, שורש, קליפת הגזע, קליפת השורש, העלים   

רפואה מסורתית

מכינים ממרח מהפרי הבשל הטחון ומשתמשים בו לטיפול בפצעים, אבצס וכיבים (3).
משחה מפרי הבוסר משמשת לטיפול בסיפיליס ורוימטיזם. משחה מהעלים משמשת לטיפול בכאבי גב (3).
בחליטה מקליפת הגזע הטחונה ומהפירות משתמשים לטיפול בבעיות של מערכת העיכול אצל ילדים. חליטה מהשורש ומקליפת הגזע משמשת לטיפול בדלקת ריאות (3).
בגאנה משתמשים במירתח של הפרי והשורשים בצרוף עם פרחים של מיני לחך כתרופה של נשים. מורחים את הפרי על בית החזה של בנות צעירות כדי לעזור להתפתחות השדיים (4).
מרתח מקליפת הגזע והעלים נחשב כגורם להפלה בקניה.
במערב אפריקה משתמשים בעלים לטיפול בדיזנטריה, במחלות של הקיבה והכליות, לטיפול בהכשות של נחשים ובפצעים. הגבעולים והניצנים משמשים לטיפול בפצעים, רוימטיזם ודיזנטריה, וכן לטיפול במחלות של הקיבה והכליות (1).
הפירות משמשים לטיפול בעצירות, בהפרעות גניקולוגיות, טחורים, לומבגו, דיזנטריה, ולהרבות חלב בהנקה (1).
הפרי נחשב למשלשל חזק. פרי הבוסר נחשב לרעיל. בלקיחה פומית הוא גורם להופעת שלפוחיות על הלשון והעור (1). בדרום אפריקה השתמשו בפרי לטיפול במלנומה (1).

שימוש במזון

פרוסות אפויות של הפרי הבשל משמשות להתסיס ולהוסיף טעם לבירה האפריקאית (5).
צולים זרעים של פירות בשלים בתוך אפר חם והם משמשים כמאכל המוסיף אנרגיה. הזרעים מכילים חלבונים, שומנים וזרחן. השמן המופק מהזרעים מכיל חומצה אולאית וחומצות שומן חיוניות. מומלץ לפתח את ייצור השמן כמקור חשוב לתזונת האדם (1).
העלים נאכלים בארצות אפריקניות רבות. נשים מיניקות אוכלות את העלים כדי להגביר שחרור של חלב וכדי להשביח את איכותו (1).הם מכילים חלבונים ומינרלים, כולל, סידן, מגנזיום וברזל (6). בעלי חיים אוכלים את העלים, הפרחים וגם את הפרי (6).
מהעץ מכינים סירות.
ממרתח של הפירות מכינים צבע אדום, ומהשורש מכינים צבע צהוב (3). מרבים להשתמש בפירות להכנת תכשירים קוסמטיים. הם נחשבים למגינים על העור (5).

רכיבים פעילים

נבדקו הפירות, השורש והעלים
נפתוקינונים, כולל, kigelinole, isokidelinole, pinnatal, isopnnatal (7)
מהשורש וקליפת השורש בודדו סטיגמה סטרול, בטא-סיטוסטרול, חומצה פרולית, נפתוקינונים, כולל lapachol, 6-methoxymellein
Kigelin הוא המרכיב העיקרי של הצמח (8)
מהפירות והעלים בודדו את הפלבונואידים 6-hydroxyluteolin ולוטאולין
בשורש מצוי lapachol, dihydroisocoumarins, iridoid וסטרולים
ה- irirdoids   העיקריים שמצויים בקליפת השורש וקליפת הגזע הם verminoside  ו-
mincoside (9)
בפירות מצאו נגזרת חדשה של phenylprpopanoid  
בכמה מינים של צמחים ממשפחת הביגנוניים הגדלים בדרום אמריקה מצוי ריכוז גדול של נפתוקינונים, והם משפיעים על צבע העץ.
נפתוקינונים שבודדו מהפירות והשורש של הקיגליה pinnatal ו- isopinnatal 
Kigelinol ו-isokinegilol הם ייחודים ל-Kigela Africana (1).    

פעילות רפואית

אנטי מיקרוביאלי : בקליפת הגזע נמצאה פעילות נגד bacillus subtilis, E. coli  Pseudomonas aeruginosa, Staphylococcus aureus, Candida albicans (10).
מיצוי מקליפת הגזע פעיל נגד מיני סלמונלה עמידים לאנטיביוטיקה.
נוגד דלקת: פעילות אנטי דלקתית הוכחה בפירות ובפרחים in vitro וכן בחיות מעבדה.
פעילות  ציטוטוקסית נבדקה הודות לשימוש המסורתי בצמח לטיפול במלנומה. הנפתוקינונים נמצאו פעילים נגד תאי מלנומה אנושיים בתרבית רקמה. מיצויים באלכוהול של חלקים שונים של הצמח היו פעילים נגד תאי מלנומה בתרבית.
מרפא פצעים: מיצויים מימיים של קליפת הגזע זרזו ריפוי של פצעים באופן משמעותי (1) בהשוואה לקבוצת ביקורת.
Kigelia הוא אחד הצמחים שנוהגים להשתמש בו באפריקה לטיפול במלריה. בדיקות הראו שהנפתקינונים מעכבים את הטפיל הגורם למלריה Plasmodium palciparum (1).

התוויות על פי רפואה המסורתית

כאנטי דלקתי בשימוש פנימי וחיצוני, כקרם הגנה למניעת סרטן, לטיפול באקסמה בשימוש חיצוני, להסרת כתמים מהעור בשימוש חיצוני, נגד זיהומים בקטריאליים ופטרייתיים, כסיוע לטיפול במלריה (1).
בארצות שונות באפריקה הדרומית ניתן להשיג מוצרים קוסמטיים שמכינים אותם מהמיצוי המימי של חלקים שונים של הצמח. אין עליהם התוויות רפואיות כלל.
החוקרים מדגישים את הפוטנציאל שיש בצמחים האפריקאים, וקוראים למדענים ברחבי העולם לבוא ולחקור צמחים נוספים, ולחפש מריכיבים שיועילו לטיפול במחלות שבימינו אין להן מרפא.

Print Friendly, PDF & Email

מקורות

Jackson S. and Beckett K. Sausage Tree Kigelia pinnata an Ethnobotanical and Scientific Review HerbalGram, May-July 2012, 94: 49-59. Watt JM. Breye-Brandwijk MG. The Medicinal and Poisonous Plants of Southern and Africa. 2nd ed. London UK, livingtone, 1963. Saini S. Kaur H. et al. Kigelia africana an overview. Natural Products Radiance, 2009, 8: 190-197. Oliver-Bever B. Medicinal plants in Tropical West Africa, London UK. Cambridge University Press, 1986. Laswai AH. Wendelin A. et al. The under-exploited indigenous alcoholic beverage of Tanzania: Production, consumption and quality of the undocumented “Denge” . African Study Monograph, 1997, 18: 29-44. Glew R. Amoako-Atta B. et al. An indigenous plant food used by lactating mothers in West Africa. The nutrient composition of the leaves of Kigelia Africana in Ghana. Ecol Food Nutr. 2010, 49: 72-83. Akunyili DN. Houghton PJ. Meroterpenoids and naphthoquinones from Kigelia pinnata. Phytochem. 1993. 32: 1015-1018. Choudhury S. Datta S. at al. Phytochemistry of the family Bignoniaceae-A review. Assam University Journal of Science & Technology: Biological and Enviromental Science, 2011, 7:145-150. Houghton PJ. Akunyli DN. Iridoids from Kigelia pinnata bark, Fitoterapia, 1993, 65:473-474. Akunyili DN. Houghton PJ. Raman A. Antimcrobial activities of the stem bark of Kigelia Africana . J. Ethnopharmacol. 1991, 35: 72-76.
שיתוף ברשתות
×
×

עגלת קניות

המידע הכתוב באתר אינפורמטיבי בלבד 

ואינו מהווה תחליף לתרופות ו/או ייעוץ רפואי.

בכל מקרה יש להיוועץ ברופא/ה.

דילוג לתוכן